רבחי כמאל
 | |
| לידה |
1913 ירושלים |
|---|---|
| פטירה | 1979 (בגיל 66 בערך) |
| ענף מדעי | בלשנות וספרות עברית, שפות שמיות |
| מקום לימודים | דאר אל-עלום, האוניברסיטה העברית |
| מוסדות | אוניברסיטת דמשק, האוניברסיטה הערבית של ביירות, אוניברסיטת ירדן |
רבחי כמאל (בערבית: ربحی كمال; 1913 - 1979) היה סופר, מורה ושדרן רדיו פלסטיני. נודע ביישוב בשל שליטתו בשפה העברית והרצאותיו בחוגים שונים, ולאחר קום המדינה כקריין העברי של רדיו קול דמשק. כמאל היה מרצה לשפות שמיות באוניברסיטת דמשק, האוניברסיטה הערבית של ביירות ואוניברסיטת ירדן. חיבר בין היתר את "המלון החדש עברי ערבי"[1], ואת ספר הלימוד "עברית בלי מורה", שהיה ספר הלימוד הראשון ללימוד עצמי של השפה העברית במדינות ערב[2].
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבחי כמאל נולד בשנת 1913 בירושלים[3]. אביו, תאופיק כמאל, היה אימאם במסגד נביא עוכשא, אשר נמצא כיום ברחוב שטראוס. האב נמנה עם האופוזיציה למופתי כאמל אל-חוסייני, וקיים קשרי ידידות עם האגרונום חיים מרגליות קלווריסקי[2]. בצעירותו הרבה כמאל להתרועע בקרב הילדים היהודים, ולמד בבית הספר של כי"ח בירושלים[4]. בגיל 19 נסע כמאל למצרים על מנת ללמוד בבית המדרש למורים דאר אל-עלום, שם למד אצל ישראל בן-זאב עברית, ארמית סורית ופילולוגיה שמית[3][5]. לאחר חזרתו לישראל הרחיב את חבר מרעיו היהודים, ואף היה בין הסטודנטים הערבים הראשונים באוניברסיטה העברית[2]. בשנת 1933 פרסם כמאל בעיתון המצרי "אלסיאסה" תרגום ערבי להקדמתו של מנחם קפליוק לתרגום העברי של האוטובוביוגרפיה "ימים" לטהא חוסיין[5]. בשנת 1935 תרגם כמאל לערבית חלקים מ-"מגילת האש" של חיים נחמן ביאליק[6]
באותה תקופה החל כמאל להרצות בפני יהודים בנושאי חינוך ותרבות ערביים[7]. בשנת 1940 שידר כמאל סדרת שיחות בנושא החינוך הערבי ב-"קול ירושלים"[8]. בשנות מלחמת העולם השנייה ניהל כמאל הקראות שירה עברית רבות, בין היתר מול חברי ברית שלום והליגה להתקרבות ושיתוף יהודי-ערבי[4]. כמאל השתתף באופן קבוע באירועי עיתון העיתונאים בקולנוע מוגרבי, שם הקריא שירים מאת דוד פרישמן בנושא גירוש ספרד, ומשירי יהודה הלוי[9] ושאול טשרניחובסקי[10]. כמו כן ניהל כמאל באירועים אלה הרצאות בנושאי האסלאם והנאציזם[11], ששודרו מאוחר יותר גם ברדיו[12]. בשנת 1941 הרצה כמאל באירועים אלה על רדיפות המוסלמים בתקופת האינקוויזיציה הספרדית[13]. ההרצאות זכו לשבחי העיתונות הן בשל תוכן, והן בשל העברית הרהוטה של כמאל[10].
באותה שנה הרצה כמאל מול חברי "הליגה להתקרבות ושיתוף יהודי-ערבי", ארגון שקם בעקבות התפרקות ברית שלום. באירוע, כמאל דקלם שירה עברית והוסיף לה את תרגומו הערבי, וסיים בנאום בנושא אסלאם ודמוקרטיה בו קרא לאחווה שמית[14]. כמאל התיידד עם אנשי ברית שלום, ביניהם יהודה לייב מאגנס, ארנסט סימון וורנר סנטור; דירתו בשייח' ג'ראח הייתה מקום למפגשי קבע בין יהודים לערבים אף בשנות המרד הגדול[3]. כמאל נמנה בין החוגים הספרותיים של יצחק שמוש וישראל בן-זאב, ואף סייע לאחרון בהכנת ספר הלימוד "הערבית המדוברת"[15].
בשנות הארבעים החל כמאל ללמד בקורסים ללימודי ערבית מטעם הוועד הלאומי[16]. כמאל פרסם בעיתונות העברית, וסייע למרצים באוניברסיטה העברית בהכנת פרסומים והגהות[3]. בשנת 1945 כמאל נישא לריפקה, בת דודתו[17].
לאחר מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת מלחמת העצמאות הותקף כמאל בידי מתפרעים יהודים בעת שנכנס לרחוב הסולל (כיום רחוב החבצלת). לפי עדותו של גבריאל שטרן, כמאל ניצל לאחר שאישה יהודייה צעקה כי כמאל יהודי. לאחר מכן, הוחבא כמאל בידי אנשי ההגנה בחנות הספרים "העתיד" שברחוב הסולל, והועבר בידי כוחות משטרה למקום בטוח[2][18]. למחרת האירוע, פרסם עיתון "דבר" גינוי כנגד המתפרעים, וטען כי כמאל הוצא מן המקום בשלום[19]. עם זאת, לאחר זמן לא רב פוצץ הבית בו התגורר כמאל באחת מפעולות התגמול. אנשי המוסדות הלאומיים הביאו צער על המעשה, שכן גם בעל הבית, אחמד כינאני, נחשב לשוחר שלום[3], אולם כמאל נותר חסר כל, ויצא כפליט אל קרובי משפחתו בדמשק[2].
עם הגעתו לסוריה בשנת 1948 החל כמאל ללמד עברית במשרד הביטחון הסורי, וכן ללמד עברית, ארמית וארמית סורית באוניברסיטת דמשק. כמו לימד כמאל ערבית במשרד הביטחון הסורי[20]. חומר הלימוד אותו כמאל העביר כלל היסטוריה ישראלית עתיקה, שירת ימי הביניים, וכן דקדוק עברי[21] בפברואר 1954 החל כמאל לעבוד כקריין עברי ברדיו קול דמשק, ושידר דברי תעמולה המיועדים לציבור הישראלי[22].
לפי עדות יהודה כרמי, רב החובל של ספינת הדיג הישראלית "נחמן", שנעצרה בידי השלטונות הסוריים בעת שחזרה ממסע דיג בחופי טורקיה[23], כמאל השתתף בחקירת אנשי הספינה בעת שהם שההו בכלא בלטקיה[24].
בשנת 1970 חיבר כמאל עבודת דוקטורט באוניברסיטת מדריד, בנושא שירת ספרד בימי הביניים[25]. באותה שנה פרסם כמאל את הספר "אל־עבריה מן ע'יר מועלם"[26] (עברית ללא מורה) שהיה ספר הלימוד הערבי הראשון בנושא השפה העברית שיועד להפצה בשפה העברית. לצד התרגילים הספר הכיל מילון של מונחים צבאיים וביטויים חברתיים ומדיניים; עותקי הספר הופצו גם בשטחי הגדה המערבית[27]. באותו עשור, חיבר כמאל את "המלון החדש עברי ערבי", שהיווה מילון עברי ערבי מקיף[1], וכן מספר מחקרים בנושא שפות שמיות. בנוסף לעבודתו באוניברסיטת דמשק, הרצה כמאל בנושא השפה העברית באוניברסיטה הערבית של ביירות(אנ') וכן כמרצה באוניברסיטת ירדן בנושא עברית, ארמית סורית, בלשנות השוואתית, שפות שמיות עתיקות וספרות[20].
כמאל נפטר בשנת 1979.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיפוש רבחי כמאל בעיתונות יהודית היסטורית
- רשימת הפרסומים של רבחי כמאל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- קרוליין קלנברג, רבחי כמאל: המחנך הפלסטיני שאהב עברית ונלחם בישראל, באתר הארץ, 13 באפריל 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 המלון החדש עברי ערבי / חברו רבחי כמאל, הספרייה הלאומית
- ^ 1 2 3 4 5 גבריאל שטרן, על "לחמא עניא" ולשון-המלאכים, על המשמר, מתוך "פרקי בני שם", 16 באפריל 1973
- ^ 1 2 3 4 5 רבחי כמאל: ציוני מאוכזב, העולם הזה 788
- ^ 1 2 יעקב יהושע, ילדות בירושלים הישנה, כרך 6, ירושלים: ראובן מס, 1979, עמ' 14
- ^ 1 2 חדשות ספרותיות, דואר היום, 17 בנובמבר 1933
- ^ ח. נץ האבן, פנקס חיפני: רשמי ביקור בתערוכת זיכרון לח.נ. ז"ל, הארץ, 9 בנובמבר 1944
- ^ לוח ירושלים, דואר היום, 2 בספטמבר 1935
- ^ רדיו, יום ראשון, הַבֹּקֶר, 5 במאי 1940
- ^ מחר - עתון העיתונאים, המשקיף, 15 במאי 1941
- ^ 1 2 מענייני השעה - בין לאום ללאום, הארץ, 26 במאי 1941
- ^ "עתון העתונאים" מס' 23, דבר, 21 בנובמבר 1940
- ^ רדיו, הַבֹּקֶר, 20 בינואר 1941
- ^ טורקיה וארץ ישראל, הַבֹּקֶר, 18 במאי 1941
- ^ בעיות היום - במה חופשית לענייני השעה, א' אב תש"א, עמ' 9, מסיבה יהודית ערבית
שיתוף יהודי־ערבי, הצופה, 1 ביולי 1941 - ^ ישראל בן-זאב, הקדמה, הערבית המדוברת, חלק ראשון, ספר למוד למתחילים, רביעית, 1947, עמ' ה-ו
- ^ בקורסים למורי ערבית, דבר, 30 בינואר 1944
- ^ הכלל והפרט, הארץ, 25 בפברואר 1945
- ^ הצילו צעיר ערבי, משמר, 15 בדצמבר 1947
- ^ התנפלו על ערבי ידיד, דבר, 15 בדצמבר 1947
- ^ 1 2 ריבחי כמאל, באתר taraajem (בערבית)
- ^ אמנון קפליוק, תלמידו של ריבחי כמאל, דבר, 14 באוקטובר 1955
- ^ עוללות דמשק ומצרים, דבר, 28 בפברואר 1954
השומרונים חזרו משכם לישראל, הַבֹּקֶר, 23 באפריל 1954 - ^ רב החובל של "נחמן" מספר על המעצר בסוריה, הארץ, 19 באוגוסט 1954
- ^ בכלא לודקיה, הארץ, 19 באוגוסט 1954
נ. ריבון, ספינת הדיג "נחמן" חזרה מחיפה, זמנים, 19 באוגוסט 1954 - ^ La melisa en poetas hebraicoespañoles a la luz de la retórica árabe, Ribhi Kamal, אוניברסיטת מדריד
- ^ العبرية من غير معلم : طريقة سهلة لتعليم اللغة العبرية / ربحي كمال. בקטלוג הספרייה הלאומית
- ^ למד ערבית, דבר, 14 בינואר 1970
ספר ללימוד עברית - בדמשק, הארץ, 14 בדצמבר 1970
