קטלוג ספרייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קטלוג כרטיסים עם מגירה פתוחה לרווחה, בספרייה הלאומית בירושלים

קטלוג ספרייה הוא אוסף של רישומי הפריטים הביבליוגרפיים שנמצאים בספרייה או בקבוצת ספריות. פריט ביבליוגרפי הוא ישות הכוללת פריטי מידע הרלוונטיים למשתמשי הספרייה. פריטי המידע עשויים לכלול ספרים, קובצי מחשב, גרפיקה, ריאליה (אנ'), חומרים קרטוגרפיים ועוד.[1][2]

קטלוג כרטיסים הוא אוסף כרטיסים השמורים במגירות ומכילים את כל רישומי הפריטים הביבליוגרפיים, כלומר סוג של קטלוג ספרייה. כל כרטיס מייצג רשומה בודדת בקטלוג הספרייה, ומכיל מידע ביבליוגרפי הכולל את שם המחבר, את כותרת הספר, את מיקומו בספרייה, ונושאים שבהם עוסק הספר. הכרטיסים המייצגים כל פריט משוכפלים כמספר הרשומות המופיעות בכרטיס, ומסודרים בכל פעם לפי נושא אחר.[3]

קטלוג הכרטיסים היה בשימוש לפני המצאת המחשב, אך מאז שנכנס המחשב לשימוש הוא הוחלף בקטלוג ציבורי מקוון (OPAC).[4][5] חלק מהספריות עדיין מתייחסות לקטלוג המקוון כ"קטלוג כרטיסים".[6] לחלק מהספריות עם גישה לקטלוג הציבורי המקוון יש עדיין קטלוגים של כרטיסים באתר, אך הם נחשבים למשאב משני, ומתעדכנים לעיתים רחוקות. ספריות רבות שומרות על קטלוג הכרטיסים הפיזי שלהן, ומציגות שלט המודיע על השנה האחרונה שבה עודכן הקטלוג. חלק מהספריות גרטו את קטלוג הכרטיסים שלהן לטובת ההקטלוג המקוון במטרה לחסוך במקום.

קטלוג הספריות הבינלאומי הגדול בעולם הוא קטלוג WorldCat, המנוהל על ידי קואופרטיב הספריות OCLC.[7] בינואר 2021, WorldCat כלל יותר מ-500,000,000 רשומות ביבליוגרפיות, ולמעלה מ-3 מיליארד פריטי מידע.[8]

מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור מתוך "המדריך לסיווג הספרייה וסידור המדף", 1898
כרטיס מקטלוג כרטיסים בעברית

בשנת 1841 ובשנת 1876, נטלו על עצמם אנטוניו פאניצי (אנ') וצ'ארלס אמי קטר בהתאמה עבודה חלוצית בהגדרת מערכות כללים מוגדרות לקטלוג. הכללים נוסחו על פי מודלים תאורטיים.[9][10] בספרו "כללים ליצירת קטלוג מילוני מודפס", כתב קטר את המטרות המפורשות של מערכות ביבליוגרפיות.[11] לדברי קטר, היעדים הללו היו:

  1. זיהוי ואיתור - לאפשר לאדם למצוא ספר על פי אחד מהפרמטרים המאפיינים אותו, הכוללים את המחבר, את הכותרת, את הנושא ואת תאריך ההוצאה לאור.
  2. איגוד וסידור - להציג את המידע הקיים בספרייה באופן מסודר, על פי מחבר, בנושא נתון, ובסוגה ספרותית מסוימת.
  3. מתן אפשרות בחירה והרחבת אופקים - לסייע בבחירת ספר לפי המהדורה של הספר או לפי אופיו.

מטרות דומות נכללות גם בהגדרות מודרניות יותר של קטלוגים, שנוסחו לאורך המאה ה-20.[12][13]

בשנת 1998 נעשה ניסיון עדכני יותר לתאר את המטרות של קטלוג ספרייה באמצעות מודל דרישות פונקציונליות לרשומות ביבליוגרפיות (FRBR), המגדיר ארבע מטרות שהקטלוג נדרש לאפשר את ביצוען: איתור, זיהוי, בחירה והשגה.[14]

קטלוג יכול לשמש כרשימת מלאי של תכולת הספרייה. אם פריט לא נמצא בקטלוג, המשתמש יכול להמשיך בחיפוש אחריו בספרייה אחרת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטלוג הלניסטי של הגימנסיה של טאורמינה
הקטלוג של ספריית המרצ'אנה שפורסם ב-1624.
כרטיס מקטלוג כרטיסים.
קטלוג הכרטיסים בספריית Sterling Memorial Library באוניברסיטת ייל
כרטיס שנכתב בכתב יד, ביידיש, בספרייה הלאומית בירושלים

ספריות היו נפוצות גם בעת העתיקה, כדוגמת הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. הספרנים הקדומים יצרו מערכת כללים שמורה כיצד יש לרשום את הפריטים בקטלוג. עד לשנת 700 לפנה"ס פעלו האשורים על פי הכללים שקבעו הבבלים. איבניסרו, הספרן הראשי בספרייה הבבלית של אשורבניפל מהמאה השביעית לפני הספירה, כתב את קטלוג הספרייה על לוחות חרס, לפי נושאים. בזמן ההוא היו בספרייה כ-30,000 לוחות חרס, במספר שפות, מסודרים לפי צורה ומופרדים לפי נושאים. הקטלוגים באותה התקופה היו ממוינים לפי נושאים, ואילו קטלוגים הממוינים על פי המחבר לא היו קיימים.[15] השימוש הרווח בקטלוגים הממוינים על פי נושאים מרמז על כך שהספרנים פעלו על פי כללים לחילוץ נושאים ולרישום הפרטים של כל פריט, שהיו נפוצים באותה התקופה. התיוק והחיפוש הפכו ליעילים בעקבות העקביות שהכללים הללו השרו, כך שספרן ידע לתייק כל פריט מבלי להמציא מחדש את הכללים בכל פעם, והקורא ידע למה לצפות בכל ביקור. רישום תכנים החל כדי לאפשר לקוראים לדעת מה החומרים הזמינים לקריאה בספרייה.[16] במאה השלישית לפני הספירה, יצר קאלימאכוס את הקטלוג הראשון הממוין לפי סופרים, שנקרא פינקס (אנ').[15]

במאה ה-10 לספירה כללה ספריית העיר הפרסית שיראז למעלה מ-300 חדרים מלאים בקטלוגים יסודיים שסייעו באיתור טקסטים. מאוחר יותר, בשנים 1542–1605, יצר קיסר האימפריה המוגולית אכבר קטלוג של 24,000 הטקסטים שהיו בספריית האימפריה, ועשה את רוב עבודת הסיווג בעצמו.[17]

במהלך התקופה המודרנית המוקדמת, סדר הספרים בספרייה נקבע על פי הנחייתו של הספרן הראשי. לא הייתה שיטה אוניברסלית לסידור, ולכן חלק מהספרים מוינו לפי שפה או לפי נושא. ברוב הספריות ששימשו אנשים משכילים מוינו הספרים לפי קטגוריות (כמו פילוסופיה, ספרי קודש, מתמטיקה ועוד). הספרייה הראשונה שמיינה כותרים בסדר אלפביתי תחת כל קטגוריה הייתה ספריית סורבון בפריז. קטלוגי הספרייה הראשונים היו רשימות כתובות בכתב יד, מסודרות לפי מאפיינים של הספר או לפי סידור אלפביתי גס של שם המחבר. לפני מהפכת הדפוס, נאלצו הספרנים להזין ספרים חדשים בשולי רשימת הקטלוגים, עד ליצירת קטלוג מסודר חדש. בגלל אופי יצירת הקטלוג בתקופה ההיא, רוב הקטלוגים לא הצליחו לעמוד בקצב של ספרים חדשים שהגיעו לספרייה.[16]

לאחר שמכונת הדפוס הפכה לפופולרית, נעשה צורך בקטלוג מסודר, בגלל קצב ההדפסה של ספרים חדשים שהלך וגדל. קטלוגים מודפסים, הנקראים לפעמים קטלוגים מילוניים, החלו להתפרסם בתחילת התקופה המודרנית ואפשרו לחוקרים להכיר את תכולתה של כל ספרייה. בעותקים של הקטלוג היו משולבים לעיתים דפים ריקים שעליהם ניתן היה לכתוב תוספות.

קטלוג הקלפים הראשון נוצר בווינה בסביבות שנת 1780 על ידי הספרן גוטפריד ואן סוויטן. הוא נועד לפתור את בעיות חוסר הגמישות ביצירת הקטלוגים הקדומים שהיו בשימוש עד אז, שנחרטו בשיש ובחימר, ולהפחית בעלויות הגבוהות שהיו כרוכות ביצירת הקטלוגים המעט מאוחרים יותר, שנכתבו בכתב יד כקודקס כרוך.[18] ייתכן שהקלפים הראשונים שבהם השתמשו לקטלוג היו קלפי משחק צרפתיים, שבמאה ה-18 היו ריקים בצד אחד.[19]

בנובמבר 1789, במהלך המהפכה הצרפתית, החל תהליך איסוף של כל ספרי הדת. הספרים הועברו למערכת חדשה של ספריות ציבוריות, ונוצרו רשימות מלאי של הספרים הקיימים. הרשימות היו כתובות על גבם של קלפי משחק, שכללו את המידע הביבליוגרפי עבור כל ספר. אוסף הכרטיסים נודע בשם "קוד הקטלוג הצרפתי של 1791".[20]

הממציא האנגלי פרנסיס רונלדס (אנ') החל להשתמש בקטלוג כרטיסים כדי לנהל את אוסף הספרים ההולך וגדל שלו בסביבות שנת 1815.[21] באמצע המאה ה-19, המו"ל איטלקי נטלה באטצאטי פיתח מערכת כרטיסים שנועדה למוכרי ספרים, שבה כרטיסים מייצגים מחברים, כותרים ונושאים. זמן קצר לאחר מכן, מלוויל דיואי וספרנים אמריקאים אחרים החלו לקדם את קטלוג הקלפים בגלל הגמישות והסקיילביליות שלו. בחלק מהספריות קוטלגו הספרים לפי גודל הספר, בעוד שספריות אחרות קטלגו את הספרים רק לפי שם המחבר.[22] הקטלוג על פי התכונות הללו הקשה על איתור הספר.

הגיליון הראשון של "ז'ורנל הספריות", הפרסום הרשמי של איגוד הספריות האמריקאי (ALA), גרס כי הנושא הדחוף ביותר שספריות נדרשות לפתור הוא בעיית היעדר קטלוג סטנדרטי מרוכז. בתגובה לעניין התקינה, ALA הקימה ועדה שהמליצה על אימוץ שיטת עבודה עם כרטיסים בגודל 135 סנטימטרים, כפי ששימשו באוניברסיטת הרווארד. עם זאת, באותו הדו"ח, טענה הוועדה שכרטיס מעט יותר גדול, בגודל של 138 סנטימטרים, יהיה עדיף. עד סוף המאה התשע-עשרה, הקלף הגדול יותר נכנס לשימוש, בעיקר בגלל העובדה שכרטיסים בגודל הזה כבר היו הגודל הסטנדרטי ששימש לגלויות דואר.

מלוויל דיואי המציא מערכת שבה הספרים אורגנו לפי נושאים, ולאחר מכן נכתבו בסדר אלפביתי על פי שם המחבר. לכל ספר הוקצה עיול שזיהה את הנושא ואת מיקום הספר.[22] בשנת 1860 עיצב עזרא אבוט (אנ') קטלוג כרטיסים נגיש, שמאפשר לשמור בקלות על סדר הכרטיסים. הכרטיסים הונחו בצורה הדוקה בין תיבות עץ. אבוט פרסם את ממצאיו בדוח השנתי של הספרייה לשנת 1863, והם אומצו על ידי ספריות אמריקאיות רבות.[20]

יצירת הקטלוגים החלה בשנת 1862 ובמהלך השנה הראשונה נוצרו 35,762 כרטיסי קטלוג. אחת הפעולות הראשונות של איגוד הספריות האמריקאי החדש שהוקם ב-1908 היה לקבוע סטנדרטים לגודל הכרטיסים המשמשים בספריות אמריקאיות, ובכך להפוך את ייצורם ואת ייצור הכרטסות לאחידים.[23] הכרטיס האחרון הודפס על ידי OCLC, ספקית מרכזית של כרטיסי קטלוג, באוקטובר 2015.[24]

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשומת קטלוג כרטיסים לדוגמה
כרטיס נושא שמאגד את הכרטיסים של הספרים שעוסקים במוות

ישנם נושאים מסוימים שעל פיהם מקובל ליצור קטלוגים.

  • קטלוג מחברים: קטלוג הממוין בסדר אלפביתי לפי שמות המחברים, העורכים או המאיירים.
  • קטלוג נושאים: קטלוג שממוין על סמך הנושאים שבהם עוסק הספר.
  • קטלוג כותרות: קטלוג הממוין בסדר אלפביתי לפי הנושאים שבהם עוסק הספר.
  • קטלוג מילון: קטלוג שבו כל המאפיינים - מחבר, כותרת, נושא, סדרה - משולבים בסדר אלפביתי אחד. צורת הקטלוג הזו הייתה נפוצה בספריות בצפון אמריקה לפני הופעת הקטלוג הממוחשב.[25]
  • קטלוג מילות מפתח: קטלוג נושאים על פי סדר אלפביתי, בהתאם למערכת מילות מפתח כלשהי.
  • צורות קטלוג אלפביתית מעורבת: לעיתים נעשה שימוש בקטלוג אלפביתי לפי חלק ממאפייני הספר, למשל מחבר וכותרת, או מחבר, כותרת ומילות מפתח.
  • קטלוג שיטתי: קטלוג נושאים הממוין לפי חלוקה שיטתית כלשהי של נושאים.
  • קטלוג רשימת מדף: קטלוג שבו הרשומות ממוינות באותו סדר שבו נגנזים פריטים ביבליוגרפיים. קטלוג זה עשוי לשמש גם כרשימת המלאי הרשמית של הספרייה.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרנית מתייקת כרטיסים בבית ספר תיכון במינסוטה (1974).
הכרטיס שמתאר את הספר 20000 מיל מתחת למים של ז'ול ורן ביידיש, בספרייה הלאומית בירושלים

בקטלוג כותרת, ניתן להבחין בשני אופנים שבהם ניתן למיין את הנושאים:

  • על פי סדר המיון הדקדוקי (בשימוש בעיקר בקטלוגים ישנים) - המילה החשובה ביותר בכותרת היא המונח הראשון שעל פיו מתבצע המיון. חשיבותה של מילה נמדדת על פי כללים דקדוקיים. לדוגמה, שם העצם הראשון עשוי להיות מוגדר כמילה החשובה ביותר.
  • על פי סדר המיון המכני - המילה הראשונה של הכותרת היא המונח הראשון שעל פיו מתבצע המיון. רוב הקטלוגים החדשים משתמשים בסכמה זו, אך עדיין כוללים זכר לסדר המיון הדקדוקי, ומזניחים Stop words (אנ') (The, A וכו') בתחילת הכותרת.

היתרון של סידור על פי המיון הדקדוקי הוא שלעיתים קרובות המילה החשובה ביותר בכותרת היא גם מילת מפתח טובה. זו המילה שרוב הקוראים זוכרים, גם כאשר הם אינם זוכרים את הכותרת במלואה. עם זאת, החסרון שלה הוא שעל מנת לבחור את המילה החשובה ביותר, נדרשים כללים דקדוקיים רבים ומפורטים, כך שבמקרים רבים רק משתמשים מומחים יוכלו לחפש בקטלוג ללא עזרה מהספרן.

בחלק מהקטלוגים קיים סטנדרט לכתיבת שמות של יוצרים, גם כאשר על פני הפריט עצמו הם כתובים באופן שונה. סטנדרטיזציה זו מושגת על ידי תהליך הנקרא בקרת זהויות.[26] היתרון של בקרת הזהויות הוא שקל יותר לענות על השאלה "אלו יצירות של מחבר נתון קיימות בספרייה?". מצד שני, ייתכן שיהיה קשה יותר לענות על השאלה "האם יש בספרייה ספר מסוים?" במקרה שבו שם המחבר מאוית בצורה לא סטנדרטית על פני הספר.

עבור פריטים מסוימים, גם הכותרת יכולה לעבור תהליך סטנדרטיזציה. המונח הטכני לכך הוא כותר אחיד (אנ'). לדוגמה, לעיתים תרגומים ומהדורות חדשות ממוינים על פי הכותר המקורי. בקטלוגים רבים, חלקי הביבליה ממוינים תחת השם הסטנדרטי של הספרים שהם מכילים. מחזותיו של ויליאם שייקספיר הם דוגמה נוספת לתפקיד שמילאה כותרת אחידה בקטלוג הספרייה.

במקרים של תרגומים משפות זרות, עשויות להתעורר בעיות הנוגעות למיון הרשומות:

  • שפות מסוימות משתמשות באלפבית שסדר האותיות בו שונה. למשל, קטלוגים הולנדיים ממיינים את צירוף האותיות IJ כ-Y. האם קטלוג אנגלי הכולל כותרים הולנדיים צריך למקם אותם בהתאם לנוהג ההולנדי, או בהתאם לסידור האלפבית האנגלי? האם קטלוג הולנדי צריך למיין מילים לא הולנדיות באותו אופן? כמו כן, לעיתים מופיעות בכותרים ליגטורות שצריך להחליט על סדר המיון שלהן.
  • חלק מהכותרים מכילים מספרים, למשל שמו של הספר 1984. האם יש למיין אותם כמספרים, או לאיית אותם כ"אלף תשע מאות שמונים וארבע"? גם כותרות המתחילות בסימן דיאקריטי מעלות בעיה דומה.
  • בתרבויות אחרות, לעיתים ההפרדה בין השם הפרטי לבין שם המשפחה נעשית באופן שונה. למשל, בתרבות הסינית, שם המשפחה נכתב לפני השם הפרטי ולפיכך הופך למעין "שם פרטי". דוגמה לכך היא הסופר סון דזה.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת כרטיסים, ספריית הקונגרס של ארצות הברית, שנות ה-20

בקטלוג הממוין על פי נושאים, נדרש לבחור את מערכת הסיווג שעל פיה יחולק המידע לנושאים. המקטלג יבחר מילות מפתח מתאימות לפריט הביבליוגרפי, ומספר סיווג ייחודי המכונה עיול. המספר משמש הן לזיהוי הפריט, והן לסידור הפריטים על מדפים תוך הצבת פריטים בעלי נושאים דומים זה ליד זה. בצורה כזו משתמשי הספרייה יכולים לאתר פריטים דומים בצורה חכמה, ולחוות סרנדיפיות בתהליך החיפוש שלהם.

קטלוג מקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Dynix (אנ'), קטלוג פופולרי שהיה מראשוני הקטלוגים המקוונים.
ערך מורחב – קטלוג ציבורי מקוון

בשנת 1983 פותח הקטלוג המקוון הראשון באמצעות תוכנת Dynix (אנ').[27] התוכנה הייתה בשימוש נרחב עד סוף שנות ה-90,[28] ושיפרה מאוד את השמישות של קטלוגים, הודות ליצירת תקני MARC בשנות ה-60.[29]

תקני MARC המסדירים את יצירת רשומות הקטלוג כוללים לא רק כללי קיטלוג רשמיים כגון כללי הקיטלוג האנגלו-אמריקאים,[30] ואת כללי תיאור משאב וגישה (RDA), אלא גם כללים ספציפיים ל-MARC, שבאים לידי ביטוי הן בספריית הקונגרס האמריקאית, והן ב-OCLC שבונה ומתחזקת WorldCat.[8] תקני MARC שימשו במקור לאוטומציה של יצירת כרטיסי קטלוג פיזיים, אך השימוש בהם התפתח גם לקטלוגים ממוחשבים.[31]

הקטלוג הציבורי המקוון ייעל את תהליך החיפוש והקטלוג שהיה מקובל עד אז בקטלוג הכרטיסים הפיזי, במספר דרכים:[32]

  1. אין צורך למיין את הקטלוג המקוון באופן סטטי, מכיוון שהמשתמש יכול לבחור את סוג המיון באופן דינמי - על פי מחבר, כותרת, מילת מפתח ועוד.
  2. רוב הקטלוגים המקוונים מאפשרים חיפוש של מילה בכותרת או בשדה אחר, מה שמגדיל את מספר הדרכים לאתר רשומה.
  3. קטלוגים מקוונים רבים מאפשרים שמירה של מספר דרכים לכתוב את שם המחבר.
  4. ביטול כרטיסי הנייר הפך את המידע לנגיש יותר עבור אנשים בעלי מוגבלות, כמו לקויי ראייה או אנשים המשתמשים בכיסאות גלגלים.
  5. שטח האחסון הפיזי מצטמצם במידה ניכרת.
  6. עדכון הקטלוג יעיל משמעותית.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קטלוג ספרייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Online Card Catalog | Childress Public Library (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ קטלוגים, באתר הספריה הלאומית
  3. ^ Definition of CARD CATALOG, www.merriam-webster.com (באנגלית)
  4. ^ The Evolving Catalog, American Libraries Magazine, ‏2016-01-04 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Smithsonian Magazine, Erin Blakemore, The Card Catalog Is Officially Dead, Smithsonian Magazine (באנגלית)
  6. ^ The Hayner Public Library District, Searching the Card Catalog and Managing Your Library Account Online
  7. ^ Godfrey Oswald, Library World Records, 3d ed., McFarland, 2017-08-11, ISBN 978-1-4766-2772-4. (באנגלית)
  8. ^ 1 2 Inside WorldCat, OCLC, ‏2022-07-29 (באנגלית)
  9. ^ British Museum Department of Printed Books, Sir Anthony Panizzi, Rules for the Compilation of the Catalogue, order of the Trustees, 1841. (באנגלית)
  10. ^ Charles A. (Charles Ammi) Cutter, Rules for a Dictionary Catalog, UNT Digital Library, ‏1904 (ב־)
  11. ^ Charles Ammi Cutter, Rules for a Printed Dictionary Catalogue, U.S. Government Printing Office, 1876. (באנגלית)
  12. ^ What Should Catalogs Do? / Eversberg, web.archive.org, ‏2016-03-05
  13. ^ LISBDNETWORK, Objectives and Purpose of Library Catalogue, Library & Information Science Education Network, ‏2014-01-23 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ Philip Hider, A Critique of the FRBR User Tasks and Their Modifications, Cataloging & Classification Quarterly 55, 2017-02-17, עמ' 55–74 doi: 10.1080/01639374.2016.1254698
  15. ^ 1 2 The Genius Innovation That Made the Great Library of Alexandria Work, Time (באנגלית)
  16. ^ 1 2 Ted Fons, Chapter 4. The Tradition of Library Catalogs, Library Technology Reports 52, 2016-07-21, עמ' 15–19
  17. ^ Stuart Murray, The library : an illustrated history, New York, NY : Skyhorse Pub. ; Chicago : American Library Association, 2009, ISBN 978-1-60239-706-4
  18. ^ 1780: The Oldest Card Catalogue - Österreichische Nationalbibliothek, web.archive.org, ‏2022-03-02
  19. ^ Markus Krajewski, Paper machines. About Cards & Catalogs, 1548-1929
  20. ^ 1 2 Larry T. Nix, Evolution of the Library Card Catalog, The Library History Buff, ‏January 21st 2009
  21. ^ Beverley Frances Ronalds, Sir Francis Ronalds: Father Of The Electric Telegraph, World Scientific, 2016-07-28, ISBN 978-1-78326-919-8. (באנגלית)
  22. ^ 1 2 How the Humble Index Card Foresaw the Internet, Popular Mechanics, ‏2016-02-11 (באנגלית אמריקאית)
  23. ^ Markus Krajewski, Paper Machines: About Cards & Catalogs, 1548-1929, MIT Press, 2011-08-19, ISBN 978-0-262-29727-1. (באנגלית)
  24. ^ OCLC Prints Last Catalog Cards, library.oclc.org
  25. ^ Wayne A. Wiegand, Donald G. Jr Davis, Encyclopedia of Library History, Routledge, 2015-01-28, ISBN 978-1-135-78750-9. (באנגלית)
  26. ^ Definition of authority control | Dictionary.com, www.dictionary.com (באנגלית)
  27. ^ Gordon Dunsire, Chris Pinder, Dynix, automation and development at Napier Polytechnic, Program 25, 1991-02-01, עמ' 91–103 doi: 10.1108/eb047078
  28. ^ Library Management Systems used in Public Libraries in the United States, librarytechnology.org
  29. ^ Karen Coyle, MARC21 as Data: A Start, The Code4Lib Journal, 2011-07-25
  30. ^ The homepage of the Anglo-American Cataloguing Rules, www.aacr2.org
  31. ^ Henriette D. Avram, MARC, Its History and Implications, Library of Congress, 1975, ISBN 978-0-8444-0176-8. (באנגלית)
  32. ^ Rashid Husain, Mehtab Alam Ansari, From Card Catalogue to Web OPACs, DESIDOC Bulletin of Information Technology 26, 2006-03-01, עמ' 41–47 doi: 10.14429/dbit.26.2.3679
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קטלוג_ספרייה&oldid=37302048"