רבה בר בר חנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבה בר בר חנה
תקופתו דור שלישי לאמוראים
מקום פעילות בבל וארץ ישראל
רבותיו רבי יוחנן
חבריו רב יהודה

רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים. חי בסוף המאה ה-3, נולד בבבל והיה תלמידו של רבי יוחנן. לאחר פטירת רבו, קיבל את מרותו של ממשיך דרכו - רבי אלעזר.

מפורסמים מעשי הגוזמאות שסיפר, המופיעים במסכת בבא בתרא פרק חמישי "המוכר את הספינה" (אגדות רבה בר בר חנה). מפרשי אגדות התלמוד המסורתיים כגון המהרש"א והרב קוק שכתב פירוש על אגדות אלו שמופיע במאמרי הראי"ה, פירשו אותן כאלגוריה על תולדות עם ישראל.

ספרו המפורסם של רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, כולל פירושים על דרך הקבלה על אמירותיו של רבה בר בר חנה. רבי נחמן סיפר כי בשובו מארץ ישראל נגלה אליו חזיון של רבה בר בר חנה, וגילה לו את הפירושים האמיתיים לאגדות הסתומות שלו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו רב שמואל למד יחד עם רב יצחק בריה דרב יהודה ורב אחא בר הונא אצל רבה[1]. בן אחר שלו, רב יצחק‏[2], נישא לחומא שהוגדרה כאשה קטלנית, ובעקבות נישואיה עמו, הוא נפטר.

רבה בר חנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חלק מהדעות היה רבה בר בר חנה בנו של רבה בר חנה, אך לפי אחרות מדובר באותו אדם, ושמו השתבש בתלמוד.‏[3]

אודות רבה בר חנה ידוע שהיה תלמידו ובן אחיו של רבי חייא,‏[4] ועמו עלה לארץ ישראל, בה למד יחד עם רב.‏[5] הוסמך על ידי רבי יהודה הנשיא.‏[6] אחד מתלמידיו הוא רב חננאל.‏[7]

אמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירושלים ליריחו עשרה פרסאות... עיזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת, נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח הקטורת (ריח הקטורת עובר את המרחק מבית המקדש ליריחו ונדבק בהן), כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח הקטורת"‏[8].
  • "אני ראיתי ראם בן יומו שהיה כהר תבור, ואורך צווארו כהר תבור ארבע פרסאות (גרסה אחרת - ארבעים פרסאות‏[9]), ובית מרבעת ראשו פרסא וחי. הטיל גללים וסתם את הירדן"‏[10].
  • "אני ראיתי צפרדע שהייתה כמגדל הגרוניא (מגדל מסוים). בא תנין ובלעה. בא עורב ובלע את התנין ועלה וישב בראש האילן. בוא וראה כמה גדול כוחו של אותו אילן.
    אמר רב פפא בר שמואל: 'אלמלא הייתי שם, לא הייתי מאמין'" (שם)
  • "פעם אחת היינו מהלכים בספינה וראינו דג שעלה חול על גבו וקנים גדלים עליו. סבורים היינו – יבשה היא. עלינו ואפינו ובשלנו על גבו. כשחם גבו של הדג – נתהפך... ואלמלא הייתה הספינה קרובה – היינו טובעים" (שם)
  • "פעם אחת היינו מהלכים בספינה. הלכה הספינה בין סנפיר לסנפיר של דג אחד שלושה ימים ושלושה לילות... שמא תאמר הספינה לא הייתה קלה בהליכתה ? ... כשהפרש זרק חץ אחריה הקדימתו" (שם, ויש שם עוד גוזמאות על עולם הטבע)
  • "אמר לי (ערבי): בוא ואראך בלועי קורח (אנשי קורח שנבלעו באדמה). הלכתי וראיתי שני סדקים ועשן עולה מהם... אמר לי:'תן אזנך, מה אתה שומע ?' ושמעתי שהיו צווחים: 'משה ותורתו אמת והן בדאין'".‏[11]
  • "אמר לי אותו הערבי: בוא ואראך מקום שארץ ושמים נושקים זה לזה. הלכתי וראיתי הרקיע שהוא עשוי חלונות חלונות. נטלתי סלי והנחתיו בחלון הרקיע, ועד שגמרתי את תפלתי – בקשתיו ולא מצאתיו. אמרתי:'יש גנבים כאן ?' אמר לי הערבי:זהו הגלגל החוזר ברקיע. המתן עד למחר ותמצאנו (כלומר, השמים מסתובבים וישובו למקומם למחרת)".
  • "למה נמשלו דברי תורה כאש... לומר לך: מה אש אינו דולק יחידי (לפי הסבר רש"י, צריך כמה גזרי עץ ביחד כדי שתדלק), אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי" (ללא חברותא)‏[12]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]