סוף השבוע האבוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוף השבוע האבוד
The Lost Weekend
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על The Lost Weekend עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי בילי ויילדר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי צ'ארלס בראקט עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט צ'ארלס ג'קסון (נובלה),
צ'ארלס באקט,
בילי ויילדר
עריכה דואן האריסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ריי מילאנד,
ג'יין ויימן
מוזיקה מיקלוש רוז'ה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'ון פ. סייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פרמאונט, נטפליקס, וודו עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 16 בנובמבר 1945
משך הקרנה 101 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, פילם נואר, סרט פלאשבק, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 1,250,000‏$
הכנסות 4,300,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו lostweekend
פרסים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוף השבוע האבודאנגלית: The Lost Weekend) הוא סרטו משנת 1945 של בילי ויילדר בהפקת אולפני סרטי פרמאונט ובכיכובם של ריי מילאנד, ג'יין ויימן ופיליפ טרי. הסרט מספר את סיפורו של דון בירמן (ריי מילאנד), במהלך סוף שבוע של שכרות, בו הוא מבלה בשתיית אלכוהול מופרזת. הוא מבלה בפאבים, מבצע פשעים ואף יושב זמן מסוים במחלקת אשפוז.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מבוסס על הרומן באותו השם של צ'ארלס ג'קסון העוסק בסופר המוצא נחמה בבקבוק האלכוהול בשל האשמה שהיה לו רומן עם אחד מחבריו בקולג'. חלק מאירועי הסרט מתרחשים ב"Nat's bar" וצולמו במסעדה פי. ג'יי. קלארק'ס בניו יורק. ההתייחסות לרומן ההומוסקסואלי הוסרה מן התסריט. כשהתמכרותו לטיפה המרה של הדמות הראשית מוצגת בסרט כמחסום בכתיבה. בשלב מסוים הוא מנסה למשכן את מכונת הכתיבה שברשותו על מנת לקבל כסף מזומן. הוא מגלה שכל בתי העבוט סגורים בגלל שהיום הוא יום כיפור.[1]

זהו אחד הסרטים הראשונים בו השתמשו בכלי נגינה אלקטרוניים לפסקול הסרט, לשם יצירת הפתוס, והעוצמה בתיאור ההתמכרות לאלכוהול.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר:

ובנוסף קיבל שלוש מועמדויות נוספות:

בנוסף הסרט זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן 1946, ובכך היה לאחד משני הסרטים היחידים (יחד עם "מרטי") שזכו הן בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר והן לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. ובנוסף הסרט זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב, בשלוש הקטגוריות איתם גם זכה לאחר מכן באוסקר: סרט הדרמה, הבימוי והשחקן הראשי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוף השבוע האבוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]