רמה (שבט בנימין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
12 staemme israels heb.svg

רָמָה היא עיר מקראית המוזכרת ברשימת ערי שבט בנימין בספר יהושע[1] .

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה ליישובים אחרים בארץ ישראל,‏[2] נקבע שמה "רמה" על פי מיקומה הטופוגרפי הגבוה.‏[3]
רמה בבנימין נזכרת בספר מלכים כעיר גבול בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל,‏[4] כמקום כינוסם של גולי בבל קודם צאתם לגלות,‏[5] ובהקשרים נוספים.‏[6]

זיהוי מקומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך הדורות היו שזיהו את הרמה בבנימין עם עירו של שמואל הנביא שנקראה גם כן הרמה וזוהתה בנבי סמואל. שני זיהויים אלה מקובלים כיום על חוקרי ארץ ישראל כשגויים.‏[7][8] החוקרים פרופ' יוחנן אהרוני,‏[9] וד"ר יואל אליצור הציע לזהותה בכפר א-רם מצפון לירושלים.‏[7][10]
חלק מהחוקרים זיהו את מקום קבורתה של רחל ברמה בבנימין, וזאת על סמך הפסוק בספר ירמיהו: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ".‏[11] אך אחרים סברו, כי משמעות המילה רמה בפסוק זה הוא מקום גבוה ולא שם מקום.‏[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, בתוך: זאב ארליך (עורך), "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים: המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה 1985, עמ' 116-101.
  • יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, תש"ע 2010.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ה
  2. ^ יישובים נוספים בנחלות שנים עשר שבטי ישראל נקראו בשם "רמה". רמה באפרים (ספר שופטים, פרק ד', פסוק ה'), רמה באשר (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ט), רמה בנפתלי (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ל"ו), ראמות ביששכר (ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק נ"ח) והרמה בגלעד - רמות גלעד (ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל"ו).
  3. ^ יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשנ"ח-1998, עמ' 11.
  4. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ט"ז-כב
  5. ^ ספר ירמיהו, פרק מ', פסוק א'
  6. ^ ספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק ו'; ספר שופטים, פרק י"ט, פסוק י"ג; ספר עזרא, פרק ב', פסוק כ"ו; ספר נחמיה, פרק ז', פסוק ל'; ספר ישעיהו, פרק י', פסוק כ"ט; ספר הושע, פרק ה', פסוק ח'
  7. ^ 7.0 7.1 יואל אליצור, ‏מקור המסורת על 'נבי-סמואל', קתדרה 31, אפריל 1984, עמ' 75
  8. ^ יואל אליצור, ‏מקור המסורת על 'נבי-סמואל', קתדרה 31, אפריל 1984
  9. ^ ראו למשל: יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתולדות המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 11.
  10. ^ הנ"ל, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר דעת
  11. ^ ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק י"ד
  12. ^ יואל אליצור, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר דעת