ראצקווה

**ראצקווה**
**Ráckeve**
סמל ראצקווה סמל ראצקווה	דגל ראצקווה דגל ראצקווה
	מגדל הפעמון של הכנסייה הסרבית
מדינה	הונגריה
חבל	מרכז הונגריה
מחוז	פשט
נפה	נפת ראצקווה
שטח	64.09 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	11,043 (1 בינואר 2023)
קואורדינטות	47°09′39″N 18°56′44″E / 47.160833333333°N 18.945555555556°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.rackeve.hu
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. ראצקווה

ראצקווה (בהונגרית: Ráckeve) היא עיר שממוקמת במחוז פשט, בחלקו הדרומי של האי הגדול צ'פל, על גדות נהר הדנובה בענף של ראצקווה. בשנת 1989, היישוב קיבל שוב זכויות עיר. זהו מקום מושבו של נפת ראצקווה.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראצקווה ממוקמת כ-50 קילומטרים דרומית לבודפשט על האי צ'פל שהוא 48 ק"מ באורכו. שם נמצא הגשר הדרומי ביותר של הנהר על ענף זה של הדנובה, שיכול לשמש גם למעבר כלי רכב, גשר ארפאד, שנבנה בשנת 1896.

מרכז העיר ממוקם בגדה הימנית של ענף הדנובה, כלומר באי צ'פל עצמו, ואילו השכונה החדשה של העיר ממוקמת בגדה השמאלית, כלומר בצד של פשט. האזור המנהלי של ראצקווה חוצה את האי צ'פל, כך שהוא מגיע עד לענף הראשי של הדנובה.

נגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה לכביש הראשי של ראצקווה הוא כביש השידרה הראשי של האי צ'פל, כביש 5101. הוא נגיש מבודפשט מכביש הטבעת M0 של בודפשט. הדרך הקלה ביותר להגיע לראצקווה היא באמצעות תחבורה ציבורית, כאשר הרכבת הקלה (H6 HÉV) מתחילה מגשר המשחטה הציבורית לשעבר בבודפשט מתחנת ה-HÉV הציבורית קו H6 מגיעה לראצקווה שמהווה את התחנה החיצונית הסופית שלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור ראצקווה היה מיושב כבר בתקופה הכלקוליתית. אחרי התיישבות המדיארים במרכז אירופה, כל האי צ'פל, לרבות ראצקווה, היה מקום מגורי השבט של ארפאד, ראש כל שבעת השבטים של ההונגרים. הכפר אברהמטלקה והמנזר שנבנה במאה ה-12 נבנו בתקופת בית ארפאד, והאזכור הראשון בכתב מתוארך ל -1212.

באמצע המאה ה-15, בשנת 1440, התיישבה במקום אוכלוסייה סרבית שנמלטה מהטורקים, ואוכלוסייה זו באותה תקופה החלה לקרוא ליישוב תחילה קישקווה (Kiskeve) ולאחר מכן ראצקווה (Ráckeve) .לפי אחת ההשערות השם "קווה" בא משמה של עיר קטנה בשם קובין (Kovin - לפי מילה סרבית שמשמעותה "ברזל") בחבל וויבודינה לאורך הדנובה שממנה אוכלוסייה זו ברחה. (הסרבים באותה תקופה נקראו בהונגרית "ראצים" rácok וביחיד "ראץ").

במאי 1848, שש מאות איש התנדבו מהעיר למשמר הלאומי. הוא הפך למושב הנפה בסוף המאה ה-19. אז נבנה גשר הקבע מברזל במקום גשר העץ הקודם. הכוחות הסובייטים ב-1944 כבשו את העיר ב-22 בנובמבר.

קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים הראשונים התיישבו במקום בתחילת המאה ה-19. רובם היו סוחרים וחנוונים ומיעוטם בעלי מלאכה. הקהילה התארגנה ב-1879, עם ייסוד החברה קדישא, והגדירה עצמה תחילה כקהילת זרם "סטטוס-קוו" (קהילות שלא שינו את מעמדן בעקבות הקונגרס היהודי של הונגריה שהתקיים בסוף שנת 1868, ראשית 1869 שנקרא הקרע ביהדות הונגריה). בית כנסת נבנה ב-1885. ב-1930 הצטרפו יהודי המקום לזרם הנאולוגי (שחייב השתלבות בחברה ההונגרית ותיקון סדרי החיים הדתיים). ב-1930 חיו במקום 146 יהודים.

תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1938, עם פרסום "החוקים היהודיים" (ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה, חלה הרעה במצבם של יהודי המקום. על הסוחרים היהודיים הוטלו קנסות כבדים ורבים נושלו מפרנסתם. אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) נלקחוה הגברים היהודים לשרות העבודה (עבודות כפייה עבור הצבא ההונגרי).

ב-19 במארס 1944, יום כניסת הצבא הגרמני להונגריה (מבצע מרגרטה), נתפסו כמה מיהודי המקום וגורשו לאושוויץ. שאר היהודים רוכזו בחצר בית הכנסת, משם הועברו לעיר צ'פל (CSEPEL) שהיא היום הרובע ה-21 של בודפשט. שם רוכזו גם יהודים מיישובים אחרים בנפה. הגברים הובלו, יום-יום, לעבודה בפשט-סנט-ארז'בט (PESTSZENTERZSEBET). בסוף מאי הועלו כולם לקרונות וגורשו לאושוויץ.

אחרי המלחמה חזרו לכפר שמונה ניצולים; הם עלו לישראל בזה אחר זה.

ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

זולטאן באנדה (בהונגרית: Bánde Zoltán; ראצקווה, 27 באוקטובר , 1883 – כנראה אושוויץ, 1944) היה רב, הרב הראשי של העיר קישפשט (משנת 1950 רובע 19 של בודפשט, 60,000 תושבים), תאולוג
עד למאה ה-19 אבותיו של הסופר והמשפטן קארוי אטווש היו בעלי אחוזה במקום. לכן הם נקראו "ראצקוואי".

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסייה סרבית אורתודוקסית (גותית, הבנייה הושלמה בשנת 1487. שתי הקפלות הצדדיות הרנסאנסיות, מגדל פעמונים עם פרטים נפרדים מימי הביניים הושלם בשנת 1758. ציור הקיר מתוארך למאה ה-18.
הכנסייה הרומית - קתולית של יוחנן המטביל (בניין מונומנטלי).
כנסייה קלוויניסטית (נבנתה בשנת 1913 בסגנון נאו-גותי),
טירת סבויאי (בארוק) נבנתה על ידי הנסיך אויגן מסבויה בין 1702 ל-1750 על פי תוכניותיו של יוהאן לוקאס פון הילדברנדט.
בכיכר סנט יאנוש (יוחנן בן זבדי) מוצב פסלו שלהפסל של יאן מנפומוק מהמאה ה-18
ארפאד, נבנה בשנת 1896
גלריית העיר (רחוב קושוט 26)
תערוכות זמניות של גלריית קווה (רחוב קושוט 49)
בכל שבוע בימי רביעי ושבת יש שוק ביישוב משחר, כקילומטר לאורך גדת הדנובה.