אלתר דרויאנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלתר דרויאנוב באמצע שנות ה-20

אַלְתֶר (אשר אברהם אבא) דרוּיאָנוֹב (6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ועסקן ציוני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר דרויאנוב בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב

דרויאנוב נולד בעיירה הקטנה דרויה שבמחוז וילנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (ליטא), לאביו אליקים (גצל) פסח, ולמד בישיבת וולוז'ין. דרויאנוב שימש כמזכיר "הוועד האודסאי". הוא עלה לארץ ישראל שלוש פעמים: ב-1903, ב-1906 ולבסוף ב-1921 יחד עם חיים נחמן ביאליק. היה עורך "העולם".

בשנת 1918 ייסד באודסה, עם ידידיו ביאליק ורבניצקי, את המאסף לזכרונות, אתנוגרפיה ופולקלור "רשומות", אשר שם לו למטרה לבטא את ההוויה והמסורת של כל תפוצות ישראל. היה מנהלה ועורכה הראשי של הוצאת "דביר".

ב-1919 החל במפעל עריכת הכתבים לתולדות חיבת ציון ויישוב ארץ ישראל (אודסה, הוצאת הוועד ליישוב ארץ ישראל), אך לא סיימו (המפעל הושלם שנים מאוחר יותר בידי שולמית לסקוב). ערך גם את "מימים ראשונים", ירחון לדברי ימי התחייה בישראל, בהוצאת התאחדות האיכרים. לעתים חתם גם בשם העט: 'אבגד האדרעי', חיבור של ראשי תיבות לשמו (אלתר בן גצל דרויאנוב) ושם עיר הולדתו.‏[1] נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר הבדיחה והחידוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחית זיכרון על ביתו של אלתר דרויאנוב ברח' מלצ'ט 31א בתל אביב

דרויאנוב זכור בעיקר בשל "ספר הבדיחה והחידוד", שאותו כתב, תרגם וערך (מהדורה ראשונה: פרנקפורט תרצ"ב; מהדורה אחרונה: דביר, תל אביב תשנ"א). זהו ספר המרכז בעברית ממיטב הבדיחה היהודית, והוא מתעד הווי יהודי שהיה במזרח אירופה.

בהקדמה למהדורה הראשונה כתב דרויאנוב כי הרעיון להולדת הספר עלה במוחו כאשר שהה בבית-הבראה סמוך לדרזדן בגרמניה. נאסר עליו לקרוא חומר-קריאה כבד, ועל כן ישב ימים שלמים וקרא ספרי בדיחות והלצות. כאדם משכיל ורחב אופקים, קרא בהן בכובד ראש, והחליט לקבץ את הבדיחות לכלל אנתולוגיה יסודית, מתורגמת לעברית.

ספר תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת חייו האחרונה הוציא דרויאנוב לאור את יצירתו החשובה ביותר: "ספר תל אביב". ספר זה הוא העדות ההיסטורית המלאה והאמינה ביותר לתולדותיה של העיר העברית הראשונה. במקור היה אמור לצאת כרך שני לספר, אך בשל מותו של דרויאנוב יצא רק הכרך הראשון והמלאכה מעולם לא הושלמה. הספר מחולק לארבעה חלקים:

  1. יפו
  2. אחוזת בית
  3. תל אביב
  4. סט מפות העיר (אותן הכין אברהם יעקב ברור).

ייתרונו של דרויאנוב היה בכך שהייתה בידו הגישה לא רק למסמכים שהיו מצויים בידי גורמים רשמיים, כי אם המקור הראשון וחומרים מאוספים פרטיים של מייסדי תל אביב והנוגעים בדבר, שעם השנים אבדו. הספר שיצא על ידי עיריית תל אביב לא יצא מאז הדפסתו הראשונה במהדורה נוספת, ונחשב לפריט אספנים יקר-ערך.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדם הכהן בתור משורר,‫ [ברלין: דפוס איטצקאווסקי, תרנ"ז].
  • ספר הבדיחה והחידוד, פרנקפורט: אמנות, תרצ"ב. (בהמשך יצאו מהדורות נוספות.)
    • שני יהודים נוסעים ברכבת: סיפורים נבחרים מתוך ספר הבדיחה והחידוד של דרויאנוב / סיפר וצייר: דני קרמן,‫ תל אביב: דביר, תשנ"ו-1995.
  • ציונות בפולניה: רשמי מסע (נובמבר 1931 – מאי 1932), תל אביב: מסדה, תרצ"ג.
  • פינסקר וזמנו / מאת א' דרויאנוב; יוצא לאור על ידי המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, ירושלים: ר' מס ("ספריית דורות" ספר ז'), תשי"ג.
  • ילקוט מסות / א' דרויאנוב; ליקט והוסיף פרטים ביוגרפיים וביבליוגרפיים: י"ד אברמסקי; הערכה ספרותית והסברים: ראובן רבינוביץ),‫ תל אביב: יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, תש"ל.
  • כתבים נבחרים / א. דרויאנוב, תל אביב: ברית ראשונים, תש"ג-תש"ה.

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתבים לתולדות חבת ציון וישוב ארץ ישראל / ערוך על ידי א' דרויאנוב, אודסה [ועוד]: הוועד ליישוב ארץ ישראל, תרע"ט-תרצ"ב.
    • כתבים לתולדות חיבת ציון וישוב ארץ ישראל / ליקט וערך לראשונה: אלתר דרויאנוב, ההדירה וערכה מחדש: שולמית לסקוב,‫ [תל אביב]: אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ב-1982–תשנ"ג-1993.
  • ספר תל אביב / ערוך בידי א' דרויאנוב, תלאביב: ועדת ספר תל אביב בהשתתפות העירייה, תרצ"ו.

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המְּנַגֵּן העִוֵּר: ספור / ולדימיר קורולנקא [=קורולנקו]; תרגום: א' דרוינוב,‫ פיעטרקוב – [ורשה]: דפוס בעלכאטאווסקי: תושיה, תרס"א-1900. (מהדורה נוספת[?]: "הנגן העור: מסה", תל אביב: אמנות, תשכ"ז.)
  • מבחר ספוריו / ולדימיר קורולנקא; מתרגמים על ידי א' דרויאנוב. ‬פרנקפורט: אמנות, [תרפ"ג?]. (מהדורה נוספת: תל אביב, 1937.)

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתל אביב נקרא על שמו רחוב. בנובמבר 2010 קבעה עיריית תל אביב לוח הנצחה על הבית שבו התגורר, ברחוב מלצ'ט 31 בתל אביב. בית ספר יסודי בשכונת פלורנטין בתל אביב נקרא על שמו. כמו כן בעיירת מולדתו המצויה כיום בשטחי בלארוס נקרא רחוב על שמו‏[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]