נדב לויתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נדב לויתן

נדב לויתן (21 באפריל 194310 בינואר 2010) היה סופר, פזמונאי, תסריטאי ובמאי ישראלי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקיבוץ כפר מסריק. רוב כתיבתו עוסקת בהווי חיי הקיבוץ.

לאחר שירותו הצבאי למד באוניברסיטת תל אביב פילוסופיה, ספרות ותיאטרון. בהמשך עבד כעורך בעיתון "מעריב", פרסם שירים וסיפורים, לימד משחק ותולדות התיאטרון ב"בית צבי" ו"ניסן נתיב", שימש עוזר-במאי (בין-השאר,להיי קיילוס) ולאחר מכן ביים כמה הצגות בעצמו. כמה מההצגות שביים בראשית שנות ה-70 היו ללהיטים, בהן "השטן ואשת האיכר" ו"אני פשוש" (לפי שירי ע. הלל), והקומדיה "שיר ערש". במקביל ייסד יחד עם מולי שפירא את מחלקת התרבות של גלי צה"ל, ועבד בה כעורך תוכניות תרבות ובידור במשך 7 שנים.

באמצע שנות ה-70 עבר לקולנוע ולטלוויזיה, כאשר כתב וביים שני סרטים קצרים ("אישה בגן" ו"החוצה"). לאחר מכן כתב וביים ברציפות 8 סרטים דוקומנטריים, כולם באורך של כ–50 דקות, עבור רשות השידור ושירות הסרטים הישראלי.

בשנת 2006 זכה בפרס אופיר למפעל חיים.

על עבודתו כתב בני מר: "הטבעיות היא סגנונו המובהק ביותר, ובשיריו הוא נשאר יומיומי ומתרחק ככל האפשר מחגיגיות."‏[1]

נפטר ב-10 בינואר 2010, עקב מחלת ריאות קשה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לויתן היה נשוי לזמרת חוה אלברשטיין, שאותה הכיר ב-1981 במהלך צילומי סרטו הראשון באורך מלא, "סיפור אינטימי", בו שיחקה בתפקיד הראשי. היא שיחקה גם בסרטו "אין שמות על הדלתות". כמו כן כתב את מילות כל השירים בתקליטיה "טבע האדם" (2008) ו-"מוצאי חג" (2003), ומספר שירים בתקליט "קוקוס" (2005).

אחיו הוא המשורר עמוס לויתן. נדב לויתן פרסם שלושה ספרים.

סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב סרטיו היה תסריטאי, במאי ומפיק.

סרטיו התיעודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אל הציפור (תסריט ובימוי) – דוקו-דרמה על ילדותו של ח"נ ביאליק; הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור רשות השידור
  • שנה עם שושנה (תסריט ובימוי) – מעקב ארוך אחרי נרקומנית המנסה להיגמל מסמים; הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור רשות השידור
  • ילדים גדולים (תסריט, בימוי והפקה) – אמני קרקס זקנים, משחזרים את הקרקס הישראלי הראשון; הפקה עצמאית עבור רשות השידור
  • מבט מלמטה (תסריט ובימוי) – מבט של ילדים על עצמם ועל עולם המבוגרים; הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור רשות השידור
  • פתח- תקווה בעיני סופריה (בימוי, על-פי תסריט של אהוד בן עזר); הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור שירות הסרטים הישראלי
  • אנה טיכו (תסריט ובימוי) – דיוקנה של הציירת; הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור שירות הסרטים הישראלי
  • כנודדים בלילה(תסריט ובימוי) – סרט מסע בארץ עם להקת "השטן ואשת האיכר" שאותה ביים לתיאטרון; הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור רשות השידור
  • ניחוחי חציר (תסריט ובימוי) – על אמנות ואמנים של התנועה הקיבוצית; הופק על ידי "סרטי קסטל" עבור שירות הסרטים הישראלי
  • מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשיר – בשנת 1998 חזר לקולנוע הדוקומנטרי לאחר הפסקה ארוכה, וייצר עם חוה אלברשטיין סרט על אחרוני משוררי היידיש בישראל

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאכל תאווה, תל אביב, ספרית פועלים, ידיעות אחרונות: ספרי חמד, תשנ"ו-1996 – סיפורים מהווי הקיבוץ
  • פוליטיקה משפחתית: נובלה וסיפורים, תל אביב: גוונים, תשס"ד-2004
  • מכתב לנכד מאת סבא, תל אביב: לב ספרים, 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בני מרהנכד של כולם, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2008
הקודם:
2005 - לביאה הון
זוכה פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 2006 - נדב לויתן הבא:
2007 - איציק קול