ספר אלקטרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספר אלקטרוני בעברית.
ספר דיגיטלי בקורא ספרים אלקטרוני.

ספר אלקטרוני (או ספר דיגיטלי; באנגלית electronic book או בקיצור e-book או eBook) הוא ספר המוגש לקורא בצורה דיגיטלית, כקובץ הנקרא במחשב או בקורא ספרים אלקטרוני - מכשיר שנועד במיוחד לקריאת ספרים כאלה. אמצעים נוספים להצגתו של ספר אלקטרוני הם מחשב לוח וטלפון חכם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים אלקטרוניים קיימים למעשה עוד מתחילת שנות ה-70. אחד המיזמים הראשונים בנושא היה פרויקט גוטנברג. בשנים אלו גם נעשה הניסיון הראשון ליצור מחשב שיועד לקריאת ספרים אלקטרוניים.

במשך השנים, ועם התפתחות האינטרנט (בעיקר בשנות ה-90), נעשה קל ופשוט להעביר קבצים אלקטרוניים בין המשתמשים השונים, ועקב כך גדלה גם תפוצת הספרים האלקטרוניים בעולם. ספרים אלו היו קיימים בעיקר בפורמטים פשוטים כמו TXT ו-HTML. ספרים נוספים (לרוב בנושאים מקצועיים) הופיעו בפורמט PDF שיועד לדפוס אך הונגש למשתמשים ונקרא לרוב על גבי המחשב האישי.

מוציאים לאור החלו להציע את ספריהם גם כספר אלקטרוני, ויוצרים עצמאיים מצאו אפשרות זו כדרך אלטרנטיבית לפרסום ספריהם. ספריות בעולם החלו להציע חלק מספריהן בפורמט אלקטרוני, ונבנו אתרי אינטרנט המיועדים לספרים אלקטרוניים.

בעשור הראשון של המאה ה-21 יוצרו קוראי ספרים אלקטרוניים ייעודיים רבים. הבולטים שבהם היו קינדל של אמזון וסוני רידר של חברת סוני. ככל שירד מחיר הקוראים האלקטרוניים כך גדלה תפוצתם וגדל הביקוש לספרים אלקטרוניים.

בשנת 2010 השיקה חברת אפל, במקביל להשקת ה-iPad, את iBooks - אפליקציה לממכר ספרים אלקטרוניים הניתנים לקריאה גם על ה-iPhone וה-iPod. בהמשך השנה הכריזה גם חברת גוגל על פתיחת חנות ספרים אלקטרוניים שיוצעו לקוראים במחשוב ענן וללא צורך בקורא ספרים אלקטרוני ייעודי.‏[1].

בשנה זו דיווחה אמזון כי לראשונה מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מאשר ספרים בכריכה קשה. בתחילת 2011 דיווחה כי מכירות ספרים אלקטרוניים עברו גם את מכירות הספרים בכריכה רכה. לפי נתוני התאחדות המו"לים בארצות הברית, מכירות ספרים אלקטרוניים הגיעו במחצית 2010 ל- 8.5% מסך מכירות הספרים במדינה.

הפצה דיגיטלית של מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפצה דיגיטלית של מידע גברה מאוד עם התפתחות האינטרנט, ובין השאר נכלל במסגרת זו מידע שבעבר הופץ בצורת ספרים, כתבי עת ועיתונים מודפסים.

ספרים אלקטרוניים מופצים חינם, או תמורת תשלום. התשלום הוא בשתי דרכים:

  • תשלום דמי מנוי לשם כניסה לאתר המספק את הספרים.
  • תשלום תמורת עותק של ספר מסוים.

אחת מהבעיות בתחום היא בעיית אבטחת התכנים למניעת הפרה של זכויות יוצרים.

פורמטים של ספרים אלקטרוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורא ספרים אלקטרוני.

להפצת ספרים אלקטרוניים משמשים פורמטים רבים שחלקם מפורטים כאן:

  • EPUB: פורמט סטנדרטי, חופשי ופתוח שנוצר על ידי הפורום הבינלאומי להפצה דיגיטלית (IDPF). הפורמט הזה תוכנן עבור תוכן גמיש, כלומר הטקסט מתאים את עצמו למסך הספציפי עליו הוא נקרא ומושפע מהעדפות של המשתמש. כיום בגרסה 3.0 התומכת במעבר עמודים מימין לשמאל, מולטימדיה מתקדמת, וידאו אינטראקטיביות ועוד.
  • Mobipocket: פורמט שמבוסס על XHTML. עליו מבוסס פורמט AZW של חברת אמזון - יצרנית הקינדל, ומכאן גם שכיחותו.
  • KF8: הפורמט החדש של אמזון קינדל שמבוסס על פורמט EPUB ותומך בתקנים מתקדמים.
  • PDF: פורמט שיתרונו, ומכאן גם חסרונו, בדמיון הרב שלו, יחסית לפורמטים האחרים, לזה של נייר מודפס, משום שהצגתו אחידה ונאמנה למקור, וכמעט אינה מושפעת מהמכשיר עליו הוא מוצג ומהעדפות של המשתמש.
  • DjVu: פורמט המיועד לאכסון טקסט סרוק, ומתאפיין ביחס איכות/גודל־קובץ טוב בהשוואה לפורמטים אחרים.
  • HTML: הפורמט הסטנדרטי של דפי אינטרנט.
  • TXT: פורמט פשוט ובסיסי המבוסס על טקסט בלבד.
  • DOC: מסמכים שנוצרו באמצעות מעבד התמלילים Word. החסרונות העיקריים של פורמט זה הם היותו פורמט קנייני התלוי ביצרן יחיד, והעדר תאימות בין גרסאות שונות של הפורמט ובין גרסאות שונות של תוכנת 'Word'.

כל הפורמטים הללו ניתנים להצגה באמצעות מחשב אישי.

העברת ספרים לפורמט דיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורא ספרים אלקטרוני המכיל 100 ספרים.

זהו תהליך של דיגיטציה‎. מיזמים רבים עוסקים בהעברה לפורמט דיגיטלי של ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו. מיזמים אלה פועלים בשתי דרכים:

  • סריקה של הספרים, כך שלמעיין בספר הדיגיטלי מוצג העתק מדויק של הספר המקורי, לעתים כולל הסימנים שנתנו בו שיני הזמן.
  • הקלדה של הספרים, כך שהטקסט שבהם ניתן לעיבוד: חיפוש מילה בטקסט, העתקה וכדומה.

לעתים משולבות שתי השיטות: הספר נסרק, והקובץ הסרוק מעובד בתוכנת OCR והופך לקובץ טקסטואלי.

עם המיזמים העוסקים בהקלדה של ספרים נמנים:

עם המיזמים העוסקים בסריקה של ספרים נמנים:

במיזם פא"ר - פתיחת אוצרות רוח - של האוניברסיטה הפתוחה, הועלו לאינטרנט ספרי האוניברסיטה מ-50 קורסים שונים, כולם פתוחים חינם לקהל הרחב. חלק מהספרים מלווים גם בגרסאות קוליות והרצאות וידאו.

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות:

  • ידידותי לסביבה- חיסכון בנייר, חיסכון במשאבים אחרים להפקת הספר ובדלק לצורך שינועו.
  • חיסכון בהפקה- הוצאות הדפסה, עימוד, אכסון, הפצה.
  • חיסכון במקום- ספרים מודפסים דורשים מקום לאכסון וספרים אלקטרוניים מאוחסנים על גבי זכרונות דיגיטליים המכילים מידע רב בנפח מזערי. במכשיר סטנדרטי לקריאת ספרים אלקטרוניים ניתן לאחסן אלפי ספרים.
  • נגישות- אפשר להגיע לכל ספר מכל מקום בעולם, כל עוד יש גישה לאינטרנט.
  • נוחות- משקל קורא אלקטרוני נמוך משמעותית מספר מודפס, ניתן להתאים את גודל הפונט לפי הצורך, מכשירים עם תאורה מובנית מאפשרים קריאה בחשיכה.
  • שרידות- ספר אלקטרוני לא סובל מבלאי של נייר, לא צובר אבק, קל לשמירה ולגיבוי.
  • יכולות נוספות- בקוראים אלקטרוניים ניתן לבצע חיפוש בקלות, לתרגם מילים תוך כדי קריאה, להוסיף הערות וסימניות.

חסרונות:

  • חווית הקריאה שונה ביחס לספר מודפס. אין לספר אלקטרוני ניחוח מיוחד ולא "מרגישים" את הנייר והספר. אין אפשרות לדפדף ולדלג דפים באותו אופן בו זה מתבצע בספר מודפס.
  • קריאה ממושכת ממסך מחשב או ממסך טלפון/טאבלט (בניגוד לקורא אלקטרוני ייעודי) עשויה לגרום לכאבי עיניים וכאבי ראש.
  • יש צורך בחשמל או בהטענת סוללה על מנת לקרוא ספר.
  • יש צורך במכשיר מיוחד על מנת לקרוא ספר.
  • בניגוד לספר מודפס, לרוב לא ניתן למכור ספר אלקטרוני "משומש".
  • אי אחידות בפורמטים של ספרים אלקטרוניים מונע העברתם בין מכשירים שונים.
  • יהודים אורתודוקסיים רואים בשימוש באמצעים אלקטרוניים בשבת איסור הלכתי. דווקא ביום שבת המוקדש אצל רבים לקריאה ולימוד, השימוש בספר האלקטרוני אסור.

ספרים אלקטרוניים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בכל העולם, גם בעברית החלו להופיע ספרים אלקטרוניים בעשורים האחרונים של המאה ה-20. ספרים אלו היו בעיקר בפורמט HTML שמתאים לאינטרנט או בפורמטים פשוטים ונפוצים שתומכים בעברית כמו TXT, DOC ו PDF. אתרים נוספים, כמו למשל eספרים, הציעו במשך השנים ספרים אלקטרוניים בפורמטים אלו בחינם או בתשלום. בנוסף לפרויקט בן יהודה שהחל לפעול בתחילת המאה ה-21, החלו פרויקטי סריקת ספרים תורניים כגון HebrewBooks. פרויקטים אלו משמרים ומנגישים ספרות בעברית לציבור הרחב ולכן בעלי חשיבות רבה לשימור הספרות היהודית והעברית.

עם הופעת קוראי ספרים אלקטרוניים ייעודיים כדוגמת קינדל וסוני רידר, הסתבר שלא ניתן לקרוא עליהם בצורה טובה ספרים בעברית בפורמטים המתאימים להם. לרוב הבעיה נובעת מחוסר תמיכה של המכשירים בשפות הנקראות מימין לשמאל (RTL) כמו עברית וערבית.

ספרים בעברית בפורמט AZW שמתאים לקינדל נקראים על ידי המכשיר כשהעברית הפוכה ולא קריאה. לעומת זאת, הפורמט החדש לקינדל - KF8, תומך בעברית.

ספרים בעברית בפורמט EPUB הוצעו לראשונה באתר "מנדלי מוכר ספרים ברשת"‏[4] בראשית שנת 2010‏[5]. האתר מציע ספרים בפורמט EPUB בעברית כמו גם בפורמט KF8 או MOBI המתאים לקריאה בקינדל, ובכללם ספרים ללא תשלום. באותה שנה החל לפעול גם מיזם "עברית" מבית ידיעות ספרים שהציע קורא ספרים אלקטרוני שתומך בקריאת ספרי EPUB בעברית. עם השקת המכשיר, הושק גם אתר למכירת ספרים אלקטרוניים עבורו[6]. האייפד וטאבלטים אחרים מבוססי אנדרואיד מאפשרים קריאת ספרים אלקטרוניים בעברית בפורמט EPUB ובפורמטים אחרים.

בשנת 2012 קמה חברת הליקון ספרים המציעה המרה של ספרים לפורמט דיגיטלי EPUB3 המתאים יותר לקוראים בעברית, תומך במעבר עמודים מימין לשמאל ובמולטימדיה מתקדמת.

בנוסף לשימוש בפורמטים רגילים להפקת ספרים אלקטרוניים בעברית, מיוצרות גם אפליקציות ייעודיות לטלפונים חכמים ולטאבלטים. גם אפליקציות אלו מהוות ספרים אלקטרוניים לכל דבר וניתן למצוא היום את התנ"ך לצד ספרי ילדים וספרי עיון בפורמט זה.

בשנת 2011 יצא משרד החינוך בתוכנית להחלפת ספרי הלימוד בספרים אלקטרוניים תוך חמש שנים. [7].

במסגרת זו פורסמה תקינה לספרים דיגיטליים באתר למינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך. התוכנית הלאומית של משרד החינוך ל- "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21", מעודדת אפשרות להוראה ולמידה באמצעות תכנים דיגיטליים, ספר דיגיטלי הינו תוכן דיגיטלי המאפשר חלופה להוראה וללמידה באמצעות ספר לימוד במהדורה מודפסת. לספרי הלימוד הדיגיטליים הוגדרו שלוש רמות תקן להבטחת מסגרת עבודה תקינה באמצעי קצה שונים ומגוונים, כגון: מחשב נייח; מחשב נייד; טאבלט; טלפון חכם; וכו',כמו גם במערכות הפעלה שונות כגון: WINDOWS; IOS; ANDROID וכו' ובדפדפנים שונים, כגון: Chrome; IE; Firefox; Safari וכו'.

היבטים חינוכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בספרים אלקטרוניים לצורכי הוראה נעשה במסגרת E-learning. ספרים אלקטרוניים יכולים לסייע בהקנייה ופיתוח של יכולות אוריינות כמו קריאה, הבנת הנקרא ואוריינות מדיה. כמו כן, הם יכולים להפחית את העלויות של ספרי הלימוד, אשר הורים מתבקשים לרכוש עבור ילדיהם הלומדים בבית ספר. משום שקורא ספרים אלקטרוני בודד יכול להכיל מספר רב של ספרים אלקטרוניים, השימוש בהם יכול להפחית את משקל הילקוט שהתלמידים סוחבים על גבם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שפרה ברוכסון ארביב, הספר והלחם; עתידו של הספר המודפס בחברת המידע, יד לקורא, ל (תשנ"ז - 1997), 50-54.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]