נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוס Munich Franz Josef Strauss Airport

Flughafen munchen logo.png
MunichAirport2010.jpg
נתוני השדה

קוד IATA
MUC

קוד ICAO
EDDM

סוג השדה ציבורי
מפעיל רשות התעופה במינכן
עיר סמוכה מינכן
קואורדינטות 48°21′14″N 011°47′10″E / 48.35389°N 11.78611°E / 48.35389; 11.78611קואורדינטות: 48°21′14″N 011°47′10″E / 48.35389°N 11.78611°E / 48.35389; 11.78611
גובה מעל פני הים 1,487 רגל
453 מטר
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
08R/26L 13,123 4,000 בטון
08L/26R 13,123 4,000 בטון
Karte vom Flughafen München (inkl. geplanter Erweiterung).png
מראה באזור הכניסה לטרמינל 2
אזור B בטרמינל 1

נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוסגרמנית: Flughafen München-Franz Josef Strauß) הוא נמל תעופה בינלאומי הממוקם כ-28.5 ק"מ צפונית-מזרחית למינכן שבגרמניה. הנמל נקרא על שם פרנץ יוזף שטראוס (פוליטיקאי שהיה ראש ממשלת מדינת בוואריה, בה שוכן שדה התעופה), והוא משמש כבסיס לחברת התעופה הגרמנית הלאומית לופטהנזה וכן לחברות אייר ברלין, קונדור איירליינס ו-TUI איירליינס. בנמל שני מסלולי טיסה מקבילים ושני טרמינלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל התעופה נפתח לתנועה בחצות בין 16 ל-17 במאי 1992, בצמוד לסגירת נמל התעופה הקודם בעיר, ששכן ברובע רים במרכז העיר. בניית הנמל החלה בשנת 1980 בשטחו של הכפר פרנץ, ש-500 מבתיו נהרסו על מנת לפנות לו מקום. בשנת 2003 יוחד טרמינל 2 לשימושם של הנוסעים בטיסות סטאר אלייאנס בלבד. בשל גידול התנועה בנמל, מתוכננת כיום סלילת מסלול שלישי.

בין השנים 1995 - 2006 הוכפל מספר הנוסעים בנמל, מפחות מ-15 מיליון לכ-30 מיליון נוסעים בשנה. הנמל הוא השני בגרמניה בהיקף התנועה העוברת בו, לאחר נמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט, והוא מדורג במקום ה-14 בעולם בהיקף התנועה הבינלאומית החולפת דרכו. מדי שנה עוברים בנמל כ-35 מיליון נוסעים. בשנת 2009 דורג הנמל במקום השני באירופה מבחינת איכות שירותיו‏[1].

טרמינלים ומתקנים בנמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית המתקנים בנמל ממוקמים בין שני מסלולי הטיסה. כבישי הגישה ומסילות הרכבת אל הנמל מחלקים את חלקו המערבי לאזור מטען תחזוקה מדרום, ולמשרדים, חניון לטווח ארוך ומרכז המבקרים מצפון.

טרמינל 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל 1, שנבנה בשנת 1992, הוא הטרמינל הוותיק יותר. לטרמינל קיבולת של 25 מיליון נוסעים בשנה והא מחולק לחמישה אזורים עצמאיים (A עד E). אזור F הוא אזור מבודד בין שני הטרמינלים, והוא משמש טיסות המצריכות אבטחה מוגברת, בהן כל הטיסות לישראל. טרמינל 1 מטפל כיום בטיסות של כל חברות התעופה חוץ מהחברות שחברות בסטאר אלייאנס. עם זאת, בשל היקף הפעילות של החברות בברית, משתמשות לופטהנזה, ג'רמנווינגס וקונדור איירליינס באזור D.

טרמינל 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל 2 החל לפעול ב-29 ביוני 2003, וגם לו קיבולת של 25 מיליון נוסעים בשנה. מכיוון שבטרמינל זה פועלות רק החברות החברות בסטאר אלייאנס הוא אינו מחולק לאזורים וכל המתקנים מרוכזים סביב הכיכר המרכזית. בעקבות חקיקת כללי הביטחון החדשים על ידי האיחוד האירופי, צויד הטרמינל באמצעי בטיחות חדשים וניתנו הוראות ליישמם לנוסעים שבאו ממדינות המוגדרות כלא-בטוחות. בטרמינל אין אזורים נפרדים לנוסעים נכנסים ויוצאים.

Munich Airport Centre[עריכת קוד מקור | עריכה]

Munich Airport Centre הוא אזור קניות ובילוי חדש שמחבר בין שני הטרמינלים. הוא בנוי כאוהל שקוף למחצה, ולידו בית מלון של רשת קמפינסקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]