פרידה קאלו

תצלום קאלו וריברה

פרידה קאלו, דיוקן עצמי

פרידה קאלו (בספרדית: Frida Kahlo;‏ 6 ביולי 1907 – 13 ביולי 1954) הייתה ציירת מקסיקנית.

בת ל-קארל וילהלם קאלו: צלם יהודי ידוע, יליד העיר פּפוֹרְצְהַיים, בחבל באדן-וירטמברג שבגרמניה. קאלו האב היגר למקסיקו ושינה את שמו ל-גיירמו ונשא לאישה את מתילדה קלדרון (אימהּ של פרידה), מקסיקנית ממוצא אינדיאני ספרדי. פרידה גדלה בבית ששילב בין רב-תרבותיות, פתיחות ליברלית ונטיות בוהמיות מצד אביה לבין מסורת שמרנית וקתוליות אדוקה מצד אמה.

בילדותה נפגעה קאלו ממחלת הפוליו, שהותירה אותה נכה. בגיל 18 נפגעה קשה בתאונת דרכים, כשחשמלית התנגשה באוטובוס שבו נסעה. אחריה, שכבה מרותקת למיטתה במשך חודשים ארוכים וסבלה מנכות לכל חייה. נכותה התבטאה בתקופות חוזרות ונשנות של מגבלות תנועה קשות ובכאבים כרוניים. קאלו נותחה פעמים רבות בניסיון לשפר את מצבה, ולבסוף התמכרה למשככי כאבים. מעט לפני מותה נכרתה רגלה. נסיונותיה להתעבר לא צלחו, והיא מתעדת את הלידה שלא חוותה, לפחות באחד מציוריה. פרשנות מאוחרת יותר מייחסת לה בחירה שלא ללדת ילדים, על מנת שלא לאבד את בעלה, דייגו ריברה.

קאלו נולדה אל תוך המהפכה המקסיקנית, כאשר העם התקומם נגד הרודן פורפיריו דיאז ורוחות חדשות של רנסאנס תרבותי, כלכלי וחברתי החלו נושבות בארץ מולדתה. רקע זה הניב את אופייה העצמאי, המרדני, בעל הנטיות הדרמטיות. היא הזדהתה ותמכה לאורך חייה הבוגרים במהפכה הקומוניסטית. היא ובעלה, הצייר המקסיקני הידוע דייגו ריברה, היו מידידיו הקרובים של לאון טרוצקי, וסייעו לו כשמצא מקלט במקסיקו והתפתחה ביניהם מערכת יחסים קרובה. קאלו ניהלה מאבק מתמיד לשוויון ולצדק חברתי, והתנגדה למעורבות ארצות הברית בארצה.

חייה עם דייגו ריברה, שהיה מבוגר ממנה בעשרים שנה, היו ייצריים מאוד, עתירי עליות ומורדות ומלאי בגידות הדדיות. קאלו התבטאה לגביהם: "שתי תאונות קשות התרחשו בחיי, תאונת הדרכים והנישואים לריברה". בשנות נישואיהם, בגד בה ריביירה בגלוי, חי במקביל עם נשים נוספות ואף נולדו לו מהן ילדים. קאלו ניהלה אף היא רומנים, הן עם גברים והן עם נשים.

פרידה קאלו נפטרה בכאבים בשנת 1954, כשהיא בת 47 בלבד. לאחר מותה, הפכה ממשלת מקסיקו את הבית שבו נולדה, גדלה ומתה למוזיאון על שמה.

בחייה נחשבה לאמנית שולית, בין היתר בשל מערכת היחסים המורכבת עם בעלה, שהאפיל עליה הן ביחסי הציבור שלו והן בכריזמה שסייעה לו לקדם את שמו כאמן, לעתים על חשבון המוניטין של אשתו. עולם האמנות הכיר בה כציירת ייחודית ומחוננת רק לאחר מותה, והיא נחשבת כיום למושא הערצתם של רבים מחובבי האמנות בעולם. עבודותיה מוצגות בטובי המוזיאונים בעולם. הזמרת מדונה, שרכשה אחד מהפורטרטים העצמיים של פרידה קאלו, הציתה אף היא עניין מחודש בעבודותיה של הציירת.

הציורים של קאלו - רבים מהם פורטרטים עצמיים, אולי משום הצורך להביע מסר שלא הובע בצילו של בעלה הדומיננטי, ואולי משום שעולמה הוגבל במשך שנים רבות למיטתה בלבד - מוצגים במיטב המוזיאונים בעולם.

תערוכת היחיד הראשונה שלה התקיימה בנובמבר 1938, בגלריה "ג'וליאן לוי" בניו יורק. היצירות סבבו סביב שאלת השאלות - איפה נמצא האני. קאלו חקרה את זהותה הגנאלוגית ויצרה סדרת עבודות שבוחנת את ילדותה ואת המעבר מילדה לאישה.

בשנים האחרונות יצאו לאור ספרים אודות חייה, כמו גם סרט ביוגרפי.

לקריאה נוספת

• פרידה קאלו, פרידה קאלו - יומן, אמנות, חיים, הוצאת מודן, 2003.
• היידן הריה, פרידה: ביוגרפיה של פרידה קאלו, כנרת זב"מ, 2005.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרידה קאלו

• על ספר לילדים אודות פרידה קאלו, באתר "הדרך למעלה"
• האם בעלה של פרידה קאלו סייע למותה?, באתר "וואלה!"
• דנה אשכנזי, העולם על פי פרידה קאלו, באתר גו טרוול
• פרידה - הסרט
• נעמי שוורץ, ציירי לך שפם: פרידה קאלו, באתר "הדרך למעלה"
• Frida Kahlo
• גילי חסקין, פרידה קאלו, באתר טקסטורה