פרויקט השו"ת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פרויקט השו"ת | |
|---|---|
 מסך השער של פרויקט השו"ת גרסה +11 |
|
| מפתח | |
| גרסה אחרונה | 16 ב-2008 |
| מערכת הפעלה | חלונות |
| רישיון | קנייני |
| קטגוריה | |
| דף בית | אתר הפרויקט |
פרויקט השו"ת הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש. הפרויקט החל בשנות השישים של המאה ה-20 במכון ויצמן והיה מהראשונים בעולם לשמירה דיגיטלית של טקסט שלם לצורך חיפוש בו. כיום הוא מובל על ידי אוניברסיטת בר-אילן. הפרויקט זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשס"ז. הכינוי "פרויקט השו"ת" משמש כיום גם ככינוי לתכנה המכילה את המאגר עצמו.
[עריכה] ההיסטוריה של הפרויקט
הפרויקט נהגה על ידי פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע בשנת 1963 כמענה לשאלה במה יוכל לתרום המחשב ליהדות שנשאל במהלך ביקור בארצות הברית, והוא קיבל תמיכה כספית ראשונית מראשי מכון ויצמן. פרנקל החל להכניס למחשב שאלות ותשובות מספרות השו"ת באופן שיאפשר חיפוש בכל הטקסט כדי למצוא תשובות בהן נמצאות מילים מבוקשות. הספר הראשון שהוקלד היה חלק משו"ת הריב"ש, מכיוון שצוות חוקרים באוניברסיטה העברית מיפתחו את הספר, ופרופ' פרנקל רצה לראות את עליונות שיטתו בהשוואה בין שתי השיטות.
הקמת פרויקט השו"ת היה שינוי כיוון ממגמת השימוש במפתחות נושאיים מפורטים שהיה נהוג עד אז, והיו שפקפקו במעשיות של הרעיון בגלל ההיקף המוגבל של זיכרון המחשב באותה תקופה [1]. היו גם שחששו שהשימוש בפרויקט יגרום ללימוד בישיבות להיות קל מדי, ללא היגיעה נדרשת. חשש אחר היה שהפרויקט ינגיש את הספרות היהודית לאנשים שאינם בעלי רקע נדרש והם ישתמשו במקורות שנכתבו במקור עבור רבנים באופן לא נכון. למרות החששות הפרויקט זכה לתמיכה, בין השאר של פרופ' סיני דויטש, פרופ' מנחם צבי קדרי, פרופ' הראל-פיש והשופט יעקב בזק. גם הפוסק הרב משה פיינשטיין שחשש ממיחשוב כתביו, נתן את ברכתו לעניין ושמח בהכללת כתביו בפרויקט.
בשנת 1966 עבר פרנקל לאוניברסיטת בר-אילן ולקח אתו את הפרויקט. בשנת 1966 הצטרף יעקב שויקה אז דוקטורנט באוניברסיטה העברית לפרויקט, בעיקר בפיתוח של אלגוריתמים בלשניים ומורפולוגיים שבצעו חיפוש של מילה גם על פי הטיותיה. בשנת 1974 פרנקל פרש מניהול הפרויקט, ושוויקה החליף אותו. בשנות ה-70 של המאה ה-20, חיפוש בפרויקט נעשה על ידי העברת שאלות לצוות של הפרויקט אשר הזינו אותם למחשב ולרוב לקח כמה ימים עד שהתשובה נתקבלה. החל משנת 1979 התאפשרה גישה למאגר השו"ת באמצעות תקשורת מחשבים למחשב המרכזי של אוניברסיטת בר-אילן, שבו אוחסן המאגר. בין המזמינים קווי תקשורת היו צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית שניסו למפתח את ספרות השו"ת ואוניברסיטת הרווארד. עם התפתחות טכנולוגיית המחשוב נשמר תכולת המאגר על CD-ROM ומשנת 1990 החלו למכור את המאגר לציבור הרחב לשימוש עצמי במחשב אישי. מתקופה זאת הוספו למאגר התורני של פרויקט השו"ת ספרי יסוד של הספרות התורנית (תנ"ך, תלמוד, מדרשים, זוהר, משנה תורה, שולחן ערוך ומפרשיהם) ובהמשך נוספו מגוון גדול של ספרים תורניים ישנים וחדשים, כמו האנציקלופדיה התלמודית אשר נכללת בחלק מהמהדורות של מאגר פרויקט השו"ת. בסוף 2006 נפתח אתר אינטרנט המאפשר גישה למאגר דרך האינטרנט תמורת תשלום. בשנת 2007 כלל המאגר התורני של הפרויקט יותר מ-170 מיליון מילים ו-80 אלף שו"ת שונות.
בשנת 2007 זכה הפרויקט בפרס ישראל. את הפרויקט ייצגו בטקס פרנקל והראש האקדמי שלו יעקב שפיגל. היו שמחו על כך שיעקב שוויקה לא הוזמן לקבל את הפרס [2].
[עריכה] קישורים חיצוניים
- פרויקט השו"ת באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרויקט השו"ת המקוון
- אביעזרי פרנקל, פרויקט השו"ת: עבר, הווה - וגם עתיד?
- פרויקט השו"ת, תקציר היסטורי
- יעקב שויקה, מאמר על תרומותיו של אביעזרי פרנקל לאיחזור מידע
- מאמרי ביקורת על פרויקט השו"ת, מאת מאיר בר-אילן:
- אורן צור, על מנועי חיפוש וארון הספרים היהודי, באתר "מדע בזיוני"
- פרויקט השו"ת - זוכה פרס ישראל בספרות, באתר "ערוץ 7"
- אביעזרי פרנקל, "הרהורים מעטים על פרויקט השו"ת לרגל זכייתו בפרס ישראל", באתר "הצופה".
- בני מר, לשו"ת באוקיינוס, בעיתון הארץ, 23.4.07
- על פרויקט השו"ת באתר פרס ישראל
- נימוקי השופטים למתן פרס ישראל
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מאמר של יהושע בר הלל מ-1963
- ^ זאב גלילי, מי ראוי לקבל את הפרס על מפעל השו"ת, באתר "היגיון בשיגעון"
