ספר עזרא
ערך זה עוסק בספר עזרא. אם התכוונתם לדמות מקראית, ראו עזרא הסופר.
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל תנ"ך | ||
ספר עזרא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה. על פי חז"ל, במקור כלל ספר עזרא את ספר נחמיה, ושניהם נחשבו לספר אחד ששמו עזרא.
תוכן עניינים |
[עריכה] עזרא ונחמיה
בתנ"ך שסודר על ידי בעלי המסורה כולל ספר עזרא גם את ספר נחמיה [1]. בהתאם לכך, התייחסו בתקופת הראשונים אל הספרים כספר אחד [2]. גם בתלמוד נראה שמתייחסים אל ספרי עזרא ונחמיה כספר אחד, שכן בברייתא שבתלמוד בבלי[3] מוזכרים כל ספרי התנ"ך וספר נחמיה אינו מוזכר. כמו כן, חז"ל[4] התחבטו מדוע לא נקרא ספר נפרד על שם נחמיה, ועונים על כך שני תירוצים:
- שהחזיק טובה לעצמו, שנאמר: "זכרה לי אלהי לטובה"[5].
- שסיפר בגנותן של דניאל וראשונים, שנאמר: "וְהַפַּחוֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-לְפָנַי הִכְבִּידוּ עַל-הָעָם וַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּלֶחֶם וָיַיִן אַחַר כֶּסֶף-שְׁקָלִים אַרְבָּעִים גַּם נַעֲרֵיהֶם שָׁלְטוּ עַל-הָעָם וַאֲנִי לֹא-עָשִׂיתִי כֵן מִפְּנֵי יִרְאַת אֱלֹהִים."[6].
בהקספלה, מהדורת התנ"ך של אוריגנס מהמאה השלישית, המכיל את המקור העברי בצמוד לתרגום ליוונית, מופיע ספר נחמיה עם כותרת נפרדת. גם בוולגטה מופיע ספר נחמיה בנפרד. במהדורות הדפוס של התנ"ך בעברית במאה ה-15 מופיעים הספרים בנפרד.
על פי המחקר, הספרים נכתבו על ידי שני כותבים שונים וחוברו יחד לאחר כתיבתם, כפי שספר תרי עשר אוחד לאחר כתיבת חלקיו. חלק מהראיות שמובאות הן שבספר עזרא משולבים רישיונות חשובים בלשונם, לעומת ספר נחמיה שלא הביא את הרישיון לעלייה וגם לא הביא את הרישיון לבניית ירושלים. בנוסף, בראש ספר נחמיה יש 'כתובת', בעוד שבראש ספר עזרא אין. בנוסף, פרק ח' בנחמיה עוסק בעיקר בעזרא, וסביר להניח שאילו היה מחבר אחד לשני הספרים הוא היה מכניס את הפרק הזה בספר עזרא. כמו כן, הכותב של ספר עזרא מונה את השנה מחודש ניסן[7], כמקובל בתורה, ואילו בנחמיה הסופר החליט למנות את השנה מתשרי[8].
שינוי בולט נוסף הוא השינוי בין רשימת שמות ראשי האבות בעזרא לעומת הרשימה בספר נחמיה:
| עזרא פרק ב' | נחמיה פרק ז' | פשר השינוי |
|---|---|---|
| זרובבל | זרובבל | - |
| ישוע | ישוע | - |
| נחמיה | נחמיה | - |
| שריה | עזריה | - |
| רעליה | רעמיה, נחמני | חילוף למ"ד במ"ם, כמו חלופי האותיות ממוצא משותף (למנ"ר), ונוסף השם נחמני כדי להשלים לשנים-עשר, זכר לשנים-עשר השבטים. |
| מרדכי | מרדכי | - |
| בלשן | בלשן | - |
| מספר | מספרת | כמו סופרת[9] - פוכרת[10]. |
| בגוי | בגוי | - |
| בענה | בענה | - |
[עריכה] מקומו בתנ"ך
מקום הספר בתנ"ך, לפי הסדר בברייתא שבבלי[11] הוא כפי שמקובל כיום - אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה (אם מחשיבים את ספר עזרא וספר נחמיה לאחד, אז הספר יופיע לפני דברי הימים). אך בתרגום היווני והרומי הוא מופיע לאחר ספר 'דברי הימים', ככל-הנראה בגלל הסדר הכרונולוגי והשוואת סוף פסוקי דברי הימים לתחילת הפסוקים בעזרא[12]. מחלוקת דומה ניתן למצוא בפרשנים: רש"י סובר[13], בעקבות הברייתא שבבלי, שעזרא הוא המשכו של ספר דניאל[14].
לעומתו, הרמב"ן סובר[15], שעזרא הוא המשכו של דברי הימים[16].
[עריכה] סגנון הספר
סגנון הספר שונה באופן בולט מהסגנון והעברית המקראית של שאר ספרי התנ"ך[17], ולשונו קרובה יותר ללשון ספר דברי הימים[18].
העברית בספר עזרא מושפעת מן השפה הארמית כמו, לדוגמה, חילוף האות ל' במקום מילת-היחס 'את': "ואשלחה לאליעזר לאריאל"[19], התופעה מוכרת ונפוצה בשפה הארמית. בזמן כתיבת ספר עזרא השתמשו בעיקר בשפות ארמית, ארמית ממלכתית ופרסית[דרוש מקור].כמו כן, הספר רווי בלשון פרסית כמו המילים: גזבר[20], אגרטל[21] ופרדס[22].
בנוסף, יש בלשון ספר עזרא ביטויים קרובים ללשון חז"ל, לדוגמה:
יש הרואים את סגנונו של ספר עזרא כסגנון של ספר דברי-ימים פשוט, אך ספר עזרא איננו משמש כספר דברי ימים, שהרי אין הוא מלמד אותנו דבר על חיי גלות בבל ופרס, ואפילו שמות מושלי פרס הידועים (כמו כנבוזי השני), לא נזכרו בספר.
[עריכה] תולדות יהודה
 |
ערך זה זקוק לעריכה, כדי שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. יכולות להיות לכך סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו כך שיעמוד בסטנדרטים של ויקיפדיה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
המקורות אודות תולדות יהודה בתחילת ימי בית שני דלים. יש מספר מקורות אפיגראפים וארכאולוגים אחרים, אך הם מכסים תקופות זמן קצרות. ספר עזרא הוא ככל הנראה, בין המקורות היחידים שיכולים ללמד אותנו אודות ההיסטוריה של יהודה בתקופת שיבת ציון, למרות שיש הטוענים כי הספר כתוב בצורה מגמתית וסלקטיבית. כדי להבין את מכלול הדברים בתולדות יהודה, יש לנסות ולשחזר את החומר ההיסטורי המופיע בספר עזרא, בסיוע והשוואת ספר נחמיה וספר דברי הימים.
[עריכה] עליית ציון
הספר פותח בהצהרת כורש אשר מתיר לעם היהודי לשקם את בית-המקדש.
לפי ההיסטוריה המקראית[27], אפשרו הבבלים ל"עם הנשאר בארץ יהודה"[28] להמשיך לקיים חיים תקינים בארצם. ייתכן שאותו "העם הנשאר" הם "עמי הארצות" שהפריעו בתחילת העבודה להקמת המזבח[29], גם בהמשך הדברים נראה שאל "בני ישראל השבים מהגולה"[30] נתווספו "כל הנבדל מטֻמאת גוי הארץ"[31], ועפ"י המסופר בנחמיה[32], הם השתתפו בטקס לפיו צריך להבדיל את תושבי ארץ יהודה[33] מהשפעת שכנותיה.
[עריכה] המצב המדיני
מתוך ספר עזרא, אנו לא מוצאים התייחסות ישירה למצב המדיני של השלטון ביהודה שהוענק בהצהרת כורש. אולם ששבצר, המכונה בספרנו "הנשיא ליהודה"[34], שהופקד על השבת כלי המקדש לירושלים, שב ונזכר בתפקיד פחה[35] במסגרת התעודה הארמית שמוזכרת בכתוב[36].
בהשוואה לספר נחמיה, שפעילותו הייתה כ-150 שנים לאחר הצהרת כורש, מעיד על עצמו שהיה פחה ביהודה[37] ואף מזכיר את הפחות שהיו לפניו[38].
ישנם חוקרים ששללו עדויות אלה וטענו, שיהודה הפכה לפחוה רק בימי נחמיה, ושקודם לכן הייתה חלק מפחות שומרון. טענתם מצאה חיזוק בממצא הרב של טביעות "יהוד"[39], אותן שייכו מבחינה פאליאוגרפית למחצית השנייה של המאה החמישית לפני הספירה, כלומר תקופת נחמיה. אולם לאחרונה נתגלו טביעות "יהוד" חדשות, שמתוכן ניתן ללמוד, שליהודה היה מעמד של פחוה כבר מהצהרת כורש ואולי אף קודם לכן. אף על-פי כן, לא ברור מדוע זרובבל, ממנהיגיה הבולטים של יהודה לאחר ששבצר ועד לסיום בניית המקדש, אינו מכונה בפירוש בספר עזרא בתואר פחה. על כל פנים, ספר חגי מזכירו באופן שכיח בתואר "פחת יהודה"[40], ואולי אפשר להסביר שהתואר "פחת יהודיא" שבתעודה הארמית שבעזרא[41] מכוון אליו.
בכל-זאת, קשה מאוד להסביר את חוסר-ההתייחסות בספר עזרא למצב המדיני ביהודה. ייתכן שהיא נובעת מההתמקדות בנושאים החברתיים-דתיים של יהודה ומהדגשת הפן השונה בתפקיד זרובבל כמנהיג יהודי.
[עריכה] מנהיגי העם
בתחום הנהגת העם עולה מספר עזרא תמונה לפיה קיימת קבוצת מנהיגות לצד המנהיג המדיני והכהן הגדול. תמונה זו עולה מסיומה של התעודה הארמית[42].על פי תעודה זו[43] חקר הפחה תתני את "זקני היהודים", למרות שבתחילת התעודה מסופר על זרובבל וישוע, שהיו הרוח החיה בחידוש בניית המקדש. אף תשובת המלך דריוש לתתני מכונת ל"פחת היהודים ולזקני היהודים". אין-ספק, שעדויות אלה מציירות תמונה מציאותית של התגבשות העדה כרשות ריבונית, שלנציגים שלה יש מעמד חוקי מוכר, לצד המנהיגות המדינית והכהן הגדול.
[עריכה] היקף מדינת יהודה
על גבולותיה של מדינת יהודה בימי המלך כורש, ישנן דעות רבות ומגוונת, ולכן קשה מאוד לקבוע מה ההיקף שלה. גם אם נניח שששבצר קיבל לידיו את ארץ יהודה כולה, חייבים לזכור שבשנות גלות בבל חדרו העמים שמסביב לגבולות יהודה, וכולם הקטינו את שטחה של יהודה עוד לפני חרבן הבית. יש להניח שתשעה-עשר מקומות שאליהם התייחסו העולים עם זרובבל[44] היו מיושבים, ומכאן יוצא שבתקופת דריוש היה המשולש: בית אל - בית לחם - אונו - מיושב על ידי העולים. אין לנו ידיעה ברורה בנוגע להתפשטות שטח מדינת יהודה אחרי זרובבל, אך ברור שההיקף גדל מאוד, שהרי בימי נחמיה השתרע היישוב היהודי מאונו בצפון עד לכיש בדרום, ומלכיש מזרחה עד חברון ועד הנגב, ובמזרח נסב הקו מהנגב עד הר אפרים, וכלל את כיכר הירדן ובית הגלגל[45].
[עריכה] הספרות
חוקרים רבים מייחסים למפלגה האריסטוקרטית, שנתמכה על ידי הכהן הגדול, פעילות ספרותית ענפה הכוללת חיבור ושימור של הספרים: רות, יונה, אסתר ושיר השירים, שיש בהם יחס של סובלנות. כמו כן, מייחסים לתקופה את שימורם של הספרים החיצוניים יהודית וטוביה. כמו כן, לדעת חוקרים רבים, בזמן הזה הניחו הנחות יסוד רבות הקשורות ליהדות כפי שהיא ידועה לנו מהתקופה ההלניסטית והרומית - תקופה של לימוד תורה, פירוש התורה, החלטת הקאנון ועריכת התנ"ך. לכן, סביר מאוד שלא בכדי ראו חז"ל בעזרא את מייסד מוסדי הסופרים שדאג לשימורה ולטיפוחה של התורה.
[עריכה] מבנה הספר
ניתן לחלק את ספר עזרא לשבעה חלקים:
- הצהרת כורש ועליית ששבצר (פרק א').
- עליית זרובבל, בניית המזבח וייסוד ההיכל (פרקים ב'-ג').
- דרישת עמי הארצות לעזור בבניית המקדש, סירוב ראשי האבות והפסקת הבנייה (פרק ד' פס' א'-ו').
- התנגדות עמי הארצות לבנייה ומכתב השטנה לארתחששתא (פרק ד' פס' ז'-כ"ג).
- המשך וסיום בניית המקדש (פרקים ד' פס' כ"ד-ו').
- עליית עזרא עם רישיון ארתחששתא (פרקים ז'-ח').
- ההתבוללות ותיקונה (פרקים ט'-י').
הספר פותח בהצהרת כורש, בה הוא קורא לכל העם הנותרים לעלות ולבנות לה' בית בירושלים. עוד הוא מוסיף, שכל מי שנשאר בגלות, יחזק את האנשים העולים בכסף וברכוש, חוץ מהנדבה שיביאו להם כדי לבנות את בית-המקדש.
לאחר-מכן, הספר מונה את הרכוש[46] שהעלו איתם העולים. כמו כן, מנויים מספר האנשים שעלו בראשות זרובבל, ישוע, נחמיה, שריה, רעליה, מרדכי[47] , בלשן[48], בגוי, רחום ובענה. ברשימה זו נמנו אחד-עשר ראשים, ואילו בנחמיה[49] נמנו שנים-עשר ראשים מקבילים, עיין בטבלת ההשוואה שלמעלה.
בחודש תשרי, בנו ישוע ואחיו הכוהנים וזרובבל ואחיו את המזבח, שם הם מעלים עליו עולות "ככתוב בתורת משה". כל-זה, למרות ש"היכל ה' לא יוסד", כלומר בעוד שבית-המקדש עדיין לא בנוי[50].
שנתיים לאחר בואם, מתחילים שבי ציון לתגבר ולהסדיר את בניית וייסוד בית המקדש. בעוד הם מתחילים לעבוד, באים אליהם "צרי יהודה ובנימין" ("השומרונים"), ורוצים גם הם להצטרף לבניית בית-המקדש. זרובבל, ישוע ושאר ראשי האבות, מסרבים. כתוצאה מהסירוב, מנסים עמי הארצות לגרום להפסקת הבנייה בכל דרך אפשרית: לעכב אותם, ללעוג ולאיים על האנשים שעובדים על הבנייה, ואפילו שכרו אנשים שיתנו להם עצות רעות בנוגע לבנייה. לאחר-זמן מה, החליטו האנשים לכתוב מכתב שטנה לארתחששתא. במכתב הם מזהירים אותו שתושבי העיר ירושלים לא ייתנו לו מיסים. הם מוסיפים וקוראים לארתחששתא לבדוק בספר הזיכרונות של אבותיו, שם יימצא שהעיר ירושלים היא עיר 'מורדת ומזיקה' למלכים, ושתמיד יש שם מרידות. ארתחששתא שולח צו שבו הוא מעכב (מבטל) את הבנייה 'עד הודעה חדשה'. בצו הוא מזהיר לא להשתמש בכֹח בביטול, אך הם מבטלים אותה ב'זרוע ובחיל'.
עבודת המקדש נפסקה, עד לשנה השנייה למלכות דריוש, שבה מתנבאים חגי וזכריה הנביאים על הזדרזות בהמשך הבנייה. בעקבות-כך, צרי יהודה שולחים מכתב למלך דריוש, בו מצטטים את טענות היהודים. היהודים כותבים לדריוש לבדוק את הצו שנתן כורש לבניית בית-המקדש. דריוש מחזיר מכתב - בו הוא כותב "אני דריוש נתתי צו - מיד ייעשה!". היהודים ממהרים וממשיכים במרץ-רב בבניית המקדש. הבנייה נמשכת ארבע שנים, ובסיומה, בשנת שש לדריוש, תושבי יהודה חוגגים ומקריבים פרים, אילים, כבשים ושערי עיזים לחנוכת המקדש.
לאחר כחמישים ושבע שנים[51], עולה עזרא יחד עם רישיון ארתחששתא, בו הוא נותן לו כלים שונים ו"שאר צרכי בית אלוהיך", אך הוא מגביל אותו בכמות לכל דבר[52], למעט המלח, שאותו לא הגביל[53]. לאחר שלושה ימים, הוא לא מוצא בכל העם שעלה איתו לוויים וכוהנים. הוא מבקש ממקום הנקרא 'כספיא' לוויים וכוהנים, והם מביאים להם, כהגדרת עזרא - 'כיד אלוהינו הטובה עלינו'[54].
לאחר-מכן, ניגשים השרים אל עזרא ואומרים לו: "לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות....כי נשאו מבנותיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקֹדש"[55]. עזרא מתאבל ומתענה על-זה ואף מתפלל אל ה' בתפילה הקרובה לתפילה שאנו מתפללים בארבע תעניות. שכניה בן-יחיאל אומר לעזרא (בנוכחות "קהל רב מאוד" שהתקבץ במקום): "ועתה יש מקוה לישראל על זאת ועתה נכרות ברית לאלוהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת ה'"[56].
[עריכה] עזרא החיצוני
 |
ערך מורחב – עזרא החיצוני |
ספר עזרא החיצוני מיוחס בכתיבתו לעזרא הסופר בעצמו, ונמצא בקאנון של הכנסייה האורתודוקסית, ונדחה על ידי ההכנסייה הקתולית והיהודים. בספר זה נמצא תשעה פרקים, המתחילים מימי חגיגת הפסח של המלך יאשיהו[57], עוברת דרך הצהרת כורש[58] ועליות עזרא ונחמיה ונגמרת בקריאת התורה של עזרא באזני העם[59].
למרות שכל אותם אירועים מופיעים גם בתנ"ך המקובל, ספר זה בא בשינויים קלים, עיין בטבלת ההשוואה הבאה, המשווה בין מספר בני המדינה בין ספר עזרא לספר עזרא החיצון:
| בני המדינה | עזרא פרק ב' | עזרא החיצון פרק 5 |
|---|---|---|
| מספר אנשי ישראל | 24144 | 26390 |
| עובדי המקדש[60] | 5022 | 4929 |
| עובדי המקדש חסרי היחס[61] | 652 | 652 |
| כל הקהל יחד | 42360 | 42360 |
| אחרים[62] | 7537 | 7537 |
[עריכה] לקריאה נוספת
- אברהם כהנא, ספרי עזרא ונחמיה, התר"ץ.
- מנחם זהרי, מקורות רש"י - דניאל עזרא ונחמיה, 1993.
- מלבי"ם, פירוש מלבי"ם לעזרא, התרל"ד.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ספר עזרא, באתר "סנונית".
- עיונים ופרשנות בעזרא, באתר "דעת".
- מאמרים על ספר עזרא, באתר "הניווט בתנ"ך".
- ספר עזרא (אנגלית), באתר "חסידות חב"ד".
- ספר עזרא (לטינית).
- ספר עזרא (יוונית).
- ספר עזרא החיצוני (אנגלית).
- מאמר על עזרא החיצוני באתר "האנציקלופדיה היהודית"(אנגלית).
- רשימת מאמרים כלליים על ספר עזרא באתר רמב"י (עברית) (לועזית) – רשימת תת-נושאים מפורטת (עברית) (לועזית)
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Carsten Peter Thiede, The Dead Sea Scrolls and the Jewish Origins of Christianity, Palgrave Macmillan, 2003, page 108
- ^ לדוגמה רש"י על בבא קמא ס"א: מפרש את המילה 'עזיבה' באמירה: "ודומה לו בספר עזרא ויעזבו (את) ירושלים עד החומה", והפסוק נמצא בנחמיה פרק ג' פס' ח', וכן מופיע ברש"י במס' סוכה עמ' ט"ו. וכן בספר אור זרוע, חלק ג', פסקי בבא מציעא סימן שע"ו. וכן מופיע גם בברטנורא, מסכת ברכות פרק ט' משנה ה', שם כותב הברטנורא: "דכתיב בעזרא: 'קומו ברכו את ה' אלוקיכם מן העולם עד העולם'", והפסוק איננו מופיע אלא בנחמיה פרק ט'
- ^ בבא בתרא עמ' י"ד:.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צג, עמוד ב
- ^ ספר נחמיה, ה, י"ט
- ^ ספר נחמיה, ה, טו
- ^ ספר עזרא, ז, ח, וכן בפרק ח' פס' ל"א.
- ^ בספר נחמיה, א, א, וכן בפרק ב' פס' א'.
- ^ עזרא פרק ב' פס' נ"ה.
- ^ עזרא פרק ב' פס' נ"ז.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף יד, עמוד ב
- ^ תחילת עזרא:
א וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר:
ב כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה:
ג מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹקָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם:– עזרא, פרק א' פסוקים א'-ג'. סוף ד"ה:
כב וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר:
כג כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וְיָעַל:
– ספר דברי הימים, לו, כב-כג - ^ בפירושו לעזרא פרק א', פס' א'.
- ^ עיקר דבריו: "ובשנת אחת לכורש - סדר ספר זה סדור ומשוך אחר ספר דניאל כמופיע ב-בבא-בתרא והמילה מוסבת מזה לזה שנאמר בדניאל: 'בשנת אחת למלכו אני דניאל בינותי בספרים מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה'(דניאל פרק ט' פס' ב')".
- ^ בפירושו לשמות פרק א', פס' א'.
- ^ עיקר דבריו: "וכעניין הזה בספר דברי הימים וספר עזרא. שהשלים דברי הימים: 'ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר ה' בפי ירמיהו העיר ה' את רוח כורש' וגו' 'כה אמר כורש מלך פרס' וגו'. ואותם שני פסוקים בלשונם החזיר בראש ספר עזרא לחבר הספור, אלא שהיו שני ספרים, השלים הראשון במה שהיה קודם בנין הבית והספר השני מעת הבניין.".
- ^ כמו חילוף אותיות היחס ב' ו-מ', כמו מפי ירמיה (עזרא א', א') - בפי ירמיה (דה"ב פרק ל"ו פס' כ"ב).
- ^ לדוגמה, המקור כשם עצם 'התיחש' שמופיע גם בעזרא (פרק ח' פס' ג') וגם בדה"א (פרק ה' פס' א').
- ^ ספר עזרא, ח, טז
- ^ ספר עזרא, א, ח
- ^ ספר עזרא, א, ט
- ^ ספר נחמיה, ב, ח
- ^ ספר עזרא, ט, ה.
- ^ ספר שמואל ב, יב, טז-כב
- ^ ספר נחמיה, ו, ז
- ^ ספר דברים, לד-י; ספר עמוס, ב, יא
- ^ השווה: מלכים ב' פרק כ"ה פס' כ"ב-כ"ד; ירמיהו פרק ל"ט פס' י', פרק נ"ב פס' ט"ז.
- ^ ספר מלכים ב, כה-כב
- ^ עיין בספר עזרא, ג, ג
- ^ עזרא פרק ו' פס' כ"א.
- ^ ספר עזרא, ו, כא
- ^ פרק י' פס' ל'.
- ^ הם ה"יהוד מדינתא", עזרא פרק ה' פס' ח'.
- ^ עזרא פרק א' פס' ח'.
- ^ מושל, תואר אצולה טורקי.
- ^ עיינו בעזרא פרק ה' פס' י"ד.
- ^ עיינו בנחמיה פרק ה' פס' י"ד.
- ^ עיינו בנחמיה פרק ה' פס' ט"ו.
- ^ עיין בעזרא פרק ה' פס' ח'.
- ^ לדוגמה עיין בחגי: פרק א' פס' א,י"ד; פרק ב' פס' ב', כ"א.
- ^ פרק ו' פס' ז'.
- ^ עיין בעזרא פרק ה' פס' ו',י"ד.
- ^ עיין בעזרא פרק ה' פס' ג' ואילך.
- ^ המקומות מופיעים בעזרא פרק ב', ולהלן המקומות בסדר הא"ב: אונו, בארות, בית לחם, גבע, גבעון, חדיד, יריחו, כפירה, לוד, מגביש, מכמש, נבו[נוב], נטופה, עזמות, עי, ענתות, קריית יערים ורמה.
- ^ מתוך נחמיה פרק י"א פס' כ"ה-ל"ו; פרק י"ב פס' כ"ה-כ"ט
- ^ והכסף והרכוש וכיוצא בזה.
- ^ יש מי שסבר שהוא מרדכי היהודי ממגילת אסתר, עיין במס' עמ' מגילה ט"ו. וכן בארב"ע לפרק ב' פס' ב'.
- ^ יש שסברו שזהו תואר למרדכי, עיין במס' מגילה עמ' י"ג: וכן במצ"ד ובמלבי"ם לפרק ב' פס' ב'.
- ^ פרק ז' פס' ז'.
- ^ ומזה למדו ש"מקריבין אף על-פי שאין בית", ועיין להרחבה בנושא-הזה בערך קרבן פסח וחידוש עבודת הקורבנות.
- ^ חישוב: סיום בניית בית-המקדש היה בשנת 515 לפנה"ס, ושנת 'שבע לארתחששתא' היא שנת 458 לפנה"ס. עיינו בחז"ל בעניין הזה במס' ערכין עמ' י"ג, וברש"י בגמרא שם.
- ^ מפורט בפרק ז' פס' כ"ב.
- ^ "כי הוא דבר זול" (מצ"ד לעזרא פרק ז' פס' כ"ב).
- ^ פרק ח' פס' י"ח.
- ^ פרק ט' פס' א'-ב'.
- ^ פרק ' פס' ב'-ג'.
- ^ עיינו במלכים ב' פרק כ"ג המדבר על פסח יאשיהו.
- ^ עיינו בעזרא פרק א' העוסק בהצהרת כורש.
- ^ עיין בנחמיה פרק ח' העוסק בקריאת התורה.
- ^ כהנים, לוים, משוררים, שוערים, נתינים ובני שלמה, על פי ספר עזרא פס' נ"ח; ע'.
- ^ אלה ש"בקשו כתבם ולא נמצאו", עזרא פרק ב' פס' ס"ב.
- ^ עבדים, אמות, משוררים, משוררות.
| ספרי התנ"ך | ||
|---|---|---|
| תורה |  |
|
| נביאים |
נביאים ראשונים: יהושע • שופטים • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') | נביאים אחרונים: ישעיה • ירמיה • יחזקאל • תרי עשר |
|
| כתובים |
ספרי אמ"ת: תהילים • משלי • איוב | חמש מגילות: שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר | דניאל • עזרא • נחמיה • דברי הימים (א' וב') |
|
| ספרי הברית הישנה | |||
|---|---|---|---|
|
|||
| הברית החדשה |
