משתמש:Wiki.miluim/מערך הנפגעים בצה"ל

מערך הנפגעים משתייך לחיל משאבי האנוש והוא הגוף הנושא באחריות המקצועית לקביעת מדיניות ותורה בכל תחום הנפגעים בצה"ל:
ליווי נפגעי צה"ל ובני משפחותיהם, ליווי משפחות מקל"ן ואיתור נעדרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מקום המדינה צה"ל עסק בתחום הנפגעים וליווי הנפגעים ובני משפחותיהם (נספח א').
עם קום צה"ל, בשנת 1948, הוקמה מחלקת נפגעים בצורה מצומצמת. לאחר מלחמת יום הכיפורים ובעקבות ועדת אגרנט, הוחלט על הקמת מערך נפגעים סדור בחילות ובחטיבות. כך, החלו קצינות הנפגעים ללוות את המשפחות השכולות ואת הפצועים.
ב-2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, הובן כי קיימים פערים בתחום ניהול החירום בצה"ל ועל כן הוסדרו נהלים ופקודות חדשים במערך הנפגעים.
בשנת 2007 הוכפפו קציני הערים למערך הנפגעים, ובשנת 2016 נסגרו כלל קציני הערים והוקמו זירות הנפגעים אשר מחולקות על פי אזורים גיאוגרפיים. זירות וחמ"ל הנפגעים אשר שוכנים במטה מערך הנפגעים אמונים על ניהול הודעות הנפגעים באמצעות מודיעי נפגעים. בשנת 2017 הוכפף מערך הנפגעים תחת חיל משאבי האנוש, ובשנת 2019 שונה שמו מ'מחלקת נפגעים' ל'מערך הנפגעים'. לאורך כל שנות פועלו, מערך הנפגעים פעל בשגרה ובחירום בכל תחום הנפגעים.
במסגרת תפקידו מערך הנפגעים משמר את כבוד החללים, מלווה את הפצועים ומקיים את הקשר עם הנפגעים ובני משפחותיהם – הפצועים, הנכים ומשפחות החללים. כמו כן, הוא מוביל את תחום איתור נעדרי צה"ל.

סמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש המערך קצינה בדרגת אלוף משנה ובסיס המפקדה נמצא במפקדת קצין משאבי האנוש הראשי ברמת גן. סגלי המערך עונדים שרוך ייחודי בצבעי צהוב ותכלת וסיכה בה סמל המערך המייצג את המגע, הקשר, התקווה והיציבות שמעניק המערך בשגרה ובשעת חירום. בתחתית סמל המערך מופיע הביטוי "עומק המחשבה, רוחב הלב" - אשר מנחה את סגלי הנפגעים בשירותם ומבטא את העובדה שקציני וקצינות הנפגעים פועלים באחריות מקצועית, בתחושת שליחות, בגמישות ותוך כדי התאמת אופן הליווי לצורך שעולה, לשמש שופר לאוכלוסיית הנפגעים ולייצג את צה"ל באורח ממלכתי וערכי.

ייעוד וערכים מובילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייעוד מערך הנפגעים הוא להוות סמכות מקצועית המתווה ומטמיעה מדיניות בצה"ל בכל הנוגע לקשר עם נפגעים ובני משפחותיהם. בנוסף, מערך הנפגעים מסייע למפקדים וליחידות ליזום ולחזק את הקשר עם הנפגעים ומשפחותיהם. כל זאת, על מנת לממש את מחויבות צה"ל לנפגע, למשפחתו ולחברה הישראלית.
מערך הנפגעים נמצא בתווך שבין חברה לצבא, ועל כן על מערך הנפגעים לפעול ברגישות יתרה בעבודתם, ולדאוג לטוות חוטי אמון בין שני הצדדים.
סגל מערך הנפגעים שואב את כוחו מתוך ערכי השליחות ואהבת הארץ, אהבת האדם, מתוך כמיהה לאחדות, ערבות הדדית ואחריות. תפקיד סגל מערך הנפגעים הוא ללוות, לייצג, לסייע ולתווך לאוכלוסיית הנפגעים ובני משפחותיהם.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך הנפגעים מחולק לשניים – מחלקת הנפגעים והדרג הנפרס:

מחלקת נפגעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הנפגעים מורכבת מארבעה ענפים:

1. ענף קשר למשפחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוסק בקשר עם המשפחות השכולות ומהווה גורם מקצועי לסגלי הנפגעים בשטח; הענף מורכב משלושה תחומי עיסוק עיקריים:
א. פרט– המדור מרכז את הליווי באוכלוסיית המועמדים לשירות בצה"ל והמשרתים בסדיר ובמילואים מקרב המשפחות השכולות ונפגעי פעולות האיבה . כמו כן, המדור אחראי על ארגון אירועים לבני המשפחות השכולות, המתקיימים מידי שנה.
ב. מדור קשר למשפחות– המדור אמון על נושא הטיפול במשפחות השכולות ומהווה סמכות מקצועית בתחום עבור הדרג הנפרס.
ג. מדור חוסן והדרכה– אחראי על איתור וטיפוח סגלי הנפגעים. המדור מבצע מיונים למלש"בים, חוגרים וקצינים המבקשים להתקבל לתפקידים במערך, אחראי להכשרות היסוד והקצונה של מש"קי וקציני הנפגעים בבה"ד 11, עוסק בהטמעת תורת הנפגעים בצה"ל ושומר על הרמה המקצועית והחוסן של המשרתים.

2. ענף אית"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחראי על איתור הנעדרים בצה"ל ושומר על קשר עם משפחות השבויים והנעדרים לאורך השנים. הענף אחראי על תכלול הכשרות של צוותי איתור הנעדרים ותרגולם. תחת הענף קיימים שני תחומי עיסוק:
א. איתור נעדרים (אית"ן)– המדור מתכלל את תחום איתור הנעדרים לרבות טיפול בכל אירוע שבו חייל נעדר משירות. כמו כן, אחראי המדור על הכשרת ציוותי איתור הנעדרים ותרגולם לאורך השנה.
ב. שבויים ונעדרים (שו"ן) – המדור מתכלל את הקשר עם משפחות השבויים והנעדרים לרבות מעקב אחר חקירות הנעדרים, מתן מענה לשאילתות הקשורות לתחום המגיעות מגורמים צבאיים ומהתקשורת.

3. ענף הנפגעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחראי על הטיפול הראשוני בנפגע לרבות הודעות הנפגעים ותמיכה בבני המשפחה בשלבי ההודעה הראשונים. בענף נמצא חמ"ל הנפגעים אשר פועל 24 שעות ביממה ואחראי על קבלת המידע על הנפגעים והטיפול בו, כולל עדכון הגורמים הנוגעים בדבר, לרבות גורמי הפיקוד הבכיר והנחייה מקצועית לטיפול בהודעה על הנפגע למשפחתו. בנוסף אחראי הענף על תאום והפעלת מודיעי הנפגעים באמצעות זירות הנפגעים המחולקות באופן הבא:

א. זירת צפון – אחראי על הודעות הנפגעים באזור הצפון.
ב. זירת מרכז – אחראית על הודעות הנפגעים באזור המרכז.
ג. זירת ירושלים ושפלה – אחראית על הודעות הנפגעים באזור ירושלים והשפלה.
ד. זירת דרום – אחראית על הודעות הנפגעים באזור הדרום.

4. ענף ליווי פצועי ונכי צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור עבודת מטה שהתקיימה בצה"ל בשנים האחרונות וכחלק מרפורמת "בנפש אחת", הוקם בשנת 2021 ענף לליווי נכים בצה"ל תחת מערך הנפגעים.
הענף עוסק במספר נושאים שתכליתם טיוב המענה שמעניק צה"ל לנכי ופצועי צה"ל, ואלו הם מדוריו:

א. מדור ליווי נכים: המדור עוסק בשני תחומים עיקריים:
1) מרכז 'קשר עד'- המרכז אמון על מתן מענה רחב ליקירי מערך הנפגעים ובני משפחותיהם, אזרחים, מפקדי צה"ל וגורמי מקצוע משלימים בצבא ומחוץ לו בנושאי הנפגעים. טלפון המרכז: 1111 שלוחה 6.
2) מענה למשפחות נכי צה"ל שנפטרו מחמת נכותם.

ב. מדור מאושפזים: המדור מהווה סמכות מקצועית עבור מדורי הנפגעים בחילות השונים בתחום המאושפזים במהלך שירות צבאי, אחראי על אישור תהליכים ובקשות חריגות בתחום המאושפזים והנכים בשירות קבע. מטרתו לסייע, לתת מענה, כלים וידע מקצועי לסגלי הנפגעים.

ג. מדור מקשר למשרד הביטחון ולביטוח הלאומי:
גוף צה"לי אשר מהווה כגורם המקשר בין צה"ל לבין אגף שיקום נכים במשהב"ט ובין צה"ל לבטל"א וזאת על מנת לסייע לנכים ובני משפחותיהם בתהליכים הקשורים בצה"ל.

הדרג הנפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדורי הנפגעים בדרג הנפרס:
משרתי המערך פרוסים בכל החילות וחטיבות צה"ל לרבות מדורים המרכזים את הטיפול בחטיבות המילואים השונות ומלווים את המשפחות השכולות, הפצועים והנכים לאורך השנים. להלן עיקרי העשייה של המשרתים בדרג הנפרס:
תחת המערך ארבעה ענפים עיקריים – שבראש כל אחד מהם עומד קצין בדרגת סגן-אלוף:
1. ענף נפגעים חי"ר ואט"ל – אמון על ליווי המשפחות, הנכים והפצועים בחטיבות החי"ר הסדירות (גולני, גבעתי, נח"ל, צנחנים, כפיר וחטיבת הקומנדו), יחידות יתר חי"ר (מקחצ"ר), חטיבות חי"ר במילואים ובאגף הטכנולוגיה והאחזקה (לוגיסטיקה, טנ"א ורפואה).
2. ענף נפגעים שריון וזרוע היבשה (ז"י) – אמון על ליווי המשפחות, הנכים והפצועים בחטיבות השריון הסדירות, בית הספר לשריון, חטיבות השריון במילואים ובזרוע היבשה (תותחנים, הנדסה וחיל הגנת הגבולות).
3. ענף נפגעים חיל האוויר – אמון על ליווי המשפחות, הנכים והפצועים בחיל האוויר.
4. ענף המרכז את כלל יחידות אכ"א והזרועות– אמון על ליווי המשפחות, הנכים והפצועים של אגף כוח האדם (המשטרה הצבאית, חיל הרבנות הצבאית, חינוך, משאבי האנוש ומנהל אוכלוסיות) והזרועות (אגף המודיעין, קשר והתקשוב וחיל הים).

רמ"ח הנפגעים לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם	תקופת כהונה	הערות
מאיר איזנטל	1974-1976
משה כהן	1976-1977
נתן ענבר	1977-1980
יואב גיא	1980-1983
חיים אביטל	1983-1986
צפיה גילת	1986-1988
ורדה פומרנץ	1988-1992
איתמר ברנע	1992-1995
דרור פאר	1995-1999
משה בנבנישתי	1999-2002
אלברט אלמלם	2002-2005
דפנה הררי	2005-2007
יאיר בן שלום	2007-2012
יפה מור	2012-2016
ז'וסלין בש	2016-2019
עידית סולומון	2019-2022
רעות קורן	2022

המערך בחירום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפיסת הפעלה, מעורבות קצינות הנפגעים במלחמות ישראל, אנשי המילואים – בשעת חירום חטיבת הנפגעים תומכת את רציפות המאמץ המבצעי תוך קביעת מדיניות, שליטה בנתוני כ"א נפגע, ביצוע הודעות נפגעים, קבורה, איתור נעדרים וליווי המשפחות השכולות, משפחות השו"ן והפצועים.
מערך הנפגעים ובחירום חטיבת הנפגעים, מונה אנשי מילואים ומורכבת מארבעה מרכזים עיקריים: מרכז נפגעים, מרכז אית"ן, מרכז שו"ן, מרכז קשר.
החטיבה מבצעת אימונים ותרגילים בשיתוף אנשי המילואים ובכך מחזקים את כשירות חטיבת הנפגעים בשעת חירום. מנהלת התרגילים והבקרה של מערך הנפגעים מלווה את אימונים אלו ומבצע בהם בקרה וחניכה.
בשע"ח נפרסות תשע גזרות וארבעה זירות בבסיסים השונים ברחבי הארץ, משם יוצאות הודעות הנפגעים למשפחות.
קבלת ההודעה זוהי ראשית הצירים של ליווי סגלי הנפגעים- החל מהמודיעים ועד לקצינות הנפגעים ואנשי הקשר למשפחות אשר מלווים את המשפחה לאחר השבעה. חטיבת הנפגעים מתרחבת בהיבטי סד"כ ויכולות בשע"ח על פי ארבעת מדרגות גיוס ובהתאם לתרחישי הנפגעים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה: צה"ל