פסגת זאב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסגת זאב היא שכונה הממוקמת בצפון-מזרח ירושלים, והיא נחשבת לשכונת המגורים הגדולה בישראל. מספר תושביה כ-50,000 נפשות והיא בעלת צביון חילוני. היא קרויה על שמו של זאב ז'בוטינסקי.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
פסגת זאב הוקמה של שטחים שמעבר לקו הירוק, כאחת משכונות הטבעת בבירה. הרעיון המרכזי שעמד מאחורי הקמת השכונה היה יצירת רצף אורבאני יהודי בין הגבעה הצרפתית לשכונת נווה יעקב, שהייתה עד אז מנותקת מהעיר. בניית השכונה החלה ב-1982 וראשוני הבתים אוכלסו ב-1985. עם הזמן הלכה פסגת זאב והתרחבה, וכיום היא מהווה מרכז עירוני חשוב בבירה, בייחוד עבור תושבי השכונות הצפוניות של ירושלים.
[עריכה] גאוגרפיה
השכונה בנויה על הרי ירושלים, כאשר בין חלקי השכונה מפרידים הואדיות "אל חפי", "חמרה" ו"אל חלף". גבולות השכונה הם: בצפון- שכונת נווה יעקב, במערב- כביש 60 (דרך האלוף עוזי נרקיס) והשכונות שועפאת ובית חנינא, בדרום מחנה הפליטים שועפאת וענאתא, ובמזרח- עוטף ירושלים. בדרום השכונה מצוי יער ענתות.
[עריכה] תת השכונות בפסגת זאב
בשל גודלה, נהוג לחלק את פסגת זאב לחמש תת-שכונות:
- פסגת זאב מרכז- השכונה הראשונה שאוכלסה (1985), ובה נבנו כ-2,800 יח"ד. רחובות השכונה נקראו על שם סיירות ויחידות בצה"ל, ורחובות ספורים קרויים על שם אישים חשובים בתודעה הישראלית.
- פסגת זאב מערב- אוכלסה ב-1990, ובה כ-1,100 יח"ד. גם רחובות שכונה זו נקראו על שם אישים חשובים, ובעיקר מצביאים ואנשי המחתרות.
- פסגת זאב מזרח- אף היא אוכלסה ב-1990. היא השכונה הגדולה ביותר בפסגה, ובה כ-5,500 יח"ד. שמות השכונה קרויים על שם אישים חשובים בתודעה הישראלית.
- פסגת זאב צפון- אוכלסה ב-1990 ובה כ-2,100 יח"ד. רוב רחובות השכונה קרויים על שם גלגל המזלות.
- פסגת זאב דרום- אכלוסה החל ב-1998.
[עריכה] מוסדות בשכונה
כאמור, בשל גודלה, מצויים בפסגת זאב מוסדות רבים, והיא מתפקדת למעשה כשכונה עצמאית בתוך ירושלים.
ראשית, יש בשכונה מסחר ער- רחובותיה הראשיים, שדרות משה דיין, רחוב משה רחמילביץ, שדרות השישה עשר ורחוב מאיר גרשון, מאכלסים חנויות רבות. כמו כן, בשכונה קיים קניון המשמש את תושבי צפון העיר, ונקרא"קניון הפסגה".
כמו כן, בשכונה מצויים כ-10 בתי-ספר, קופות חולים, מקווה, ישיבה, תחנת מכבי אש, בתי אבות ואף מתוכנן להיבנות במקום קאנטרי קלאב.
בנוסף, בשכונה תנועות נוער רבות, כגון בני עקיבא, הצופים העבריים (שבט זוהר), ואריאל.
בפסגת זאב יוצא לאור עיתון מקומי בשם "קול הפסגה" בעריכת יעל ענתבי, כמו כן קיים אתר אינטרנט שכונתי [1].
[עריכה] תחבורה
התחבורה בין פסגת זאב למרכז העיר עוברת בצומת הגבעה הצרפתית, שמשתרכים בו פקקים ארוכים בשעות העומס. מהשכונה יש גישה נוחה לכביש 60 לכיוון צפון, דרכו אפשר להגיע לשומרון, לאזור התעשייה עטרות, לגבעת זאב ולמודיעין-מכבים-רעות. בנוסף, ישנה גישה מזרחה לכביש 437, המוביל לאדם ולים המלח.
לאחרונה נפתח כביש 9, המקל על הנסיעה מפסגת זאב לכיוון כביש 1. בנוסף, הרכבת הקלה שאמורה להיפתח בעוד כחמש שנים תעבור בשכונה ותקטין את עומסי התנועה בה. בעתיד אמור להיפתח כביש 20 שיחבר את השכונה עם כביש 443.
[עריכה] טבע ועתיקות
בין פסגת זאב מרכז ושכונת נוה יעקב נמצאת חורשה קטנה שנטעה אחרי מלחמת ששת הימים הנקראת יער מיר על זכר הנספים בשואה מעיירה בשם זה. ביער נמצאים מספר שרידים ארכאולוגיים: גתות, מערות קבורה, כבשני סיד, מחצבה ושומרה. בנוסף במערב החורשה נמצאת אנדרטה לשבעת צנחני היישוב שנרצחו על ידי הנאצים.
בנוסף, קיימים מספר אתרים ארכאולוגיים במתחם השכונה:
- גבעת שאול (תל-אל-פול)- הגבעה הצמודה לפסגת זאב מערב, וגובהה כ-840 מ'. התלה בה יישוב משנת 1200 לפנה"ס, ובמקרא מזוהה עם בעיר "גבעה". הייתה אחת הערים במרכזיות בארץ בנימין.
- ההר הגבוה (ראס א-טוול)- ממוקם בגן הארכאולוגי בפסגת זאב מרכז, וגובהו 772 מ'. התקיים בו יישוב מימי דוד המלך. בתקופה הביזנטית נבנה במקום מנזר וכן נמצאו במתחם אף שרידי כנסייה. מהאתר יש תצפית מרהיבה לעבר מדבר יהודה.
- ראס אבו מערוף ממוקם בכניסה לפסגת זאב מזרח ובו נמצאים מקוואות, בור מים, בית בד וגת.
- חורבת כעכול ממוקמת מדרום לפסגת זאב מזרח שבו נמצאו מערות קבורה מתקופת החשמונאים, גת, תנורים, קולומבריום, מקוואות ובורות מים. האתר היה מיושב גם בתקופה הממלוכית.
- משרפות הכלבים (חריקאת אל כילאב) הוא שריד יישוב חקלאי המצוי צפונית לפסגת זאב מזרח ושישובו החל מסוף תקופת בית ראשון.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קול הפסגה
- על אתרים ורחובות ומוסדות מתוך אתר קול הפסגה
- תמונות של פסגת זאב
