הדירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדירה
הדירה.jpg
כרזת הסרט בישראל
שם במקור: The Apartment
בימוי: בילי ויילדר
הפקה: בילי ויילדר
תסריט: בילי ויילדר
אי. איי. אל דיאמונד
עריכה: דניאל מנדל
שחקנים ראשיים: ג'ק למון
שירלי מקליין
פרד מקמורי
ג'ק קרושן
מוזיקה: אדולף דויטש
צילום: ג'וזף לה'שלה
חברת הפצה: יונייטד ארטיסטס
מדינה: Flag of the United States.svg  ארצות הברית
אולפן: Mirisch Company
הקרנת בכורה: 15 ביוני 1960
משך הקרנה: 125 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 3 מיליון דולר
הכנסות: 25 מיליון דולר
פרסים: פרס אוסקר
פרס גלובוס הזהב
פרס באפט"א

הדירהאנגלית: The Apartment) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת הדרמה קומית שיצא לאקרנים בשנת 1960. את הסרט כתב, ביים והפיק בילי ויילדר, ומככבים בו השחקנים: ג'ק למון, שירלי מקליין ופרד מקמורי. הסרט, כמו סרטו הקודם של ויילדר, "חמים וטעים", היה להיט מסחרי אדיר, והרוויח בקופות 25 מיליון דולר. הסרט היה מועמד לעשרה פרסי אוסקר, וזכה מתוכם בחמישה, בהם פרס הסרט הטוב ביותר.

מאוחר יותר, הועבד הסרט למחזמר שהוצג על בימות ברודוויי "Promises, Promises". את הספר כתב ניל סיימון, את המוזיקה הלחין ברט בכרך והמילים נכתבו על ידי האל דויד.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ק. ק. באקסטר (ג'ק למון) הוא עובד בודד ומשועמם בחברת ביטוח בניו יורק. כדי לטפס במעלה סולם הקריירה שלו, מאפשר באקסטר לארבעה מנהלים מהחברה בה הוא עובד להשתמש בדירתו שבאפר וסט סייד, עבור מערכות יחסים שיש להם עם נשים מחוץ לנישואיהם. בעקבות זאת, הוא נאלץ לעתים קרובות להישאר עד מאוחר בעבודה, או אפילו להתעורר באמצע הלילה ולפנות את דירתו. באקסטר לא מאושר מהמצב, אך עם זאת אינו רוצה להסתכסך עם המנהלים ומקווה שבסופו של דבר זה ישתלם לו - בקידום בעבודה. השכנים בבניין שלו בטוחים שהוא זה שעושה את כל "המהומה" ומביא בכל יום בחורה שונה לביתו, והוא מצידו במקום לגלות להם את האמת מעדיף לקבל מהם את הביקורת. בעבודה, תפסה את תשומת לבו פראן קובליק (שירלי מקליין), נערת המעלית המקסימה, והוא מייחל לכך שהיא תשים לב אליו גם.

ארבעת המנהלים עומדים במילתם וכותבים למנהל הראשי, מר שלדרייק (פרד מקמורי), דוח יעילות כה זוהר אודות באקסטר, עד כדי כך שהלה מתחיל לחשוד שמשהו לא חוקי מסתתר מאחורי כל מילות השבח. בסופו של דבר שלדרייק מעניק לבאקסטר קידום, וזאת בתנאי שהוא יאפשר לו להשתמש בדירתו, החל מהיום. הוא נותן לבאקסטר שני כרטיסים למחזמר של ברודוויי "The Music Man", כדי להבטיח את היעדרו. מאושר מהקידום שלו, מציע באקסטר למיס קובליק להיפגש איתו בתיאטרון, והיא מסכימה. עם זאת, מיס קובליק נמצאת באמצע פרשת אהבים עם מר שלדרייק, ולמרות שכאשר נפגשה עימו מוקדם יותר באותו ערב היה בכוונתה לסיים את הרומן ביניהם, היא מוקסמת ממנו בשנית ומגיעה עימו לדירתו של באקסטר. באקסטר מאוכזב מכך שהיא הבריזה לו, אך הוא מוכן לסלוח לה.

במסיבת ערב חג המולד שבמשרד, מגלה באקסטר על מערכת היחסים בין מר שלדרייק למיס קובליק, והוא מוותר. מיס קובליק מצידה, לומדת ממזכירתו של שלדרייק, שהיו לו מאהבות לפניה (המזכירה עצמה שימשה לו ככזאת לפני מספר שנים), ושהוא תמיד נוהג באותה דרך, מבטיח אותן הבטחות, לוקח אותן לאותן מקומות, ושבטח יהיו לו עוד מאהבות גם לאחריה. מיס קובליק נסערת ביותר מן המידע הזה, ומאוחר יותר בדירתו של באקסטר, היא מתעמתת על כך עם שלדרייק. שלדרייק מצידו טוען שהוא באמת אוהב אותה, ועוזב אותה כדי לבלות עם משפחתו. בינתיים, באקסטר המאוכזב אוסף לו אישה מהבר המקומי ועולה איתה לדירתו, שם הוא נבהל לראות את מיס קובליק שוכבת במיטתו לאחר שלקחה מנת יתר מכדורי השינה שלו.

באקסטר משלח את האישה שהביא עימו מחוץ לביתו, ומיד הולך להזעיק את שכנו, דוקטור דרריפוס (ג'ק קרושן), כדי שהלה יעזור לו בהחייאתה של מיס קובליק ומבלי להודיע על כך לרשויות. הדוקטור מניח הנחות שונות לגבי באקסטר ומיס קובליק, ובאקסטר מודה בזה, כדי לא לחשוף את מעורבותו של מר שלדרייק בסיטואציה הזו. מאוחר יותר הוא מטלפן אליו ומדווח לו על המצב. שלדרייק מודה לו על הטיפול השקט בעניין, אך נמנע ממעורבות עתידית כלשהי בעניין. מיס קובליק נשארת להבריא בדירה של באקסטר תחת השגחתו למשך יומיים, אשר במהלכם הוא מנסה לבדר אותה ולהסיח ממנה מחשבות אובדניות נוספות, הוא משדל אותה לשחק עימו משחק קלפים, ג'ין רמי, על אף שהיא אינה מעוניינת בכך.

היעדרם של באקסטר ומיס קובליק מהעבודה הורגש, וארבעת לקוחותיו "לשעבר" של באסטר שיערו שהשניים מנהלים רומן. גיסה של מיס קובליק, נהג מונית, מגיע למקום עבודתה כיוון שלא שמעו ממנה יומיים ואחותה דואגת לה, ושניים מהלקוחות של באקסטר מוליכים אותו בשמחה לאיד וכדי להכעיס לדירתו, כיוון שמאז ההסדר שלו עם מר שלדרייק נשללה מהם הגישה לדירה.

מר שלדרייק כועס על מזכירתו על שסיפרה למיס קובליק את האמת עליו, ומפטר אותה. היא מגיבה על כך בכך שהיא מספרת לאשתו על בגידותיו, וכתוצאה מכך אשתו מפרקת עימו את הנישואים. שלדרייק עובר לגור בחדר במועדון הספורט שלו, וממשיך לחזר אחרי מיס קובליק, אך בוא בעת גם נהנה מחיי הרווקות המחודשים שלו. באקסטר סוף סוף נוקט עמדה כאשר מר שלדרייק מבקש ממנו את דירתו עבור עוד מפגש עם מיס קובליק, בסילבסטר, הוא מסרב לתת לו גישה לדירה ומתפטר. מאוחר יותר כאשר מר שלדרייק מספר זאת למיס קובליק היא מבינה שבאקסטר הוא האיש שבאמת אוהב אותה, היא נוטשת את שלדרייק ורצה לדירתו של באקסטר. באקסטר, בעיצומה של אריזת אוכלוסיית דירתו כדי לעבור לאחרת, מופתע מהופעתה שם ומהתעקשותה להמשיך את המשחק ג'ין רמי שנקטע. כאשר הוא מצהיר בפניה על אהבתו אליה, תשובתה, היא השורה האחרונה בסרט, שכיום מפורסמת מאד, "תשתוק ותחלק".

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ק למון כק. ק. באקסטר ושירלי מקליין כפראן קובליק בסצנת הסיום

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר ההצלחה הרבה של הסרט "חמים וטעים", רצו בילי ויילדר ואי. איי. אל. דיאמונד לעשות סרט נוסף עם למון. במקור תכנן ויילדר ללהק את פול דוגלאס לתפקיד של ג'ף שלדרייק, אולם לאחר מותו הפתאומי, לוהק פרד מקמורי לתפקיד.

הרעיון הראשוני לסרט בא מסרטו של נואל קווארד "היכרות חטופה" (1945), שבו הדמות הראשית השתמשה בדירה של חבר כדי להיפגש עם אישה נשואה. עם זאת, לפי קוד הייז, לא היה ביכולתו של ויילדר לעשות סרט על ניאוף בשנות הארבעים. בנוסף, ויילדר ודיאמונד ביססו חלקית את הסרט על השערורייה שקרתה בהוליווד שבה ג'נינגס לאנג, סוכן רב עוצמה, נורה על ידי המפיק וולטר וואנג על כך שניהל פרשת אהבים עם אשתו השחקנית, ג'ואן בנט. במהלך הרומן בין השניים, השתמש לאנג בדירתו של עובד זוטר שלו עבור המפגשים שלהם. אלמנט נוסף של העלילה בוסס על חוויה של אחד מחבריו של דיאמונד שחזר לביתו לאחר שנפרד מבת זוגו, וגילה שהיא התאבדה במיטתו.

למרות שבדרך כלל מבקש ויילדר מהשחקנים לדבוק בתסריט, הוא איפשר ללמון לאלתר בשתי סצנות בסרט: בסצנה אחת הוא התיז בבקבוק של טיפות אף ברחבי החדר, ובשנייה הוא שר במהלך הכנת ארוחה של ספגטי. בסצנה אחרת שבה היה אמור למון לחטוף אגרוף, הוא לא הצליח לזוז בצורה הנכונה והוא הופל לרצפה. ויילדר בחר להשתמש בסצנה שבה למון חטף חבטת אגרוף אמיתית. בנוסף על כך למון באמת חטף הצטננות במהלך הצילומים שהתרחשו בספסל פארק במזג אוויר של מתחת לאפס מעלות.

הארט דיירקטור, אלכסנדרה טראונר, השתמש בפרספקטיבה כפויה כדי ליצור את הסט של משרד גדול של חברת ביטוח. סט הצילומים נראה כחדר ארוך מלא בשולחנות עבודה ועובדים. אך למעשה, הוצבו אנשים נמוכים יותר ושולחנות עבודה קטנים יותר בזה אחר זה, כשבסוף החדר הוצבו גמדים. הוא עיצב את סט דירתו של באקסטר כדי שתראה קטנה ובלויה יותר מהדירות המרווחות המופיעות בדרך כלל בסרטים של תקופה זו. הוא השתמש בפריטים מחנויות יד שנייה ואפילו פריטים שהיו שייכים לויילדר על הסט.[1]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי אוסקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לעשרה פרסי אוסקר בטקס האוסקר ה-33, ומתוכם זכה בחמישה:

פרס תוצאה מועמד/ת
הסרט הטוב ביותר זכייה בילי ויילדר
הבמאי הטוב ביותר זכייה בילי ויילדר
השחקן הטוב ביותר מועמדות ג'ק למון
השחקנית הטובה ביותר מועמדות שירלי מקליין
התסריט המקורי הטוב ביותר זכייה אי. איי. אל. דיאמונד ובילי ויילדר
שחקן המשנה טוב ביותר מועמדות ג'ק קרושן
העיצוב האומנותי הטוב ביותר (שחור ולבן) זכייה אדוארד ג'י בוייל ואלכסנדרה טראונר
הצילום הטוב ביותר (שחור ולבן) מועמדות ג'וזף לה'שלה
העריכה הטובה ביותר זכייה דניאל מנדל
הפסקול הטוב ביותר מועמדות גורדון אי סוייר

למרות שג'ק למון לא זכה באוסקר על תפקידו בסרט, בטקס האוסקר בשנת 2000 הקדיש קווין ספייסי את הזכייה שלו על תפקידו בסרט "אמריקן ביוטי" להופעתו של ג'ק למון בסרט זה. כמו כן, לפי הנראה במאחורי הקלעים של גירסת ה-DVD לסרט "אמריקן ביוטי", הבמאי סם מנדס צפה ב"דירה" (בין שאר סרטי קלאסיקה אמריקאים אחרים), וראה בו כמקור השראה להכנת הסרט שלו.

פרסים וביטויי הערכה אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט בנוסף זכה גם בפרס באפט"א, ולמון ומקליין שניהם זכו בבאפט"א ובגלובוס הזהב על הופעותיהם בסרט. הסרט הופיע במקום ה-93 של רשימת מאה הסרטים הטובים ביותר של מכון הסרטים האמריקאי, ובשנת 2007 העפיל אל המקום ה-80. ב-1994 נבחר הסרט לשימור בארכיב הסרטים הלאומי של ארצות הברית, לאחר שהוגדר על ידי ספריית הקונגרס כ"בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית".

עד זכייתו של הסרט "הארטיסט" בפרס ב-2012 היה "הדירה" הסרט האחרון שצולם כולו בטכניקת שחור-לבן אשר זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר. (הסרט "רשימת שינדלר" משנת 1993 הכיל כמה סיקוונסים בצבע).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הדירה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרלוט צ'נדלר, Nobody's perfect: Billy Wilder : a personal biography