רב יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רב יוסף
דור דור שלישי לאמוראי בבלי
בית מדרש ישיבת פומבדיתא
רבותיו רב יהודה בר יחזקאל
חבריו רבה בר נחמני
תלמידיו אביי, רב אויא

רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי. היה תלמידו של רב יהודה בר יחזקאל, רבו של אביי, ובר פלוגתא של רבה בר נחמניראש ישיבת פומבדיתא.

כשנפטר רבו, רב יהודה בר יחזקאל, היה רב יוסף המועמד המוביל להחליפו בתפקיד ראש ישיבת פומבדיתא, משום שהצטיין בבקיאות וידע הרבה שמועות (בניגוד לרבה, שהצטיין דווקא בפלפול). רב יוסף לא הסכים לקבל את התפקיד, ולכן מונה רבה, שהיה באותו זמן בן 18 שנה, ועמד בראשות הישיבה עד מותו, בגיל 40. לאחר מכן הסכים רב יוסף להתמנות לראש הישיבה, ובתפקיד זה הוא כיהן במשך שנתיים עד מותו. היה נוהג לומר את הדרשה בשבת, לפני תפילת מוסף[1].

כאמור, הצטיין רב יוסף בבקיאותו הרבה. למרות עיוורונו היה ידוע בתור בקיא גדול בתורה שבכתב, והיה יכול למנות פסוקים בעל-פה. גם בתורה שבעל פה הוא היה בקיא גדול, ובשל כך היה מכונה "סיני". באופן טרגי לקה רב יוסף במחלה שגרמה לו לשכח את תלמודו, ותלמידו המובהק, אביי, סייע בידו לשחזר את תורתו שלמד.‏[2]

רב יוסף היה עניו גדול. כאשר הוא הגיע לגיל שישים הוא ערך סעודה על כך שניצל ממיתת כרת, שהיא עד גיל שישים‏[3]. אף הוא העיד על עצמו שהוא ענוותן: "שנינו: משמת רבי בטלה ענווה ויראת חטא. אמר ליה רב יוסף לתנא: לא תיתני ענווה, דאיכא אנא"‏[4].

הוא היה תמיד אוסף צדקה לעניים, ושימש כגבאי צדקה בעיר פומבדיתא[5]. רבים מהתרגומים על הנ"ך, בין השאר על ספר איוב נשתכחו, והוא החזירן על פי זכרונו‏[6].

רב יוסף היה סומא. הוא גרם לעצמו את עוורונו, לפי הגרסה המובאת בספר מקור חיים הוא ישב במקום אפל ארבעים יום ואז הביט באופן פתאומי באבני שיש מאירות. הסיבה לכך מובאת ברמב"ן ורבינו גרשום, שרצה לנהוג במנהגו של רב שלא להביט מחוץ לארבע אמותיו, ומכיוון שלא יכול היה לעשות זאת הוא סימא את עצמו‏[7].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רב יוסף התענה תעניות רבות שלא תסור התורה מזרעו, הוא התענה ארבעים תעניות עד שהקרוהו מהשמים את הפסוק‏[8] "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ", עוד ארבעים והקרוהו "גם את המילים "וּמִפִּי זַרְעֲךָ", ועוד שארבעים תעניות התענה והקרוהו את המילים "וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ", כלומר שלא תסור התורה גם מנכדיו, כאשר שמע זאת הפסיק מלהתענות, על פי הכלל האומר, כי כאשר שלושה דורות ברציפות הם תלמידי חכמים, קל מאוד לצאצאים הבאים להמשיך בכך, שכן התורה מחזרת את עצמה על האכסניה שלה‏[9]. ואכן, בנו הוא, רב נחמיה[10], ורב נחמן, ונכדו בן בנו רב נחמן הוא רב דימי[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.