סעוד, מלך ערב הסעודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סעוד בן עבד-אלעזיז בן עבד-אלרחמן
King Saud.jpg
תקופת שלטון 9 בנובמבר 1953 - 2 בנובמבר 1964
הקודם אבן סעוד
יורש פייצל בן עבד-אלעזיז בן עבד-אלרחמן
תאריך לידה 12 בינואר 1902
תאריך פטירה 23 בפברואר 1969

סעוד בן עבד-אלעזיז בן עבד-אלרחמןערבית: سعود بن عبد العزيز بن عبد الرحمن, 12 בינואר 1902 - 23 בפברואר 1969) היה מלכה השני של ערב הסעודית (בשנים 1953-1964), ומנהיגו השבעה-עשר של בית סעוד.

סעוד היה בנו השני של מייסד הממלכה, עבד-אלעזיז "אבן סעוד". לאחר שאחיו הבכור טורקי, נסיך הכתר של נג'ד, מת בגיל צעיר, שינה אביהם את חוקי הירושה כך שלא תעבור מאב לבן, אלא בין האחים על פי מספר קריטריונים, כגון סדר הילודה.

כשנה וחצי לאחר כינון הממלכה, ב-11 במאי 1933, התמנה סעוד על ידי אביו ליורש העצר ולמשנה למלך באזור נג'ד, כאשר אחיו למחצה פייצל נבחר לבוא אחריו (זאת אף שסעוד ניסה למנות את בכורו פהד כיורש עצר). עם מותו של אבן סעוד ב-9 בנובמבר 1953, עלה סעוד לכס המלוכה ללא מאבקים, כאשר שלושה חודשים קודם לכן התמנה לראש ממשלת ערב הסעודית.

סעוד הקים מוסדות ציבוריים, ממשלתיים ואקדמיים (ביניהם מועצת השרים הסעודית, משרדים לענייני מסחר, חינוך ובריאות, וכן אוניברסיטת המלך סעוד בריאד). יחד עם זאת, שלטונו היה רצוף קשיים. יריבותו העזה עם אחיו למחצה פייצל, אשר התנגד נחרצות לסמכות שמעניק סעוד לבניו, רק הוחרפה לנוכח המשבר הכלכלי שפקד את ערב הסעודית בשנות החמישים. אף על פי שהכנסות הנפט בתקופה זו עלו על 300 מיליון דולר, שחיתות ובזבוזי עתק של בית המלוכה (ביניהם ארמון השיש שבנה סעוד בריאד בסכום של 140 מיליון דולר), שבלעו כ-17% מהכנסות המדינה, המחישו את הפערים האדירים בין שכבות האוכלוסייה והכניסו את המדינה לסחרור כלכלי: ב-1957 גרעון התקציב הסתכם ב-500 מיליון דולר. בתקופתו של סעוד ירד כוחו של הווהביזם האסקטי, ואורח חיי מותרות פשט בקרב שכבות עשירי הממלכה.

סעוד נתקל גם בקשיים דיפלומטיים. חיכוכים עם בריטניה, מעצמת החסות של עומאן, בעניין בוריימי הסלימו לכדי ניתוק יחסים בשנת 1956 בעקבות מבצע קדש (סעוד אף הטיל חרם נפט על בריטניה ועל צרפת). סעוד נקט בעמדה אנטי-האשמית, התנגד לברית בגדאד ופעל במשותף עם מצרים כדי למנוע הרחבת השפעתם של שליטי ירדן ומצרים. כמו אביו, התנגד בחריפות לציונות ולמדינת ישראל. יחד עם זאת, מתיחות ביחסים עם מצרים הנאצריסטית, בהיותה מדינה חילונית-מהפכנית והשואפת להגמוניה אזורית, הייתה בלתי נמנעת, עד כי במרץ 1958 האשים נשיא מצרים נאצר את סעוד בנסיון לרוצחו.

בריאותו הרופפת של סעוד, שבגינה נאלץ להיעדר מהמדינה תכופות, אף היא פגעה בסדרי השלטון בממלכה. הוא נודע כצרכן משקאות חריפים, דבר האסור לפי האסלאם. ב-3 במרץ 1958, נאלץ סעוד למסור את השלטון לידי פייצל אחיו, אשר פייס את נאצר ושיקם את הכלכלה הסעודית. ואולם סעוד, אשר ניצל את התמרמרות הנסיכים לנוכח הקיצוץ בהוצאות בית המלוכה, שב והתמנה לראש הממשלה בדצמבר 1960. מצבו הרפואי אילצו להיכנע לאחיו למחצה בשנית ב-1962, ופייצל שב ונטל את ראשות הממשלה. ב-1964 ציווה על פייצל לוותר על סמכויותיו, אולם הלה לא נענה, ובתום משבר חריף גבר פייצל. ב-2 בנובמבר הדיחה מועצת העולמא (חכמי דת) הסעודית את סעוד מכס המלוכה, והמליכה את פייצל תחתיו.

לאחר הדחתו יצא סעוד לגלות, תחילה בשווייץ ולאחר מכן במצרים, תוך שהוא מסייע לנאצר במאבקו מול פייצל. לאחר מלחמת ששת הימים שככה המתיחות המצרית-סעודית, סעוד נדחק לשוליים וחדל מפעילות מדינית. ב-1969 מת באתונה שביוון.


מלכי ערב הסעודית
אבן סעודפייסל, מלך ערב הסעודיתח'אלד, מלך ערב הסעודיתפהד, מלך ערב הסעודיתעבדאללה, מלך ערב הסעודית Royal Standard of Saudi Arabia.svg
הקודם:
המלך עבד-אל-עזיז אבן סעוד
מלך ערב הסעודית ה-2
9 בנובמבר 1953 - 2 בנובמבר 1964
הבא:
פייסל, מלך ערב הסעודית
הקודם:
המלך עבד-אל-עזיז אבן סעוד
ראש בית סעוד ה-17
9 בנובמבר 1953 - 2 בנובמבר 1964
הבא:
פייסל, מלך ערב הסעודית