סולאריס (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סולאריס
Solaris
כריכת ההוצאה השנייה של "סולאריס" בעברית
כריכת ההוצאה השנייה של "סולאריס" בעברית
מידע כללי
מאת סטניסלב לם
שפת המקור פולנית
סוגה מדע בדיוני
מקום התרחשות Solaris עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1961
מספר עמודים 236
הוצאות בעברית
הוצאה היפריון
תאריך 1981
תרגום אהרון האופטמן
 
הוצאה הוצאת כתר
תאריך 2003
 
הוצאה הוצאת כתר
תאריך 2021
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סולאריספולנית: Solaris) הוא ספר מדע בדיוני מפורסם של הסופר הפולני סטניסלב לם. הספר פורסם בוורשה ב-1961 ותורגם לאנגלית לראשונה ב-1970 (התרגום נעשה מצרפתית ואיכותו נחשבת לירודה). גרסה עברית (שתרגם אהרון האופטמן) יצאה לאור בשנת 1981, ומהדורה מחודשת יצאה לאור בשנת 2003 ולאחר מכן שוב בשנת 2021. הספר תורגם לעשרות שפות ועובד שלוש פעמים לקולנוע (בשנים 1968, 1972, 2002): סולאריס (סרט, 1972) בבימויו של אנדריי טרקובסקי וב-2002 בבימויו של סטיבן סודרברג. כמו ספרים נוספים של לם, הספר עוסק בין השאר בחוסר היכולת היסודי של בני האדם לתקשר עם תרבויות חייזריות.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולאריס ושתי השמשות שלו.

עלילת הספר מתרחשת ברובה על תחנת חלל המקיפה כוכב לכת חוץ-שמשי דמיוני ששמו סולאריס. סולאריס הסובב סביב כוכב זוגי עטוף כולו ב"אוקיינוס", שהוא למעשה יצור חי אחד ועצום, המכסה את הפלנטה כולה. האוקיינוס מפגין סימנים של חשיבה זרה ושונה מזו האנושית, עד כדי חוסר יכולת מוחלט ליצור עמו קשר - דבר העומד בניגוד מוחלט לתיאור הנפוץ של החייזרים כדמויי אנוש.

הספר נפתח בהגעתו של הגיבור, הפסיכולוג כְּרִיס קֶלְוִין, אל תחנת החלל המקיפה את סולאריס עקב בקשה מאחד החוקרים שבתחנה, גיבריאן. כריס מגיע לתחנה על ספינה ששמה "פרומתאוס", שם הלקוח מדמות במיתולוגיה היוונית שהביאה את האש (תרבות ונאורות) לאדם בניגוד לרצונו של זאוס, הבכיר באלים, וכתוצאה מכך סבל עונש כבד מאוד. על התחנה, כריס מגלה שהתרחשו בה דברים מוזרים לפני הגעתו, כולל התאבדות שנויה במחלוקת של גיבריאן. כל יושבי התחנה מתנהגים בצורה מוזרה ומסרבים לתקשר עם כריס בצורה ברורה.

המאורעות עוברים תפנית לכיוון סהרורי אף יותר לאחר הופעתה בתחנה של האריי, אשתו של כריס, אשר התאבדה עוד לפני תחילת האירועים שבספר. כריס נאלץ להתמודד הן עם תדהמתו מהופעתה המחודשת של אשתו, הן עם רגשות האשם שלו, שכן הוא מרגיש אחראי להתאבדותה, והן עם האכזבה שלו ככל שהולך ומתברר שהאישה שהופיעה בתחנה אינה באמת האריי אלא כפילה שלה, שככל הנראה נוצרה בידי האוקיינוס בניסיון לתקשר עם החוקרים בתחנה. עם הזמן מתברר שלכל אחד מהחוקרים בתחנה ישנו "אורח" כזה, כמו האריי, אבל כולם מלבד אישה שחורה שכנראה קשורה לגיבריאן מוסתרים על ידי החוקרים, כנראה בגלל בושה, שאותה ניתן לנחש מהרמזים ומההסתרה.

במהלך הספר מתמודד כריס עם האורחת שלו. בתחילה הוא מנסה להפטר ממנה - הוא משליך אותה לחלל בתוך חללית המשמשת למילוט מהתחנה. האריי חוזרת ומופיעה לאחר מכן, ובין כריס ובינה מתפתח קשר מיני ורגשי. אט-אט נעשית האריי, שבתחילה אינה מכירה בחוסר הטבעיות של הופעתה, מודעת לזרותה ולעובדת היותה מלאכותית, ותלויה לחלוטין בזכרונו ונוכחותו של כריס. ישנם מספר פלאשבקים בהם נזכר כריס במאורעות בחייו עם האריי.

לקראת סופו של הספר מוצאים החוקרים דרך להשמיד את ה"אורחים". מכיוון שכריס מסרב להשמיד את האריי, היא מסממת אותו ופונה לחוקרים האחרים שישמידו אותה, ובכך משחזרת את מעשה התאבדותה המקורי.

בנוסף לסיפור מערכת יחסיהם של כריס והאריי, משולבים בסיפור גם תיאורים של היסטוריית המחקר של כוכב הלכת, ועל הניסיונות הרבים והשונים לתקשר עם האוקיינוס, שעלו בחיי אדם רבים, גרמו לתסכול רב (עד כדי רצון להשמיד את האוקיינוס כ"נקמה" על שלא ניתן להבין אותו) ולבסוף הביאו לנטישתם של כמעט כל החוקרים.

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך הספר מופיעה ביקורת סמויה על המחקר המדעי ועל מגבלותיו, כאשר מוזכרת גם ההיסטוריה של המחקר של סולאריס וגם הסיווג המורכב של תבניות בתוך סולאריס. הספר מעביר את התחושה שהכוכב מתחמק מהגדרה, או לפחות הוא מסובך ברמה שאינה אפשרית להבנה על ידי בני אדם, ובעצם מהווה "מראה" לתפיסות הקיימות של החוקרים אותו, בדומה ל"אורחים" שניתן להבינם, לפחות במקרה של קלווין, כהתגשמויות של הלא-מודע הפרוידיאני.

הספר בנוי בחלקיו הראשונים כספר מדע בדיוני ותעלומה סטנדרטי, אבל בשלב מוקדם משתנה לסגנון יותר ויותר פילוסופי. מעניין לשים לב לעובדה זו לאור הביקורת של הסופר על המדע הבדיוני האמריקאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולאריס בוויקישיתוף