רבי יצחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יצחק הוא אמורא המוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי.

לשיטת רש"י[1] "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא (ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס").‏[2].

לשיטת רשב"ם קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי הלכה בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר באגדתא ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".‏[2]

רבי יצחק זה היה חבירו של רב נחמן, ולפי השערת רבנו יהודה משפירא[3] היה תלמידו של רבי יוחנן‏[4] רבי יצחק אחר המוזכר בתלמוד‏[5] היה תלמידו של רבי חייא‏[3].

פסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מפסקיו הידועים היא "אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה". על פיה נפסק בהלכה, כי כסף שנפל מכיסו של בן אדם ברשות הרבים, ברור שידע מכך שהכסף נפל והתייאש, ואין לחשוש שמדובר בייאוש שלא מדעת[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]