עולא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עולא
דור דור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל
בית מדרש ישיבת טבריה
רבותיו רבי אלעזר ורבי יוחנן

עולא (בתלמוד הירושלמי נקרא עולא בן ישמעאל) היה אמורא ארץ ישראלי מפורסם בדור השני והשלישי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולא היה תלמידם של רבי אלעזר ורבי יוחנן. הוא נהג לרדת לעתים תכופות לבבל ושימש כמתווך בין הישיבות הארצישראליות לישיבות הבבליות, ומסר הלכות ומנהגים מאמוראי הארץ לאמוראי בבל. בכך נמנה עולא על הנחותי, קבוצה של אמוראים שירדו ועלו חליפות בין מרכזי התורה שבשתי הארצות.

בהגיעו לבבל היה מתארח לפעמים אצל רב נחמן ראש הישיבה וחתן הריש גלותא. במסכת ברכות מסופר כי באחד מביקוריו של עולא בבית רב נחמן, הוא לא הניח לילתא, אשתו של רב נחמן, לשתות מהכוס של ברכה שאותה אחז בעת ברכת המזון, לפי ההלכה האומרת שאין לאשה מתברכת אלא מפרי בטנה של בעלה. ילתא כעסה עליו, נכנסה למרתף היין ושברה ארבע מאות כדי יין‏[1]. בכך רצתה ילתא לבטא שכעסה אינו על דבר גשמי יין - שלא היה חשוב בעינה מרוב עושרה, אלא על דבר רוחני - שתיית כוס של ברכה‏[2].

עולא נפטר בבבל. כשהרגיש שהוא עוד מעט עומד למות, הוא התעצב מאוד על שלא זכה למות בארץ ישראל. רבים ניחמוהו בכך שהבטיחו לו שיעלו את עצמותיו לארץ ישראל, אך הוא לא התנחם בכך, באומרו "מה הנאה לי שאני מאבד מרגליתי (נשמתי) בארץ טמאה. אינו דומה הפולטה בחיק אמו לפולטה בחיק נכריה."

לאחר מות עולא ספד לו רבי אלעזר רבו, ובסופדו קרא: "אתה, עולא, על אדמה טמאה תמות?!"‏[3].

מתורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין עולא לרב שמואל בר יהודה קיימת מחלוקת בטעמם של חכמים שקבעו כי למרות שמהתורה ארוסה (אשה שהתקדשה ולא נישאה) שכהן קידש אותה אוכלת בתרומה, אסור לה לאכול תרומה מדברי חכמים עד שתנשא. לפי עולא טעם התקנה מתבסס על כך שארוסה אינה מתגוררת בבית בעלה עד לנישואיה, ומכך שתאכל תרומה בבית אביה יחד עם אחיה ואחיותיה שאינם מותרים בה עלולים להגרם תקלות ומכשולות וכלשון חז"ל "שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ואחיותיה". לעומת זאת נתן רב שמואל בר יהודה טעם אחר לדבר, הקשור בכך שעד שהארוסה באה לבית הבעל בנישואין, הקשר עדיין עומד בספק וייתכן שיתברר כמקח טעות, בעקבות מום גופני שאולי ימצא בה אחרי נישואיה, ומכיוון שכך קיים חשש שמא יתברר שיש בה מום וממילא הקידושין יתבטלו למפרע ונמצא שאכלה תרומה בעוד שלא הייתה נשואה לכוהן‏[4].

באגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גדול הנהנה מיגיעו (מיגיע כפו) יותר מירא שמים‏[5].
  • לא חרבה ירושלים אלא מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה‏[6].
  • אין ירושלים נפדית אלא בצדקה[7].
  • מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד‏[8].

עולא ביראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דעה אחת עולא סתם הוא האמורא עולא ביראה, בן העיר ביריה הסמוכה לצפת[9], ששם התיישבו הכהנים בני משמרת יקים בעקבות חורבן צפת בידי הרומאים‏[10]. עולא ביראה מסר כמה מאמרים משמו של רבי אלעזר‏[11], ורבי חלבו מסר בשמו‏[12].

אחא בר עולא[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש משערים כי האמורא רבי אחא בר עולא היה בנו של עולא הודות כי מוצאים בשניהם שהיו מן היורדים ("נחותי").‏[13] וכן לפי סדר הדורות אינו מן הנמנע שהיו אב ובן.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]