סטיבן פינקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטיבן פינקר
Steven Pinker
נולד ב-1954
Steven Pinker 2011.jpg
תרומות עיקריות
ספרים לקהל הרחב בנושאי שפה ופסיכולוגיה קוגניטיבית

סטיבן ארתור פינקראנגלית: Steven Arthur Pinker; נולד ב-18 בספטמבר 1954 במונטריאול, קנדה) הוא פסיכולוג ניסויי, מומחה במדעי הקוגניציה, ומחבר ספרי מדע פופולרי. פינקר ידוע בתמיכתו בפסיכולוגיה האבולוציונית ובגישה חישובית ליכולות שכליות.

תחומי ההתמחות האקדמיים של פינקר הם קוגניציה חזותית והתפתחות השפה אצל ילדים. הוא ידוע כמפיץ הרעיון שהשפה היא "אינסטינקט", או תכונה ביולוגית שנוצרה על ידי ברירה טבעית. רעיון זה נובע מתורתו של הבלשן נועם חומסקי, אבל גישתו של פינקר שמה דגש רב יותר על השורשים האבולוציוניים של היכולת הלשונית. פינקר הוא כותב פורה של מדע פופולרי וספריו זכו בפרסים רבים והיו בין רבי-המכר של ה"ניו יורק טיימס".

תוכן עניינים

קורות חייו [עריכה]

חייו המקצועיים [עריכה]

פינקר נולד במונטריאול וסיים את לימודיו במכללת דוסון בשנת 1973. הוא קיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת מקגיל בשנת 1976, ודוקטורט באותו תחום, באוניברסיטת הרווארד בשנת 1979. הוא עסק במשך שנה במחקר במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). אז היה לחבר סגל באוניברסיטת הרווארד ולאחר מכן באוניברסיטת סטנפורד. מ-1982 עד 2003, פינקר לימד במחלקה למוח ומדעים קוגניטיביים ב-MIT, למעט שנת שבתון אחת (1995-6) שעשה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הוא היה לראש המרכז למדעי-העצב הקוגניטיביים. נכון לשנת 2008, הוא פרופסור לפסיכולוגיה בהרווארד, מחזיק הקתדרה על שם משפחת ג'וסטון.

פינקר היה אחד מ-100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם של המגזין "טיים" בשנת 2004, ואחד מ-100 האינטלקטואלים המובילים של המגזינים "פרוספקט" ו"מדיניות חוץ" בשנת 2005. הוא קיבל תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מקגיל בקנדה, מהאוניברסיטאות של ניוקאסל וסרי בבריטניה, מאוניברסיטת טרמוסו בנורבגיה, וכן מאוניברסיטת תל אביב. הוא היה פעמיים, בשנים 1998 ו-2003, בין המועמדים הסופיים לפרס פוליצר.

בחודש ינואר 2005, פינקר הגן על לורנס סאמרס, נשיא אוניברסיטת הרווארד, שהערותיו על הפער המגדרי במתמטיקה ומדעים הכעיסו רבים מחברי מהסגל בה.

ב-13 במאי 2006, קיבל פינקר את פרס הומניסט השנה של האגודה ההומניסטית האמריקאית על תרומתו להבנה הציבורית של האבולוציה האנושית.

תאוריות של השפה הנפש [עריכה]

עבודותיו המפורסמות של פינקר עוסקות בשאלה איך ילדים רוכשים שפה. את העבודות האלה, ואת עבודתו של נועם חומסקי על מולדות השפה, פרסם לקהל הרחב בספרו משנת 1994, "האינסטינקט הלשוני". פינקר הציע שקיים רכיב מנטלי שאחראי על השפה ושהתפתח באופן אבולוציוני, רעיון שנותר שנוי במחלוקת. ב"אינסטינקט הלשוני", פינקר טוען שבני האדם נולדים עם יכולת לשונית מולדת. בנוסף, הוא מציג בצורה חיובית את הטענה שבכל השפות האנושיות יש ראיות לדקדוק אוניברסלי. פינקר גם טוען שיכולות מנטליות רבות נוספות של בני אדם נוצרו בצורה אבולוציונית (ובכך הוא בן-בריתם של דניאל דנט וריצ'רד דוקינס בוויכוחים רבים על אבולוציה).

ספריו של פינקר, "איך עובד המח" ו"הלוח החלק", שייכים למסורת הפסיכולוגיה האבולוציונית, הרואה במח "אולר שווייצרי" שמצויד במערך של כלים ייעודיים (או מודולים) להתמודדות עם הבעיות שאיתן התמודדו אימותינו ואבותינו בתקופת הפליסטוקן. פינקר ופסיכולוגים אבולוציוניים אחרים מאמינים שכלים אלה התפתחו באמצעות ברירה טבעית, כמו איברים אחרים. חלוצי התחום של פסיכולוגיה אבולציונית היו אי. או. ווילסון, לדה קוסמידס וג'ון טובי. אחד המתנגדים הבולטים לגישה זו הוא הבלשן ג'פרי סמפסון, שכתב את הספר "הוויכוח אודות האינסטינקט הלשוני".

חייו האישיים [עריכה]

פינקר הוא בן הקהילה היהודית דוברת האנגלית במונטריאול. אביו, עורך דין בהכשרתו, עבד כסוכן נסיעות. אמו הייתה בתחילה עקרת-בית, ואחרי כן יועצת חינוכית וסגנית-מנהל בית ספר תיכון. יש לו שני אחים צעירים. אחיו הוא מנתח מדיניות בממשלת קנדה. אחותו, סוזן פינקר, היא פסיכולוגית חינוכית וכותבת, מחברת הספר "הפרדוקס המיני". פינקר נשוי בפעם השלישית לרבקה גולדשטיין, סופרת ופרופסור לפילוסופיה. אין לו ילדים.

לדבריו, "מעולם לא הייתי דתי במובן התאולוגי...מעולם לא חזרתי בי מבחירתי באתאיזם בגיל 13, אבל בזמנים מסוימים הייתי יהודי במובן התרבותי". כנער, הוא החשיב את עצמו לאנרכיסט, עד שהיה עד למהומות שהתעוררו בעקבות שביתת המשטרה בשנת 1969.

ראו גם [עריכה]

ספריו בעברית [עריכה]

  • כיצד פועל המוח: מבט חדש על נפלאות החשיבה האנושית, תרגום: עמוס כרמל, תל אביב: הוצאת מטר, 1999. ‬
  • הלוח החלק: על הכחשת טבעו המולד של האדם בימינו, תרגום: עמנואל לוטם, עריכה מדעית למהדורה העברית: חמוטל קריינר, תל אביב: הוצאת מטר, 2005. ‬
  • האינסטינקט הלשוני: כיצד המוח יוצר שפה, תרגום: מאירה טורצקי, ירושלים: הוצאת שלם, 2011. ‬

קישורים חיצוניים [עריכה]