סטיבן האף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סטיבן האף בשנת 2010

סטיבן אנדרו גיל האףאנגלית Stephen Hough , ‏ 22 בנובמבר 1961 הוא פסנתרן של מוזיקה קלאסית, סופר ומלחין אנגלי, בשנת 2005 קיבל גם אזרחות אוסטרלית.

פרטים ביוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן האף נולד ב 1961 בהסוול (Heswall) (צ'שייר) בחצי האי וירל, כבן יחיד לאב יליד אוסטרליה ולאם ילידת ליברפול. המשפחה מצד אמו הייתה בעלת שורשים פרוטסטנטים עמוקים. סבא רבא של האמן היה ראש המסדר אורנג' בליברפול. [1] גדל בהוילייק, שם התחיל לימודי פסנתר בגיל 5. בגיל 17 נבחר לגמר התחרות השנתית לכשרונות המוזיקליים הצעירים של בי.בי.סי Young Musician of the Year וזכה במגמה הפסנתר. ב1982 זכה בפרס "טרנס ג'אד" בבריטניה ובשנה הבאה זכייתו בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית לפסנתר ע"ש נאומבורג בניו יורק סימנה פריצת דרך בקריירה הבינלאומית שלו.

סטיבן האף למד במכללה המלכותית הצפונית למוזיקה (Royal Northern College of Music) במנצ'סטר,שבה היה תלמידם של גורדון גרין, דריק וינהם והת'ר סלייד-ליפקין, האחרונה בת היישוב הוילייק. בהמשך סיים תואר שני באקדמיה ג'וליארד שבה היה תלמידם של . ב2001 זכה במענק מחקר ע"ש מק ארתור MacArthur Genius Award.

הקריירה המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן האף נודע במיוחד בביצועיו את יצירות המלחינים הרומנטיים כמו שוברט, שומן, מנדלסון, ברהמס,צ'ייקובסקי, שופן, ליסט, וגם בעיניין שגילה כלפי מוזיקה של מלחינים פחות ידועים. הקליט, בין השאר, מוזיקה לפסנתר מאת הומל, מומפו, קונצ'רטי מאת זאואר, קסאבר שארבנקה ואחרים. האף היה גם המבצע בבכורה של הקונצ'רטי לפסנתר מס. 1 (1983) ומס.2 (1992) מאת לוואל ליברמן.

סטיבן האף הופיע ברסיטלים ובהרכבים קאמריים וכמו כן כסולן עם תזמורות סימפוניות רבות בעולם – התזמורת הסימפונית של שיקגו, הפילהרמונית של לוס אנג'לס, התזמורת הסימפונית של טורונטו, תזמורת פילדלפיה, התזמורת הסימפונית של לונדון, תזמורת פילהרמוניה, הפילהרמונית של לונדון, תזמורת פיטסבורג, הפילהרמונית של ניו יורק, התזמורת הסימפונית של בוסטון, התזמורת הסימפונית של מונטריאול, הפילהרמונית הונג קונג, הפילהרמונית של ברלין, תזמורת הממלכה המאוחדת, , התזמורת הסימפונית של ברמינגהם, הפילהרמונית המלזית, התזמורת הפילהרמונית המלכותית של ליברפול, התזמורת הסימפונית סינגפור, תזמורת אנ. אייץ'.קיי בטוקיו, התזמורת הקאמרית האנגלית, תזמורת מינסוטה, התזמורת הסימפונית של נאשוויל וכו'.

האף הופיע גם בפסטיבלים רבים ברחבי העולם כולל בזלצבורג, אדיבורופרומס, אלדבורו, "Mostly Mozart " ("לרוב מוצרט") בניו יורק, סאפורו, רוויניה, טנגלווד, בלוסום, אספן, הוליווד בול וסרטוגה.

לא תמיד מעוניין במסלולים מובחרים האופייניים לאמנים כוכבים, האף בחר לא פעם לערוך סיורי רסיטלים וקונצרטים במרכזים מוזיקליים פחות מבוקשים ולצד תזמורות בפרובינציה, כמו למשל בדה מוין, בירת מדינת איווה, או סיירקיוז, ניו יורק. האמן אינו בוחל לכלול ברפרטואר שלו גם קטעי מוזיקה קלה כמו למשל את המנגינהMy Favorite Things מתוך המחזמר "צלילי המוזיקה" (The Sound of Music) מאת רוג'רס והמרשטיין.

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האף הקליט מעל 40 תקליטורים. ביניהם חשובות במיוחד הן אוסף של ארבעה קונצ'רטי לפסנתר והרפסודיה על נושא של פגניני מאת רחמנינוב, עם התזמורת הסימפונית של דאלאס. הקלטות אלה זיכו אותו בפרס "גרמופון" ובפרס המבקרים הבריטים למוזיקה קלאסית.

סטיבן האף הצטיין גם כמלחין ומתעתק ולפעמים כלל יצירות משלו ברסיטלים שלו. הקונצ'רטו לצ'לו שהלחין בוצע בבכורה בשנת 2007 על ידי סטיבן איסרליס והפילהרמונית של ליברפול. בכנסיית המנזר וסטמינסטר בוצעו בקיץ אותה השנה מיסות שכתב. בשנת 2009 השלישייה שלו לפיקולו,קונטרבס ופסנתר ('Was mit den Traenen Geschieht') הושמעה בבכורה בברלין על ידי חברים בפילהרמונית של ברלין. הקלטותיו את חמשת הקונצ'רטי לפסנתר מאת סן-סנס זכו בתואר הקלטת השנה של "גרמופון" בשנת 2001 ומאוחר יותר הוכתרו כ"תקליטור הזהב" של כל 30 שנות קיום הפרס ("winner of winners" - פרס הפרסים). סטיבן האף הוא חבר לשם כבוד ופרופסור אורח באקדמיה המלכותית בלונדון ומלמד בקורסים הבינלאמיים לפסנתר במסגרת המכללה הצפונית המלכותית למוזיקה במנצ'סטר.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגיל 16 נמשך לדת הקתולית אחרי שבעת שהותו בסאמר סקול דרטינגטון בדבון, נכח במיסה בכנסיית המנזר באקפסט והוקסם. בהמשך המיר את דתו לרומית קתולית, מהפך שהיה בו גם ביטוי של מרד נעורים. פעמיים בחייו שקל לפנות לשליחות של כמורה. אף על פי שלבסוף לא עשה זאת, האמונה המשיכה לתפוס מקום חשוב בחייו. היה לפרק זמן חבר בארגון אופוס דאי ופרסם בין השאר ספר "כתבי הקודש כתפילה: ספר ללקטיו דיווינה" (lectio divina).

נוהג להתבטא בנושאי תאולוגיה וגם כן בנוגע לנטייתו החד-מינית ועל הקשר בינה ובין המוזיקה והדת בחייו. מוכשר בתחומים אינטלקטואלים רבים, בזמנו הפנוי עוסק גם בציור ובשנת 2007 זכה האף בפרס הראשון בתחרות השישית הבינלאומית לשירה של המגזין "פרסט רייטר" Firstwriter. כמו כן האף כותב בהתמדה בלוג אישי באינטרנט.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיסות:
    • מיסת "התמימות והנסיון" (Mass of Innocence and Experience)
    • Missa Mirabilis
  • 2007 - קונצ'רטו לצ'לו
  • 2009 - שלישייה
  • Other Love Songs (שירי אהבה אחרת)
  • סונאטה "Broken Branches" (ענפים שבורים) לפסנתר

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2007 - ,The Bible as Prayer, Paulist Press

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1983 - זכה בתחרות הבינלאומית נאומבורג לפסנתר
  • 2001 - מענק מאק ארתור בשביל תרומות יחידיות לחיי בני זמנו
  • 2005 - פרס ג'ין גימבל ליין - פרס להישגים הגבוהים ביותר בנגינה בפסנתר - מטעם בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת נורתווסטרן. סטיבן האף היה החתן השני של פרס זה.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alain Pâris - Dictionnaire des Interprètes et de l'Interprétation musicale au XXe siècle, Robert Laffont, Bouquins, Paris, 1995 (בצרפתית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ R.Morrison, 2009, The Times
  2. ^ כתבה באתר טוקאפי