ספר נחמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סֵפֶר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אם כי יש המחשיבים אותו כחלק מספר עזרא, ולא כספר בפני עצמו. הספר עוסק ברובו בשיקומו של היישוב היהודי בארץ ישראל על ידי השבים לארץ בתקופת ראשית בית המקדש השני, בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס. הספר מתואר מנקודת מבטו של נחמיה בן חכליה, ראש יהודי הארץ באותה תקופה שמונה על ידי השלטון הפרסי.

ספר נחמיה כהמשך לספר עזרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדברי חז"ל לא נחשב ספר נחמיה כספר בפני עצמו, אלא הוא המשך של ספר עזרא ושני הספרים נחשבים כספר אחד שהחלוקה ביניהם היא מלאכותית, בדיוק כשני ספרי שמואל, למשל, שמוזכרים בפי חז"ל כספר אחד לכל דבר.‏[1] פעמים רבות מציינים מפרשים מתקופת הראשונים את ספר עזרא כמקור לפסוקים שמקורם למעשה בספר נחמיה, עובדה המעלה תמיהה אם לא מביאים בחשבון את העובדה ששני הספרים נחשבים כספר אחד. החלוקה לשני ספרים היא מאוחרת יותר ומתחילה בתרגום הוולגטה. גם מלשון הכתוב עצמו מוכח שמחבר ספר נחמיה איננו מחבר ספר עזרא, כאשר רואים שספר נחמיה[2] חוזר לעסוק בקורות עזרא שכבר כתב את קורותיו בעצמו בספרו. הוכחה נוספת היא שיש נושאים רבים שחוזרים ונכתבים בספר נחמיה למרות שכבר נכתבו בספר עזרא, כגון[3] רשימת העולים מבבל.[4]

הגמרא[1] מבארת שהסיבה שספר נחמיה לא התייחד כספר בפני עצמו היא משום שהחזיק טובה לעצמו ואמר "זכרה לי אלוקי לטובה" כמה פעמים במהלך הספר, כהשתבחות על מעשיו הטובים. סיבה נוספת היא משום שכאשר תיאר את תיקוניו בתחום הדת, הזכיר בכך את חטאי העם עד אותו הזמן וכך הוציא את דיבתם רעה.

זמן כתיבת הספר ומחברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב בתחילת ימי בית שני, וסוף הספר מתאר מאורע שהתרחש בשנת שלושים ושתים לארתחששתא השלישי, מאורע המתוארך לפי רוב הדעות המסורתיות לשנת ג'תל"ח (348 לפנה"ס),[5] ולפי דעות מודרניות לשנת 458 לפנה"ס.[6]

ספר נחמיה נכתב ככלל על ידי נחמיה עצמו, ורוב הספר מסופר בגוף ראשון. עם זאת, יש מקומות בהם נחמיה מוזכר בגוף שלישי,[7] מה שמעלה את האפשרות שנחמיה לא כתב חלקים אלו, והם הוכנסו לספר מאוחר יותר, ייתכן שעל ידי אנשי כנסת הגדולה. לאפשרות זו של עריכה מאוחרת לספר, ניתן למצוא חיזוק בעובדה שהוזכרו בספר שמות אנשים כמי שחיו בימי דריווש השני.[8] מה שאומר שיש לתארך את עריכת הספר לכל המוקדם, לתחילת המאה ה-4 לפנה"ס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ג, עמוד ב'
  2. ^ ספר נחמיה, פרק ח'
  3. ^ ספר עזרא, פרק ב'; ספר נחמיה, פרק ז'
  4. ^ מבוא לפירוש דעת מקרא לספר עזרא ונחמיה[דרוש מקור]
  5. ^ סדר הדורות[דרוש מקור]
  6. ^ מבוא לפירוש דעת מקרא[דרוש מקור]
  7. ^ ספר נחמיה, פרק י"ב, פסוק כ"ו; פרק י"ב, פסוק מ"ז
  8. ^ ספר נחמיה, פרק י"ב, פסוקים י"א-י"ב; פרק י"ב, פסוק כ"ב


ספרי הברית הישנה

החומש (Pentateuch): בראשיתשמותויקראבמדברדברים
ספרות ההיסטוריה: יהושעשופטיםרותשמואל (א' וב')מלכים (א' וב')דברי הימים (א' וב')עזרא החיצוניעזרא - נחמיהטוביהיהודיתאסתרספר מקבים א'-ב-ג-ד
ספרות החכמה: איובתהיליםמשליקהלתשיר השיריםחכמת שלמהמשלי בן סירא
נביאים גדולים: ישעיהירמיהאיכהברוךאיגרת ירמיהויחזקאלדניאל נביאים קטנים: הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוקחגיצפניהזכריהמלאכי


ספרים ברקע ירוק - חלק מכתבי הקודש לפי הקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אולם אינם חלק מכתבי הקודש בקאנון הפרוטסטנטי. ספרים ברקע סגול - מצויים רק בקאנון האורתודוקסי
Targum.jpg
הברית החדשה