ספר עזרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספר עזרא, מהדורת דעת מקרא.

סֵפֶר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה. על פי חז"ל, במקור כלל ספר עזרא את ספר נחמיה, ושניהם נחשבו לספר אחד ששמו עזרא.

עזרא ונחמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך שסודר על ידי בעלי המסורה כולל ספר עזרא גם את ספר נחמיה[1]. בהתאם לכך, התייחסו בתקופת הראשונים אל הספרים כספר אחד‏[2]. גם בתלמוד נראה שמתייחסים אל ספרי עזרא ונחמיה כספר אחד, שכן בברייתא שבתלמוד בבלי[3] מוזכרים כל ספרי התנ"ך וספר נחמיה אינו מוזכר. כמו כן, חז"ל‏[4] התחבטו מדוע לא נקרא ספר נפרד על שם נחמיה, ועונים על כך שני תירוצים:

  1. שהחזיק טובה לעצמו, שנאמר: "זכרה לי אלהי לטובה"‏[5].
  2. שסיפר בגנותן של דניאל וראשונים, שנאמר: "וְהַפַּחוֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-לְפָנַי הִכְבִּידוּ עַל-הָעָם וַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּלֶחֶם וָיַיִן אַחַר כֶּסֶף-שְׁקָלִים אַרְבָּעִים גַּם נַעֲרֵיהֶם שָׁלְטוּ עַל-הָעָם וַאֲנִי לֹא-עָשִׂיתִי כֵן מִפְּנֵי יִרְאַת אֱלֹהִים."‏[6].

בהקספלה, מהדורת התנ"ך של אוריגנס מהמאה השלישית, המכיל את המקור העברי בצמוד לתרגום ליוונית, מופיע ספר נחמיה עם כותרת נפרדת. גם בוולגטה מופיע ספר נחמיה בנפרד. במהדורות הדפוס של התנ"ך בעברית במאה ה-15 מופיעים הספרים בנפרד.

על פי המחקר, הספרים נכתבו על ידי שני כותבים שונים וחוברו יחד לאחר כתיבתם, כפי שספר תרי עשר אוחד לאחר כתיבת חלקיו. חלק מהראיות שמובאות הן שבספר עזרא משולבים רישיונות חשובים בלשונם, לעומת ספר נחמיה שלא הביא את הרישיון לעלייה וגם לא הביא את הרישיון לבניית ירושלים. בנוסף, בראש ספר נחמיה יש 'כתובת', בעוד שבראש ספר עזרא אין. בנוסף, פרק ח' בנחמיה עוסק בעיקר בעזרא, וסביר להניח שאילו היה מחבר אחד לשני הספרים הוא היה מכניס את הפרק הזה בספר עזרא. כמו כן, הכותב של ספר עזרא מונה את השנה מחודש ניסן[7], כמקובל בתורה, ואילו בנחמיה הסופר החליט למנות את השנה מתשרי[8].

שינוי בולט נוסף הוא השינוי בין רשימת שמות ראשי האבות בעזרא לעומת הרשימה בספר נחמיה:

עזרא פרק ב' נחמיה פרק ז' פשר השינוי
זרובבל זרובבל -
ישוע ישוע -
נחמיה נחמיה -
שריה עזריה חילוף אתיות שיניות (זס"ש), השמטה (או הוספה) של מעיין תנועת עזר (ע חטופה) ליצירת משמעות מילולית.
רעליה רעמיה, נחמני חילוף למ"ד במ"ם, כמו חלופי האותיות ממוצא משותף (למנ"ר), ונוסף השם נחמני כדי להשלים לשנים-עשר, זכר לשנים-עשר השבטים.
מרדכי מרדכי -
בלשן בלשן -
מספר מספרת כמו סופרת‏[9] - פוכרת‏[10].
בגוי בגוי -
בענה בענה -

מקומו בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר עזרא, מהדורת מקראות גדולות.

מקום הספר בתנ"ך, לפי הסדר בברייתא שבבלי[11] הוא כפי שמקובל כיום - אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה (אם מחשיבים את ספר עזרא וספר נחמיה לאחד, אז הספר יופיע לפני דברי הימים). אך בתרגום היווני והרומי הוא מופיע לאחר ספר 'דברי הימים', ככל-הנראה בגלל הסדר הכרונולוגי והשוואת סוף פסוקי דברי הימים לתחילת הפסוקים בעזרא[12]. מחלוקת דומה ניתן למצוא בפרשנים: רש"י סובר‏[13], בעקבות הברייתא בבבלי, שעזרא הוא המשכו של ספר דניאל[14] ולעומתו, הרמב"ן סובר‏[15], שעזרא הוא המשכו של דברי הימים[16].

סגנון הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון הספר שונה באופן בולט מהסגנון והעברית המקראית של שאר ספרי התנ"ך‏[17], ולשונו קרובה יותר ללשון ספר דברי הימים[18].
העברית בספר עזרא מושפעת מן השפה הארמית כמו, לדוגמה, חילוף האות ל' במקום מילת-היחס 'את': "ואשלחה לאליעזר לאריאל"‏[19], תופעה מוכרת ונפוצה בשפה הארמית. בזמן כתיבת ספר עזרא השתמשו בעיקר בשפות ארמית, ארמית ממלכתית ופרסית[דרוש מקור].כמו כן, הספר רווי בלשון פרסית כמו המילים: גזבר[20], אגרטל[21] ופרדס[22].

בנוסף, יש בלשון ספר עזרא ביטויים קרובים ללשון חז"ל, לדוגמה:

  1. "תענית"‏[23] במקום "צום"‏[24].
  2. נביאים "העמדת"‏[25] במקום "הקמת"‏[26].

יש הרואים את סגנונו של ספר עזרא כסגנון של ספר דברי-ימים פשוט, אך ספר עזרא איננו משמש כספר דברי ימים, שהרי אין הוא מלמד אותנו דבר על חיי גלות בבל ופרס, ואפילו שמות מושלי פרס הידועים (כמו כנבוזי השני), לא נזכרו בספר.

ספר עזרא כמקור על תולדות יהודה בימי שיבת ציון וההשקפות המובעות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר עזרא מהווה מקור חשוב על תקופת שיבת ציון, הגם שיש הטוענים שהוא מגמתי וסלקטיבי.

השקפת הספר על הזהות היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של מטבע "יהד".

לפי ההיסטוריה המקראית‏[27], אפשרו הבבלים ל"עם הנשאר בארץ יהודה"‏[28] להמשיך לקיים חיים תקינים בארצם. ייתכן שאותו "העם הנשאר" הם "עמי הארצות" שהפריעו בתחילת העבודה להקמת המזבח[29], גם בהמשך הדברים נראה שאל "בני ישראל השבים מהגולה"‏[30] נתווספו "כל הנבדל מטֻמאת גוי הארץ"‏[31], ועפ"י המסופר בנחמיה‏[32], הם השתתפו בטקס לפיו צריך להבדיל את תושבי ארץ יהודה‏[33] מהשפעת שכנותיה.

המצב המדיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך ספר עזרא, אנו לא מוצאים התייחסות ישירה למצב המדיני של השלטון ביהודה שהוענק בהצהרת כורש. אולם ששבצר, המכונה בספרנו "הנשיא ליהודה"‏[34], שהופקד על השבת כלי המקדש לירושלים, שב ונזכר בתפקיד פחה‏[35] במסגרת התעודה הארמית שמוזכרת בכתוב‏[36].
בהשוואה לספר נחמיה, שפעילותו הייתה כ-150 שנים לאחר הצהרת כורש, מעיד על עצמו שהיה פחה ביהודה‏[37] ואף מזכיר את הפחות שהיו לפניו‏[38].

ישנם חוקרים ששללו עדויות אלה וטענו, שיהודה הפכה לפחוה רק בימי נחמיה, ושקודם לכן הייתה חלק מפחות שומרון. טענתם מצאה חיזוק בממצא הרב של טביעות "יהוד"‏[39], אותן שייכו מבחינה פאליאוגרפית למחצית השנייה של המאה החמישית לפני הספירה, כלומר תקופת נחמיה. אולם לאחרונה נתגלו טביעות "יהוד" חדשות, שמתוכן ניתן ללמוד, שליהודה היה מעמד של פחוה כבר מהצהרת כורש ואולי אף קודם לכן. אף על-פי כן, לא ברור מדוע זרובבל, ממנהיגיה הבולטים של יהודה לאחר ששבצר ועד לסיום בניית המקדש, אינו מכונה בפירוש בספר עזרא בתואר פחה. על כל פנים, ספר חגי מזכירו באופן שכיח בתואר "פחת יהודה"‏[40], ואולי אפשר להסביר שהתואר "פחת יהודיא" שבתעודה הארמית שבעזרא‏[41] מכוון אליו.

בכל-זאת, קשה מאוד להסביר את חוסר-ההתייחסות בספר עזרא למצב המדיני ביהודה. ייתכן שהיא נובעת מההתמקדות בנושאים החברתיים-דתיים של יהודה ומהדגשת הפן השונה בתפקיד זרובבל כמנהיג יהודי.

השערה - השטח המיושב.

מנהיגי העם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הנהגת העם עולה מספר עזרא תמונה לפיה קיימת קבוצת מנהיגות לצד המנהיג המדיני והכהן הגדול. תמונה זו עולה מסיומה של התעודה הארמית‏[42].על פי תעודה זו‏[43] חקר הפחה תתני את "זקני היהודים", אף על פי שבתחילת התעודה מסופר על זרובבל וישוע, שהיו הרוח החיה בחידוש בניית המקדש. אף תשובת המלך דריווש לתתני מכונת ל"פחת היהודים ולזקני היהודים". עדויות אלה מציירות תמונה מציאותית של התגבשות העדה כרשות ריבונית, שלנציגים שלה יש מעמד חוקי מוכר, לצד המנהיגות המדינית והכהן הגדול.

היקף מדינת יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי עזרא ונחמיה מהווים מקור חשוב להערכת היקף מדינת יהודה בתקופת שיבת ציון. בספר עזרא נמנים תשעה-עשר מקומות שאליהם התייחסו העולים עם זרובבל[44]. בהנחה שמקומות אלו היו מיושבים בימי שיבת ציון, יוצא שבתקופת דריווש היה המשולש: בית אל - בית לחם - אונו - מיושב על ידי שבי ציון. בספר נחמיה מתואר שטח היישוב היהודי כמשתרע מאונו בצפון עד לכיש בדרום, ומלכיש מזרחה עד חברון ועד הנגב, ובמזרח נסב הקו מהנגב עד הר אפרים, וכלל את כיכר הירדן ובית הגלגל‏[45].

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את ספר עזרא לשבעה חלקים:

  1. הצהרת כורש ועליית ששבצר (פרק א').
  2. עליית זרובבל, בניית המזבח וייסוד ההיכל (פרקים ב'-ג').
  3. דרישת עמי הארצות לעזור בבניית המקדש, סירוב ראשי האבות והפסקת הבנייה (פרק ד' פס' א'-ו').
  4. התנגדות עמי הארצות לבנייה ומכתב השטנה לארתחששתא (פרק ד' פס' ז'-כ"ג).
  5. המשך וסיום בניית המקדש (פרקים ד' פס' כ"ד-ו').
  6. עליית עזרא עם רישיון ארתחששתא (פרקים ז'-ח').
  7. ההתבוללות ותיקונה (פרקים ט'-י').

הספר פותח בהצהרת כורש, בה הוא קורא לכל העם הנותרים לעלות ולבנות לה' בית בירושלים. עוד הוא מוסיף, שכל מי שנשאר בגלות, יחזק את האנשים העולים בכסף וברכוש, חוץ מהנדבה שיביאו להם כדי לבנות את בית-המקדש.

עליית עזרא, מאת גוסטב דורה.

לאחר-מכן, הספר מונה את הרכוש‏[46] שהעלו איתם העולים. כמו כן, מנויים מספר האנשים שעלו בראשות זרובבל, ישוע, נחמיה, שריה, רעליה, מרדכי‏[47] , בלשן‏[48], בגוי, רחום ובענה. ברשימה זו נמנו אחד-עשר ראשים, ואילו בנחמיה‏[49] נמנו שנים-עשר ראשים מקבילים, עיין בטבלת ההשוואה שלמעלה.

בחודש תשרי, בנו ישוע ואחיו הכוהנים וזרובבל ואחיו את המזבח, שם הם מעלים עליו עולות "ככתוב בתורת משה". כל-זה, אף על פי ש"היכל ה' לא יוסד", כלומר בעוד שבית-המקדש עדיין לא בנוי‏[50].

שנתיים לאחר בואם, מתחילים שבי ציון לתגבר ולהסדיר את בניית וייסוד בית המקדש. בעוד הם מתחילים לעבוד, באים אליהם "צרי יהודה ובנימין" ("השומרונים"), ורוצים גם הם להצטרף לבניית בית-המקדש. זרובבל, ישוע ושאר ראשי האבות, מסרבים. כתוצאה מהסירוב, מנסים עמי הארצות לגרום להפסקת הבנייה בכל דרך אפשרית: לעכב אותם, ללעוג ולאיים על האנשים שעובדים על הבנייה, ואפילו שכרו אנשים שיתנו להם עצות רעות בנוגע לבנייה. לאחר-זמן מה, החליטו האנשים לכתוב מכתב שטנה לארתחששתא. במכתב הם מזהירים אותו שתושבי העיר ירושלים לא ייתנו לו מיסים. הם מוסיפים וקוראים לארתחששתא לבדוק בספר הזיכרונות של אבותיו, שם יימצא שהעיר ירושלים היא עיר 'מורדת ומזיקה' למלכים, ושתמיד יש שם מרידות. ארתחששתא שולח צו שבו הוא מעכב (מבטל) את הבנייה 'עד הודעה חדשה'. בצו הוא מזהיר לא להשתמש בכֹח בביטול, אך הם מבטלים אותה ב'זרוע ובחיל'.

עבודת המקדש נפסקה, עד לשנה השנייה למלכות דריווש, שבה מתנבאים חגי וזכריה הנביאים על הזדרזות בהמשך הבנייה. בעקבות-כך, צרי יהודה שולחים מכתב למלך דריווש, בו מצטטים את טענות היהודים. היהודים כותבים לדריווש לבדוק את הצו שנתן כורש לבניית בית-המקדש. דריווש מחזיר מכתב - בו הוא כותב "אני דריוש נתתי צו - מיד ייעשה!". היהודים ממהרים וממשיכים במרץ-רב בבניית המקדש. הבנייה נמשכת ארבע שנים, ובסיומה, בשנת שש לדריווש, תושבי יהודה חוגגים ומקריבים פרים, אילים, כבשים ושערי עיזים לחנוכת המקדש.

לאחר כחמישים ושבע שנים‏[51], עולה עזרא יחד עם רישיון ארתחששתא, בו הוא נותן לו כלים שונים ו"שאר צרכי בית אלוהיך", אך הוא מגביל אותו בכמות לכל דבר‏[52], למעט המלח, שאותו לא הגביל‏[53]. לאחר שלושה ימים, הוא לא מוצא בכל העם שעלה איתו לוויים וכוהנים. הוא מבקש ממקום הנקרא 'כספיא' לוויים וכוהנים, והם מביאים להם, כהגדרת עזרא - 'כיד אלוהינו הטובה עלינו'‏[54].

לאחר-מכן, ניגשים השרים אל עזרא ואומרים לו: "לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות....כי נשאו מבנותיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקֹדש"‏[55]. עזרא מתאבל ומתענה על-זה ואף מתפלל אל ה' בתפילה הקרובה לתפילה שאנו מתפללים בארבע תעניות. שכניה בן-יחיאל אומר לעזרא (בנוכחות "קהל רב מאוד" שהתקבץ במקום): "ועתה יש מקוה לישראל על זאת ועתה נכרות ברית לאלוהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת ה'"‏[56].

עזרא החיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עזרא החיצוני

ספר עזרא החיצוני מיוחס בכתיבתו לעזרא הסופר בעצמו, ונמצא בקאנון של הכנסייה האורתודוקסית, ונדחה על ידי הכנסייה הקתולית והיהודים. בספר זה נמצא תשעה פרקים, המתחילים מימי חגיגת הפסח של המלך יאשיהו[57], עוברת דרך הצהרת כורש[58] ועליות עזרא ונחמיה ונגמרת בקריאת התורה של עזרא באזני העם‏[59].

אף על פי שכל אותם אירועים מופיעים גם בתנ"ך המקובל, ספר זה בא בשינויים קלים, עיין בטבלת ההשוואה הבאה, המשווה בין מספר בני המדינה בין ספר עזרא לספר עזרא החיצון:

בני המדינה עזרא פרק ב' עזרא החיצון פרק 5
מספר אנשי ישראל 24144 26390
עובדי המקדש‏[60] 5022 4929
עובדי המקדש חסרי היחס‏[61] 652 652
כל הקהל יחד 42360 42360
אחרים‏[62] 7537 7537

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם כהנא, ספרי עזרא ונחמיה, התר"ץ.
  • מנחם זהרי, מקורות רש"י - דניאל עזרא ונחמיה, 1993.
  • מלבי"ם, פירוש מלבי"ם לעזרא, התרל"ד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Carsten Peter Thiede, The Dead Sea Scrolls and the Jewish Origins of Christianity, Palgrave Macmillan, 2003, page 108‏
  2. ^ לדוגמה רש"י על בבא קמא ס"א: מפרש את המילה 'עזיבה' באמירה: "ודומה לו בספר עזרא ויעזבו (את) ירושלים עד החומה", והפסוק נמצא בנחמיה פרק ג' פס' ח', וכן מופיע ברש"י במס' סוכה עמ' ט"ו. וכן בספר אור זרוע, חלק ג', פסקי בבא מציעא סימן שע"ו. וכן מופיע גם בברטנורא, מסכת ברכות פרק ט' משנה ה', שם כותב הברטנורא: "דכתיב בעזרא: 'קומו ברכו את ה' אלוקיכם מן העולם עד העולם'", והפסוק איננו מופיע אלא בנחמיה פרק ט'
  3. ^ בבא בתרא עמ' י"ד:.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ג, עמוד ב'
  5. ^ ספר נחמיה, פרק ה', פסוק י""ט
  6. ^ ספר נחמיה, פרק ה', פסוק ט"ו
  7. ^ ספר עזרא, פרק ז', פסוק ח', וכן בפרק ח' פס' ל"א.
  8. ^ בספר נחמיה, פרק א', פסוק א', וכן בפרק ב' פס' א'.
  9. ^ עזרא פרק ב' פס' נ"ה.
  10. ^ עזרא פרק ב' פס' נ"ז.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'
  12. ^ תחילת עזרא:

    א וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר:
    ב כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה:
    ג מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹקָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם:

    – עזרא, פרק א' פסוקים א'-ג'.

    סוף ד"ה:

    כב וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר:
    כג כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וְיָעַל:

    ספר דברי הימים, פרק ל"ו, פסוקים כ"ב-כ"ג
  13. ^ בפירושו לעזרא פרק א', פס' א'.
  14. ^ עיקר דבריו: "ובשנת אחת לכורש - סדר ספר זה סדור ומשוך אחר ספר דניאל כמופיע ב-בבא-בתרא והמילה מוסבת מזה לזה שנאמר בדניאל: 'בשנת אחת למלכו אני דניאל בינותי בספרים מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה'(דניאל פרק ט' פס' ב')".
  15. ^ בפירושו לשמות פרק א', פס' א'.
  16. ^ עיקר דבריו: "וכעניין הזה בספר דברי הימים וספר עזרא. שהשלים דברי הימים: 'ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר ה' בפי ירמיהו העיר ה' את רוח כורש' וגו' 'כה אמר כורש מלך פרס' וגו'. ואותם שני פסוקים בלשונם החזיר בראש ספר עזרא לחבר הספור, אלא שהיו שני ספרים, השלים הראשון במה שהיה קודם בנין הבית והספר השני מעת הבניין."
  17. ^ כמו חילוף אותיות היחס ב' ו-מ', כמו מפי ירמיה (עזרא א', א') - בפי ירמיה (דה"ב פרק ל"ו פס' כ"ב).
  18. ^ לדוגמה, המקור כשם עצם 'התיחש' שמופיע גם בעזרא (פרק ח' פס' ג') וגם בדה"א (פרק ה' פס' א').
  19. ^ ספר עזרא, פרק ח', פסוק ט"ז
  20. ^ ספר עזרא, פרק א', פסוק ח'
  21. ^ ספר עזרא, פרק א', פסוק ט'
  22. ^ ספר נחמיה, פרק ב', פסוק ח'
  23. ^ ספר עזרא, פרק ט', פסוק ה'.
  24. ^ ספר שמואל ב', פרק י"ב, פסוקים ט"ז-כ"ב
  25. ^ ספר נחמיה, פרק ו', פסוק ז'
  26. ^ ספר דברים, פרק ל"ד; ספר עמוס, פרק ב', פסוק י"א
  27. ^ השווה: מלכים ב' פרק כ"ה פס' כ"ב-כ"ד; ירמיהו פרק ל"ט פס' י', פרק נ"ב פס' ט"ז.
  28. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ה
  29. ^ ספר עזרא, פרק ג', פסוק ג'
  30. ^ עזרא פרק ו' פס' כ"א.
  31. ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוק כ"א
  32. ^ פרק י' פס' ל'.
  33. ^ הם ה"יהוד מדינתא", עזרא פרק ה' פס' ח'.
  34. ^ עזרא פרק א' פס' ח'.
  35. ^ מושל, תואר אצולה טורקי.
  36. ^ עיינו בעזרא פרק ה' פס' י"ד.
  37. ^ עיינו בנחמיה פרק ה' פס' י"ד.
  38. ^ עיינו בנחמיה פרק ה' פס' ט"ו.
  39. ^ עיין בעזרא פרק ה' פס' ח'.
  40. ^ לדוגמה עיין בחגי: פרק א' פס' א,י"ד; פרק ב' פס' ב', כ"א.
  41. ^ פרק ו' פס' ז'.
  42. ^ עיין בעזרא פרק ה' פס' ו',י"ד.
  43. ^ עיין בעזרא פרק ה' פס' ג' ואילך.
  44. ^ המקומות מופיעים בעזרא פרק ב', ולהלן המקומות בסדר הא"ב: אונו, בארות, בית לחם, גבע, גבעון, חדיד, יריחו, כפירה, לוד, מגביש, מכמש, נבו[נוב], נטופה, עזמות, עי, ענתות, קריית יערים ורמה.
  45. ^ מתוך נחמיה פרק י"א פס' כ"ה-ל"ו; פרק י"ב פס' כ"ה-כ"ט
  46. ^ והכסף והרכוש וכיוצא בזה.
  47. ^ יש מי שסבר שהוא מרדכי היהודי ממגילת אסתר, עיין במס' עמ' מגילה ט"ו. וכן בארב"ע לפרק ב' פס' ב'.
  48. ^ יש שסברו שזהו תואר למרדכי, עיין במס' מגילה עמ' י"ג: וכן במצ"ד ובמלבי"ם לפרק ב' פס' ב'.
  49. ^ פרק ז' פס' ז'.
  50. ^ ומזה למדו ש"מקריבין אף על-פי שאין בית", ועיין להרחבה בנושא-הזה בערך קרבן פסח וחידוש עבודת הקורבנות.
  51. ^ חישוב: סיום בניית בית-המקדש היה בשנת 515 לפנה"ס, ושנת 'שבע לארתחששתא' היא שנת 458 לפנה"ס. עיינו בחז"ל בעניין הזה במס' ערכין עמ' י"ג, וברש"י בגמרא שם.
  52. ^ מפורט בפרק ז' פס' כ"ב.
  53. ^ "כי הוא דבר זול" (מצ"ד לעזרא פרק ז' פס' כ"ב).
  54. ^ פרק ח' פס' י"ח.
  55. ^ פרק ט' פס' א'-ב'.
  56. ^ פרק ' פס' ב'-ג'.
  57. ^ עיינו במלכים ב' פרק כ"ג המדבר על פסח יאשיהו.
  58. ^ עיינו בעזרא פרק א' העוסק בהצהרת כורש.
  59. ^ עיין בנחמיה פרק ח' העוסק בקריאת התורה.
  60. ^ כהנים, לוים, משוררים, שוערים, נתינים ובני שלמה, על פי ספר עזרא פס' נ"ח; ע'.
  61. ^ אלה ש"בקשו כתבם ולא נמצאו", עזרא פרק ב' פס' ס"ב.
  62. ^ עבדים, אמות, משוררים, משוררות.


ספרי הברית הישנה

החומש (Pentateuch): בראשיתשמותויקראבמדברדברים
ספרות ההיסטוריה: יהושעשופטיםרותשמואל (א' וב')מלכים (א' וב')דברי הימים (א' וב')עזרא החיצוניעזרא - נחמיהטוביהיהודיתאסתרספר מקבים א'-ב-ג-ד
ספרות החכמה: איובתהיליםמשליקהלתשיר השיריםחכמת שלמהמשלי בן סירא
נביאים גדולים: ישעיהירמיהאיכהברוךאיגרת ירמיהויחזקאלדניאל נביאים קטנים: הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוקחגיצפניהזכריהמלאכי


ספרים ברקע ירוק - חלק מכתבי הקודש לפי הקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אולם אינם חלק מכתבי הקודש בקאנון הפרוטסטנטי. ספרים ברקע סגול - מצויים רק בקאנון האורתודוקסי
Targum.jpg
הברית החדשה