נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוס

נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוס
Flughafen München-Franz Josef Strauß
נתוני השדה
קוד IATA
MUC
קוד ICAO
EDDM
סוג השדה ציבורי
תקופת הפעילות 17 במאי 1992 – הווה (31 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל רשות התעופה במינכן
עיר סמוכה מינכן
קואורדינטות 48°21′14″N 011°47′10″E / 48.35389°N 11.78611°E / 48.35389; 11.78611
גובה מעל פני הים 453 מטר (1,487 רגל)
www.munich-airport.de
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
08R/26L 13,123 4,000 בטון
08L/26R 13,123 4,000 בטון
מספר הנוסעים 31,642,738 (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מראה באזור הכניסה לטרמינל 2
אזור B בטרמינל 1

נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוסגרמנית: Flughafen München-Franz Josef Strauß) הוא נמל תעופה בינלאומי הממוקם כ-28.5 ק"מ צפונית-מזרחית למינכן שבגרמניה. הנמל נקרא על שם פרנץ יוזף שטראוס (פוליטיקאי שהיה ראש ממשלת מדינת בוואריה, בה שוכן שדה התעופה), והוא משמש כבסיס לחברת התעופה הגרמנית הלאומית לופטהנזה וכן לחברות קונדור איירליינס ו-TUI איירליינס. בנמל שני מסלולי טיסה מקבילים ושני טרמינלים.

על פי סקר שנערך ב-2020, נבחר נמל התעופה, לחמישי הכי טוב בעולם, ולנמל הטוב ביותר באירופה על פי הדירוג של SKYTRAX[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל התעופה נפתח לתנועה בחצות בין 16 ל-17 במאי 1992, בצמוד לסגירת נמל התעופה הקודם בעיר, נמל התעופה מינכן רים, ששכן ברובע רים במזרחה של העיר. בניית הנמל החלה בשנת 1980 בשטחו של הכפר פרנץ, ש-500 מבתיו נהרסו על מנת לפנות לו מקום. בשנת 2003 יוחד טרמינל 2 לשימושם של הנוסעים בטיסות סטאר אלייאנס בלבד. בשל גידול התנועה בנמל, מתוכננת כיום סלילת מסלול שלישי.

בין השנים 19952006 הוכפל מספר הנוסעים בנמל, מפחות מ-15 מיליון לכ-30 מיליון נוסעים בשנה. הנמל הוא השני בגרמניה בהיקף התנועה העוברת בו, לאחר נמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט, והוא מדורג במקום ה-14 בעולם בהיקף התנועה הבינלאומית החולפת דרכו. מדי שנה עוברים בנמל כ-35 מיליון נוסעים. בשנת 2009 דורג הנמל במקום השני באירופה מבחינת איכות שירותיו.[2]

טרמינלים ומתקנים בנמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית המתקנים בנמל ממוקמים בין שני מסלולי הטיסה. כבישי הגישה ומסילות הרכבת אל הנמל מחלקים את חלקו המערבי לאזור מטען תחזוקה מדרום, ולמשרדים, חניון לטווח ארוך ומרכז המבקרים מצפון.

טרמינל 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל 1, שנבנה בשנת 1992, הוא הטרמינל הוותיק יותר. לטרמינל קיבולת של 25 מיליון נוסעים בשנה והוא מחולק לחמישה אזורים עצמאיים (A עד E). אזור F הוא אזור מבודד בין שני הטרמינלים, והוא משמש טיסות המצריכות אבטחה מוגברת, בהן כל הטיסות לישראל. טרמינל 1 מטפל כיום בטיסות של כל חברות התעופה חוץ מהחברות שחברות בסטאר אלייאנס. עם זאת, בשל היקף הפעילות של החברות בברית, משתמשות לופטהנזה, ג'רמנווינגס וקונדור איירליינס באזור D.

צילום מטרמינל 2 דרך החלון באזור שער H48 אזור סגור לטיסות לישראל

טרמינל 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל 2 החל לפעול ב-29 ביוני 2003, וגם לו קיבולת של 25 מיליון נוסעים בשנה. מכיוון שבטרמינל זה פועלות רק החברות החברות בסטאר אלייאנס, למעט טורקיש איירלינס הוא אינו מחולק לאזורים וכל המתקנים מרוכזים סביב הכיכר המרכזית. בעקבות חקיקת כללי הביטחון החדשים על ידי האיחוד האירופי, צויד הטרמינל באמצעי בטיחות חדשים וניתנו הוראות ליישמם לנוסעים שבאו ממדינות המוגדרות כלא-בטוחות. בטרמינל אין אזורים נפרדים לנוסעים נכנסים ויוצאים.

Munich Airport Centre[עריכת קוד מקור | עריכה]

Munich Airport Centre הוא אזור קניות ובילוי חדש שמחבר בין שני הטרמינלים. הוא בנוי כאוהל שקוף למחצה, ולידו בית מלון של רשת הילטון (המלון נוהל ע"י רשת קמפינסקי עד סוף שנת 2014)[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]