סטנלי פישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטנלי פישר
(15 באוקטובר 1943)
סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל

פרופסור סטנלי פישראנגלית: Stanley Fischer; נולד ב-15 באוקטובר 1943) הוא כלכלן ישראלי-אמריקאי, שכיהן כנגיד בנק ישראל בשנים 20052013. ב-10 בינואר 2014 נבחר על ידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה למועמדו לתפקיד סגן יושבת ראש הפדרל ריזרב. פישר נחשב מייצג בולט של האסכולה המוניטריסטית במאקרו-כלכלה וכתב ספרים ומאמרים רבים בנושא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו והשכלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישר נולד ברודזיה הצפונית (כיום זמביה). שמו העברי הוא שלמה בן פסח הכהן.‏[1] את לימודיו התיכוניים עשה ברודזיה הדרומית (כיום זימבבואה) ובהם הצטיין בפיזיקה, מתמטיקה וכימיה, אך ידיד המשפחה הפנה אותו לתחום הכלכלה. הוא למד לתואר ראשון בכלכלה בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE), בין השנים 1962 עד 1965, לאחר מכן נסע לעבוד בישראל, ובשנים 1966-1965 השלים תואר שני חד-שנתי בלונדון. הוא למד לתואר שלישי בכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), בשנת 1969.

תפקידים בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישר כיהן כמרצה (Assistant Professor) לכלכלה באוניברסיטת שיקגו עד 1973, ומאותה שנה היה לפרופסור-חבר במחלקה לכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. פרופ' פישר הוא גם מרצה אורח באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכון הובר בסטנפורד. בין השאר, היה מנחה הדוקטורט של בן ברננקי, לימים נגיד הפדרל ריזרב. פישר אף היה ועודנו חבר במספר אגודות אקדמיות וארגונים כלכליים, הוא עמית לשעבר באגודה לאקונומטריקה ונבחר לחבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, חבר במועדון ה-30, חבר חוקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER) ועוד. כן הוא שירת במועצות המנהלים של המכון לכלכלה בינלאומית (IIE), ושל ארגון נשות הבנקאות העולמית (WWB), ובמועצה המייעצת הבינלאומית לבית הספר החדש לכלכלה של מוסקבה (NES). ב־1985 אף נמנה סטנלי פישר על היועצים הכלכליים האמריקאים שנשלחו לסייע לישראל ביישום תוכנית הייצוב.

מינואר 1988 עד אוגוסט 1990 שימש כסגן נשיא לפיתוח כלכלה וכלכלן ראשי של הבנק העולמי. לאחר מכן מונה לראש הקתדרה ע"ש אליזבת' וג'יימס קיליאן וראש המחלקה לכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בין ספטמבר 1994 ועד סוף אוגוסט 2001 כיהן כמשנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית.

בפברואר 2002 עבר פישר לסקטור הפרטי ועד אפריל 2005 כיהן פישר כסגן יו"ר סיטיגרופ, הבנק המסחרי הגדול בעולם דאז. במסגרת תפקיד זה, פישר שימש בין היתר כראש קבוצת הסקטור הציבורי, יושב ראש הוועדה לסיכון מדינה בתאגיד, ונשיא סיטיגרופ אינטרנשיונל.

במהלך כהונתו בקרן המטבע ובעקבות מעברו לסיטיגרופ נמתחה על פישר ביקורת כי ייצג קבוצות אינטרסים בממשל ארצות הברית. ב-2002 פרסם ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, ביקורת נוקבת כלפי פישר בספרו "אי נחת בגלובליזציה". בספר הוא מותח ביקורת חריפה על קרן המטבע העולמית בתקופה שפישר היה אחד מבכיריה. שיטגליץ רמז לניגוד עניינים בהתנהלותו של פישר וכתב:

"אפשר לשאול האם פישר תוגמל מפני שעשה בקרן המטבע העולמית את מה שהממשל האמריקני הורה לו לעשות?"‏[2]

כנגיד בנק ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 במאי 2005 מונה פישר לנגיד בנק ישראל. הוא עלה באותה עת לישראל וקיבל אזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות.

ב-2 במאי 2010 מונה פישר לתקופת כהונה שנייה.‏[3] הדבר היה לאחר חקיקת חוק בנק ישראל, שתיקונו לווה במתחים על רקע מעמד הנגיד. ח"כ שלי יחימוביץ' פנתה אל פישר בדיון שנערך בוועדת הכספים לקראת אישורו של החוק:

אנחנו כל הזמן עסקנו בחוק הזה כשאתה ואישיותך לנגד עינינו ויש בזה מכשלה גדולה, מכיוון שהחוק הזה מעניק באמת סמכויות נרחבות ביותר לנגיד בנק ישראל, סמכויות שלא ניתנו בעבר, הרחבה של הסמכויות הקיימות ואני כן מודאגת ממה יהיו ההשלכות של החוק הזה אם במקומך יבוא נגיד בינוני, למשל, ולא נגיד בעל שיעור קומה כמוך, והתמיכה שלנו בחוק הייתה במידה רבה בגלל ההערכה העצומה שאנחנו רוחשים לך ולמנהיגות שלך ולהחלטות שקיבלת במשברים האחרונים. אני חושבת שמה שאתה חייב לנו, בתמורה, הוא הארכת הכהונה שלך. נוכח העובדה שאנחנו אישרנו את החוק כשדמותך לנגד עינינו, אז המינימום שמגיע לנו הוא הארכת הכהונה.

פרוטוקול מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ"ד באדר התש"ע (‎10 במרס ‎2010), באתר הכנסת

המגזין גלובל פייננס העניק לפישר ציון A (הגבוה ביותר) לשנת 2010 וב-2011 זכה שוב לציון A. בציון זה זכו רק שישה נגידים אחרים ב-2010 וחמישה חוץ ממנו ב-2011.‏[4]

באוקטובר 2010 פישר זכה בתואר נגיד השנה 2010 מטעם מגזין Euromoney.‏[5]

במאי 2011 הגיש פישר את מועמדותו לתפקיד יושב ראש קרן המטבע הבינלאומית, אך מועמדותו נפסלה, עקב הגבלת גיל המועמדים (65, בעוד גילו של פישר בעת הגשת המועמדות היה 67).

בינואר 2013 הודיע פישר שיסיים את כהונתו כנגיד בנק ישראל ב-30 ביוני 2013.‏[6]

ב-10 בינואר 2014 נבחר פישר על ידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה למועמדו לתפקיד סגן יושבת ראש הפדרל ריזרב, ג'נט ילן[7].

עמדתו בנוגע למשבר הכלכלי העולמי והשפעתו על ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2012 פרסם פישר הצהרה בה קבע כי כלכלת ישראל צפויה להיפגע מהמשבר העולמי שהחל בגוש האירו, שיבח את הצעדים של העלאות המסים והקיצוצים שננקטו על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ והודיע על המשך ניהול מדיניות מוניטארית אקטיבית מצד בנק ישראל: "מצד אחד המשק העולמי במצב קשה שכבר התחיל להשפיע על צמיחת המשק הישראלי, וישנה אף אפשרות שנצטרך בעתיד הקרוב להתמודד עם השלכות החרפת המשבר בגוש האירו. מצד שני, ישנן הבעיות הנובעות מהגירעון הגדול בתקציב, שאם לא נטפל בהן, נמצא עצמנו ב-2013 עם גירעון גדול עוד יותר בתקציב המדינה. אפשרות זו כבר גורמת לספקות ואי ודאות לגבי היכולת של מדינת ישראל לנהל את המשק ברמה הנדרשת. לאור מצב זה, צעדיהם של ראש הממשלה ושר האוצר הינם אמיצים וחיוניים לשיפור המצב התקציבי שלנו ב-2013. הם יאפשרו לנו לנהל את המשק באופן שיתמוך בהמשך הצמיחה, לטובת אזרחי המדינה. בנק ישראל מצידו, ימשיך לנהל מדיניות מוניטארית שתשמור על יציבות מחירים, תתמוך בצמיחת המשק ותשמור על יציבות המערכת הפיננסית".‏[8]

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישר נשוי לרודה ומתגורר בהרצליה.‏[9] שלושת בניו חיים בארצות הברית. הבכור, מייקל, הוא רופא. האמצעי, דייויד, הוא סמנכ"ל השיווק של חברת פייסבוק. הצעיר, ג'ונתן, הוא נשיא חברת הפקת הסרטים האמריקנית גראונדסוול.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Macroeconomics (יחד עם רודיגר דורנבוש וריצ'רד סטארץ, הוצאה תשיעית ב-2004).
  • Lectures in Macroeconomics (עם אוליביאר בלאנשרד, (MIT Press, 1989.
  • Economics (עם רודיגר דורנבוש וריצ'רד שמאלנזי, McGraw Hill, הוצאה שנייה ב-1988).
  • IMF Essays From a Time of Crisis ,MIT Press, 2004)
  • Indexing, Inflation, and Economic Policy ,MIT Press, 1986)

כמו כן היה עורכם של ספרים רבים, ביניהם: Securing Peace in the Middle East ,MIT Press, 1994). בין השנים 1986 עד 1994 היה העורך של השנתון NBER Macroeconomics Annual ושל כתבי עת כלכליים אחרים. פרופ' פישר פרסם מאמרים רבים בכתבי עת מקצועיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי התוכנית הדוקומנטרית "אנשים" ששודרה בקשת ביום 9 בינואר 2012
  2. ^ ג'וזף שטיגליץ, אי נחת בגלובליזציה, תירגמה מאנגלית: רחל אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשס"ה 2005.
  3. ^ צבי לביא, פישר לכהונה שנייה כנגיד: "מודאג מהשחיתות", באתר ynet‏, 2.5.2010
  4. ^ יוסי גרינשטיין, גלובל פייננס: פישר בין 6 הנגידים הטובים ביותר בעולם, מעריב 28 באוגוסט 2006
  5. ^ צבי לביא, גאווה ישראלית: פישר נגיד השנה בעולם, באתר ynet‏, 10 באוקטובר 2010
  6. ^ נגיד בנק ישראל יסיים את כהונתו ב-30 ביוני באתר בנק ישראל
  7. ^ אובמה מינה את הנגיד לשעבר סטנלי פישר לסגן יו"ר הפדרל ריזרב
  8. ^ משה גולן, "ברכת הדרך" של פישר: "צעדיהם של נתניהו ושטייניץ הינם אמיצים וחיוניים לשיפור המצב התקציבי", 28 ביולי 2012
  9. ^ אדריאן פילוט, ‏10 סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2012


נגידי בנק ישראל
דוד הורוביץ משה זנבר ארנון גפני משה מנדלבאום מיכאל ברונו יעקב פרנקל דוד קליין סטנלי פישר קרנית פלוג
19541971 19711976 19761981 19821986 19861991 19912000 20002004 20052013 2013