לופטהנזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לופטהנזה
Lufthansa logo.png
Flughafen Frankfurt am Main Hessen Germany FraPort Lufthansa 2005 Foto Wolfgang Pehlemann Wiesbaden PICT0074.jpg

מטוסי החברה בפרנקפורט
יאט"א
LH
ICAO
DLH
אות קריאה
LUFTHANSA
שנת ייסוד 1926
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט,

נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוס
נמל התעופה הבינלאומי דיסלדורף

בסיס פעולה משני נמל התעופה ברלין טגל

נמל התעופה המבורג פולסבוטל

הנהלה קלן
מועדון הנוסע המתמיד Miles & More
צי מטוסים 290 + 29 בהזמנה
מספר יעדים 201
ברית חברות תעופה סטאר אלייאנס
lufthansa.de
מדינות אליהן טסה החברה מסומנות בצהוב. בכחול מסומנות מדינות אליהן היא מפעילה שירותי מטען בלבד
מטוס איירבוס A321 בעיצוב רטרו
איירבוס A340-600 של החברה
מטוסי איירבוס A380 של לופטהנזה בפרנקפורט

לופטהנזהגרמנית: Lufthansa) היא חברת התעופה הלאומית והגדולה ביותר בגרמניה, ואחת הגדולות בעולם. בסיסה בעיר קלן ונמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט. החברה מפעילה כ-300 כלי טיס, ומעסיקה כ-97 אלף עובדים בכל העולם.

תוכן עניינים

תולדות החברה [עריכה]

החברה נוסדה ב-6 בינואר 1926, כאיחוד של שתי חברות תעופה (DAL ויונקרס). אחרי מלחמת העולם השנייה הוקמה לופטהנזה מחדש כחברת התעופה של מערב גרמניה. עד לנפילת המשטר הקומוניסטי במזרח גרמניה לא הורשתה החברה לטוס לברלין. פירוש השם לופטהנזה הינו הלחם של "לופט" (רוח או אוויר בגרמנית) ו"האנזה". סימלה של החברה הינו ציפור העגור בפוזיציית "המראה" בתוך עיגול. הסמל בצבע צהוב ולעתים על רקע כחול.

בשנת 1998 רכשה לופטהנזה מטוסי בואינג 737 ראשונים, והפכה ללקוחה הזרה הראשונה של חברת בואינג. אחר-כך קנתה מטוסי בואינג 747-400, איירבוס A321, איירבוס A330 ומטוסי איירבוס A340. בשנת 1997 הייתה לופטנזה ממייסדות ברית חברות התעופה סטאר אלייאנס. בשנת 2003 פתחה החברה טרמינל פרטי בשדה התעופה של מינכן. במרץ 2005 לופטהנזה רכשה את חברת התעופה השווייצרית סוויס.

החברה זכתה ב-2008, ב-2009 וב-2010 בתואר חברת התעופה האירופאית הטובה ביותר.

חברות בת [עריכה]

צי המטוסים [עריכה]

נכון למרץ 2013, בצי לופטהנזה המטוסים הבאים:
(ממוצע גילם של המטוסים - 12.6 שנים)[1]
כלי טיס בשירות בהזמנה נוסעים הערות
ר ע ת
סה"כ
איירבוס A319-100 35 0 0 132 132
איירבוס A320-200 52 3 0 168 168 קבלת ההזמנה עד שנת 2014
איירבוס Neo A320 25 לא נקבע קבלת ההזמנה בשנת 2016
איירבוס A321-100 20 0 200 200
איירבוס A321-200 42 0 0 200
איירבוס Neo A321 5 לא נקבע קבלת ההזמנה בשנת 2016
איירבוס A330-300 18 8 48 165 221
איירבוס A340-300 24 8 48 165 221
8 36 197 241
44 222 266
איירבוס A340-600 24 8 60 238 306
איירבוס A380-800 10 2 8 98 420 526 קבלת ההזמנה עד 2013
בואינג 737-300 17 0 140 140 יצאו משירות עד 2016,

יוחלפו במטוסי איירבוס A320

בואינג 737-500 22 120 120 יצאו משירות עד 2016,

יוחלפו במטוסי איירבוס A320

בואינג 747-400 21 8 80 234 322 יצאו משירות עד 2016,

יוחלפו באיירבאס A380 ובבואינג 747-8

8 66 279 353
8 52 310 370
בואינג 747-8I 4 15 8 92 262 362 קבלת ההזמנה עד לשנת 2015
סה"כ 293 20

חברת לופטהנזה מתחילה להזמין מטוסים בסכום של 19 מיליארד אירו. המטוסים יהיו ברובם A321, A320 ובואינג 777-300ER. מטוסי הבואינג 777-300ER יימסרו לסוויס. כל ההזמנה תתקבל עד שנת 2023. במטוסי איירבוס A330, איירבוס A340, איירבוס A380 ובואינג 747 יש מערכות בידור אישיות. בכל המטוסים האלה קיימת כרית לנוחות המרבית ולצורך שינה. בנוסף, בשאר המטוסים שנועדו לטיסות פנימיות ולטיסות באירופה, הותקנה מחלקת תיירים חדשה. במטוסי הבואינג 747 המחלקה הראשונה ממוקמת בקומה העליונה ובה מקום ל 8 נוסעים בלבד, כך שכל נוסע מקבל כורסא לישיבה ומיטה כדי לישון. במטוס בואינג 747-8 החדש הותקנה מחלקת עסקים חדשה המאפשרת מיטה בזווית של 180 מעלות כמו במחלקה הישנה, אולם המיטה תהיה מאוזנת לעומת המחלקה הישנה שקיימת בשאר המטוסים הרחבי גוף של החברה.

פעילות החברה בישראל [עריכה]

בחודש אוגוסט 1966, בעת ביקור סמנכ"ל החברה בישראל, הוא הודיע על כוונתה של החברה לפתוח קו תעופה לישראל‏[2], זאת לאחר שניסיון לפתוח הקו בשנת 1962 בוטל לאחר שהחברה נכנעה לאיומי החרם הערבי[3]. טיסת הבכורה של לופטהנזה לישראל התקיימה ב-3 בנובמבר 1968, בעוד שפתיחתו החגיגית של הקו התקיימה ב-19 בנובמבר‏[4][5].

בחודש אוקטובר 2004 המריאה טיסה 686 מגרמניה לישראל, ולאחר כמה דקות התקשר אלמוני ערבי והודיע כי יש פצצה על סיפון המטוס. מטוסי F15 ישראליים הוזנקו אל המטוס כדי למנוע את כניסתו לשטחה האווירי של ישראל, וליוו אותו לקפריסין, שם נחת ועבר סדרת בדיקות. לאחר שלא נמצא דבר המריא המטוס בחזרה לישראל.

בחודש מרץ 2006 שילבה חברת לופטהנזה את צי מטוסי האיירבוס A340-600, בקו תל אביב - פרנקפורט. זו הייתה הפעם הראשונה בה נחת מטוס בסדר גודל זה בנמל התעופה בן-גוריון. אורכו של המטוס 75.30 מטרים, הוא מכיל כ-360 מקומות ישיבה ומצויד במנועים שקטים וידידותיים לסביבה.

בתחילת חודש ינואר 2009 נחתם הסכם תעופה מחודש בין ישראל וגרמניה ומייד לאחר מכן הודיעה לופטהנזה כי תפתח מחדש בקיץ 2009 את הקו שבין מינכן לתל אביב, שנסגר בשנת 2003 בשל ירידה חדה במספר הנוסעים בקו. לאחר חידוש הקו הפכה לופטהנזה לחברת התעופה הסדירה הזרה הגדולה בישראל.

בחודש נובמבר 2008 חגגה החברה 40 שנות פעילות בישראל. בטקס נכח נשיא החברה העולמית ומנכ"ל לופטהנזה ישראל הראשון.

עד אוקטובר 2012 לופטהנזה ביצעה את טיסותיה בקו נמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט לנמל התעופה בן-גוריון במטוסים רחבי גוף. טיסות הבוקר התבצעו במטוסי איירבוס A340-600 וטיסות אחר הצהריים התבצעו במטוסי איירבוס A340-300. לפני כן, טיסות אחר הצהריים התבצעו במטוסי בואינג 747-400.

בנוסף, עד אוקטובר 2012 החברה ביצעה את טיסותה בקו נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוס לנמל התעופה בן-גוריון במטוס רחב גוף. הטיסות בוצעו במטוסי איירבוס A330-300.

כיום לופטהנזה מפעילה שתי טיסות יומית בקו נמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט לנמל התעופה בן-גוריון במטוסים צרי גוף מדגם איירבוס A321.

בנוסף, החברה מפעילה חמש טיסות שבועיות בקו נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוס ל נמל התעופה בן-גוריון. הטיסות מופעלות במטוסי איירבוס A321.

החברה מפעילה שתי טיסות שבועיות בקו נמל התעופה הבינלאומי דיסלדורף לנמל התעופה בן-גוריון. הטיסות מבוצעות בימי ראשון ורביעי במטוסי איירבוס A320.

החברה מפעילה שתי טיסות שבועיות מנמל התעופה ברלין טגל לנמל התעופה בן-גוריון. הטיסות מבוצעות במטוסי איירבוס A321 בימי שבת וראשון.

החברה מפעילה 4 טיסות מטען בשבוע, הטיסות מבוצעות במטוס מדגם מקדונל דאגלס MD-11F.

לסיכום החברה מפעילה טיסות מישראל לארבעה יעדים ברחבי גרמניה: פרנקפורט (שתי טיסות יומיות במטוסי איירבוס A321), מינכן (חמש טיסות שבועיות במטוסי איירבוס A321), ברלין (שתי טיסות שבועיות במטוסי איירבוס A321) ודיסלדורף (שתי טיסות שבועיות במטוסי איירבוס A320).

כמו כן החברה יכולה להגדיל את מספר הטיסות בכ-3 טיסות שבועיות מכל יעד.

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]