בדז'יך הרוזני
| בדז'יך הרוזני Bedřich Hrozný 1879 – 1952 |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||
| תרומות עיקריות | ||||||
| פיענוח הכתב החתי ויסוד ענף החתולוגיה. | ||||||
|
||||||
בֵּדְזִ'יך הְרוֹזְנִי (צ'כית: Bedřich Hrozný, גרמנית: פרידריך הרוזני; 6 במאי 1879 – 12 בדצמבר 1952), מזרחן ובלשן צ'כי. נודע בעיקר בשל פיענוח הכתב החתי ויסוד ענף החתולוגיה.
הרוזני נולד בליסה נד לבם, בוהמיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית. בעיר קולין הוא למד עברית וערבית. באוניברסיטת וינה למד אכדית, ארמית, שפות אתיופיות, שומרית וסנסקריט, כמו גם את כתב היתדות שהיה נהוג באסיה הקטנה, מסופוטמיה והאימפריה הפרסית. הרוזני למד מזרחנות באוניברסיטת ברלין.
בשנת 1904 לקח חלק בחפירות בארץ ישראל. הוא השתתף בחפירות בתל תענך והשתתף בפיענוח "כתבי תענך".[1] בשנה העוקבת נתמנה לפרופסור באוניברסיטת וינה. בשנת 1906, משלחת גרמנית בחתושש מצאה את ארכיון מלכי החתים. הכתב היה כתב יתדות אכדי, אולם השפה לא הייתה ידועה. לקראת אמצע מלחמת העולם הראשונה פרסם הרוזני תיאור של השפה ודקדוקה הצביע על כך שהשפה הינה הודו־אירופית. הרוזני הנהיג משלחת צ'כית לקילטפה, אתרה של העיר כנש העתיקה. בשנת 1925 חשפה המשלחת 600 לוחות חרס עליהם רשומות אשוריות המתארות את הסחר שניהלו ממושבותיהם באזור אנטוליה.
מאוחר יותר ניסה הרוזני לפענח את כתב ההירוגליפים החתי וכתבים אחרים שהיו בשימוש בהודו וכרתים, אך ללא הועיל. התקף לב בשנת 1944 שם קץ לעבודת המחקר של הרוזני. הרוזני המשיך לכהן כפרופסור באוניברסיטת קארל בפראג עד לשנת 1952.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ א"א גלוק, "תענך", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ-ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כרך 4 עמודים 1614, 1617
