לטקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לטקיה
اللاذقية
Latakia Collage.jpg
מראות מהעיר לטקיה
מדינה / טריטוריה סוריה
מחוז מחוז לטקיה
נפה נפת לטקיה
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

650,000‏  (נכון ל-2009)
קואורדינטות 35°31′N 35°47′E / 35.517°N 35.783°E / 35.517; 35.783קואורדינטות: 35°31′N 35°47′E / 35.517°N 35.783°E / 35.517; 35.783
http://www.elatakia.sy

לטקיה או לדיקיהערבית: اللَاذِقِيَّة – א-לָּאדִ'קִיַּה, לודקיא בתלמוד הבבלי) היא עיר הנמל העיקרית של סוריה. היא יושבת על חצי האי ראס זריה לחוף הים התיכון ומספר תושביה כ-650,000 (2009). לטקיה וסביבתה היא מרכזם של ארבעת השבטים העלאווים, המתגוררים בה ובהרי אנסריה[1] ממזרחה. זהו אזור מוצאה של משפחת אסד, משפחת נשיאי סוריה מאז שנת 1970, ובה נמצא מעון הנופש והארמון של בשאר אל-אסד, נשיאה הנוכחי של סוריה.

ליד העיר יש מספר חופי רחצה וכמו כן היא קרובה לעיר העתיקה אוגרית. העיר נודעת בין השאר בגלל הטבק המיוחד שלה שמיושן בחביות אורן או אלון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור העיר היה מיושב עוד על ידי הפניקים שקראו למקום רמיתה והיא נודעה ליוונים בשם לאוקה אקטה. במרחק של 16 ק"מ מצפון ללטקיה נמצא ראס-שמרה, היא העיר אוגרית בה נמצא ארכיון ענק עם כתב הדומה להפליא לכתב העברי הקדום. בשל מיקומה על חוף הים מדרום לאנטיוכיה, בירת הממלכה הסלאוקית נבנתה העיר על ידי סלאוקוס הראשון וכונתה לאודיקיאה על שם אימו. העיר הפכה למרכז ייצוא גדול של היין שיוצר בסביבתה.

דולאבלה, שבא לשלוט על הממלכה הסלאוקית התבסס בלאודיקי, ועל ידי זה הוא בעצם איים על שלטונו של גאיוס קסיוס לונגינוס (שרצח את יוליוס קיסר יחד עם מרקוס ברוטוס כדי להגן על "חירות העם") בסוריה. כתוצאה מאיום זה, יצא קאסיוס עם צבאו נגד דולאבלה בערך בשנת 43. מחוסר צבא וכסף מספיקים, ביקש קאסיוס מקלאופטרה לשלוח לו צבא וכסף. אך קלאופטרה, שאהבה את יוליוס קיסר בליבה, עזרה לדולאבלה, ולכן נאלץ קאסיוס להשתמש בצבא של הפרתיים, למרות שהיו אויביהם בנפש של רומא. במזרח העיר נשתמר עד היום שער רומאי. קאסיוס כבש את לאודיקי ביוני של שנת 43, ודולאבלה נהרג. שלטונו של קאסיוס על סוריה היה בלתי מעורער באותו הזמן. לאחר כיבוש לאודיקי, קאסיוס הקים בעיר מפקדה, אליה, בין השאר, באו נסיכויות אחרות לברך אותו, ולהביא לו מתנות.

ב־494 וב־555 חרבה העיר ברעידת אדמה וב־638 השתלטו עליה הערבים. ב-1097 נכבשה העיר על ידי הצלבנים וב־1188 נפלה בידי צאלח א-דין. ממזרח ללטקיה, על רכס הרי אנצריה, נמצאת המצודה 'מצודת סלאח -א-דין' על צוק גבוה וסלעי. על פי חוקר המקרא בן ציון לוריא, שמה הקודם של המצודה היה 'מצודת בני ישראל', אולם הוא לא מצא את הסיבה לשמה הקדום.

מסוף 1930 עד 1936 הייתה העיר בירת סנג'ק לאטיקה, תחת המנדט הצרפתי ולאחר מכן הפכה לחלק מסוריה. בין השאר הוחתמו בולי סוריה שהיו בשימוש בין 1933 ו־1936 בחותמת לטקיה. במהלך תקופה זו התפתח נמל לטקיה שהיה עד אז נמל קטן יחסית לנמל הראשי של סוריה.

במהלך מלחמת יום כיפור התרחש ליד העיר קרב לטקיה, קרב ספינות הטילים הראשון בעולם בין חילות הים של סוריה ושל ישראל.

במהלך ההתקוממות בסוריה בשנת 2011 הופגזה העיר על ידי ספינות מלחמה וטנקים של הצבא הסורי ב-14 באוגוסט. ההפגזות כוונו בעיקר לעבר השכונה הפלסטינית בעיר, א-רמל, וגרמו לעשרות הרוגים ולבריחתם של אלפי תושבים.‏[2][3]

לטקיה היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז העיר של היום והעיר העתיקה בנויים לפי עקרון התכנון העירוני הרומי של רשת רחובות צפון-דרום ומזרח-מערב מדויקים. בקצה המערבי של השדרה המרכזית, שדרות ירושלים (אל-קודס), נמצא המוזיאון העירוני ו'גן הפרחים'. בקצה המזרחי של השדרה נמצאת תחנת הרכבת ותחנת האוטובוסים המרכזית. במרכז השדרה המרכזית בלטקיה, שדרות ה-14 בראמאדן, מוצב פסלו של נשיא סוריה הקודם חאפז אל-אסד. מלבד המוזיאון העירוני נבנה בה לאחרונה מוזיאון לאומנות מודרנית. שדה התעופה של העיר נמצא 25 ק"מ מדרום למרכז העיר. העיר מאופיינת באווירת פתיחות שאיננה מוסלמית בגלל האוכלוסייה העלוו'ית שלה ומרובים בה בתי הקפה.

נמל לטקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 אושרה תוכנית לבניית נמל מים עמוקים בלטקיה ובנייתו החלה בשנת 1958 בסיוע הלוואה של 6 מיליון דולר מערב הסעודית. בשנת 1951 הושלם השלב הראשון בבניה והנמל החל מטפל בנפח משמעותי של הסחורות הנכנסות לסוריה בדרך הים. עם השלמת בנייתו הפך נמל לטקיה לנמל העיקרי של סוריה לצורך יבוא ויצוא סחורות בדרך הים. עומקו המרבי של הנמל 14.5 מטר, המאפשר אף לאוניות גדולות להיקשר אל רציפיו. הנמל מנוהל על ידי חברה ציבורית בשליטת ממשלת סוריה. בלטקיה נמצא הנמל הצבאי הגדול של סוריה. דרך נמל זה הגיעו חלקי הכור האטומי של סוריה בדיר-א-זור, ספינות אספקת הנשק לסוריה ומשלוחי נשק איראני. נמל לטקיה משמש גם את צי הים השחור הרוסי, אם כי נמל טרטוס הוא הנמל הראשי של הצי הרוסי בים התיכון.

יהודים בלטקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי מוזכרת לטקיה בשם לודקיא בשלושה מקומות . במסכת שבת‏[4] מוזכר כי גר בה יהודי עשיר מאוד שזכה לעשירות מופלגת בגלל שהיה מכבד את השבת. במסכת מנחות‏[5] מוזכר כי אנשי לודקיא חיפשו לרכוש כמויות שמן גדולות שנקנו לבסוף בגוש חלב שבגליל. במסכת תענית‏[6] מוזכר כי שני אחים יהודים, לוליאנוס ופפוס הוצאו להורג במרד התפוצות, עובדה המעידה על מרכז יהודי גדול בלטקיה.

יהודים ישבו בלטקיה גם בימי הביניים. הנוסע רבי בנימין מטודלה עבר בה בשנת 1170 ומספר: "ומשם שני ימים לליגה, היא לודקיא, ובה כמו מאה יהודים ובראשם רבי חיים ורבי יוסף"[7]. באמצע המאה ה-13 כתב הנוסע רבי יעקב, שליח רבי יחיאל מפריס: "...וכולן הן ערים בצורות, ומסיני הולכים ללודקיא ושם שתי כנסיות חשובות, האחת לאליהו ז"ל והשנית לעזרא ע"ה"[8]. ר' דוד דבית הלל מספר על מסעו בשנת תקפ"ד: "...יש בה כעשר משפחות יהודים ילידי הארץ, הם נדיבי לב אבל בורים בלשון העברית ובמנהגי העברים, בית כנסת קטן להם ומנהגיהם כמנהג יהודי ארץ ישראל"[9].

על פי אשתורי הפרחי‏[10], מיקומו של הר ההר המצוין בפרשת מסעי כנקודת הגבול הצפוני של ארץ ישראל הינה בג'בל אל אקרע, מרחק חצי יום הליכה מצפון ללטקיה. ממזרח ומדרום ללטקיה זורם נהר זיפרון‏[11], הנזכר בפרשת מסעי כגבולה הצפוני של ארץ ישראל‏[12].

ע"פ נבואת יחזקאל (פרק מ"ז) אזור זה יהיה לעתיד לבוא נחלת שבט אשר.

ללטקיה יש קשר גם להיסטוריה של ההתיישבות היהודית החדשה במזרח התיכון. בשנים 1882-1883 ניסתה קבוצה של 45 משפחות יהודיות, כולן פליטות הפוגרומים ברוסיה ("סופות בנגב"), להתיישב באדמות שליד העיר ולהקים שם מושבה חקלאית. היוזמה להתיישבות הייתה של חברה נוצרית בריטית, ובראש המתיישבים עמד יחיאל מיכל פרידלנד. בשל קשיים ברכישת קרקע מתאימה ובשל בקיעים חברתיים שניבעו בקבוצה, התפוררה היוזמה עד מהרה והפליטים עזבו את המקום. חלקם היגרו לקפריסין, והאחרים חזרו לרוסיה ולבריטניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמם הקודם של העלוואים הוא "נוציירים", ועל שמם נקראים ההרים ממזרח ללטקיה והחוף עד טרטוס - 'הרי אנצריה'
  2. ^ סוכנויות הידיעות, אסד: עצרנו את כל הפעילות נגד המפגינים, באתר nrg‏, 18 באוגוסט 2011
  3. ^ רועי נחמיאס וסוכנויות הידיעות, האו"ם: אלפי פליטים פלסטינים נמלטו מלטקיה, באתר ynet‏, 15 באוגוסט 2011
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד א'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ה, עמוד ב'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ח, עמוד ב'.
  7. ^ אוצר המסעות, מסעות רבי בינימין, עמוד 24.
  8. ^ אוצר המסעות, עמוד 70.
  9. ^ וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, ערך 'לודקיה'
  10. ^ חיים בר דרומא, 'וזה גבול הארץ', עמוד 181.
  11. ^ תמונות נמצאות באתר הסורי של העיר.
  12. ^ ספר במדבר, פרק ל"ד.