סטלה לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטלה לוי
לידה 1924
סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 ביולי 1999 (בגיל 75 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1929
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות ההגנה
הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי
צבא הגנה לישראל
משטרת ישראל
תקופת הפעילות שנות ה-40 (ההגנה)
1942–1948 (הצבא הבריטי)
1948–1974 (צה"ל)
1974 – 1976 (משטרת ישראל)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
ניצב משנה  ניצב משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
חברת הכנסת
סיעה            שינוי
20 בפברואר 198120 ביולי 1981
(21 שבועות ו־4 ימים)
כנסות 9

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטלה לוי (192419 ביולי 1999) הייתה קצינת ח"ן ראשית וחברת הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי נולדה בסוריה, ועלתה לארץ ישראל בשנת 1929. גדלה בחיפה ולמדה בבית הספר הריאלי בעיר. בנעוריה הצטרפה לארגון ההגנה ובכך החלה שירות של שלושה עשורים בגופי הביטחון. בשנת 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התגייסה לוי לחיל הקשר של הצבא הבריטי במסגרת חיל העזר לנשים. לאחר המלחמה עבדה כראש לשכה במטה הבריטי בחיפה[1].

עם קום המדינה התגייסה לצה"ל וב-1948 סיימה את קורס הקצינות הראשון ומונתה לקצינת ח"ן בחטיבת כרמלי. עם תום מלחמת העצמאות עברה קורס מפקדות גדודים ובשנת 1951 מונתה לקצינת ח"ן של פיקוד הצפון ולאחר מכן לסגנית קצינת ח"ן ראשית.

בשנת 1964 מונתה לוי לתפקיד קצינת ח"ן ראשית[2], ובמרץ 1965 הועלתה לדרגת אלוף-משנה[3]. לוי התנגדה לשירות קרבי של החיילות[4], אך ראתה בחיוב את השפעות השירות הצבאי על החיילות וטענה ש”אישה ששרתה בצבא מפתחת ומגבשת יותר את אישיותה והדבר משפיע לחיוב על תפקידיה העתידיים”[5].

עם סיום תפקידה כקצינת ח"ן ראשית בשנת 1970 נשלחה לוי לשרת כנספחת בשגרירות ישראל בוושינגטון, שם הייתה אחראית בין השאר על הקשר עם ארגוני הנשים בארצות הברית[6].

בשנת 1974 שבה לוי לארץ, פרשה מצה"ל, השתתפה בהקמת המשמר האזרחי במשטרת ישראל, ושירתה בו עד 1976.

בשנת 1977 נמנתה על מקימי מפלגת ד"ש. בבחירות הפנימיות לקביעת רשימת המפלגה לבחירות לכנסת התשיעית הגיעה למקום ה-17 והייתה האישה במקום הגבוה ביותר ברשימה[7]. עם התפרקות המפלגה הצטרפה לוי לסיעת שינוי, וכיהנה כמזכירת סיעת ש"י בכנסת[8]. בפברואר 1981, בעקבות התפטרות סטף ורטהיימר, נכנסה לוי לכנסת[9] וכיהנה מספר חודשים עד לפיזור הכנסת.

לאחר מכן מונתה לנציבת קבילות הציבור בעיריית רמת השרון, תפקיד בו כיהנה עד לפטירתה. כמו כן כיהנה לוי כחברה בוועד הפועל הציוני וחברת ההנהלה הישראלית בקונגרס היהודי העולמי.

בשנת 1997 הוענק לה תואר יקירת העיר רמת השרון[10], ובשנת 2019 אף נקרא רחוב בעיר על שמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]