קוריאק (מחוז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחוז קוריאק (מחוז אוטונומי)
Коря́кский о́круг
סמל קוריאק
סמל קוריאק
סמל קוריאק
דגל קוריאק
דגל קוריאק
דגל קוריאק
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
חבל מנהלי חבל קמצ'טקה
בירת המחוז האוטונומי פלנה
שפה רשמית רוסית וקוריאקית
תאריך ייסוד 1 ביולי 2007
שטח 292,600 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז האוטונומי 15,781 (2021)
 ‑ צפיפות 0.05 נפש לקמ"ר (2021)
קואורדינטות 59°05′N 159°57′E / 59.083°N 159.950°E / 59.083; 159.950
אזור זמן UTC +12
http://www.kamchatka.gov.ru/?cont=oiv_din&menu=4&menu2=0&id=536

מחוז קוריאקרוסית: Коря́кский о́круг, בתעתיק: קּוֹרְיַאקְסְקִי אוֹקְרוּג) או קוריאקיה (ברוסית: Корякия) הוא יחידה מנהלית בעלת מעמד מיוחד בחבל המנהלי קמצ'טקה ברוסיה.[1] הוא היה סובייקט פדרלי של רוסיה (אוקרוג אוטונומי (אנ') של מחוז קמצ'טקה) מ-1931 ועד 1 ביולי 2007, אז התמזג עם מחוז קמצ'טקה. לפני המיזוג הוא נקרא האוקרוג האוטונומי קוריאק (Коря́кский автоно́мный о́круг).

הוא גובל בצפון עם האוקרוג האוטונומי צ'וקוטקה ומחוז מגדן. המרכז האדמיניסטרטיבי שלו הוא היישוב העירוני פלנה. אוכלוסיית המחוז: 15,781 (2021);[2] 18,759 (מפקד 2010); 25,157 (מפקד 2002); 39,363 (מפקד 1989).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בדצמבר 1930, הוקם האוקרוג הלאומי קוריאק (גר').

ב-22 ביולי 1934 החליט הוועד הפועל המרכזי הכל-רוסי לכלול את המחוזות הלאומיים צ'וקוטקה וקוריאק במחוז קמצ'טקה.

בהיותו סובייקט עצמאי של הפדרציה הרוסית, האוקרוג האוטונומי קוריאק היה חלק מהאזור הפדרלי של המזרח הרחוק הרוסי וממחוז קמצ'טקה.

ב-23 באוקטובר 2005 נערך משאל עם על איחוד האוקרוג האוטונומי קוריאק עם אזור קמצ'טקה. האוכלוסייה תמכה באיחוד האזורים.

ב-1 ביולי 2007, לאחר איחוד מחוז קמצ'טקה והאוקרוג האוטונומי קוריאק לחבל המנהלי קמצ'טקה הוא הפך למחוז קוריאק.

על פי החוק החוקתי הפדרלי של הפדרציה הרוסית ואמנת חבל קמצ'טקה, זוהי "יחידה מנהלית-טריטוריאלית בעלת מעמד מיוחד".

מיקום גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז קוריאק ממוקם בחלק הצפוני של חצי האי קמצ'טקה, כשהוא תופס 60% משטחו, החלק הסמוך של היבשת והאי קרגינסקי (אנ'). הוא גובל ממזרח בים ברינג של האוקיינוס השקט (אורך החוף הוא יותר מ-1,500 קילומטרים), וממערב על ידי ים אוחוצק (אורך החוף הוא כ-1,500 קילומטרים).

המרחק מהמרכז האדמיניסטרטיבי של פלנה למוסקבה הוא 6,280 קילומטרים, לפטרופבלובסק-קמצ'טסקי - 851 קילומטרים (בקו אווירי).

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוז הוא אחד האזורים הדלילים והמרוחקים ביותר של רוסיה. העמים הילידים של סיביר (קוריאקים, צ'וקצ'ים, איטלמנים (אנ') ואוונסים (אנ')) היוו כ-40% מהאוכלוסייה באזור זה. בסביבות 55% היו סלאבים (רוסים, אוקראינים ובלארוסים). היו גם מספר קוריאנים, טטרים ומורדווינים (אנ') בעידן הסובייטי, אך הם היגרו כמעט לחלוטין בינתיים.

קבוצה
אתנית
מפקד 1939 מפקד 1959 מפקד 1970 מפקד 1979 מפקד 1989 מפקד 2002 מפקד 2010
מספר % מספר % מספר % מספר % מספר % מספר % מספר %
קוריאקים 6,855 27.2% 5,010 18.2% 5,893 19.1% 5,660 16.2% 6,572 16.5% 6,710 26.7% 5,676 30.3%
צ'וקצ'ים 1,267 5.0% 1,062 3.9% 1,164 3.8% 1,222 3.5% 1,460 3.7% 1,412 5.6% 1,327 7.1%
איטלמנים 801 3.2% 900 3.3% 970 3.1% 1,002 2.9% 1,179 3.0% 1,181 4.7% 948 5.1%
אוונסים 714 2.8% 520 1.9% 613 2.0% 476 1.4% 713 1.8% 751 3.0% 743 4.0%
רוסים 13,794 54.8% 16,674 60.6% 19,522 63.1% 22,493 64.5% 24,773 62.0% 12,719 50.6% 8,669 46.2%
אוקראינים 847 3.4% 1,310 4.8% 1,186 3.8% 1,999 5.7% 2,896 7.3% 1,029 4.1% 474 2.5%
אחרים 882 3.5% 2,049 7.4% 1,569 5.1% 1,999 5.7% 2,347 5.9% 1,355 5.4%
סך הכל 25,160 27,525 30,917 34,850 39,940 25,157 18,759

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבע מגוון: רכסי הרים בגובה בינוני עם קרחונים, גבעות בחוף, מרחבים עצומים של טונדרה וטייגה, במקומות מסוימים קפאת-עד. אלפי נהרות ואגמים עשירים בדגים (אלתית צ'אם וטרוטה); עשרות מינים שונים של בעלי חיים (דובים, איילים, כבשים גדולי קרניים, ארנבות, שועלים ארקטי, דלק סיבירי וכו'), מאות מיני עצים ועופות מים. איילים רועים בשטחי מרעה בטונדרה.

הנהרות העיקריים הם: פנז'ינה (אורך 713 קילומטרים), טאלובקה (458 קילומטרים), ויונקה (395 קילומטרים), פאחאצ'ה (293 קילומטרים), אפוקה (296 קילומטרים), אוקליאט (288 קילומטרים). אגמים: טלובסקו (44 קילומטרים רבועים), פלאנסקו (28 קילומטרים רבועים).

רכסי הרים: סרדיני, וטווייסקי, פנז'ינסקי, פחצ'ינסקי, אוליטורסקי ועוד. פסגות: חובחויטון (2,613 מטרים), לדיאניה (2,562 מטרים), שארפ (2,552 מטרים). שישל (2531 מטרים), גבעת טיילה (2,234 מטרים).

שמורות: שמורת קוריאקסקי, כולל כף גוונה, מפרץ לברוב ופארפולסקי דול (32,700 קילומטרים רבועים); שמורות טבע - האי קרגינסקי (19,300 קילומטרים רבועים), נהר מורושצ'ניה (15,000 קילומטרים רבועים), נהר בלאיה (9,000 קילומטרים רבועים), אגם פלנסקויה (8,800 קילומטרים רבועים), לגונת קזארוק (1,700 קילומטרים רבועים), אוטחולוק (5,000 קילומטרים רבועים).

מונומנטים טבעיים: מעיינות גאותרמיים פלנה, מפרץ אנסטסיה, יער ארזית מנצ'ורי, האמטיסטים של נהר השמאנקה ועוד.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים קשה, תת-ארקטי, בחופים – אקלים ימי, בפנים – אקלים יבשתי. החורף ארוך, מושלג וקפוא, הטמפרטורה הממוצעת בינואר היא 24- מעלות צלזיוס...26- מעלות צלזיוס. הקיץ קצר, קריר וגשום, הטמפרטורה הממוצעת ביולי היא 12+ מעלות צלזיוס...14+ מעלות צלזיוס. כמות המשקעים הממוצעת היא 300 עד 700 מילימטרים בשנה.

משאבים טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצבים: נפט, גז טבעי, פחם, מרבצי עפרות של מתכות לא ברזליות (נחושת, ניקל, בדיל, כספית); מרבצים של פלטינה וזהב.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפים עיקריים: תעשיית דיג (עיבוד של דגים ופירות ים), חקלאות, גידול איילים, כריית פחם ומתכות לא ברזליות, תעשיית חשמל, תחבורה ותיירות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוריאק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]