ספר שחור (סרט)
 | |
| בימוי |
פול ורהובן  |
|---|---|
| הופק בידי |
Jeroen Beker, San Fu Maltha |
| תסריט |
Gerard Soeteman, פול ורהובן |
| עריכה |
Job ter Burg |
| שחקנים ראשיים |
קאריס ואן האוטן Ronald Armbrust מיכיל האוסמן Peter Blok פרנק לאמרס Xander Straat Johnny de Mol Dolf de Vries ולדמר קובוס כריסטיאן ברקל טום הופמן מתיאס שונארטס סבסטיאן קוך דרק דה לינט Halina Reijn Rian Gerritsen Hugo Metsers גריק הגון Marcel Musters Tjebbo Gerritsma Susan Visser Emile Jansen עודד מנשה Nolan Hemmings Willem de Wolf Reinier Bulder Theo Maassen Janni Goslinga Marisa van Eyle Rixt Leddy Pieter Tiddens Seth Kamphuijs Dirk Zeelenberg Diana Dobbelman Gijs Naber Michiel de Jong Wimie Wilhelm Jacqueline Blom Maiko Kemper Jack Vecht Herman Boerman Jobst Schnibbe Lidewij Mahler Bert Luppes Menno van Beekum |
| מוזיקה | אן דדלי |
| צילום |
קרל ולטר לינדנלאוב |
| מדינה |
הולנד, בלגיה, גרמניה, הממלכה המאוחדת |
| חברת הפקה |
|
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
10 במאי 2007 |
| משך הקרנה |
145 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית, עברית, גרמנית, הולנדית |
| סוגה |
סרט מלחמה, סרט מותחן, סרט דרמה |
| תקציב | 21 מיליון דולרים |
| הכנסות באתר מוג'ו | blackbook |
| פרסים |
|
| http://www.sonyclassics.com/blackbook/ האתר הרשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
ספר שחור (בהולנדית: Zwartboek) הוא סרט מתח ודרמה הולנדי משנת 2006 שכתב וביים פול ורהובן ובכיכובם של קאריס ואן האוטן, סבסטיאן קוך, תום הופמן והלינה ריין. הסרט מבוסס על מספר אירועים ודמויות אמיתיים ומגולל את סיפורה של צעירה יהודייה, אשתו של הולנדי אשר הופכת למרגלת עבור תנועת ההתנגדות במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר שאירע אסון במפגש עם הנאצים. הסרט הוקרן בבכורה עולמית ב-1 בספטמבר 2006 בפסטיבל ונציה ויצא לאקרנים ב-14 בספטמבר 2006 בהולנד. זהו הסרט הראשון שוורוהן עשה בהולנד מאז האיש הרביעי, שצולם בשנת 1983 לפני שעבר לארצות הברית.
הביקורת בהולנד הייתה חיובית; עם שלושה עגלי זהב, הסרט זכה בפרסים רבים ביותר בפסטיבל הקולנוע בהולנד בשנת 2006. העיתונות הבינלאומית הגיבה בחיוב גם כן, במיוחד על משחקה של ואן האוטן. הסרט היה מועמד לפרס BAFTA בקטגוריית הסרט הטוב ביותר שלא בשפה האנגלית, והיה המועמד ההולנדי לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב בשנת 2007, אבל לא נכלל ברשימת המועמדים הסופית.
בזמן הפצתו, זה היה הסרט ההולנדי היקר ביותר שנוצר אי פעם, וגם המצליח ביותר מבחינה מסחרית בהולנד, עם הקופות הגבוהה ביותר במדינה בשנת 2006. בשנת 2008, הציבור ההולנדי בחר בו לסרט ההולנדי הטוב ביותר אי פעם. [1]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1944 מסתתרת מהשלטון הנאצי בהולנד הכבושה הזמרת היהודייה-הולנדית רחל שטיין. כאשר בית החווה בו התחבאה נהרס על ידי מפציץ של בעלות הברית, היא הולכת לפגוש עורך דין בשם סמאל, שעזר למשפחתה. הוא דואג לה לברוח לחלק הדרומי של המדינה. בסיוע אדם בשם ואן גין, רחל מתאחדת עם משפחתה ועולה על סירה שתוביל אותם ופליטים אחרים לדרום. עם זאת, הם נופלים למארב על הנהר של אנשי SS, ההורגים אותם ושודדים את גופותיהם של חפצי ערך. רחל לבדה שורדת, אך אינה מצליחה לברוח מהשטח הכבוש.
באמצעות כינוי לא יהודי, אליס דה פריס, רחל מסתבכת עם המחתרת ההולנדית בהאג, בהנהגתו של גרבן קויפרס ועובדת בצמוד לרופא, הנס אקרמנס. סמאל נמצא בקשר עם תא המחתרת הזה. כשנלכד בנו של קויפרס וחברים אחרים במחתרת, אליס מסכימה לעזור על ידי פיתוי מפקד SD מקומי, האופטשטורמפיהרר לודוויג מונטזה. במסיבה במטה SD המקומי, אליס פוגשת את אוברשטורמפיהרר גונתר פרנקן, סגנו האכזרי של מונטזה, כקצין שפיקח על טבח הפליטים על הסירה. היא משיגה עבודה כמזכירה במטה SD תוך שהיא מתאהבת גם במונטזה, שבניגוד לפרנקן, אינו פוגעני או סדיסטי. הוא מבין שהיא יהודייה, אבל לא אכפת לו.
הודות למיקרופון נסתר שאליס שותלת במשרדו של פרנקן, המחתרת מבינה כי ואן גין הוא הבוגד שבגד ברחל, משפחתה ושאר היהודים בפני האס אס. בניגוד לפקודות של קויפרס, אקרמנס מחליט לחטוף את ואן גין כדי לחשוף אותו. הניסיון שלהם משתבש, ואן גין נהרג. פרנקן מגיב בכך שתכנן להרוג 40 בני ערובה, כולל רוב הקושרים, אך מונטזה, שמבין שהמלחמה אבודה וניהל משא ומתן עם המחתרת, מוציא צו נגד.
מונטזה מאלץ את אליס לספר לו את סיפורה. על פי עדויותיה הוא מתעמת עם פרנקן והקצין הבכיר, אוברגרופנפיהרר קאוטנר, המצווה על פרנקן לפתוח את הכספת שלו, בציפייה למצוא את חפצי הערך שנגנבו מהיהודים שהרג וזאת עבירת הון. עם זאת, הכספת אינה מכילה חפצים יקרי ערך, ואז פרנקן אומר לקוטנר שמונטזה ניהל משא ומתן עם "טרוריסטים" של המחתרת ההולנדית לצורך הפסקת אש. מונטזה נכלא ונידון למוות. המחתרת מתכננת להציל את חבריהם הכלואים; אליס מסכימה לשתף פעולה רק בתנאי שהם גם ישחררו את מונטזה. התוכנית נבגדת והמצילים לעתיד מוצאים את תאי האסירים מלאים בכוחות גרמנים. רק אקרמנס ואיש נוסף מצליחים לברוח.
אליס נעצרת לאחר מכן ונלקחת למשרדו של פרנקן. הוא יודע עליה ועל המיקרופון ויודע שהמחתרת מקשיבה, הוא מקיים עימות כדי לגרום להם להאמין שאליס היא משתפת פעולה עם הנאצים, האחראית לכישלון מבצע ההצלה. קויפרס וחבריו נשבעים לגרום לה לשלם על הבגידה. רוני, אישה הולנדית העובדת במטה SD שאליס סיפרה לה על תפקידה במחתרת, עוזרת לה ולמונטזה לברוח.
כאשר המדינה משוחררת על ידי בעלות הברית, פרנקן מנסה לברוח בסירה, אך נהרג על ידי אקרמנס, שלוקח את השלל היהודי. בחשד כי סמאל הוא הבוגד, מונטזה ואליס חוזרים להתעמת איתו. סמאל קובע כי זהותו של הבוגד מתועדת ב'ספרו השחור', בו פירט את כל עסקיו עם יהודים. עם זאת, הוא מסרב לדון בהמשך, ורוצה לפנות לרשויות בקנדה. כשהם עומדים לעזוב, סמאל ואשתו נהרגים על ידי תוקף לא ידוע. מונטזה רודף אחריו לרחוב, אלא שהוא מזוהה על ידי ההמון ההולנדי ונעצר על ידי חיילים מהצבא הקנדי. ההולנדים מכירים גם באליס ועוצרים אותה כמשתפת פעולה, אך לא לפני שהיא לוקחת את הספר השחור.
מונטזה מובא בפני הקצינים הקנדים ומגלה שקוטנר עוזר לשמור על הסדר בקרב הכוחות הגרמניים המובסים. קאוטנר משכנע קולונל קנדי שעל פי החוק הצבאי, הצבא הגרמני המובס שומר על הזכות להעניש את חייליו. בשל צו המוות שהוצא בעבר, מונטזה מוצא להורג בכיתת יורים.
אליס כלואה עם משתפי פעולה אחרים שנאשמים, מושפלת ומעונה על ידי הסוהרים המתנדבים המתנגדים לנאצים באלימות, אך מחולצת על ידי אקרמנס, שהוא כיום אלוף-משנה בצבא ההולנדי. אקרמנס מביא אותה למשרדו הרפואי, ואומר כי הוא הרג את פרנקן כשהנאצי ניסה להימלט. הוא מראה לה את חפצי הערך שנגנבו מהקורבנות יהודים. כאשר נודע לה על גורלו של מונטזה, אליס נכנסת להלם, ואקרמנס נותן תרופת הרגעה שהיא למעשה מנת יתר של אינסולין. אליס, מרגישה סחרחורת, רואה את בקבוק האינסולין ושורדת על ידי אכילת חפיסת שוקולד במהירות. היא מבינה אז שאקרמנס הוא הבוגד ששיתף פעולה עם פרנקן והרג את הסמאלים. בזמן שדעתו של אקרמנס מוסחת, מנופף לקהל שמריע לו, היא קופצת מהמרפסת אל הקהל שמתחת ובורחת. הוא מנסה לעקוב אחריה, אך נחסם על ידי ההמון.
אליס מוכיחה את חפותה למודיעין הצבאי הקנדי ולמנהיג המחתרת לשעבר, גרבן קויפרס, באמצעות הספר השחור של סמאל, המפרט כמה יהודים הועברו לאקרמנס לקבלת עזרה רפואית ממש לפני רציחתם. יחד, אליס וקויפרס מיירטים את בני אקרמנס הנמלטים, שמסתתרים בארון מתים עם הכסף, הזהב והתכשיטים הגנובים. הם הורגים את הנהג, ובעוד שקויפרס מסיע את הגופה, אליס מבריגה את פתחי האוורור הסודיים של הארון. הם נוסעים אל הולנדס דיפ שם נלכדה מלכודת האס אס המקורית ומחכים עד שאקרמנס ייחנק. אליס וקויפרס תוהים מה לעשות עם הכסף והתכשיטים הגנובים.
בישראל של שנת 1956, רחל פוגשת את בעלה ושני ילדיהם וחוזרת לקיבוץ שטיין, עם שלט בשער המודיע כי הוא ממומן בכסף שהושג מיהודים שנהרגו במהלך המלחמה. בסצנה האחרונה, השקט של רחל ומשפחתה נקטע על ידי פיצוצים שנשמעים מרחוק; הצפירה מכריזה על התקפה אווירית וחיילים ישראלים מתמקמים בחזית הקיבוץ.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קאריס ואן האוטן כרחל שטיין/אליס
- סבסטיאן קוך כלודוויג מונטזה מהאס אס
- תום הופמן כהנס אקרמנס
- הלינה ריין כרוני
- ולדמאר קובוס כגונתר פרנקן
- דרק דה לינט כגרבן קויפרס
- כריסטיאן ברקל כקאוטנר
- דולף דה וריס כסמאל, משפטן ששמר על הספר השחור
- פטר בלוק כמר ואן גיין
- מתיאס שונארטס כיואופ, חבר המחתרת
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר 20 שנות עשייה בסרטים בארצות הברית, חזר ורהובן למולדתו, הולנד, להפקת "ספר שחור". הסיפור נכתב על ידי ורהובן והתסריטאי ג'רארד סוטמן, איתו הוא עשה סרטים מצליחים כמו תענוג טורקי (1973) וחייל כתום (1977). שני הגברים עבדו על התסריט במשך חמש עשרה שנה,[2] אך הם פתרו את בעיות הסיפור שלהם בתחילת שנות האלפיים על ידי שינוי הדמות הראשית מזכר לנקבה. על פי ורהובן, הסרט נולד מתוך אלמנטים שלא השתלבו באף אחד מסרטיו הקודמים, וניתן לראות בכך תוספת לסרטו הקודם "חייל כתום", על מלחמת העולם השנייה.
ורהובן הדגיש כי הסיפור אינו מראה ניגוד מוסרי ברור בין הדמויות, לנושא של רלטיביזם מוסרי: "בסרט, לכל דבר יש גוון אפור. אין אנשים שהם טובים לגמרי ואין אנשים שהם רעים לגמרי. זה כמו בחיים. זה לא ממש הוליוודי.
[3]הסרט אינו סיפור אמיתי, אך ורהובן קובע שרבים מהאירועים נכונים. כמו בסרט, המטה הגרמני היה בהאג. בשנת 1944 נכלאו יהודים רבים שניסו לעבור לחלקים משוחררים בדרום הולנד על ידי שוטרים הולנדים. כמו בסרט, ניסיונות מעבר התרחשו בשמורת ביסבוש. שולבו אירועים קשורים לחייו של ורהובן, שנולד בשנת 1938 וגדל בהאג במהלך מלחמת העולם השנייה.[4] הוצאתו להורג של מונטזה על ידי כיתת יורים גרמנית לאחר סיום המלחמה מהדהדת את אירוע ההוצאה להורג של עריק גרמני במאי 1945.
מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
האומדן הראשוני של התקציב היה 12,000,000 אירו. לדברי מפיק הסרטים רוב רובר, שעבד עם פול ורהובן על סרטים קודמים, לא ניתן היה לבצע את העבודה תמורת סכום כסף זה. סן פו מלטה הפיק את הסרט יחד עם שלושה מפיקים אחרים. הוא ניסה לחסוך בחלקים שונים כמו הסצנות בישראל, שאפשר היה להשאירן בחוץ מבלי לשנות את העלילה, אבל פול ורהובן סירב.[2]
בשל בעיות מימון, הצילומים לא החלו כמתוכנן בשנת 2004 והתעכבו עד אוגוסט 2005.[5][6] בחודש זה פורסם כי הסרט קיבל כ-2,000,000 אירו תמיכה מקרן השידור הציבורי בהולנד, מקרן CoBO וממשרד החינוך, התרבות והמדע ההולנדי.[7] היו גם כמה משקיעים זרים, בעיקר מבלגיה, בריטניה וגרמניה ובכך היה הסרט לקופרודוקציה עם מדינות אלה. בתקציב מוערך של 18,000,000 אירו הסרט היה הסרט ההולנדי היקר ביותר אי פעם, בזמן צאתו לאקרנים.[2]
באוקטובר 2006 פתחו שנים עשר אנשי צוות ואנשי עסקים בתביעה בה הם דרשו את פשיטת הרגל של חברת Zwartboek Productie BV, הישות המשפטית שהוקמה לצורך הפקת סרט. חלקם כבר חיכו יותר משנה לקבל את כספם, בסך הכל עשרות אלפי אירו. חברת ההפקה Fu Works הסדירה את התיק והבטיחה לשלם לנושים.[8]
צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילומי הסרט עוכבו בשנת 2004 עקב בעיות כלכליות[5] ובעיותיו הבריאותיות של פול ורהובן עצמו.[9] בגלל העיכוב התנהלה תביעה בנוגע לשחקנית הראשית קאריס ואן האוטן, שהסכימה לשחק בהצגה. כשואן האוטן נאלצה לחזור לתפאורה, חברת התיאטרון תבעה את העיכוב היקר בהפקה שלהם. תוצאת התביעה הייתה שחברת ההפקה נאלצה לשלם 60,000 אירו בגין חוסר זמינותה של השחקנית.[10]
הצילומים העיקריים נערכו בין התאריכים 24 באוגוסט עד 19 בדצמבר 2005[11] במיקומים בהולנד, כולל הרדנברך, חיטהורן, האג, דלפט ודורדרכט ובישראל.[12] בסצנת הפתיחה פוצצה חווה אמיתית שהייתה קיימת לפני המלחמה בעיר הארדנברך. החווה כבר הוכרזה כבלתי ראויה למגורים ומוכנה להריסה.[13] כמה פיצוצים תת-מימיים צולמו באגם ליד חיטהורן.[14] במרכז האג בנו בונקרים כדי לכסות על חפצים מודרניים כמו הכניסה לחניון תת-קרקעי.[15] בניין הסגל לכימיה לשעבר של האוניברסיטת הטכנולוגית של דלפט שימש לצילומי סצינות כלא. תשומת לב רבה לפרטים הוקדשה בסרט. כמה אביזרי במה הועתקו משנות הארבעים, כמו שלטים, פוסטרים והספר השחור עצמו.[16] יתר על כן, באחת מסצנות השחרור בהאג הופיעו עד 1,200 ניצבים.[17]
במהלך הצילומים, הציבור הרחב הצליח לראות את אופן הפקת הסצינות בטלפונים הניידים ובאינטרנט, שהודלפו על ידי עוברי אורח.[18]
העיתונות הבינלאומית כתבה ביקורות חיוביות על הסרט ובמיוחד על ואן האוטן.[19] לדברי ג'ייסון סולומונס מ"האובזרבר", "הספר השחור" הוא כיף גדול, סרט מלחמה מיושן בחלקו, אך עם זרמים עמוקים על יהודים נמלטים, המחתרת, משתפי פעולה ופוליטיקת המלחמה המבולגנת. בהיותו ורהובן, יש המון סקס וסצנה שבה הכוכבת האטרקטיבית ביותר (קלאריס ואן האוטן) מלבינה את שיער הערווה שלה. מלבד זאת, היא הופעת כוכבים, שמציבה אפילו את סקרלט [ג'והנסון] בצל."[20] ב"Frankfurter Allgemeine Zeitung" דירק שומר כתב שקריס ואן האוטן לא רק יפה יותר, אלא גם שחקנית טובה יותר מסקרלט ג'והנסון. יתר על כן, הוא כותב בביקורתו: "ההוליווד של אירופה יכולה להיות ממש טובה יותר מהמקור. כשהאינסטינקט הבסיסי שלו התחדד בקליפורניה, ורהובן מדגים כאן את הקולנוע כמדיום של טרגדיה אינדיבידואלית."[21] ז'אק מנדלבאום כותב בביקורתו בלה מונד: "השיעור הזה על האנושות ועל הפחד יכול להיות ממוקם בעקבות כמה יצירות מופת נדירות, שמתמודדות בחגיגיות עם הסיפור הזה";[22] הוא משווה גם את הסרט עם קלאסיקות כמו "הדיקטטור הגדול", "להיות או לא להיות" ו"מר קליין".
ריצ'רד שיקל ממגזין טיים ציין את הסרט כאחד מעשרת הסרטים הטובים לשנת 2007 וכינה אותו "סרט אפל ועשיר". בעוד שיקל ראה בסרט אולי "מיושן מבחינה סגנונית ודי מניפולטיבית בעלילתו", הוא רואה גם "משהו מספק מאוד באופן שבו הוא מביא את גורל דמויותיו הבעייתיות, אך האמינות."[23]
הצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני שהסרט יצא לאקרנים, הזכויות להפצה נמכרו למפיצים ב-52 מדינות.[24] על פי חברת ההפקה Fu Works המכירות הללו הפכו את הסרט להפקת הסרטים ההולנדית המצליחה ביותר אי פעם, בעת צאתו לאקרנים.[25]
הסרט מכר 100,000 כרטיסים בשיא של שלושה ימים[26] ו-400,000 כרטיסים לאחר שלושה שבועות.[27] ב-12 בינואר 2007 הגיע הסרט למיליון כרטיסים שנמכרו.[28] "ספר שחור" היה לשובר קופות ההולנדי של שנת 2006 והגיע למקום השלישי בשנת 2006 בהולנד, אחרי הסרטים האמריקאיים "שודדי הקאריביים: תיבה של איש מת" ו"צופן דה וינצ'י".[29] נכון ליום 31 בדצמבר 2006, הקופה ברוטו בהולנד הייתה 6,953,118 אירו. [30]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ספר שחור (בהולנדית)
"ספר שחור", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ספר שחור", באתר נטפליקס
"ספר שחור", באתר AllMovie (באנגלית)
"ספר שחור", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"ספר שחור", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "ספר שחור", באתר Metacritic (באנגלית)
- "ספר שחור", באתר אידיבי
"ספר שחור", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "ספר שחור", באתר הבימה
- "ספר שחור", באתר seret.co.il
- איתי שטרן, אל תיגע לי בשואה, nrg
- עידן וילנצ'יק, ראוי לצפייה - ספר שחור, מחלקה ראשונה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Zwartboek beste film aller tijden - Cinema.nl Nieuws" (בהולנדית). Cinema.nl. נבדק ב-25 בנובמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Berkhout, Karel; Blokker, Bas (8 בספטמבר 2006). "Kan niet bestaat niet". NRC Handelsblad (בהולנדית). אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2007. נבדק ב-7 באוקטובר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Homeward bound". the Guardian. 25 בנובמבר 2005.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Een beetje oorlog, best spannend". Ethesis.net. נבדק ב-25 בנובמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Opnames Verhoevens Zwartboek uitgesteld". Filmfocus.nl. 14 באוקטובר 2004. נבדק ב-7 באוקטובר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) (in Dutch) - ^ "Shooting Paul Verhoevens Black Book will start end of August". Fu Works. אורכב מ-המקור ב-19 ביולי 2006. נבדק ב-7 באוקטובר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Zwartboek en Alles is Liefde krijgen financiële steun". De Telegraaf (בהולנדית). 30 באוגוסט 2005. נבדק ב-4 בדצמבר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Faillissement Zwartboek afgewend na schikking". De Telegraaf (בהולנדית). 27 באוקטובר 2006. אורכב מ-המקור ב-30 בנובמבר 2006. נבדק ב-4 בדצמבר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Paul Verhoeven ziek, opnamen Zwartboek uitgesteld". De Telegraaf (בהולנדית). 27 באוקטובר 2004. אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2007. נבדק ב-5 בדצמבר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "'Zwartboek' moet betalen". De Telegraaf (בהולנדית). 3 בפברואר 2006. אורכב מ-המקור ב-26 בספטמבר 2007. נבדק ב-5 בדצמבר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Business Data for Zwartboek". The Internet Movie Database. נבדק ב-4 בדצמבר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Filming In Israel - Hocus Focus Films". 9 במרץ 2016. אורכב מ-המקור ב-9 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Verhoeven mag boerderij in Hardenberg opblazen". Algemeen Dagblad (בהולנדית). 25 באוקטובר 2005. נבדק ב-5 בדצמבר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Verhoeven krijgt toestemming voor explosies". Trouw (בהולנדית). 24 בספטמבר 2005. נבדק ב-5 בדצמבר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Entrance to a parking garage disguised as a bunker". Flickr. 13 בנובמבר 2005. נבדק ב-5 בדצמבר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hoffman, Thom (27 בנובמבר 2006). De Wereld Draait Door (talkshow). Netherlands: VARA. אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2007.
{{cite AV media}}: (עזרה) - ^ "Acteur Thom Hoffman laat mensen Zwartboek beleven". Dagblad van het Noorden (בהולנדית). 4 במאי 2006. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2007. נבדק ב-5 בדצמבר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Opnames Zwartboek via Vodafone op mobiel" (Press release). Fu Works. 1 בנובמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-21 ביולי 2006. נבדק ב-5 בדצמבר 2006.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ Stigter, Bianca (4 בספטמבר 2006). "Carice van Houten slaat in als een bom". NRC Handelsblad (בהולנדית). אורכב מ-המקור ב-7 בינואר 2008. נבדק ב-7 באוקטובר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Solomons, Jason (3 בספטמבר 2006). "Water, water everywhere - and a flood of tears". The Observer. אורכב מ-המקור ב-15 במרץ 2007. נבדק ב-7 באוקטובר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Schümer, Dirk (1 בספטמבר 2006). "Basisinstinkt: Paul Verhoevens "Schwarzbuch" in Venedig". Frankfurter Allgemeine Zeitung (בגרמנית). נבדק ב-7 באוקטובר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mandelbaum, Jacques (28 בנובמבר 2006). ""Black Book": Paul Verhoeven brouille les pistes du bien et du mal". Le Monde (בצרפתית). נבדק ב-1 בדצמבר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Schickel, Richard (9 בדצמבר 2007). "Top 10 Movies". Time. נבדק ב-9 באוקטובר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Official website".
- ^ "Zwartboek nu al succesvolste Nederlandse film ooit". De Telegraaf (בהולנדית). 21 באוגוסט 2006. אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2007. נבדק ב-2 בדצמבר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Zwartboek bekroond met de Gouden Film". 18 בספטמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2007. נבדק ב-5 באוקטובר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) (in Dutch) - ^ "Zwartboek bekroond met de Platina Film tijdens Gala van de Nederlandse Film". אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2007. נבדק ב-5 באוקטובר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) (in Dutch) - ^ "Zwartboek passeert de 1 miljoen bezoekers". De Telegraaf (בהולנדית). 12 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2007. נבדק ב-14 בינואר 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Goodfellow, Melanie (22 בדצמבר 2006). "Verhoeven leads Dutch resistance". Variety.com. נבדק ב-14 בינואר 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ $9,125,272 = €6,953,118. "Netherlands Box Office. 28–31 December 2006". Box Office Mojo. נבדק ב-6 בינואר 2006.
{{cite web}}: (עזרה)