הספרייה הגדולה של אלכסנדריה
המונח "הספרייה של אלכסנדריה" מפנה לכאן. לערך העוסק בספרייה בת ימינו, ראו: "ביבליותיקה אלכסנדרינה".
הספרייה הגדולה של אלכסנדריה הייתה בעת העתיקה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם. מניחים כי נוסדה בערך בתחילת המאה השלישית לפנה"ס, תחת שלטונו של תלמי השני ממצרים, אחרי שאביו הקים את מקדש המוזות, המוזאיון (musaeon) (שממנו שאובה המילה מוזיאון). אלכסנדריה הייתה אז בירת הממלכה התלמית. הארגון הראשוני של הספרייה מיוחס לדמטריוס פאלראוס.
נטען כי הספרייה אחסנה בשיאה בין ארבע מאות לשבע מאות אלף (לדעות מסוימות אפילו מיליון), מגילות פפירוס, ובתוכן עותקים של חלק גדול מתרבות היוונית הקדומה. הספרייה גדלה בצורה שיטתית, בשיטה הבאה: כל עובר-אורח נדרש להפקיד את הספרים והכתבים שברשותו בספריה, הללו הועתקו במהירות בידי לבלרים מומחים, אשר מסרו את ההעתק לעובר האורח ושמרו את המקור בספרייה. הרצון להשיג את מירב היצירה התרבותית היווה את הרקע לסיפור יצירת תרגום השבעים, המתואר בפירוט באיגרת אריסטיאס.
את הספרייה ניהל בתקופה זו אפולוניוס מרודוס, לפי מספר מקורות, עד לזמן המשוער 246 לפנה"ס/247 לפנה"ס, שבו מינה תלמי השלישי את ארטוסתנס כממלא מקומו.
משערים כי שריפה אחת של הספרייה נגרמה כשיוליוס קיסר שרף את אוניותיו בנמל אלכסנדריה על מנת לחבל במאמצי האויב לכבוש את העיר. עשרות אלפי ספרים אבדו בשריפה. שריפה נוספת התרחשה כאשר תקף המון מוסת של נוצרים את הספרייה בשנת 391, כיוון שראו במדע ובפילוסופיה משום איום על קודשי הנצרות.
לפי אגדה אחת, חורבנה הסופי של הספרייה התרחש עם הכיבוש המוסלמי בראשות הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, לו מיוחסת האימרה: "אם מה שכתוב סותר את הקוראן, אז דינו להישרף, ואם הכתוב מתאים לכתוב בקוראן, אז הוא מיותר, וראוי להישרף". אמיתות הסיפור בקשר לספריית אלכסנדריה איננה מקובלת היום על ידי רוב החוקרים[1].
סמוך לאתר הספרייה הישנה נוסדה בשנת 2003 הביבליותיקה אלכסנדרינה, הספרייה החדשה של אלכסנדריה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- קרן אבו הרשקוביץ, "תעלומת ספריית אלכסנדריה", בתוך: משה סלוחובסקי ויוסף קפלן (עורכים), ספריות ואוספי ספרים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2006
[עריכה] הערות שוליים
