פטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 30°19′43″N 35°26′31″E / 30.32861°N 35.44194°E / 30.32861; 35.44194

פטרה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Petra Jordan BW 22.JPG
בית האוצר בפטרה (אלחיזנה)
מדינה Flag of Jordan.svg ירדן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 1, 3, 4
PetraBigMapHE.png

פטרה (ערבית البتراء; מלשון פטרוס - "סלע" ביוונית) היא עיר נבטית קדומה המפורסמת בארמונות הקבורה שלה החצובים באבן החול של הרי אדום, ומכאן שמה בעברית "הסלע האדום". העיר נבחרה ב2007 כאחת משבעת פלאי תבל החדשים.

פטרה שוכנת בדרום ירדן, כמאה ק"מ צפונית לעקבה. היא מכונה גם "העיר הוורודה" בפי התושבים המקומיים בשל גוון המסלע.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרה נמצאת בדרום ירדן בגובה של 885 מטר מעל פני הים. הדרך המקובלת להגיע לפטרה היא מהכפר הסמוך ואדי מוסא דרך קניון ה"סיק". הקניון עצמו צר למדי, ורוחבו אינו עולה על מטרים ספורים, בעוד שקירותיו מגיעים לגובה של כמאה מטרים. צלעות הקניון עשויות אבן חול נובית בצבע אדמדם, ועל קירותיו ניתן למצוא תבליטים של אלילים נבטים, כתבים ופסלים. לאורך צלעות הקניון ניתן למצוא שרידים של אקוודוקטים שנועדו להעביר מים לעיר.

פטרה מפורסמת כיום בזכות המבנים החצובים במורדות ההר שנשתמרו היטב עד ימינו. הידוע מכולם הוא קבר מלכותי מפואר בשם "אוצר פרעה" (אלחיזנה), שלצורך פיסולו הוזמנו אומנים מאלכסנדריה. גובהו 33.77 מטר ורוחבו 24.90 מטר, והוא נחצב מלמעלה כלפי מטה. את הרווח שבין העמודים הצדדיים מפארים פסלי ענק של רוכבי סוסים.

זיהויה במחקר המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

השער הרומי

עד העת האחרונה זוהתה פטרה כקדש המקראית. הזיהוי התבסס על התרגום לארמית בו נקראה קדש בשם רקם וקדש ברנע בשם רקם גיאה או רקם גיעה: "מהלך חד עשר יומין מחורב אורח טורא דשעיר עד רקם גיאה". (תרגום אונקלוס על דברים א' ב: "אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ").

יוסף בן מתתיהו המשיך את גלגול השם רקם לפטרה: "ורקם (מלך מדין), אשר שמו היה כשם העיר, המרכז והבירה של כל ערב, אשר עדיין נקראת על ידי האומה הערבית בשם א-רקם על שם המלך שבנה אותה. אבל היוונים כינוה פטרה" (קדמוניות ספר רביעי פרק שביעי). מכאן שקדש היא פטרה, הסלע האדום בירדן.

בשנת 1840 חשבו החוקרים כי מצאו מיקום חדש לקדש לפי הדמיון בשם לעין גדייס בנגב. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות ו"גדייס" היא "שוקת" בערבית, על שם השוקת שהייתה במקום, "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ופטרה נעלמה מן התנ"ך. כיום עין קודיראת מסומנת במפות כקדש ברנע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנזר

לפי המסורת הבדווית בפטרה, זה המקום בו הכה משה בסלע, כאן נקברה מרים, אחות משה, וכאן גם מת אהרון על הור ההר, ג'בל הרון בערבית. הנחל העובר בפטרה נקרא ואדי מוסא, על שמו של משה רבנו, וכך גם שם העיר הסמוכה. מכיוון שבני ישראל שהו באזור קדש 38 שנים, דרך של ימים ספורים בלבד, ייתכן שחלק גדול מהמערות החצובות בסלע נחצבו על ידם ושמשו למגורים:

"וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד, שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה"

– דברים ב, יד

מאוחר יותר, נבנתה פטרה על ידי האדומים במאה ה-9 לפנה"ס והייתה לבירת הנבטים, לאחר שאלה השתלטו עליה במאה ה-3 לפנה"ס. בעת העתיקה שימשה פטרה כצומת דרכים אזורי חשוב, אליה הגיעו אורחות גמלים של סוחרי קטורת ולבונה. בשנת 106 נכבשה העיר על ידי הרומאים. ההשפעה ההלניסטית והרומית ניכרת בשרידי מבניה המפוארים. בימי הצלבנים היה בה "מבצר עמק משה" ולאחר הכיבוש הערבי נעלמה מההיסטוריה עד שנתגלתה מחדש בשנת 1812 על ידי יוהאן לודוויג בורקהרדט (Jean Louis Burckhardt).

ב-1985 הכריזה אונסק"ו על פטרה כאתר מורשת עולמית. ב-7 ביולי 2007 נבחרה פטרה כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

מסעות של ישראלים לפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-50 של המאה ה־20 ניסו צעירים בישראל לחצות את הגבול לשטח ירדן, שהייתה אז מדינת אויב של ישראל, כדי לראות את פטרה במו עיניהם, אך מרביתם לא שבו בחיים לבתיהם. מטייל מפורסם שהגיע וחזר הוא מאיר הר ציון שטייל לפטרה עם ידידתו רחל סבוראי ומטייל מפורסם נוסף הוא כושי רימון שהסתנן לירדן עם חברו, ויקטור פרידמן, באמצעות ג'יפ ומדי או"ם גנובים. באותה תקופה נאסרה השמעת השיר "הסלע האדום" מאת חיים חפר, בביצוע אריק לביא, כדי לא לגרום למטיילים נוספים לסכן את חייהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל ירדן
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בירדן

פטרהאום א-רסאסקסר עמרההאזור המוגן של ואדי רם