שחק אותה כמו מייקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שחק אותה כמו מייקל
Like-Mike-Posters.jpg
שם במקור: Like Mike
בימוי: ג'ון שולץ
הפקה: בארי ג'וזפסון
תסריט: מייקל אליוט
ג'ורדן מופט
שחקנים ראשיים: ליל באו וואו
מוריס צ'סנט
ג'ונתן ליפניקי
ברנדה סונג
רוברט פורסטר
קריספין גלובר
יוג'ין לוי
חברת הפצה: פוקס המאה ה-20
הקרנת בכורה: 3 ביולי 2002
משך הקרנה: 100 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 30,000,000 $
הכנסות: 62,274,780 $
הסרט הבא בסדרה: שחק אותה כמו מייקל 2
דף הסרט ב-IMDb

שחק אותה כמו מייקלאנגלית:Like Mike) הוא סרט מז'אנר קומדיית ספורט משנת 2002 שבויים על ידי ג'ון שולץ והופק על ידי בארי ג'וזפסון. בסרט מככבים ליל באו וואו, מוריס צ'סנט, ג'ונתן ליפניקי וברנדה סונג. הסרט הופץ על ידי פוקס המאה ה-20 והוא הופק בשיתוף עם חברת NBA Entertainment, שבין השאר עזרה בהבאת הרבה הופעות משנה ואורח של שחקני NBA.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלווין קיימבריג' (ליל באו וואו) הוא ילד יתום החולם להיות מאומץ. לקלווין שני חברים: מרף (ג'ונתן ליפניקי) ורג' סטיבנס (ברנדה סונג), וביחד איתם הוא נמצא בבית היתומים. הם מוכרים שוקולד, כשהרווחים מגיעים לראש בית היתומים סטן ביטלמן (קריספין גלובר). הם עוסקים במכירות ליד אולם הסטייפלס סנטר בזמן משחקי הקבוצה לוס אנג'לס נייטס הפיקטיבית (אשר מבוססת על הקבוצה לוס אנג'לס קליפרס).

לילה אחד אחרי המשחק פוגש קלווין את מאמן הנייטס, אשר מתרשם מהידע של הילד בכדורסל ומיושרו ומציע לו כרטיסים למשחק הבא של קבוצתו. יום לאחר מכן הוא מוצא זוג נעליים מסוג נייקי בצבע לבן כחול, הניתנות מחנות הצדקה של צבא הישע כשהאחות אומרת שהנעליים היו שייכות לשחקן כדורסל כשהיה ילד. על הנעליים היו כתובות האותיות M.J, ראשי התיבות של מייקל ג'ורדן, כך שקלווין חשב שהם של שחקן הבולס לשעבר.

הנעליים החדשות של קלווין נלקחו על ידי אוקס, הבריון של בית היתומים, שמשליך אותן על חוט חשמל גבוה. קלווין מנסה להחזיר את הנעליים אליו בלילה, כשהייתה סופת רעמים. הוא עלה על עץ, וכשהיה קרוב מאוד הכה ברק בנעליים והן נפלו נפלו על האדמה ביחד עם קלווין.

אחר כך קלווין וחבריו הלכו למשחק הכדורסל של הנייטס נגד מינסוטה טימברוולבס. הנייטס הם אחת מהקבוצות הגרועות ביותר בליגה. כשמגיעה המחצית מתכונן שחקן הנייטס טרייסי ריינולדס (מוריס צ'סנט) לתחרות בה נבחר אחד מהאנשים בקהל. כרטיסו של קלווין הוא הכרטיס הזוכה והוא ירד לפארקט כדי לשחק מול טרייסי באחד על אחד. לפני המשחק לוחש קלווין לנעליו "Make me like Mike" (תעשו אותי כמו מייקל ג'ורדן). קלווין מגלה שיש לו כישרון עצום, כשהוא מנצח את טרייסי ובמהלך האחרון אף מטביע לאחר שמסר לעצמו דרך הקרש. הוא השאיר את הקהל חסר מילים, ולאחר מכן הוא חתם על חוזה של יום בנייטס.

קלווין התכונן למשחקו הראשון בליגה, אך הוא הבין שהוא לא ישחק. החתמתו בעצם הייתה תרגיל כדי שיבוא יותר קהל למשחק הנייטס. הנייטס שיחקו רע במשחק מול סן אנטוניו ספרס והמאמן וגנר (רוברט פורסטר) החליט להכניס את קלווין למשחק ברבע הרביעי. קלווין נזכר שהוא לא יכול לשחק והוא מזעיק פסק זמן, ובו הוא רץ לחדר ההלבשה כדי לקחת אותן. אחרי שהוא חוזר הוא מוביל את קבוצתו לניצחון על הספרס, כשהוא מטביע על דייוויד רובינסון שהגיע להיכל התהילה של הכדורסל. בסיומו של המשחק הוא קלע שלשה, והוסיף 27 נקודות. ניצחון זה היה בלתי צפוי לנייטס, וקלווין קיבל חוזה לשאר השנה.

בפעם הראשונה בחייו חווה קלווין חיי עושר, כשקבוצתו נמצאת במסע משחקי החוץ שלה. הוא נמצא במלונות, וכשקבוצתו חוזרת ללוס אנג'לס הוא חוזר לבית היתומים. ריינדולס נבחר להיות השותף שלו בחדר. אז קלווין הפך לשיחת היום של הספורט, כשמדברים עליו בתוכניות NBA ובמדיות שונות. בנוסף הוא זכה בתחרות ההטבעות. בסוף שבוע האולסטאר.

במשך כל האירועים האלו הוא מבין שבעצם הוא רוצה הורים, והוא מתחיל להסתכל על טרייסי כעל אבא. שניהם נמצאים בתהליך איטי של הפיכת מערכת יחסים של אבא ובן. למרות זאת, תהליך זה נקטע הרבה פעמים כשקורות סיטואציות יומיומיות בהן הם רבים. טרייסי התחיל לכבד ולאהוב את קלווין אחרי הניצחון על סיאטל סופרסוניקס, בו גארד הסוניקס גארי פייטון דחף את השחקן הצעיר וטרייסי הגן עליו.

בינתיים, מנהל בית היתומים ביטלמן חותם על חוזה ביחד עם הקבוצה בו כתוב שכל כספו של קלווין ילך אל המנהל, עד שקלווין יהיה בן 18 או שיאומץ. כשהאופציה השנייה כמעט ובאה, ביטלמן גונב את נעליו של קלווין אחרי שהוא סוחט את מרף ומהמר על 100,000 $ נגד הנייטס.

היתומים יצאו במבצע להחזרת הנעליים של קלווין, בו הם הגיעו לבית היתומים וקשרו את ביטלמן לכסאו. לאחר מכן הגיע אוקס, והם הצליחו לשכנע אותו לעזור להם. הוא פתח את הכספת ונתן את הנעליים לקלווין. אחר כל הצליח ביטלמן להשתחרר, והוא התקשר לחבריו שיעזרו לעצור את הילדים. הוא וחבריו לא הצליחו לא לעצור את קלווין, שהגיע לסטייפלס כשקבוצתו בפיגור 59-80 נגד הטורונטו ראפטורס של וינס קארטר.

המאמן וגנר אומר שקלווין לא ישחק בגלל שאיחר, אבל השחקנים מצליחים לשכנע אותו שקלווין ישחק. קלווין נכנס למשחק ועוזר לקבוצתו לצמצם את הפער. קרוב לסיום המשחק נקרעת אחת מנעליו, כשהנייטס בפיגור נקודה. הוא קורא לפסק זמן, שבמהלכו הוא מספר לקבוצה שהוא יפרוש אחרי המשחק, כשהוא לא מספר להם את הסיבה, שכשרונו נהרס. במהלך האחרון קלווין לא כישרוני כמו שהוא עם הנעליים, אך הוא בכל זאת מצליח לארגן מהלך טוב בו הוא מוסר לטרייסי את הכדור האחרון. טרייסי קולע עם הבאזר והנייטס עולים לראשונה בתולדותיהם לפלייאוף.

אחרי שהוא חוזר לבית היתומים הוא ומרף אומצו על ידי טרייסי, ורג' אומצה על ידי משפחה אחרת אבל הם נשארו בקשר בכל זאת. הנייטס נתנו חסות לבית היתומים, וביטלמן נעלם, בגלל שלא הסדיר עמד בהתערבות שלו לאחר שהפסיד 100,000 דולר.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות אורח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעקבות שיתוף הפעולה עם ליגת ה-NBA השתתפו הרבה שחקנים ובעלי תפקידים מהליגה בסרט והם:

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט כלל עשרה שירים, כשחלק מהם מבוצעים על ידי השחקן הראשי של הסרט, ליל בוו וואו, שהוא גם זמר ראפ. חלק מהשירים הם: "כדורסל" של בוו וואו, "Take ya home", "NBA 2K2" של בוו וואו, "Rule" של נאס ואמריה ועוד.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט קיבל ביקורות בינוניות. האתר Rotten Tomatoes נתן לסרט תוצאה של 57%, המבוססת על 97 מבקרים שמתוכם 55 נתנו ביקורת טובה. הסרט קיבל ציון 5.5 מתוך 10 על ידי המבקרים בממוצע. בנוסף נכתב ש"הסרט נעים ובלתי מזיק לצפייה לילדים, אך המבוגרים לא יהנו כל כך מהסנטימנטליות ומהסוף הצפוי".[1] התקציב של הסרט היה 30,000,000 $, והוא הכניס 62,274,780 $, כך שהסרט היה הצלחה עם רווח של 32,274,780 $.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]