רבי אמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אמי
דור דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי יוחנן, רבי אושעיא, רבי אלעזר
חבריו רבי אסי, רבי אבהו
תלמידיו רבי זירא, רב אושעיא, רב ביבי, רב זריקא

רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמיירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי) - אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים. תלמידו של רבי יוחנן, חבר ובר פלוגתא של רבי אסי.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבבל למשפחת כהנים. עלה מבבל לארץ ישראל והתיישב בקיסריה, שם למד אצל רבי אושעיא. לאחר מכן עבר לטבריה, שם למד אצל רבי יוחנן, רבו המובהק‏‏‏[1], וכשנפטר התאבל עליו כמו על קרובו‏[2].. לאחר מותו של רבי יוחנן עמד ביחד עם רבי אסי, רבי אבהו, רבי יצחק ורבי שמואל בר נחמני בראש ישיבת טבריה. עיקר הפסיקה נשארה בידי רב הונא שישב בבבל, אך לאחר מותו עברה לרב אמי.

יצא בשליחות רבי יהודה נשיאה עם רבי אסי ורבי חייא בר אבא לבדוק את מצב החינוך. כמו כן היה מלווה את רבי יהודה נשיאה לחמת גדר פעמים רבות. באופן אישי מתח עליו ביקורת על שנהג למנות אנשים תמורת כסף.

בנו היה רב פנחס בר רב אמי‏[3] בן אחר שלו נקרא ינאי‏[4].

מתלמידיו המובהקים, היה רבי זריקא. מסופר כי פעם אחת קיבל רבא מעות מאיפרא הורמיז אמו של שבור המלך, לאחר שזו שלחה אותם לרבי אמי כדי שיחלקם לצדקה, והרב סירב לקבלם. כאשר שמע רבי אמי שרבא קיבל את הכסף וחילקו לצדקה, הוא הקפיד (כעס) על רבא על שהוא מרבה את זכויותה של המלכות הרשעה (מלכות רומי), וגורם שלא תפול. רבא, שקיבל את המעות, הסביר כי הוא קיבל אותם משום שלום מלכות. למרות זאת, רבי אמי הקפיד על כך שרבא לא חילק את הכסף לעניי גויים, כפי שהיה ראוי לנהוג לדעתו, כדי למעט את זכויותיו, ובתלמוד מובא כי הוא לא ידע שאכן כך נהג רבא למעשה‏[5].

קברו מצוין בטבריה, במתחם הסמוך לקבר הרמב"ם לצד רבי אסי.

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דאגה בלב איש - ישחנה. רבי אמי ורבי אסי, חד אמר: ישיחנה מדעתו, וחד אמר: ישיחנה - לאחרים.‏[6]
  • אין מטריחין את הציבור יותר מדאי.‏[7]
  • אין מיתה בלא חטא, ואין ייסורין בלא עוון.‏[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]