אלתר דרויאנוב
אַלְתֶר (אשר אברהם אבא) דרוּיאָנוֹב (6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, פלך וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ועסקן ציוני.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
דרויאנוב נולד בעיירה הקטנה דרויה שבפלך וילנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (בליטא), לאביו אליקים (גצל) פסח, ולמד בישיבת וולוז'ין. דרויאנוב שימש כמזכיר "הוועד האודסאי". הוא עלה לארץ ישראל שלוש פעמים: ב-1903, ב-1906 ולבסוף ב-1921 יחד עם חיים נחמן ביאליק. היה עורך "העולם".
בשנת 1918 ייסד באודסה, עם ידידיו ביאליק ורבניצקי, את המאסף לזכרונות, אתנוגרפיה ופולקלור "רשומות", אשר שם לו למטרה לבטא את ההוויה והמסורת של כל תפוצות ישראל. היה מנהלה ועורכה הראשי של הוצאת "דביר".
ב-1919 החל במפעל עריכת הכתבים לתולדות חיבת ציון ויישוב ארץ ישראל (אודסה, הוצאת הוועד ליישוב ארץ ישראל), אך לא סיימו (המפעל הושלם שנים מאוחר יותר בידי שולמית לסקוב). ערך גם את "מימים ראשונים", ירחון לדברי ימי התחייה בישראל, בהוצאת התאחדות האיכרים. לעתים חתם גם בשם העט: 'אבגד האדרעי', חיבור של ראשי תיבות לשמו (אלתר בן גצל דרויאנוב) ושם עיר הולדתו.[1] נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
יצירתו [עריכה]
ספר הבדיחה והחידוד [עריכה]
דרויאנוב זכור בעיקר בשל "ספר הבדיחה והחידוד", שאותו כתב, תרגם וערך (מהדורה ראשונה: פרנקפורט תרצ"ב; מהדורה אחרונה: דביר, תל אביב תשנ"א). זהו ספר המרכז בעברית ממיטב הבדיחה היהודית, והוא מתעד הווי יהודי שהיה במזרח אירופה.
בהקדמה למהדורה הראשונה כתב דרויאנוב כי הרעיון להולדת הספר עלה במוחו כאשר שהה בבית-הבראה סמוך לדרזדן בגרמניה. נאסר עליו לקרוא חומר-קריאה כבד, ועל כן ישב ימים שלמים וקרא ספרי בדיחות והלצות. כאדם משכיל ורחב אופקים, קרא בהן בכובד ראש, והחליט לקבץ את הבדיחות לכלל אנתולוגיה יסודית, מתורגמת לעברית.
ספר תל אביב [עריכה]
בשנת חייו האחרונה הוציא דרויאנוב לאור את יצירתו החשובה ביותר: "ספר תל אביב". ספר זה הוא העדות ההיסטורית המלאה והאמינה ביותר לתולדותיה של העיר העברית הראשונה. במקור היה אמור לצאת כרך שני לספר, אך בשל מותו של דרויאנוב יצא רק הכרך הראשון והמלאכה מעולם לא הושלמה. הספר מחולק לארבעה חלקים:
- יפו
- אחוזת בית
- תל אביב
- סט מפות העיר (אותן הכין אברהם יעקב ברור).
ייתרונו של דרויאנוב היה בכך שהייתה בידו הגישה לא רק למסמכים שהיו מצויים בידי גורמים רשמיים, כי אם המקור הראשון וחומרים מאוספים פרטיים של מייסדי תל אביב והנוגעים בדבר, שעם השנים אבדו. הספר שיצא על ידי עיריית תל אביב לא יצא מאז הדפסתו הראשונה במהדורה נוספת, ונחשב לפריט אספנים יקר-ערך.
כתביו [עריכה]
- אדם הכהן בתור משורר, [ברלין: דפוס איטצקאווסקי, תרנ"ז].
- ספר הבדיחה והחידוד, פרנקפורט: אמנות, תרצ"ב. (בהמשך יצאו מהדורות נוספות.)
- ציונות בפולניה: רשמי מסע (נובמבר 1931 – מאי 1932), תל אביב: מסדה, תרצ"ג.
- פינסקר וזמנו / מאת א' דרויאנוב; יוצא לאור על ידי המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, ירושלים: ר' מס ("ספריית דורות" ספר ז'), תשי"ג.
- ילקוט מסות / א' דרויאנוב; ליקט והוסיף פרטים ביוגרפיים וביבליוגרפיים: י"ד אברמסקי; הערכה ספרותית והסברים: ראובן רבינוביץ), תל אביב: יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, תש"ל.
- כתבים נבחרים / א. דרויאנוב, תל אביב: ברית ראשונים, תש"ג-תש"ה.
בעריכתו [עריכה]
- כתבים לתולדות חבת ציון וישוב ארץ ישראל / ערוך על ידי א' דרויאנוב, אודסה [ועוד]: הוועד ליישוב ארץ ישראל, תרע"ט-תרצ"ב.
- כתבים לתולדות חיבת ציון וישוב ארץ ישראל / ליקט וערך לראשונה: אלתר דרויאנוב, ההדירה וערכה מחדש: שולמית לסקוב, [תל אביב]: אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ב-1982–תשנ"ג-1993.
- ספר תל אביב / ערוך בידי א' דרויאנוב, תלאביב: ועדת ספר תל אביב בהשתתפות העירייה, תרצ"ו.
תרגומיו [עריכה]
- המְּנַגֵּן העִוֵּר: ספור / ולדימיר קורולנקא [=קורולנקו]; תרגום: א' דרוינוב, פיעטרקוב – [ורשה]: דפוס בעלכאטאווסקי: תושיה, תרס"א-1900. (מהדורה נוספת[?]: "הנגן העור: מסה", תל אביב: אמנות, תשכ"ז.)
- מבחר ספוריו / ולדימיר קורולנקא; מתרגמים על ידי א' דרויאנוב. פרנקפורט: אמנות, [תרפ"ג?]. (מהדורה נוספת: תל אביב, 1937.)
הנצחה [עריכה]
בתל אביב נקרא על שמו רחוב. בנובמבר 2010 קבעה עיריית תל אביב לוח הנצחה על הבית שבו התגורר, ברחוב מלצ'ט 31 בתל אביב. בית ספר יסודי בשכונת פלורנטין בתל אביב נקרא על שמו. כמו כן בעיירת מולדתו המצויה כיום בשטחי בלארוס נקרא רחוב על שמו[2].
לקריאה נוספת [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- כתבי אלתר דרויאנוב בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "אלתר (אברהם אבא אשר) דרויאנוב", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 515
- נתן אפרתי, מבקר, לא תכתוב בדבר שאינך מבין בו, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2006
- דוד אסף, הספרים שמצחיקים אותי במיוחד: 'ספר הבדיחה והחדוד' של אלתר דרויאנוב, בבלוג "עונג שבת", 19 ביוני 2011
הערות שוליים [עריכה]
- ^ דוד אסף, הספרים שמצחיקים אותי במיוחד: 'ספר הבדיחה והחדוד' של אלתר דרויאנוב, בבלוג "עונג שבת", 19 ביוני 2011
- ^ אתר מוזיאון לוחמי הגיטאות.