משתמש:Shaykea/החלטה 1874 של מועצת הביטחון של האו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

.mw-parser-output .navbar{display:inline;font-size:88%;font-weight:normal}.mw-parser-output .navbar-collapse{float:left;text-align:left}.mw-parser-output .navbar-boxtext{word-spacing:0}.mw-parser-output .navbar ul{display:inline-block;white-space:nowrap;line-height:inherit}.mw-parser-output .navbar-brackets::before{margin-right:-0.125em;content:"[ "}.mw-parser-output .navbar-brackets::after{margin-left:-0.125em;content:" ]"}.mw-parser-output .navbar li{word-spacing:-0.125em}.mw-parser-output .navbar-mini abbr{font-variant:small-caps;border-bottom:none;text-decoration:none;cursor:inherit}.mw-parser-output .navbar-ct-full{font-size:114%;margin:0 7em}.mw-parser-output .navbar-ct-mini{font-size:114%;margin:0 4em}.mw-parser-output .infobox .navbar{font-size:100%}.mw-parser-output .navbox .navbar{display:block;font-size:100%}.mw-parser-output .navbox-title .navbar{float:left;text-align:left;margin-right:0.5em}

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1874 התקבלה פה אחד על ידי מועצת הביטחון של האו"ם ב-12 ביוני 2009. [1] ההחלטה, שהתקבלה במסגרת פרק VII, סעיף 41, של אמנת האו"ם, מטילה סנקציות כלכליות ומסחריות נוספות על הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה (קוריאה הצפונית או צפון קוריאה) ומעודדת את המדינות החברות באו"ם לבצע חיפוש במטען צפון קוריאני, לאחר ניסוי גרעיני תת-קרקעי שנערך ב-25 במאי 2009.

הוראות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוראות ההחלטה כוללות:

  • סמכות למדינות החברות לבדוק, מטען צפון קוריאני ביבשה, בים ובאוויר, ולהשמיד כל סחורה החשודה כקשורה לתוכנית הגרעין של צפון קוריאה."בהץאפ להוראות הרשויות והחקיקה שלהן, ובהתאם לחוק הבינלאומי " [2]
  • דרישה מממשלת צפון קוריאה לחזור לאלתר לשיחות ולוותר על הודעתה על פרישה מהאמנה לאי הפצת נשק גרעיני . [3]
  • מניעת שירותים פיננסיים שיכולים לתרום לתוכניות הקשורות לטילים גרעיניים או בליסטיים. [4]
  • הנחיה למדינות החברות שלא להעניק סיוע כספי לתוכנית הגרעין של צפון קוריאה, או להתקשר בהלוואות עם המדינה, למעט מסיבות הומניטריות או כאלו המסייעות לפיתוח אזרחי. [4]
  • אתר למנויים בלבד North Korea resolution: key points, The Telegraph, 12 June 2009
  • דרישה מצפון קוריאה לעצור את תוכנית הנשק הגרעיני שלה ולא לבצע ניסויים גרעיניים או בליסטיים נוספים. [5]
  • ההחלטה מבקשת מהמדינות החברות להודיע למועצה על הצעדים שהן נוקטות ליישום הסנקציות תוך 45 יום.
  • ההחלטה מאשרת את מחויבותה של מועצת הביטחון לחתירה לטובת פתרון בדרכים דיפלומטיות ובדרכי שלום. [6]

אימוץ ההחלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה אימצה את ההחלטה פה אחד, גינתה את הניסוי הגרעיני שהיה ב"הפרה והתעלמות בוטה" מהחלטות המועצה הקודמות 1695 ו -1718 . [1] לאחר אימוץ ההחלטה היא הפכה למחייבת על פי דיני המשפט הבינלאומי. [2]

תגובת החברות הקבועות במועצת הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיןסין סין: הנציג הסיני הצביע בעד ההחלטה וטען שהיא תוצאה מההתעלמות המכוונת של צפון קוריאה מהקהילה הבינלאומית. למרות זאת, הוא הדגיש כי יש לפעול בדרכים דיפלומטיות מאשר להשתמש בסנקציות, ושההחלטה אינה צריכה לפגוע במאמצי הפיתוח האזרחי במדינה או בצרכים ההומניטריים[7]. בנוסף המליץ להימנע בשימוש בכוח בעת בדיקת מטען המגיע מצפון קוריאה.[8]
  • צרפתצרפתצרפת: השגריר הצרפתי ציין כי צפון קוריאה יזמה תכנית גרעין סודית אשר מעצימה את האיום. הוא אמר כי צפון קוריאה הגבירה את המתח באזור ע"י ירי טילים, ומועצת הביטחון הגיבה בתקיפות כנגד המשטר. עם זאת, הוא דואג לאוכלוסייתה של צפון קוריאה. [7]
  • רוסיהרוסיה רוסיה: הנציג הרוסי ויטאלי שורקין אמר כי הצעדים אשר אומצו על ידי מועצת הביטחון הם כורח המציאות וקשורים באופן ברור להפסקת תוכניותה של צפון קוריאה ליצירת טילים גרעיניים.[9] הנציג התעקש כי הסנקציות אינן מכוונות כנגד העם החי בצפון קוריאה- דבר אשר המשלחת הרוסית התעקשה לגביו. כמו כן אמר כי הסנקציות יוסרו ברגע שהמשטר הצפון קוריאני ישתף פעולה.[7]
  • בריטניהבריטניההממלכה המאוחדת(בריטניה): סגן השגריר פיליפ פרהם אמר כי ההחלטה מראה כי הקהילה הבינלאומית מאוחדת בגינוי מעשיה של צפון קוריאה.[3]
  • ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית: Envoy שליחת ארצות הברית לאומות המאודחות, רוזמרי דיקרלו, אמרה כי ההחלטה יצרה סנקציות חזקות יותר נגד פיונגיאנג במטרה לשכנע אותה לנטוש את תכנית הגרעין. שגרירת ארצות הברית לאו"ם סוזן רייס אמרה כי ההחלטה היא תקדימית ובעלת "שיניים"[10]. כמו כן הוסיפה כי ההחלטה היא תגובה בינלאומית חזקה ומאוחדת" לניסויי הגרעין הצפון קוריאנים.[7]

תגובת החברות הזמניות במועצת הביטחון של האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוסטריהאוסטריה אוסטריה: השגריר האוסטרי אמר כי ההחלטה היא תגובה ברורה, נאותה אשר לא משאירה ספק לנוכח פעולותיה של צפון קוריאה. בנוסף קרא למדינה להצטרף לאמנה נגד ניסויים גרעיניים (CTBT) [7]
  • בורקינה פאסובורקינה פאסו בורקינה פאסו: סגן נציג המדינה במועצת הביטחון של האו"ם תמך בהחלטה ואמר שהיא מדגישה את שאיפתה של מדינתו לעולם נקי מנשק גרעיני ולשימוש נכון בגרעין לצרכי שלום ולאנרגיה. הוא קרא לצפון קוריאה לשתף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ונציגי שיחות ששת הצדדים ומוסדות אחרים, והדגיש כי המדינה צריכה לבחור בדיאלוג ולא בלחימה.[7]
  • קרואטיהקרואטיה קרואטיה: שגריר קרואטיה לאו"ם ציין כי הסנקציות לא מכוונת כנגד האוכלוסייה בצפון קוריאה, וקרא לצפון קוריאה להצטרף לאמנה נגד ניסויים גרעיניים ולשיחות ששת המדינות.[7]
  • קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה: נציגה הקבוע של המדינה באו"ם, גורג' אורבינה, תמך בדעות שאר חברות המועצה וקרא לצפון קוריאה לחזור למסלול השיחות הבילאומיות.[7]
  • יפןיפן יפן: הנציג הקבוע של המדינה באו"ם בירך את ההחלטה ותיאר את מעשיה של צפון קוריאה כ"מעשה לא אחראי" המעמידים את המדינה בסיכון.[7] הוא הוסיף שהוא מקווה שההחלטה תשנה את צעדיה של צפון קוריאה. ראש ממשלת יפן טארו אסו קרא לצפון קוריאה להתייחס להחלטה ברצינות.[11]
  • לובלוב לוב: הנציג הקבוע של לוב באו"ם אמר כי העולם לא יהנה מבטחון כל עוד כל הנשק הגרעיני יושמד. בנוסף אמר כי הקהילה הבינלאומית נכשלה בתגמול לוב כשהפסיקה את תכנית הגרעין שלה, ומקווה כי סנקציות נוספות כגון אלו שהוטלו על צפון קוריאה יוטלו גם על ישראל. בנוסף הוא אמר כי מדינתו בדרך כלל לא תומכת בסנקציות אשר עלולות לפגוע באוכלוסיה, אך זו הדרך הטובה ביותר לפעול ולהביא את מצב לפתרון.[7]
  • מקסיקומקסיקו מקסיקו: השגריר קלוד הלר אמר שההחלטה היא מסר ברור שפעולותיה של צפון קוריאה הן בלתי מקובלות על הקהילה הבינלאומית. הוא ציין כי פעולותיה האחרונות של צפון קוריאה מהוות הפרה של החלטות מועצת הביטחון וחותרות תחת השאיפה לעולם נקי מגרעין. בנוסף קרא לצפון קוריאה להפסיק את הניסויים הגרעינים באופן מלא ולתמיד. [7]
  • תורכיהתורכיה תורכיה: נשיא מועצת הביטחון, באקי אילקין התורכי, דיבר בשם ארצו ואמר שארצו מגנה בחריפות את פעולותיה האחרונות של צפון קוריאה, אשר חותרות תחת היציבות, האמון ההדדי והביטחון באזור. הוא קרא לצפון קוריאה להצטרף מחדש לשיחות ששת המדינות, שכן זוהי הדרך הטובה ביותר להפוך את איזור קוריאה לנקי מגרעין. [7]
  • אוגנדהאוגנדה אוגנדה: נציג המדינה הקבוע אמר את דבריו ברוח מועצת הביטחון של האו"ם והוסיף כי חשוב למנוע את הפצת הנשק הגרעיני במחוז הקוריאני..[7]
  • וייטנאםוייטנאם וייטנאם: נציג וייטנאם במועצת הביטחון תמך בהחלטה והדגיש את מחויבות ארצו לאי הפצת נשק גרעיני באזור. עם זאת, גם הוא הדגיש כי הסנקציות לא צריכות לפגוע באוכלוסייה האזרחית ובעם הצפון קוריאני.[7]

חברות אחרות באו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרום קוריאהדרום קוריאה דרום קוריאה: דרום קוריאה הוזמנה להשתתף בדיון שהתקיים בישיבת מועצת הביטחון. נציגה של דרום קוריאה אמר כי הניסוי הגרעיני הפר את החלטות מועצת הביטחון הקודמות וההחלטה הנוכחית משמשת כאזהרה לצפון קוריאה מהקהילה הבינלאומית, ומאיימת על השלום והיציבות באזור. בנוסף אמר כי הממשלה הדרום קוריאנית מפצירה בצפון קוריאה להצטרף מחדש לשיחות ששת המדינות במטרה לנטוש את תכנית הגרעין והטילים שלה. [7]

תגובת צפון קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנות בעיתון Rodong Sinmun טענה שלארצות הברית היו 1,000 כלי נשק גרעיניים בדרום קוריאה מוכנים לפגוע בצפון קוריאה, כשהטונגביל סינמון מזהיר שמלחמה גרעינית עלולה לפרוץ בחצי האי הקוריאני. [12] דובר צבא ארה"ב תיאר את ההאשמות כ"חסרות בסיס", והוסיף כי הנשק הוסרו במסגרת אמנה משנת 1991.[דרוש מקור]

ב-15 ביוני ארגנה ממשלת צפון קוריאה מחאה "מאמותית" של 100,000 איש בכיכר קים איל-סונג בפיונגיאנג נגד החלטה 1874. מזכיר מפלגת פועלי הוועד המרכזי של קוריאה, קים קי נאם, האשים את ארצות הברית בדחיפה של הסנקציות, והוסיף כי הן לא יחלישו את DPRK. [13] [14]

אַכִיפָה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנקציות כלכליות ומסחריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון המחקר הכלכלי של יונדאי, שבסיסו בדרום קוריאה, העריך שאם הסנקציות יאכפו על ידי כל המדינות החברות באו"ם, צפון קוריאה עלולה להפסיד בין 1.5-3.7 מיליארד דולר, [15] בעוד שהערכות אחרות מצביעות על 4 מיליארד דולר. [16] עם זאת, דו"ח של שירות המחקר של הקונגרס עבור הקונגרס של ארצות הברית מציין שזה אפשרי רק אם הסנקציות יופעלו בכוח. [17] ארצות הברית מכוונת לגישה של צפון קוריאה לבנקים זרים המשמשים את חברות הסחר שלה. [18] ב-16 ביולי 2009, ועדת סנקציות של האו"ם ייעדה לסנקציות שלוש חברות סחר צפון קוריאניות, חברה שבסיסה באיראן והלשכה הכללית של צפון קוריאה לאנרגיה אטומית. [19]

מוצרי צריכה יוקרתיים, כגון אלכוהול, מחשבים, אופנועים, יאכטות ומזונות יוקרה, עבור האליטה הצפון קוריאנית, נרכשו בעיקר מאירופה וסין, שהאחרונה דיווחה על ביקוש גבוה מצד בכירים בצפון קוריאה. הייצוא של מוצרי מותרות על ידי סין בפרט נע סביב 100-160 מיליון דולר, מה שגרם לדאגה של ארה"ב לגבי האופן שבו סין מיישמת את הסנקציות.

מטען ימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר ספינות צפון קוריאניות נתפסו או נערכו חיפוש לפי תנאי החלטה 1874.

  • הקאנג נאם 1 זכה לתשומת לב בינלאומית לאחר שנסע לבורמה דרך סינגפור ביוני 2009. האונייה, החשודה כנושאת נשק אסור, עוקבה על ידי ארצות הברית וסינגפור גם הזהירה שהיא "תפעל כראוי" אם הספינה תעגון בנמל שלה. [20] [21] בורמה טענה שהיא מספקת אורז למדינה. [22] מאוחר יותר הפך הקאנג נאם 1 את מסלולו ללא הסבר וחזר לצפון קוריאה. [23] מקור ממשלתי דרום קוריאה עלום שם אמר שהתשלום עבור הנשק מממשלת מיאנמר אמור להתבצע באמצעות בנק עלום שם במלזיה, אך ככל הנראה נעצר לאחר ששליח אמריקאי ביקר במלזיה ב-6 ביולי כדי לדון במצב. [24]
  • הודו עצרה ספינה צפון קוריאנית "חשודה" מול בתחילת אוגוסט 2009 לאחר ירי מספר יריות אזהרה באוויר ומרדף של שש שעות. [25] ה-MV Mu San נחשד בכך שנשא מטען גרעיני ונכנס למים של הודו ללא רשות. חיפוש בספינה מצא מאוחר יותר כי היא נושאת סוכר, אך היא עדיין תירשם במסגרת החוק הימי ההודי.
  • בסוף אוגוסט 2009, דיפלומטים של האו"ם אישרו שאיחוד האמירויות הערביות תפסו ספינה צפון קוריאנית, ה- ANL-אוסטרליה הדגל בהאמי, לכיוון איראן מספר שבועות קודם לכן. נמצא כי הוא נשא נשק בניגוד להחלטה. [26]
  • הרשויות בדרום קוריאה ערכו חיפוש במכולות שנשלחו על ידי צפון קוריאה על ספינה עם דגל פנמה ב-22 בספטמבר 2009. מאוחר יותר התגלו בגדי מגן. [27] עם זאת, פקיד ממשלתי אמר כי פריטים שנמצאו במכולות שייכים לקבוצת אוסטרליה, אם כי רשמית ממשלת דרום קוריאה לא אישרה ולא הכחישה זאת.

מטען אווירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה מעורפלת כיצד ליישם סנקציות על מטען אווירי צפון קוריאני, בניגוד להוראות למטען ימי. עם זאת, נטען כי צפון קוריאה משתמשת בתנועה אווירית יותר מאשר בתנועה ימית כדי להעביר או להחליף טכנולוגיית נשק. דו"ח שירות המחקר של הקונגרס מזהה את נתיב האוויר פיונגיאנג - טהראן כעניין מדאיג, מכיוון שרוב ה-1.5 מיליארד דולר שצפון קוריאה מרוויחה במכירת נשק מגיע מאיראן. בנוסף לכך, בדו"ח נטען כי הנתיב האווירי משמש גם להחלפה ושיתוף פעולה של טכנולוגיית נשק להשמדה המונית, וכן נתיב לביקורים של מדענים, טכנאים ופקידי גרעין ובליסטיקה. [17] רוב הנתיב עובר מעל

ראה גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kwangmyŏngsŏng-3 (טיסה חוזרת) 

[[קטגוריה:תוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית]] [[קטגוריה:Category:מיזמי ויקיפדיה]]

  1. ^ 1 2 Security Council imposes tougher sanctions on DPR Korea. UN News Centre. June 12, 2009.
  2. ^ 1 2 UN toughens North Korea sanctions. BBC News Online. June 12, 2009
  3. ^ 1 2 Aziakou, Gerard (June 12, 2009). Security Council adopts tougher NKorea sanctions. Agence France-Presse.
  4. ^ 1 2 Key excerpts from U. N. North Korea resolution. Reuters. June 12, 2009.
  5. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם telegraph
  6. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם xinhua
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 Text of resolution, UN Press Centre
  8. ^ Charbonneau, Louis; Parsons, Claudia (June 12, 2009). U.N. council expands sanctions against North Korea. Reuters.
  9. ^ Varner, Bill; Green, Peter S. (June 12, 2009). UN Votes to Punish North Korea for Nuclear Test. Bloomberg.
  10. ^ U.S. envoy Rice praises U.N. resolution on North Korea. Reuters. June 12, 2009
  11. ^ Japanese PM urges DPRK to take UN resolution "seriously", Xinhua News Agency. June 13, 2009
  12. ^ אתר למנויים בלבד Malcolm Moore, ‏North Korea claims US could provoke nuclear war, The Telegraph, 14 June 2009
  13. ^ N.Koreans rally against UN, The Straits Times. June 16, 2009
  14. ^ Mammoth Pyongyang Rally Denounces UNSC "Resolution". KCNA. June 15, 2009
  15. ^ N. Korea to Face Huge Losses from U. N. Sanctions: Report. Yonhap. June 16, 2009.
  16. ^ Deok-min, Yun (June 16, 2009). China’s Nuclear Headache. JoongAng Daily.
  17. ^ 1 2 Nikitin, Mary Beth; Manyin, Mark E.; Chanlett-Avery, Emma; Nanto, Dick K.; Niksch, Larry A. (July 23, 2009). North Korea’s Second Nuclear Test: Implications of U. N. Security Council Resolution 1874. Congressional Research Service.
  18. ^ "Background Briefing on North Korea." U.S. Department of State, Bureau of Public Affairs. July 15, 2009.
  19. ^ "U. N. Expands Sanctions Imposed on North Korea." Wall Street Journal Asia. July 17, 2009, p. 13.
  20. ^ South African Press Association; Associated Press (June 24, 2009). N Korea ship a diplomatic test. The Times (South Africa).
  21. ^ Huiwen, Yang (June 24, 2009). MPA not told of intentions. The Straits Times.
  22. ^ Agence France-Presse (AFP) (25 ביוני 2009). "Burma mum on tracked NKorean ship". Bangkok Post. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Sang-Hun, Choe (July 6, 2009). South Korea Says Freighter From North Turns Back. The New York Times.
  24. ^ Agence France-Presse (AFP) (July 6, 2009). Malaysia calls for evidence on NKorea banking charges. AsiaOne.
  25. ^ Ram, Arun (August 8, 2009). Suspicious North Korean ship detained off Andamans. The Times of India.
  26. ^ Kerr, Simeon; Morris, Harvey (August 28, 2009). ‘N Korean arms for Iran’ seized by UAE. Financial Times.
  27. ^ Chang, Tony (October 5, 2009). S. Korea searched suspicious N.K. containers: sources. Yonhap.