סוזן טרוורס
 | |
| לידה |
23 בספטמבר 1909 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
18 בדצמבר 2003 (בגיל 94) Ballainvilliers, איל-דה-פראנס, צרפת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, צרפת |
| השכלה |
בית ספר הית'פילד |
| השתייכות |
לגיון הזרים הצרפתי |
| דרגה |
chief warrant officer |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
סוזן טרוורס (באנגלית: Susan Travers; 23 בספטמבר 1909 - 18 בדצמבר 2003) הייתה חיילת בריטית ששירתה במסגרת לגיון הזרים הצרפתי במלחמת העולם השנייה והייתה האישה היחידה שלחמה בשורות הלגיון מאז ומעולם.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרוורס נולדה בדרום אנגליה. אביה היה אדמירל בצי, אך היא גדלה בדרום צרפת, ובתחילת דרכה הייתה שחקנית טניס מקצוענית למחצה.
עם תחילת מלחמת העולם השנייה שירתה טרוורס בשורות הצלב האדום הצרפתי כאחות רחמניה, אך לאחר מכן הצטרפה לחיל המשלוח הצרפתי של מתנדבים שיצאו לסייע לצבא הפיני במלחמתו בברית המועצות. לאחר התבוסה הצרפתית במערכה על צרפת בשנת 1940, הגיעה טרוורס לאנגליה, שם הצטרפה לכוחות צרפת החופשית של הגנרל שארל דה גול.
בשנת 1941 הייתה לנהגת של קצין הרפואה של הגדוד ה-13 של לגיון הזרים (13e demi-brigade de Légion étrangère[1]). היא השתתפה במבצע "אקספורטר" בו לחמו כוחות צרפת החופשית, לצד הבריטים ולוחמים בני היישוב בלבנון ובסוריה, כנגד אנשי צרפת של וישי. שם קיבלה מהליגיונרים את הכינוי "La Miss". לאחר מכן נסעה לצפון אפריקה דרך דהומיי ונהר קונגו. במהלך נסיעה זו פיתחה מערכת יחסים רומנטית קצרה עם האציל הגאורגי דמיטרי אמילחווארי שלחם אף הוא בשורות לגיון הזרים כקצין. לאחר מכן מונתה להיות הנהגת של הגנרל מארי-פייר קניג, שלחם בצפון אפריקה. השניים הפכו לזוג אוהבים, על אף שקניג היה נשוי.
בשנת 1942 פיקד קניג על כוחות צרפת החופשית, וביניהם אנשי לגיון הזרים בקרב ביר חכים, בו הגנו הצרפתים על מצודה מדברית בלוב בשם ביר חכים, כנגד התקפתו של הגנרל ארווין רומל. בתחילת מאי 1942 כאשר היה ברור כי רומל נערך לקרב הורה קניג לכל הנשים באזור להתפנות, אך התיר לטרוורס להישאר לצידו. הקרב היה קרב עז, ובמהלכו הופגזה ביר חכים בארטילריה והופצצה מן האוויר במאות גיחות של הלופטוואפה.
ב-10 ביוני נתן קניג פקודת נסיגה, לאחר עמידה הירואית של אנשיו, שעצרה את כוחותיו של רומל, וסייעה לכוחות הארמייה השמינית של הצבא הבריטי להיערך. הנסיגה נערכה בשעות הלילה. במהלך הנסיגה נהגה טרוורס בראש הטור הנסוג במכוניתו של קניג, דרך שדות מוקשים ואש גרמנית בלתי פוסקת. בשעה 10:30 ב-11 ביוני הגיע הטור הצרפתי לשטח בשליטת בריטניה. משעצרה מכוניתה של טרוורס נמצא כי פגעו בה 11 כדורים, וכי הבלמים יצאו מכלל פעולה, וכן בולמי הזעזועים.
לאחר הקרב סיימה טרוורס את יחסיה עם קניג, והוא שב לאשתו. טרוורס המשיכה לשרת בלגיון, ולחמה באיטליה, צרפת וגרמניה, כנהגת של אמבולנס, משאית ואף תותח אנטי-טנקי מתנייע. במהלך המלחמה נפצעה כאשר רכבה עלה על מוקש.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה נותרה טרוורס בלגיון הזרים, ואף גויסה רשמית לשורותיו והוענקה לה דרגת adjudant-chef (המקבילה לרב-סמל בכיר בצה"ל). היא שירתה בווייטנאם במהלך מלחמת הודו-סין הראשונה. היא נשאה לרב-סמל בלגיון בשם ניקולא שלגלמילך, שלחם אף הוא בביר חכים. לזוג נולדו שני בנים. לאחר פרישתם גרו בפרברי פריז. בשנת 1956 העניק לה קניג, שמונה לשר ההגנה הצרפתי את "צלב המלחמה". כן עוטרה באות לגיון הכבוד וב"מדליה הצבאית".
בשנת 2000 פרסמה ביוגרפיה אותה כתבה בשיתוף עם ונדי הולדן, בשם "מחר היי אמיצה: זכרונות האישה היחידה שאי פעם שירתה בלגיון הזרים". היא המתינה עד שכל יתר המעורבים בסיפור הלכו לעולמם, בטרם פרסמה את זכרונותיה.
בשנת 2003 נפטרה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The only woman in the French Foreign Legion, BBC, 24.9.09
- העלמה מהלגיון, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2001
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המונח "דמי-בריגדה" (demi-brigade) הוא מונח מימי המהפכה הצרפתית המתאר יחידת רגלים בסדר גודל של רגימנט, כתחליף למונח Régiment הנושא הקשר מלוכני.