פרידה קאלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תצלום קאלו וריברה
תצלום קאלו וריברה

פרידה קאלו (6 ביולי 1907 - 13 ביולי 1954), ציירת מקסיקנית.

בת לצלם ידוע, יהודי הונגרי שהיגר למקסיקו, ולמתילדה קלדרון, מקסיקנית ממוצא אינדיאני ספרדי. גדלה בבית ששילב בין רב-תרבותיות, פתיחות ליברלית ונטיות בוהמיות מצד אביה לבין מסורת שמרנית וקתוליות אדוקה מצד אמה.

בילדותה נפגעה ממחלת הפוליו, שהותירה אותה נכה. בגיל 18 נפגעה קשה בתאונת דרכים, כשחשמלית התנגשה באוטובוס שבו נסעה. אחריה, שכבה מרותקת למיטתה במשך חודשים ארוכים וסבלה מנכות לכל חייה. נכותה התבטאה בתקופות חוזרות ונשנות של מגבלות תנועה קשות ובכאבים כרוניים. היא עברה גם ניתוחים רבים במטרה לשפר את מצבה. בסופו של דבר קאלו התמכרה למשככי כאבים ובימים האחרונים לחייה רגלה נכרתה. נסיונותיה להיכנס להריון לא צלחו, והיא מתעדת את הלידה שלא חוותה, לפחות באחד מציוריה. פרשנות מאוחרת יותר מייחסת לה בחירה שלא ללדת ילדים, על מנת שלא לאבד את בעלה, דייגו ריברה.

פרידה נולדה אל תוך המהפכה המקסיקנית, כאשר העם התקומם נגד הרודן פורפיריו דיאז ורוחות חדשות של רנסאנס תרבותי, כלכלי וחברתי החלו נושבות בארץ מולדתה. רקע זה הניב את אופייה העצמאי, המרדני, בעל הנטיות הדרמטיות. היא הזדהתה ותמכה לאורך חייה הבוגרים במהפכה הקומוניסטית. היא ובעלה, הצייר המקסיקני הידוע דייגו ריברה, היו מידידיו הקרובים של טרוצקי וסייעו לו כשמצא מקלט במקסיקו וביניהם התפתחה מערכת יחסים מאוד אינטימית. פרידה ניהלה מאבק תמידי לשוויון ולצדק חברתי, והתנגדה למעורבות ארצות הברית בארצה.

חייה עם דייגו ריברה, שהיה מבוגר ממנה ב-20 שנה, היו ייצריים מאוד, עתירי עליות ומורדות ומלאי בגידות הדדיות. פרידה התבטאה לגביהם: "שתי תאונות קשות התרחשו בחיי, תאונת הדרכים והנישואים לריברה". בשנות נישואיהם, בגד בה ריביירה בגלוי, חי במקביל עם נשים נוספות ואף נולדו לו מהן ילדים. פרידה ניהלה אף היא רומנים, הן עם גברים והן עם נשים.

פרידה קאלו נפטרה בכאבים בשנת 1954, כשהיא בת 47 בלבד. לאחר מותה, הפכה ממשלת מקסיקו את הבית שבו נולדה, גדלה ומתה למוזיאון על שמה.

בחייה נחשבה לאמנית שולית, בין היתר משום מערכת היחסים המורכבת עם בעלה, שהאפיל עליה הן ביחסי הציבור שלו והן בכריזמה שסייעה לו לקדם את שמו כאמן, לעתים על חשבון המוניטין של אשתו. עולם האמנות הכיר בה כציירת ייחודית, חד פעמית ומחוננת רק אחרי מותה, והיום, היא נחשבת לנשואת הערצתם של רבים מחובבי האמנות בעולם. עבודותיה מוצגות בטובי המוזיאונים בעולם. הזמרת מדונה, שרכשה אחד מהפורטרטים העצמיים של פרידה קאלו, הציתה אף היא עניין מחודש בעבודותיה של הציירת.

הציורים של פרידה - רבים מהם פורטרטים עצמיים, אולי משום הצורך להביע מסר שלא הובע בצילו של בעלה הדומיננטי, ואולי משום שעולמה הוגבל במשך שנים רבות למיטתה בלבד - תלויים במיטב המוזיאונים בעולם.

תערוכת היחיד הראשונה שלה התקיימה בנובמבר 1938, בגלריה "ג'וליאן לוי" בניו יורק. היצירות סבבו סביב שאלת השאלות - איפה נמצא האני. קאלו חקרה את זהותה הגנאלוגית ויצרה סדרת עבודות שבוחנת את ילדותה ואת המעבר מלידה לאישה.

בשנים האחרונות, יצאו לאור ספרים אודות חייה, כמו גם סרט ביוגרפי.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • פרידה קאלו, פרידה קאלו - יומן, אמנות, חיים, הוצאת מודן, 2003.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרידה קאלו

כלים אישיים