זאורופודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgזאורופודה
שלד של אפטוזאורוס (Apatosaurus louisae) במוזיאון קרנגי להיסטוריה של הטבע
שלד של אפטוזאורוס (Apatosaurus Louisae)
תקופה
טריאס עליוןקרטיקון עליון, 65.5‏–‏210 מיליון שנה לפני זמננו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
קבוצה: דינוזאוריה
סדרה: בעלי אגן דמוי לטאה
תת־סדרה: דמויי זאורופודים
אינפרא־סדרה: זאורופודה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Sauropoda
‏(מארש)
ארגנטינוזאורוס - מגדולי הדינוזאורים שחיו אי-פעם: הערכות אורכו הן 30-40 מטר והערכות משקלו הן 70-100 טון.
נוף מיוער האופייני לשלהי תור היורה, תקופה בה שיגשגו הזאורופודים

זאורופודה (שם מדעי: Sauropoda) היא אינפרא-סדרה של דינוזאורים צמחוניים שמשתייכת לסדרת בעלי אגן דמוי לטאה ונודעו בגודלם הרב. הזאורופודים היו הולכי על ארבע, בעלי צוואר וזנב ארוכים. בקבוצה זו היו כמה מינים ענקיים, שעלו בממדיהם ובמשקלם על כל בעל חיים אחר ביבשה אי פעם. הם הופיעו בטריאס עליון והגיעו לשיא הצלחתם ביורה, אז פשטו כמעט בכל העולם והתרבו הן במספרם והן במגוונם. הצלחתם נמשכה גם בקרטיקון, ובתקופה זו שלטו הטיטנוזאורים ביבשות הדרומיות והגיעו לשיא גודלם. הזאורופודים נחשבים לקבוצה מוצלחת במיוחד של דינוזאורים וגודלם הרב ריתק דורות של מדענים, אמנים, שוחרי טבע וילדים. הזאורופודים המוכרים ביותר הם דיפלודוקוס הארוך (שמפאר מוזיאוני טבע ידועים), אפטוזאורוס הכבד (הידוע גם בשם "ברונטוזאורוס" - "לטאת הרעם"), ברכיוזאורוס הגבוה וארגנטינוזאורוס שהיה כנראה הגדול מכולם.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואה בין צווארי זאורופודים
העתק מפורסם של שלד של דיפלודוקוס המוצב במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון.
איור של ראש של דיפלודוקוס
גולגולת של קמרזאורוס לנטוס
עדר של אלמוזאורוס - זאורופוד ענק ששרד באמריקה הצפונית עד לסוף הקרטיקון.

הזאורופודים היו צמחוניים והתאפיינו בצווארים וזנבות ארוכים במיוחד שהתחברו לגוף דמוי-חבית הנתמך בידי 4 רגליים דמויות עמודים. הצוואר הארוך אפשר רעיית מזון יעילה יותר בפחות מאמץ וכן הגעה למקורות מזון (צמרות עצים) שהיו חסומים בפני אוכלי צמחים אחרים. הזנב שימש כנראה לאיזון הצוואר אך גם להגנה עצמית. ראשם היה קטן מאוד ביחס לגופם. היה בקבוצה זו היו כמה מינים ענקיים, שעלו בממדיהם ובמשקלם על כל בעל חיים אחר ביבשה אי פעם.

הם הופיעו בטריאס עליון והתפתחו מפרוזאורופודים. בתחילת תור היורה נכחדו הפרוזאורופודים ואת מקומם תפסו הזאורופודים הראשונים. הם המשיכו להתפתח לאורך כל תור היורה אז פשטו כמעט בכל העולם והתרבו הן במספרם והן במגוונם. בגיל המלם הגיעו הדיפלודוקיים לשיא הצלחתם. הצלחתם של הזאורופודים נמשכה גם בקרטיקון, ובתקופה זו שלטו הטיטנוזאורים ביבשות הדרומיות והגיעו לשיא גודלם.

לגודלם של הזאורופודים היו יתרונות רבים. ראשית, ככל שבעל חיים גדול יותר כך קשה יותר לטרוף אותו (כיום למשל היפופוטמים כמעט חסינים מטריפה על ידי תנינים בשל גודלם הרב). שנית, ככל שנפח הגוף גדול יותר ביחס לשטח הפנים אובדן החום לסביבה קטן יותר. מאחר שנפח פרופורציוני לאורך בחזקת 3 ואילו שטח הפנים פרופורציוני לאורך בריבוע (כלומר: V \propto r^3 \ , S \propto r^2) עולה שככל שייצור גדול יותר יחס זה גדול יותר (V/S \propto r) ולכן הוא מאבד פחות חום לסביבה. דבר זה אפשר להם להיות מזותרמיים[1] ולהתבסס פחות על דם חם לשמירת טמפרטורת הגוף גבוהה מספיק ובכך להסתפק בפחות ממזון מאשר בעל-חיים בעל דם חם בגודל דומה. יתרון הוא נוסף קשור לתזונה והיכולת להתקיים על מזון בעל ערך תזונתי נמוך.

כובד גופם העצום חייב פיתוח גם של הרגליים הקדמיות לאיזון בשעת ההליכה. מלבד הברכיוזאוריים, אצל כולם נותרו הרגליים האחוריות גדולות, עבות וחזקות מן הרגליים הקדמיות. ברגליהם היו 5 אצבעות, בדומה ללטאות, ומכאן נבע שמה המדעי של התת-סדרה: "רגלי לטאה", שנחשב ללא מוצלח במיוחד.‏[2] כנראה שחלק ממיני הזאורופודים יכלו להתרומם לזמן קצר על רגליהם האחוריות בלבד, כאשר הם נעזרים בזנבם כמעין "רגל שלישית", על מנת להגיע לצמרות עצים גבוהות במיוחד.

להקלת הרמתו של גופם הכבד סייעו החוליות החלולות בעמוד השדרה, ששקי האוויר שבהן היו מחוברים לריאות, בדומה לעופות. שקי אוויר אלה ייעלו גם את תהליך הנשימה שלהם. בעבר סברו כי הם לא היו יכולים להתקיים אלא בביצות ועל גדות אגמים, כדי שמשא גופם יוקל על ידי טבילתם במים. לפי תפישה זו הם פיתחו אורח מים אמפיבי ונשמו כשקצה ראשם, בעל נחיריים גדולים על הפדחת בין העיניים, בלט מעל פני המים. כיום יודעים שסברות אלה מוטעות והזאורופודים היו בעלי חיים יבשתיים, כאשר הנחיריים היו קרוב לחוטם בקדמת הפה, כאשר רקמות רכות הובילו את האוויר אל פתחי הנחיריים בגולגולת שהיו באזור המצח.

הזאורופודים היו צמחוניים ואכלו שיחים, עלים, ענפי עצים וצמחי מים ונראה שכמה מהם אכלו אף 300 ק"ג מדי יממה. היו זאורופודים שהתמחו במזון מסוים בעוד שמיני זאורופודים רבים ניזונו ממזון צמחי מגוון. צווארם הארוך שימש לא רק להגעה לעלים הגבוהים שבצמרות העצים אלא גם לרעייה יעילה יותר על צמחים נמוכים. אצל רובם השיניים היו חלשות יחסית ונועדו בעיקר לתלישת העלים והצמחייה. העיכול התבצע בעיקר בקיבה. במשך שנים הסברה המקובלת הייתה שהזאורופודים השתמשו בחלוקי קיבה (גסטרוליתים), אבנים שבלעו הדינוזאורים וטחנו את המזון שבפנים. מחקר חדש הטיל ספק בסברה זו וטען שבתוך מערכת העיכול של הזאורופודים היו חיידקים וחד-תאיים רבים שסייעו בעיכול ופירוק התאית של החומר הצמחוני שאכלו הזאורופודים.

המשפחות הידועות ביותר של הזאורופודים הן:

  • ממנצ'יזאוריים - דינוזאורים ארוכי צוואר ממזרח אסיה. ידועים בעיקר בשל צוואריהם הארוכים במיוחד שמנו יותר חוליות מכל צוואר אחר של דינוזאור. הסוג הידוע והמצליח ביותר במשפחה הוא הממנצ'יזאורוס. נכחדו בסוף תור היורה.
  • דיפלודוקיים - דינוזאורים ארוכים אך רזים יחסית, בעלי זנב ארוך דמוי שוט, בעלי ראש קטן וצר שבקצהו שיניים דמויי עפרונות ששימשו לתלישת עלים מצמרות העצים. הידועים שבהם הם דיפלודוקוס ואפטוזאורוס והם כוללים את אחד הדינוזאורים הארוכים ביותר: סופרזאורוס (34 מטר, 35-40 טון). נכחדו בסוף תור היורה.
  • ברכיוזאוריים - דינוזאורים גבוהים וכבדים, בהם הרגליים הקדמיות גדולות יותר מהאחוריות. ראשיהם היו דמויי קופסה ובעלי נחיריים גדולים. במשפחה זו נמצא הברכיוזאורוס (26 מטר, 28-43 טון) ששנים נחשב לזאורופוד הגדול ביותר הידוע משרידים שלמים והיה נפוץ בארצות הברית ובאפריקה. הגדול במשפחה זו הוא הזאורופוסידון (28-34 מטר, 50-60 טון) שהתנשא לגובה של 17 מטרים.
  • טיטנוזאוריה - קלייד שכלל את הזאורופודים המצליחים והמגוונים ביותר, שרדו עד לשלהי הקרטיקון. חיו בעיקר ביבשות הדרומיות. כללו מצד אחד את הדינוזאורים הגדולים ביותר שחיו אי-פעם, כגון ארגנטינוזאורוס, פוארטזאורוס ואלמוזאורוס (שלושתם באורכים של 30-40 מטר ומשקל של 70-100 טון), אך מצד שני גם זאורופודים קטנים יחסית.

התפתחות ואבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזאורופודים התפתחו מהפרוזאורופודים - קבוצות שונות של דינוזאורים בינוניים ארוכי צוואר שהלכו הן על ארבע רגליים והן על שתיים וניזונו מצמחים. הפרוזאורופודים, בהם פלטוזאוריים, ריוחזאוריים ומסוספונדילוזאוריים, הופיעו באמצע תור הטריאס ובטריאס עליון הופיעו לראשונה הזאורופודים האמיתיים, שכללו בעיקר צורות פרימטיביות ובינוניות בגודלן של זאורופודים. בתחילת תור היורה התפתחו הנאו-זאורופודים הראשונים שהיו גדולים באופן ניכר מהפרוזאורופודים. מאחר שהללו התחרו על אותה נישה, אך הזאורופודים היו גדולים יותר ובעלי צוואר ארוך יותר, הפרוזאורופודים נכחדו והותירו את הזירה לזאורופודים האמיתיים ולדינוזאורים צמחוניים קטנים יותר מסדרת בעלי אגן דמוי עוף. באמצע תור היורה ובסופו הגיעו הזאורופודים כנראה לשיאם ולמערך גדלים אדיר. הם נפוצו בכל היבשות כולל אמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית, אסיה, אפריקה ואירופה. בגיל המלם של תור היורה שלטו באמריקה הצפונית הדיפלודוקיים הענקיים שהיו מהדינוזאורים הארוכים ביותר שחיו אי-פעם. נציגיהם כללו את הדיפלודוקוס, האפטוזאורוס, הבארוזאורוס ואת הסופרזאורוס שהיה הגדול מביניהם. למרות הצלחתם הם נכחדו בתור הקרטיקון.

בשלהי היורה הופיעו זאורופודים מהקלייד Macronaria ("גדולי נחיריים"). משפחות הקמרזאוריים והברכיוזאוריים היו הנפוצות מביניהם עד סוף הקרטיקון תחתון. הברכיוזאוריים היו דינוזאורים גבוהים וכבדים והיו נפוצים באמריקה הצפונית ואפריקה. הידועים מביניהם הם ברכיוזאורוס, ג'ירפטיטן וזאורופוסידון שהיה הגדול מבין הברכיוזאוריים. באמצע קרטיקון תחתון התפתחו הטיטנוזאורים. הם היו הזאורופודים המצליחים, המגוונים והגדולים ביותר ושרדו ביבשות הדרומיות עד לשלהי תור הקרטיקון.

בספרות הדינוזאורים הישנה, בעיקר ספרי מדע פופולרי, מופיעה הטענה שהזאורופודים הגיעו לשיאם בתור היורה ודעכו בקרטיקון עם הופעת אוכלי צמחים יעילים יותר דוגמת ההדרוזאוריים והצרטופסיים. סברה זו שלטה בקרב הקהילה המדעית במשך עשרות שנים, אך עורערה עקב מחקרים ותגליות רבות החל משנות ה-90 של המאה ה-20. עשרות מינים חדשים של זאורופודים שנתגלו בשנים אלה מתוארכים לכל שלבי הקרטיקון וליבשות רבות, כאשר התגליות המסעירות ביותר כנראה היו באמריקה הדרומית שם נתגלו הדינוזאורים הגדולים ביותר, דוגמת ארגנטינוזאורוס, וכן קינים עם ביצים מאובנות של זאורופודים. כיום הדעה השלטת בקהילה המדעית היא שהזאורופודים היו מצליחים ונפוצים גם בקרטיקון, בעיקר ביבשות הדרומיות.

גודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזאורופודים היו הדינוזאורים הגדולים ביותר: גופם היה כבד ורחב ומשני קצותיו בלטו צוואר ארוך מאוד וזנב ארוך מאוד גם כן. הגודל של הזאורופודים הוא אחד המאפיינים הבולטים שלהם ומרכז חלק נכבד מתשומת הלב הציבורית כלפי הדינוזאורים. המפורסמים בין המינים הם האפטוזאורוס (שנודע בשמו האחר, ברונטוזאורוס), הברכיוזאורוס והדיפלודוקוס. הארגנטינוזאורוס, הזאורופוסידון, הסופרזאורוס הפוארטזאורוס והאלמוזאורוס, שאורכם למעלה מ-30 מטר ומשקלם עשרות טונות נחשבים לדינוזאורים הגדולים ביותר שחיו אי-פעם. דינוזאור בשם אמפיקויליאס (Amphicoelias fragillimus), ממנו נמצאו מאובנים בודדים על ידי אדוארד דרינקר קופ שאחר כך אבדו, מוערך כגדול יותר: אורכו נאמד ב-40-60 מטר ומשקלו בלמעלה מ-100 טון. בגלל העדר מאובנים יש מחלוקת על מין זה. הדינוזאור הגדול ביותר שידוע מחומר מאובנים סביר הוא ארגנטינוזאורוס עם אורך של 30-36 מטר ומשקל של 70-100 טון. לשם השוואה, בעל החיים הגדול ביותר היום - הלווייתן הכחול הענק - הוא בעל אורך מקסימלי של כ-29-33 מטרים ומשקל מקסימלי של כ-177-180 טונות.

איור השוואתי של גודל אדם (1.80 מטר) לעומת דינוזאורים מחמישה קליידים עיקריים: זאורופודה (טיטנוזאוריה), תרופודה, סטגוזאוריה, אורניתופודה (הדרוזאוריים) וצרטופסים (צרטופסיים).

הערכות גודל ומשקל של זאורופודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכות האורך והמשקל של זאורופודים מתאפיינות בטווח ערכים רב ובאי-ודאות גדולה בדרך כלל. הסיבה לכך היא שלגבי רוב הזאורופודים חומר המאובנים חלקי עד חלקי יותר (לפעמים אף חוליות בודדות) ורק לעתים רחוקות מוצאים שלדים כמעט שלמים. לכן נאלצים הפלאונטולוגים להעריך נתונים אלה. הערכות אלה משתנות כאשר מתגלים מאובנים חדשים או כאשר הערכות הגודל מבוצעות בשיטות שונות על ידי חוקרים שונים. הערכות האורך והמשקל יכולות להיות מאוד לא מדויקות, בייחוד כאשר חומר המאובנים חלקי, ולכן שגיאות ההערכה הן בדרך כלל גבוהות. ראוי לציין שהערכות המשקל ודאיות פחות מההערכות האורך, שכן הרקמות הרכות (ובהם בשר, שרירים ושומן שמהווים חלק רב מהמסה) של הזאורופודים לא נשמרים במאובנים ולכן הן מאופיינות בטווח ערכים רחב שמשתנה באופן תדיר (עקב גילוי מאובנים או חדשים או שימוש בשיטות שונות על ידי חוקרים שונים). למעשה, בגלל הקושי הרב לתת הערכות מדויקות של אורך ומשקל הזאורופודים, חוקרים שונים, מאמרים שונים וספרים שונים יכולים להציג הערכות שונות למדי לגבי אותו מין.

שיטות מקובלות להערכת אורך הן השוואה לטקסון קרוב (מין אחר או סוג אחר באותה משפחה) שממנו ידוע שלד יותר שלם, והנחה שמבנה הגוף והפרופורציות שלהם דומות. לעתים קרובות מגלים שלד שלם של פרט לא בוגר ממין מסוים ומאוחר יותר מגלים מאובנים בודדים גדולים יותר, של אותו מין. מהמאובנים הגדולים יותר אפשר להעריך את אורכו המקסימלי באמצעות שינוי סקלה איזומטרי: מחשבים את היחס בין אורך המאובן החדש והגדול לבין אורך המאובן הישן והקטן, וביחס זה כופלים את האורך. כדי לחשב הערכה של המסה יש לכפול את ההערכה הישנה ביחס הנ"ל בחזקת 3 שכן המסה פרופורציונית לחזקה השלישית של האורך.

טבלת גדלים של זאורופודים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלה המשווה בין גדלי הזאורופודים הידועים ביותר. הטבלה מסודרת לפי ההערכה המקסימלית של האורך ולא לפי משקל. המספרים המופיעים בטבלה הם בחלקם הערכות, הנובעות מכך שלא נמצא שלד שלם של הדינוזאור שאליו מתייחסות ההערכות. הערכות אלה משתנות כאשר מתגלים מאובנים חדשים או כאשר הערכות הגודל מבוצעות בשיטות שונות על ידי חוקרים שונים. הערכות האורך והמשקל יכולות להיות מאוד לא מדויקות, בייחוד כאשר חומר המאובנים חלקי, ולכן שגיאות ההערכה הן בדרך כלל גבוהות. הערכות שמוטלות בספק רב מסומנות בצהוב בהיר, וכך גם טקסונים שקיומם מוטל בספק. הדינוזאור שנחשב כיום לגדול ביותר במידה גדולה של סבירות מסומן בתכלת.

שם מדעי שם בעברית קבוצה אורך (במטרים) משקל (בטונות) הערות
Amphicoelias fragillimus אמפיקויליאס פרג'ילימוס דיפלודוקיים ‏ 40-60 ‏ 120 הערכה, רק עצמות בודדות נמצאו והן אבדו
Unnamed Titanosaur עדיין אין שם טיטנוזאוריה כ-40 77 נתגלה ב-2014, עדיין לא תואר וסווג מדעית.‏[3]
Argentinosaurus ארגנטינוזאורוס אנטארקטוזאוריים 30-40‏[4][5] 70-100‏[6] נחשב לדינוזאור הגדול ביותר שידוע מחומר מאובנים סביר
Breviparopus ברוויפארופוס ברכיוזאוריים 34-37  ? מין מוטל בספק והערכה, נמצאו רק מספר עקבות באפריקה
Mamenchisaurus
sinocanadorum
ממנצ'יזאורוס
סינוקנדורום
ממנצ'יזאוריים ‏ 26-35‏[7] ‏ 25-60‏[7] הערכות אלה שנויות במחלוקת (אנ')
Bruhathkayosaurus ברוהאתקאיוזאורוס טיטנוזאוריים ‏ 28-34 ‏139 הערכות, חומר המאובנים גרוע מאוד והמין מוטל בספק
Supersaurus סופרזאורוס דיפלודוקיים 33-34‏[6][8] 35-40‏[9] כנראה הדינוזאור הארוך ביותר שידוע מחומר מאובנים טוב
Sauroposeidon זאורופוסידון ברכיוזאוריים 28-34 ‏[10][11] 50-60‏[6] גובהו 17 מטר
Futalongkosaurus פוטאלונגקוזאורוס טיטנוזאוריה 28-34‏[6][12] 30-56 ידוע מחומר מאובנים טוב (70% מהשלד)
Antarctosaurus giganteus "אנטארקטוזאורוס" גיגנטוס אנטארקטוזאוריים 33 69 מין מוטל בספק והערכה, מאובנים חלקיים מאוד
Apatosaurus אפטוזאורוס דיפלודוקיים 26-33 36-80‏[13][14] הערכה לפי חוליה ענקית ששייכת למאובן OMNH 1670
Paralititan פרליטיטן טיטנוזאוריים 26-32‏[6][7] 59 ‏[15] כנראה הדינוזאור הגדול ביותר באפריקה
Puertasaurus פוארטזאורוס טיטנוזאוריה 30‏[6][7] 50-100‏[6][7] הערכה: נמצאו חוליות בודדות, אבל ענקיות
Alamosaurus אלמוזאורוס אנטארקטוזאוריים 30‏[6][16] 44-88‏[6] הערכה, בהתבסס על חומר מאובנים חלקי
Ruyangosaurus רויאנגוזאורוס טיטנוזאוריה 30 +34-50‏[7] הערכה, כנראה הדינוזאור הגדול ביותר באסיה
Turiasaurus טוריאזאורוס טורייזאוריה 21-30‏[6] 40-48 כנראה הדינוזאור הגדול ביותר באירופה
Diplodocus hallorum דיפלודוקוס הלורום דיפלודוקיים 27-32 22-27 נקרא בעבר סיסמוזאור
Dreadnoughtus דרדנוטוס טיטנוזאוריה 26 ‏[17] 59‏[17] כמראה הטיטנוזאור שידוע מחומר המאובנים השלם ביותר
Brachiosaurus ברכיוזאורוס ברכיוזאוריים 26‏[6] 28-43‏[6] בעבר נחשב לדינוזאור הגדול ביותר שידוע מחומר מאובנים טוב
Giraffatitan ג'ירפטיטן ברכיוזאוריים 22-26‏[6] 23-37 בעבר נחשב כמין של ברכיוזאורוס
Apatosaurus אפטוזאורוס דיפלודוקיים 22-26‏[6] 18-35‏[6] הערכות ישנות
Diplodocus דיפלודוקוס דיפלודוקיים 20-26 11-18 תלוי במין, לא כולל דיפלודוקוס הלורום
Camarasaurus קמרזאורוס קמרזאוריים 15-23 15-47‏[18] תלוי במין
Mamenchisaurus ממנצ'יזאורוס ממנצ'יזאוריים 22-26‏[6] 21-27‏[6] לא כולל ממנצ'יזאורוס סינוקנדורום
Cetiosaurus צטיוזאורוס צטיוזאוריים 16-18‏[4] 11-20‏[4][7] הזאורופוד הראשון שנתגלה
Astrodon אסטרודון טיטנוזאוריים 15-18‏[6] 10 -
Saltasaurus סלטזאורוס סלטזאוריים 12‏[6] 10 היה מכוסה בשריון קשקשים גרמיים
Longest dinosaurs-he.svg

איור המשווה בין גדלי הזאורופודים השונים.

שיאני אורך ומשקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימות של 12 הזאורופודים הארוכים ביותר ו-13 הזאורופודים הכבדים ביותר. הרשימות מסודרות לפי ההערכה המקסימלית. הרשימות מורכבות רק מנתונים שעליהם יש הערכה סבירה ומקובלת, ולא כוללת מינים שמוטלים בספק (כגון אמפיקוליאס פרג'ילימוס) או נתונים שנויים במחלוקת (כגון ממנצ'יזאורוס סינוקנדורום).

הדינוזאורים הארוכים ביותר: הדינוזאורים הכבדים ביותר:
  1. ארגנטינוזאורוס: 30-40 מטר (הערכה מקובלת: 36 מטר)
  2. סופרזאורוס: 33-34 מטר
  3. זאורופוסידון: 28-34 מטר
  4. פוטאלונגקוזאורוס: 28-34 מטר
  5. אפטוזאורוס: 26-33 מטר (ככל הנראה אורכו 30 מטר)
  6. שינג'יאנגטיטן: 30-32 מטר
  7. פרליטיטן: 26-32 מטר
  8. דיפלודוקוס הלורום ("סייסמוזאורוס"): 27-32 מטר
  9. פוארטזאורוס: 30 מטר
  10. אלמוזאורוס: 30 מטר
  11. רויאנגוזאורוס: 30 מטר
  12. טוריאזאורוס: 21-30 מטר


  1. ארגנטינוזאורוס: 70-100 טון
  2. פוארטזאורוס: 50-100 טון
  3. אלמוזאורוס: 44-88 טון
  4. אפטוזאורוס: 36-80 טון‏[14]
  5. זאורופוסידון: 50-60 טון
  6. דרדנוטוס: 59.3 טון
  7. פרליטיטן: 59 טון
  8. פוטאלונגקוזאורוס: 30-56 טון
  9. רויאנגוזאורוס: 34-50 טון
  10. טוריאזאורוס: 40-48 טון
  11. קמרזאורוס סופרמוס: 47 טון
  12. ברכיוזאורוס: 28-43 טון
  13. סופרזאורוס: 35-40 טון

מיון טקסונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור שלד של צטיוזאורוס, הזאורופוד הראשון שנתגלה ושימש את סר ריצ'רד אואן בהגדרת הקבוצה דינוזאוריה.
איור שלד של ברונטוזאורוס מאת עותניאל צ'ארלס מארש. כיום אנו יודעים שברונטוזאורוס הוא למעשה מין של אפטוזאורוס והשחזור שהציג מארש (באיור זה) איננו מדויק.

באינפרא-סדרה זאורופודה נכללים הקבוצות והקליידים הבאים:

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודלם הרב של הזאורופודים ריתק דורות של מדענים, אמנים, שוחרי טבע וילדים, ועד היום גילוי ותיאור זאורופודים ענקיים זוכים לכותרות גדולות בכלי התקשורת ההמוניים.

יחד עם טירנוזאורוס רקס, הזאורופודים הם המזוהים ביותר עם הארכיטיפוס של הדינוזאור הענק, והברונטוזאורוס (שמאוחר יותר התברר שהוא בעצם מין של אפטוזאורוס) הכבד בעל ה"דבשת" הפך לאייקון תרבות. דמותו המצוירת של גרטי הדינוזאור מתבססת על אפטוזאורוס. ברכיוזאורוס (שלמעשה התבסס על שלד של ג'ירפטיטן, שזוהה אז כמין של ברכיוזאורוס) כיכב בסרט פארק היורה והסצנה בהם המונד והפלאונטולוגים פוגשים ברכיוזאורוס חי ענק לראשונה נחשבת לאחת הסצנות הקסומות בתולדות הקולנוע.

במשך שנים נחשבו הזאורופודים לבעלי חיים איטיים, מגושמים וטיפשים שלא יכלו לתמוך במשקלם הרב ולכן נאלצו לזחול בביצות ומקווי מים רדודים. לפי הסברות אז הזאורופודים היו כל כך מגושמים, טיפשים ומיושנים וזו הסיבה שנכחדו. מסיבה זו, למונח "דינוזאורים" הודבקה הקונוטציה של משהו ישן ומגושם שדינו הכחדה. כיום יודעים המדענים שסברות אלה היו שגויות. הזאורופודים היו בעלי חיים יבשתיים לחלוטין (שיכלו לשאת את משקלם הרב) ומקבוצות הדינוזאורים המצליחות ביותר, ששרדה עד הכחדת קרטיקון-שלישון בה גורם חיצוני (מטאוריט שפגע בכדור הארץ) גרם להכחדה המונית של יצורים חיים הרבים, בהם הדינוזאורים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כלומר, המטבוליזם היה באמצע בין "דם קר" ל"דם חם".
  2. ^ תומאס ר. הולץ הבן, Dinosaurs: The Most Complete, Up-to-Date Encyclopedia for Dinosaur Lovers of All Ages, הוצאת רנדום, 2007 - עמ' 183.
  3. ^ 'World's largest dinosaur' discovered in Argentina, דיילי טלגרף, 17 במאי 2014.
    * ארגנטינה: נחשפו עצמות הדינוזאור הגדול בעולם, nrg,‏ 18 במאי 2014
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 סטיב פארקר, The Complete Book of Dinosaurs, הוצאת אפל, 2004.
  5. ^ William Irvin Sellers, Lee Margetts, Rodolfo Aníbal Coria, Phillip Lars Manning, March of the Titans: The Locomotor Capabilities of Sauropod Dinosaurs, PLOS ONE,‏ 30 באוקטובר 2013.
  6. ^ 6.00 6.01 6.02 6.03 6.04 6.05 6.06 6.07 6.08 6.09 6.10 6.11 6.12 6.13 6.14 6.15 6.16 6.17 6.18 ד"ר תומאס ר. הולץ הבן, נספח סוגי הדינוזאורים (הסברים), מעודכן לינואר 2012.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 Paul, G.S., 2010, The Princeton Field Guide to Dinosaurs, Princeton University Press.
  8. ^ Lovelace, David M.; Hartman, Scott A.; Wahl, William R. (2007). "Morphology of a specimen of Supersaurus (Dinosauria, Sauropoda) from the Morrison Formation of Wyoming, and a re-evaluation of diplodocid phylogeny". Arquivos do Museu Nacional 65 (4): 527–544.
  9. ^ Lovelace, David M.; Hartman, Scott A.; and Wahl, William R. (2007). "Morphology of a specimen of Supersaurus (Dinosauria, Sauropoda) from the Morrison Formation of Wyoming, and a re-evaluation of diplodocid phylogeny". Arquivos do Museu Nacional 65 (4): 527–544. 
  10. ^ Wedel, Mathew J. (Summer 2005). "Sauroposeidon: Oklahoma's Native Giant" (PDF). Oklahoma Geology Notes 65 (2): 40–57. 
  11. ^ Wedel, Mathew J. (2000). "Osteology, paleobiology, and relationships of the sauropod dinosaur Sauroposeidon" (PDF). Acta Palaeontologica Polonica 45: 343–3888. 
  12. ^ Calvo, J.O., Porfiri, J.D., González-Riga, B.J., and Kellner, A.W. (2007) "A new Cretaceous terrestrial ecosystem from Gondwana with the description of a new sauropod dinosaur". Anais Academia Brasileira Ciencia, 79(3): 529-41.[1]
  13. ^ ד"ר מאט ודל, A giant, skeletally immature individual of Apatosaurus from the Morrison Formation of Oklahoma, סימפוזיון על פלאונטולוגיה של בעלי חוליות 2013, עמ' 45.
  14. ^ 14.0 14.1 ככל הנראה משקלו היה בסביבות 48-54 טון, ראו דיון בערך אפטוזאורוס.
  15. ^ "Dinosaurs, dragons, and dwarfs: The evolution of maximal body size" (2001). Proceedings of the National Academy of Sciences 98 (25): 14518–14523. doi:10.1073/pnas.251548698. PMID 11724953. Bibcode2001PNAS...9814518B. 
  16. ^ Fowler, Denver W. (2011). "The first giant titanosaurian sauropod from the Upper Cretaceous of North America". Acta Palaeontologica Polonica 56 (4): 685–690. doi:10.4202/app.2010.0105. 
  17. ^ 17.0 17.1 "A Gigantic, Exceptionally Complete Titanosaurian Sauropod Dinosaur from Southern Patagonia, Argentina" (September 4, 2014). Scientific Reports. doi:10.1038/srep06196. 
  18. ^ Foster, J.R. (2003). Paleoecological analysis of the vertebrate fauna of the Morrison Formation (Upper Jurassic), Rocky Mountain region, U.S.A. New Mexico Museum of Natural History and Science Bulletin, 23. Albuquerque, New Mexico: New Mexico Museum of Natural History and Science.