סטרוסל

סטרוסל (כפר)
Старосел
מבט על סטרוסל מהמקדש התראקי
מבט על סטרוסל מהמקדש התראקי
מבט על סטרוסל מהמקדש התראקי
מדינה בולגריהבולגריה בולגריה
מחוז פלובדיב
רשות מקומית חיסריה
שטח 127 קמ"ר
גובה 335 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 906 (15 במרץ 2024)
קואורדינטות 42°29′14″N 24°34′11″E / 42.487191°N 24.569834°E / 42.487191; 24.569834
אזור זמן UTC +2

סטרוסלבולגרית: Старосел) הוא כפר בדרום בולגריה במחוז פלובדיב בשטח הרשות המקומית חיסריה (община Хисаря). הכפר התפרסם בעקבות חפירות שביצע הארכאולוג ד"ר גיאורגי קיטוב (Георги Китов) בסמוך ליישוב בהן נתגלו מקדשים וקברים תראקיים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר סטרוסל שוכן במרכז המועצה האזורית של העיר חיסריה, צמוד למורדות הדרומיים של רכס סרדנה גורה (Средна гора), המקביל לרכס הרי הבלקן. הגובה הממוצע של האזור הוא 300 מטרים מעל פני הים. פני השטח נקבעו על ידי המורדות המתונים של רכס סרדנה גורה המשתפל בהדרגה דרומה לעבר מישור תראקיה העילי (Горнотракийска низина). הפסגות הגבוהות ביותר סביב סטרוסל הם אָלֶקְסִיצָה (Алексица‏, 1,530 מטרים) ופֶנֶרָה (Фенера‏, 1450 מטרים).

האקלים באזור הוא אקלים מעבר בין אקלים סובטרופי המושפע מהקרבה לאגן הים התיכון לבין אקלים יבשתי של מרכז אירופה. החורף כאן חמים יחסית ונוח בשל גושי אוויר חם המגיעים מדרום ונבלמים ברכס סרדנה גורה. שכבת השלג היורדת נשמרת על הקרקע בממוצע 27 ימים בשנה ועוביה הממוצע 5 סנטימטרים. האביב מגיע מוקדם והוא חמים יחסית. הקיץ מאופיין בטמפרטורות גבוהות ביולי ובאוגוסט, בלחות נמוכה וברוחות קלות. הסתיו שמשי וחמים. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 11.5°C.

הנהר פְּיָאסְצְ'נִיק (Пясъчник), חוצה את הכפר סטרוסל בדרכו אל הסכר באותו שם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצאים ארכאולוגיים באזור הכפר סטרוסל מעידים על יישובים קדומים מלפני 7,000 עד 8,000 שנים. במאה ה-5 לפנה"ס היה באזור יישוב תראקי שבראשו עמדו מנהיגים שבטיים חזקים ואריסטוקרטיה מקומית עשירה. היישוב תועד גם בתקופת האימפריה הבולגרית השנייה. תושבי הכפר של ימינו הם צאצאי תושבים מהכפר סטרוסל באזור טרויאן (כיום סאבו Съево) שהתיישבו במקום במהלך המאה ה-15. הכפר היה קרוי אז "ייני קוי" (Yeni köy בטורקית עות'מאנית, "הכפר החדש")

ב-1798 הוקמה במקום כנסייה קטנה ובה פעל במרתף בית ספר. ב-1819 אישרו השלטונות באיסטנבול לבנות כנסייה חדשה גדולה יותר, אשר עמדה על תילה עד מרד אפריל. לפני ההתקוממות חיו בכפר כ-2,000 בולגרים וכמה עשרות בני רומה, שרובם היו נפחים וסוחרים בכלי מתכת. בכפר היו 300 בתים והוא היה מרכז עסקים חשוב באזור. כ-17 טחנות מים ו-5 מבטשות פעלו לאורך הנהר פיאסצ'ניק ו-13 מזקקות וסדנאות לתיקון ומכירת ציוד לעגלות. כן פעל במקום שוק בקר. וסיל לבסקי ביקר בכפר בשנים 1869 ו-1871 והקים בו ועדה של מהפכנים.

מאוחר יותר השתתפו תושבי הכפר במרד אפריל ושילמו מחיר כבד. כל הבתים, הכנסייה, ובית הספר הועלו באש. כל הנכסים ומלאי המזון הוחרמו. חלק מתושבי הכפר נהרגו, חלק אחר עקר לצפון בולגריה. רובם חזרו ליישוב הישן, אבל בשל אמונה טפלה הם לא בנו מחדש את הכפר השרוף, אלא הקימו יישוב חדש 2–3 קילומטרים במורד הנהר. הם קראו ליישובם החדש אסקי ייני קוי ( Eski yeni köy, "הכפר החדש הישן"), שם שהוחלף בשנות השלושים של המאה ה-20 לסטרוסל.

אתרי טבע ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם הכניסה לקבר התראקי
האכסדרה בתל חוריזונט

מכלול הפולחן התראקי בתל צֶ'טְנִיבּוֹבָטָה מוֹגִילָה (בבולגרית: Четиньовата могила) במרחק של כארבעה קילומטרים מסטרוסל נתגלה על ידי הארכאולוג גיאורגי קיטוב בשנת 2000. המכלול מתוארך לסוף המאה ה-5 ותחילת המאה ה-4 לפנה"ס. זהו המכלול התראקי המלכותי העתיק ביותר הכולל מאוזולאום.

במכלול כלולים שישה מקדשים תת-קרקעיים, ארבעה מתוכם נפרדים, כמו גם קברים מלכותיים. כל התל מוקף חומה מעגלית באורך 241 מטרים ובגובה 3.5 מטרים המסמלת על פי האמונה התראקית את השמש. בכניסה למקדש הראשי היה גרם מדרגות רחב ושני כנים שעליהם ניצבו פסלי אריות. גרם המדרגות מוביל לפלטפורמה שטוחה, ששימשה ככל הנראה לריקודים פולחניים. מסדרון מוביל אל החזית האמיתית של המקדש ולאולם עגול בגובה 4.80 מטרים המכיל 10 עמודים מקושטים הצמודים לקירות ומעליהם טריגליפים עם עיטורים בכחול ובאדום. בחלק הצפוני של התל נתגלה גת חצובה בסלע ומחסנים שבהם נתגלו אמפורות ליין ומים.

במקדש נערכו טקסים דתיים הקשורים לפולחן האלה האם, בנה השמש ואורפיאוס. האלה האם מזוהה עם הר או סלע. מקבץ התילים משחזר את ההר ואת הרחם של האלה האם. המלך התראקי משחק את תפקיד המתווך שבין בני האדם לאלוהים. לדברי ההיסטוריון והתראקלוג אלכסנדר פול (Александър Фол) החלה הדוקטרינה היוונית המכונה אורפיזם מהפולחנים האריסטוקרטיים של התראקים. למכלול בסטרוסל היה תפקיד כזה בדיוק. פולחנים אורפאיים סודיים נערכו באולם הפנימי. מטרתם הייתה להעלות את המלך-הכוהן התראקי למעלת אנטרופודמון ("חצי אל " -ביוונית άνθρωπος (אדם), δαίμων (אל)). הממצאים שנתגלו באתר מוצגים במוזיאון הארכאולוגי בסופיה.

למרגלות תל צֶ'טְנִיבּוֹבָטָה מוגילה יש תל קטן המכונה "תל חוריזונט" (בבולגרית: "Могила Хоризонт" – "התל האופקי") ובו נחשף ההרון[א] היחיד בתראקיה שבו יש אכסדרה. בעוד שבמקומות אחרים יש עמוד או שניים, במקדש זה מגיע מספרם לעשרה. העמודים הם בסגנון הסדר הדורי הקדום. במקדש זה נקבר נציג של האצולה התראקית. אף שהקבר נשדד בתקופה קדומה, החפצים מכסף וזהב שנותרו בו מעידים על מעמדו הרם של הנקבר.

תיירים יכולים לבקר במקדש הראשי ובהרון בתל חוריזונט. המכלול כלול במאה אתרי התיירות הלאומיים של איגוד התיירות הבולגרי.

תילים נוספים – באזור סטרוסל והכפרים השכנים יש תשעה תילים נוספים ובהם אלמנטים אדריכליים ייחודיים וקישוטים ססגוניים. התילים נחפרים ומשוחזרים, אבל אינם פתוחים לביקורי תיירים.

קוֹזִי גְרָאמָדִי (בבולגרית: Кози грамади) – הוא מכלול ארכיטקטוני מהמאות הרביעית והחמישית לפנה"ס, השוכן על אזור של 80 דונם. האתר שוכן ברכס סרדנה גורה, כ-20 קילומטרים צפונית לסטרוסל. המכלול כולל משכן מלכותי ייחודי וכמה מבנים מונומנטליים, המוקפים בחומה ריבועית. הבניין המרכזי הוא משכן מרשים של שליט. במקום נתגלו מטבעות רבות של המלכים טרס השני מממלכת אודריסה ושל אביו אמטוקוס השני, וכן גרזנים בעל להב כפול (ביוונית λάβρυς, בלטינית Labrys), המסמלים מלוכה.

אתרי טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמורת הטבע "בָּרִיקָדִיטֶה" (Барикадите – "הבריקדות") שוכנת בתחומי הכפר. שטחה 1,1197 דונם והיא נועדה לשמר את היער הקדום של עצי האשור. שמורת טבע נוספת בתחומי הכפר שנועדה להגן על עצי האשור בני למעלה ממאה שנים היא "צ'יווירה" (Чивира) ששטחה 1,065 דונם.

בתצורות הסלעים "קוזי גרמדי" (Кози грамади – "ערימות תיישים") מקננים העופות הנדירים עיט זהוב, אוח מצוי ודורסי לילה אחרים.

אגם רָקוֹבִיצָה (Раковица) הוא אגם הררי צלול, מאגר מים שנוצר על ידי סכר.

אירועים שנתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בחג עליית ישו השמימה החל ביום חמישי, 39 ימים לאחר חג הפסחא, הקרוי בבולגרית ספאסובדן (Спасовден) נערך יריד באזור מָנָסְטִירָה (Манастира).
  • פולחן דיוניסוס נערך במקדש הפולחן התראקי והוא קשור למטרת המקדש וה"יקב" העתיק. יין היה חלק חשוב בפולחנים האורפאיים. באמצעות אש ויין ניחשו הכוהנים את העתיד. חגיגות נהדרות נחגגו תחת אות היין לכבוד האל דיוניסוס. הפולחן מבוצע על פי בקשה מוקדמת ממרכז התיירות בחיסריה.

אתרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסלולי הליכה:
    • "שדות הציד הסודיים של המלכים התראקים" – דרך החוצה את רכס סרדנה גורה. מסטרוסל דרך אתר התיירות "בְּיָאלוֹ קָמֶנֶה" (Бяло камене), בקתות צ'יווירה (хижите „Чивира“), פסגת פנרה (Фенера) לחיסריה.
    • "הדרך הרומית העתיקה" – דרך העולה ויורדת ברכס סרדנה גורה. מסטרוסל דרך אתר התיירות "בייאלו קמנה" (Бяло камене), בקתות צ'יווירה (хижите „Чивира“), "בריקדיטה" (Барикадите), בונטובנה (Бунтовна) וקרסטוויץ' (Кръстевич).
  • יקב סטרוסל (Винарска Изба "Старосел") – מכלול מבנים השוכן בפאתי הכפר בדרך למקדש התראקי הכולל בית מלון, ספא ויקב שמרתף היינות שלו בנוי בצורת מקדש תראקי. במקום נערכים סיורים המסבירים את תהליך ייצור הראקיה והיין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Georgi Kitov, A Thracian Cult Complex Near Starosel. Chetinyova Mogila in Light of the Investigations in 2000, – Early Symbolic Systems for Communications in Southeast Europe. Vol. 2. Oxford 2003, 505 – 518

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטרוסל בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוונית ἡρῷον, בלטינית heroon, מבנה המוקדש לגיבור קדום ובו מתנהל הפולחן לכבודו