שיחה:אלברט איינשטיין/ארכיון 1

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 6 שנים מאת Uziel302 בנושא קישור שבור 3

"איינשטיין והדת" שמופיע בערך זה הוא סעיף מוזר במקצת. איינשטיין לא היה תיאולוג, וספק אם הדת העסיקה אותו במידה כה רבה כפי שמשתמע מסעיף זה, אף שניתן להאמין שאמר את כל המיוחס לו בעניין זה. האם נזכה בהמשך לסעיף "איינשטיין והבננה", למשל? (אין ספק שהוא אמר משהו גם בעניין הבננה, ואין ספק שהיה מי שרשם זאת). דוד שי 21:32, 4 מרץ 2004 (UTC)

"אינשטיין והדת" הוא אכן סעיף מוזר, הדת לא העסיקה אותו כיוון שהיה מדען והוא בעצם, היה מנוגד לדת וחקר את העולם באמת. מי הוא הכותב של "אינשטיין הדת"?, כותב זה טעה במקצת, מוטב שייכתבו כמה דברים חשובים מגילוייו מאשר הסעיף "אינשטיין והדת". משתמש:עדן קוגן (אני משתמש לא רשום רשמית אך אני רושם כאן את שמי).

אני דווקא רואה לנכון את הסעיף. במספר ספרים של איינשטיין (ובפרט Ideas and Opinions, אשר הקדיש כשליש ספר לנושא) רואים כי הדת הינה מושא למאמרים שונים. דלמוזיאן - שיחה

מזועזע כיצד ערך כה יפה בויקיפדיה הושחת לחלוטין בידי עריכה שלומיאלית. אין זה משנה שאני מחבר הערך, אלא צורת הניסוח האיומה, דוגמת אירוניה היא... בן הטבע 16:08, 1 אוג' 2004 (UTC)

אולי נעביר מפה את הציטוטים לויקיציטוט ונעשה קישור מ"ראה גם"? זה נראה קצת מיותר.--[[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 20:17, 4 אוק' 2004 (UTC)

אני בעד, הרווח יהיה כפול.דוד שי 20:22, 4 אוק' 2004 (UTC)
אם כך, אני מעביר את התוכן אליהם.--[[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 20:27, 4 אוק' 2004 (UTC)

שמות המאמרים שפרסם איינשטיין[עריכת קוד מקור]

שלום,

אולי אני טועה, אך אני משער כי איינשטיין לא פרסם את המאמרים של 1905 באנגלית אלא בגרמנית. אם אני צודק יש לעשות אחד מהשניים.

  1. להביא את שמות המאמרים בגרמנית. או
  2. לתרגם אותם לעברית.
מועדים לשמחה אביהו 20:33, 4 אוק' 2004 (UTC)
עשיתי את שני הדברים גם יחד (כמעט). דוד שי 21:04, 4 אוק' 2004 (UTC)

מעניין מה איינשטיין היה אומר על כך?[עריכת קוד מקור]

מעטים הם הפעמים בהם אדם משתאה לנוכח מעשיו בחיים. הבוקר זאת אירע לי כאשר יצאתי לבדוק ערך זה במדרונותיה של ויקיפדיה. אנציקלופדיה זו נועדה לתלמידי ישראל ואינה בחזקת ספר מדעים לסטודנט הלומד פיסיקה מודרנית במסגרת לימודיו לתואר אוניברסיטאי. על הערכים הכתובים להיות נהירים לטף ולקשיש ולא לפגוע בחיוניות הקריאה.

הגרסה מעוררת הפלצות שהתגלתה אל מול עיניי לפני שעה קלה, תדיר שינה מעיניי בלילות הבאים ותופיע בכל חלומות הבלהות שלי עד צאת נשמתי. איינשטיין הוא דמות מרכזית בהיסטוריה של המדע ובעם היהודי בפרט. תפקידו של הערך הזה לקרב את הקורא אל לבו של המידע, לרגש את רוחו ולהסעיר את מוחו, ולא לנהוג בו כטיפש גמור. כאשר יתקל התלמיד הנכבד בגרסה הזו של הערך, תאחז בו הבהלה האיומה עד כי ברכיו יתחילו רועדות, וזיעה קרה תשטוף את פניו ללא הרף, עד בוא קץ הימים, אז יופיע המשיח על חמור לבן.

מה יש בויקיפדיה שכל גאוני הדור מצטרפים אליה ומנסים לשבש ערכים נפלאים בידיעות מרעישות בנות מאה שנה כמעט?!
אם חבר כלשהו חפץ להוכיח את הבנתו במדעים, טוב יעשה אם יכתוב כל זאת במטלות הבית שלו, או לסירוגין יפתח ערך העוסק בהישגיו של איינשטיין. בערך הזה לא צריך הקורא לגרד את פדחתו עד זוב דם בשל המונח עידוש כבידתי.
מה זה פה, מרתפי האינקוויזיציה הספרדית?
הלו, נא להתעורר שם!
המתיימרים להקשות את דרך כתיבתם אינם פסולים, אולם יש להשתדל תמיד לתת מידע מדויק ובהיר להפליא, כדי שכל קורא יוכל להבין את הכתוב היטב.

והחשוב מכל, איינשטיין עצמו היה סומך ידיו על דבריי. הוא תיעב את הסיבוכיות וכל מה שלא נראה פשוט בעיניו, הצטייר כלא נכון בעליל. עתה אפנה לי אל המטבחון כדי ללגום מעט תה צמחים שישכיח מעימי את הזעזוע הכבד שפקד אותי.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 17:14, 22 דצמ' 2004 (UTC)

הרבה טעויות בנושא זה. נדמה שהכותב בעל נטיות דתיות, ולא בעל השקפה נייטרלית.[עריכת קוד מקור]

איינשטיין כפר ברעיון של אל פרסונלי, כפר בדת, והתחבר יותר לאל של שפינוזה שהיה חילוני.

הדברים כתובים בוויקיפדיה האנגלית, ובכל מקום אחר.

אני סה"כ עברתי פה, איני עורך בויקיפדיה, ואני מקוה מאוד שויקיפד רציני יתקן את הערך הנ"ל!.

איינשטיין -

  1. "אני מאמין באל של שפינוזה, המגלה את עצמו בהרמוניה של כל הקיים, אבל לא באל המעסיק את עצמו בגורלם ובמעשיהם של בני האדם". (שם, עמ' 134)
  2. "אינני יכול להבין את הרעיון של אל פרסונאלי, המשפיע במישרין על מעשיהם של בני-אדם... הדתיות שלי מתבטאת בהערצה כנועה של הרוח הנעלה לאינסוף, המגלה את עצמה באותו מעט מזעיר שאנו...מסוגלים להבין מתוך המציאות. (שם, עמ' 133)

כיצד הציטוטים הנ"ל מסתדרים עם הכתוב במאמר "הדגיש את אמונתו באלוהי ישראל", שפינוזה היה כופר ואיינשטיין כפר באל פרסונאלי

שינויים קלים במבוא[עריכת קוד מקור]

לדעתי הצנועה הכתוב במבוא לא כל כך רלוונטי לקורא הממוצע, יש להוסיף:

1. לא מוזכר תוארו של אלברט איינשטיין (פרופ' לפיסיקה תיאורטית).

2. פרס הנובל שלו זכה על האפקט הפוטואלקטרי.

3. זה המקום לתאריך לידה, מקום לידה, מעברים (פיזיים) ממקום למקום והשקפה דתית ופוליטית - ממש בקצרה.

4. את ההישגים יש לכתוב בכותרי שמות ללא התייחסות אליהם (מי שמעוניין שיפתח קישור בנושא)- כנ"ל לגבי הערך בו מופיעה הנוסחה המפורסמת שלו בדבר מסת מנוחה ().

5. על אף שהיה אבי תורת הקוונטים (בדיעבד) הייתה לו הסתייגות ממנה.

6. תורת היחסות (אותה הגה) מעולם לא העניקה לו הכרה בשיא חייו, אלא רק סמוך למותו.

תודה על ההתייחסות - ufff-nick

טעות. איינשטיין זכה להכרה עולמית על תורת היחסות הכללית ב-1919 בעקבות התצפיות שערך ארתור אדינגטון על ליקוי חמה, ושאיששו את תחזיות היחסות הכללית בנוגע להתעקמות האור סביב מסה גדולה. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 09:06, 3 אוקטובר 2005 (UTC)

מה גם נושא הדת ואיינשטיין (המוזכר בראשית דרכו) פשוט לא נכון. איינשטיין מעולם לא התקרב אל הדת. מבחינתו האלוהות הייתה במוסיקה והערצתו אליה. כמו כן כתחביב נהג לנתח את הכתבים של שפינוזה ומוצרט בעזרת משוואות מתמטיות כדי להבין למה המוסיקה כל כך טובה ונעימה לאוזן האנושית (דוגמא לאיך איינשטיין ראה את העולם). אחד המשפטים המפורסמים של איינשטיין היה "אם ישנו אל בשמיים - סבור אני שהוא משחק בקובייה" - גם מעיד על ריחוקו מהדת. אגב זו הפעם היחידה (אם אני לא טועה) שהוא מתייחס לקיומו של אל בפומבי, וגם זאת תוך הנחה ספקנית.

ufff-nick


אתה מוזמן לעיין בביוגרפיה שלו, אינשטיין היה דתי מאוד כשהיה ילד קטן. האכזבה שלו מאלוהים הייתה טוטאלית אבל זה לא משנה את העובדה שההתחלה הייתה אחרת. טרול רפאים 15:08, 23 מרץ 2005 (UTC)
תיקון לאופניק - איינשטיין לא אמר "אם ישנו אל בשמיים - סבור אני שהוא משחק בקובייה". אקדים ואומר שהדברים נאמרו בהיקש לתורת הקוונטים ובפרט לעיקרון האי-ודאות, אינשטיין אמר כתגובה "אלוהים לא משחק בקוביה". אגב, ניילס בור ענה לו על כך - "מי אתה שתגיד לאלוהים איך לנהוג?" , שנים ארוכות לאחר מכן סטפן הוקינג הוסיף על כך, "ככל הנראה, לא רק שאלוהים משחק בקוביה אלא שהוא זורק אותם למקום אשר איננו יכולים לראות אותן" --Dalmoz.

איינשטיין המוגבל[עריכת קוד מקור]

"למרות היותו גאון ומהפכן מדעי, היה איינשטיין מוגבל בתפיסתו הפילוסופית-מדעית והתקשה להשלים עם רעיונותיה המהפכניים של מכניקת הקוונטים, למרות תרומתו לפיתוחה בתחילת דרכה. על האקראיות, שבבסיסה של תורה זו, אמר כי "אלוהים אינו משחק בקוביה" ודחה בהתנגדות עזה כל מחשבה בדבר כך."

אני חושב שזה לא נכון לכתוב על איינשטיין שהיה מוגבל בתפיסתו הפילוסופית מדעית. ידוע כי הוא לא חיבב את תינוקו שגדל והתעצם לכדי מכניקת הקוונטים הידועה היום וניסה לסתור את התאורייה ללא הרף, אבל אין זה אומר שתפיסתו המדעית היתה "מוגבלת" (כשם שמישהו שלא -מסוגל- להבין משהו), לעניות דעתי.דלמוזיאן - שיחה 08:54, 28 פברואר 2006 (UTC)

דוס מגיל קטן[עריכת קוד מקור]

השורה הבאה

כבר בגיל רך נתגלה בו רגש דתי עמוק. הוא היה מחבר מנגינות לכבוד האלוהים ושר אותן בסתר כדי שבני משפחתו לא יגחכו כלפי אמונתו העזה.

לא מצאתי איזכור כזה באף אחד מספרי ולא באינטרנט עד כה. מישהו יכול להביא אסמכתא כלשהי לכך? דלמוזיאן - שיחה 20:25, 7 מאי 2006 (IDT)

אומנם הספר אינו ברשותי אך אני אומר לך בוודאות שהפיסקה נכונה בהחלט--איתי 13:55, 19 יולי 2006 (IDT)
מה שמו של הספר? דלמוזיאן - שיחה 15:29, 19 יולי 2006 (IDT)
למיטב ידיעתי הנושא נראה מופרך, וזו אגדה אורבנית, של חרדים שמסרבים להכיר בכך שהיו אנשים מספיק חכמים ולא דתיים. בבתי הספר של שס מלמדים גם שהוא חזר בתשובה לקראת סוף ימיו, דבר שאין לו תמיכה במציאות, מה גם שהורה לשרוף את גופתו.Avibliz 15:31, 19 יולי 2006 (IDT)
הידיעה עם ההפרכה באשר לדתיותו לכאורה של איינשטייןAvibliz 15:46, 19 יולי 2006 (IDT)
אכן היתה לו תקופה של דתיות בתחילת שנות העשרה. ד.ט 00:15, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה
יש לי ביוגרפיה של איינשטיין שבה נכתב שבערך בגיל 14 (לא זוכר בדיוק) הייתה לו התעוררות דתית מסויימת, אשר לא האריכה ימים. מארק ברלין 00:17, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה
באיזור הבר-מצווה. ד.ט 10:17, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה
מצאתי מקור לזה: (pdf, עמוד 9) מתוך הספר "אלברט איינשטיין - סיפורו של גאון" מאת רות ירדני-כץ. 37.46.34.121 14:25, 17 באפריל 2012 (IDT)תגובה

ככה, אני בהחלט חושב שהערך מרשים ביותר, אבל אני לא רוצה שאנשים יראו את את האורך שלו ויוותרו על הוספה משלהם אז אני חושב שצריך להוסיף איזה הערה למלעה כמו 'קצרמר' רק טיפה שונה...

למישו יש רעיונות?

אם אתה חושב על מידע רלוונטי אשר צריך בהרחבה או הוספה אתה יכול להוסיף כותרת ולשים תחתה הודעת 'מידע חסר'. אבל, כמובן שעדיף שפשוט תוסיף את מה שאתה רואה לנכון. דלמוזיאן - שיחה 01:09, 19 מאי 2006 (IDT)
תודה איתי 16:50, 24 מאי 2006 (IDT)


האם איינשטיין היה תלמיד גרוע?[עריכת קוד מקור]

כמדומני שזהו רק מיתוס, שהומצא בישביל הורים מאוכזבים.. אבל זה לא ממש ברור מהקטע.. איתי 17:11, 24 מאי 2006 (IDT)

תיקנתי. למיטב זכרוני, איינשטיין היה מצטיין במתמטיקה ופיזיקה אך היה גרוע בלטינית, שנחשבה באותם ימים למקצוע החשוב ביותר בבתי הספר שמנבאת הצלחה של תלמידים וכמה הם חכמים. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 17:15, 24 מאי 2006 (IDT)
גם אני זוכר זאת כך, שינוי מבורך MathKnight דלמוזיאן - שיחה 19:04, 24 מאי 2006 (IDT)
בודאות, הוא היה תלמיד טוב. היה צילום של תעודת הבגרות שלו בתערוכה שהיתה במוזיאון המדע בירושלים. הציון הטוב ביותר שלו היה 6 אבל זה פשוט כי זה היה מתוך 6. Avibliz 16:37, 19 יולי 2006 (IDT)

אני חושב שלאור הפרסומים האחרונים: [1] יש לתת התייחסות לנושא ולערוך את הערך.

אפשר, רק לא להפוך את זה לרוב הערך. מה גם שהנושא כוסה בהרחבה ב"איינשטיין מאוהב" של אוברביי - אז אולי כבר עדיף לכתוב ערך על הספר ושם להרחיב בנושאים הללו שנחשבים "צהובים" בעיני בשביל להכלל בערך של איינשטיין. דלמוזיאן - שיחה 02:51, 13 יולי 2006 (IDT)

מסורת הגידופים[עריכת קוד מקור]

חכמולוג מזדמן קפץ על ההזדמנות שסיפקנו לו. הוא הפך את המשפט "סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי של ציריך (1896 - 1900), שם המשיך במסורת הגידופים אחד ממרציו אשר סלד מאדישותו המופגנת של אלברט וכינהו "כלב עצלן" (לימים חזר בו והיה מתומכי רעיון תורת היחסות בראשיתה)." למשפט "סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי של ציריך (1896 - 1900), שם המשיך במסורת הגידופים. אחד ממרציו סלד מאדישותו המופגנת של אלברט וכינהו "כלב עצלן" (לימים חזר בו והיה מתומכי רעיון תורת היחסות בראשיתה)." ההשחתה המחוכמת נעלמה מעיני חכמים למשך זמן רב. לא ברור לי איך זה התפספס, אבל ברור למה היה כל כך קל לעשות את זה - הניסוח של המשפט הזה וכל ההתייחסות ל"גידופים" מיותרת מלכתחילה, וכדאי להיפטר ממנה. גדי אלכסנדרוביץ' 15:11, 6 בפברואר 2007 (IST)תגובה

לא נראה לי חוכמולוג או השחתה. מישהו ניסה לסדר את המשפט. חגי אדלר 18:09, 6 בפברואר 2007 (IST)תגובה
מישהו ניסה לסדר את המשפט? כלומר, מישהו חושב שאיינשטיין המשיך במסורת הגידופים שלו במכון הטכנולוגי של ציריך? קרא שוב. מישהו ניסה לסדר אותנו, והצליח בגדול. גדי אלכסנדרוביץ' 22:40, 6 בפברואר 2007 (IST)תגובה

הכחשת עבודתו של איינשטיין[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם, שמתי לב שהיום נוסף פרק הנושא כותרת זו. אני מעריך את נסיונותיו של הכותב להוסיף מידע, אך בעיני הפרק לא נכתב ברמה אנציקלופדית נאותה ויש לו אופי רכילותי. בעייה נוספת - הפיסוק לא נכון. אשמח לשמוע דעות נוספות. מלמד כץ 00:00, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה

אני מסכים. פניתי לכותב בעניין בדף השיחה שלו. ניתן לו צ'אנס לתקן ואחרי זה אפשר יהיה לנסות לערוך בעצמנו. אני חושב שהטענות עצמן שוות התייחסות - והפרכה, אם הן מופרכות. אני לא רוצה שויקיפדיה תהיה מקום שבו מישהו ששמע על הטענות ורוצה לדעת האם יש בהן משהו לא יזכה לתשובה. גדי אלכסנדרוביץ' 00:04, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה
גם אני נסכים עם מלמד כץ, אך לא עם גדי אלכסנדרוביץ', אם הטענות כאלו מופרכות, אין סיבה שתהיינה כאן. בערך הירח לא מוזכרת הטענה הידועה כי הירח עשוי מגבינה צהובה (אם כי יש מקורות (בזום מקסימלי) התומכים בה, ואחרים המפריכים אותה). בברכה, אבינעם 00:11, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה
אני לא רואה כל בעיה בהוספת פסקה לירח שתעסוק בדרכים השונות שבהן תפסו אותו, כולל תיאוריית הגבינה, אבל כאן מדובר בכל מקרה במשהו קצת יותר מהותי. אגב (גודווין!) גם הכחשת השואה מופרכת ובכל זאת הקדשנו לה ערך. גדי אלכסנדרוביץ' 00:16, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה
הבעיה שכרגע יש לנו פרק ענקי שכתוב בגישה לא אנציקלופדית. אפשר להשאיר פסקה ולשלב אותה בתוך הטקסט. פסקה נוספת הייתי מקדיש לחייו האישיים של איינשטיין. מלמד כץ 09:18, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה
אולי אפשר כפשרה להעביר את הטענות לערך מילבה מאריץ'? ד.ט 10:16, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה

זה לא יהיה נכון מהסיבה הפשוטה:הענקת ערך למילבה מאריץ' הופכת אותה למישהו שצריכה התייחסות מיוחדת בפני עצמה.לפי אותו הגיון גם הילדים של איינשטיין ,הוריו ,אחותו,אשתו השניה והאחייניתי שאותה אימץ כבת חורגת-כולם ראויים לערך.בכל אופן,הטענות הן כנגד איינשטיין יותר מאשר,או לפחות כמו,שהם בעד מאריץ'-ולכן ,השארת הפרק כאן היא הגיונית לא פחות.בנוסף,רציתי להוסיף כי תיקנתי את הפרק ואת הליטוש הסופי הוסיף ד.ט ועוד משתמש אלמוני-ועל כך,תודה.--Gilisa 10:57, 11 במרץ 2007 (IST) עברתי שוב על הפרק שהוספתי-כבר כתבתי תגובה לגדי,ואני חושב כעת כי הוא צודק ואכן לא הייתי צריך ,בהקשר הנוכחי,להוסיף במרחאות את המונח "גנב" (למרות שכתבתי לו ההפך).לגבי הפיסוק-בעיה מוכרת אצלי.לגבי הרכילותיות,הנושא עצמו הוא רכילותי למדי ולא מדעי-ולכן קשה לשמור על יחס אקדמי נאות,לפחות לי אישית,בהתייחסות אליו.בניגוד לסברה כי הירח עשוי מגבינה צהובה,הטענה כי איינשטיין אינו הכותב של העבודות המיוחסות לו,זוכה לתהודה רבה (יותר מהכחשת שואה למשל) ונשמעת סבירה לאנשים רבים.לכן,חשוב להתייחס לטענות אלו-ולהפריך אותן.אגב,לדעתי ניתן למנות את זה על תופעה אחרת שמתרחשת בויקיפדיה בשפות זרות,ובהן נעשית השמטה מכוונת של המוצא היהודי של מדענים דגולים באמתלות שונות ומשונות ולעיתים ללא תירוץ כלל.--Gilisa 09:26, 11 במרץ 2007 (IST) נ.ב אני אשמח אם תערכו את הפרק בעצמכם בכל מה שקשור לפיסוק וכ"ו-ואם הניסוח נראה לכם ברמה לא נאותה-אז גם אותו,מבלי להשמיט את הטענות עצמן-מכיוון שהן מבוססות.--Gilisa 09:28, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה


לסיום,אני חושב שהקישור הזה יכול להסביר למה כן כדאי שתהיה התייחסות לטענות האלו בתוך הערך:[2]--Gilisa 12:41, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה

לאחר מחשבה התחזקתי בדעה שהמקום הנכון לסיפור הוא הערך על מילבה מאריץ', אולי - בספק - תוך אזכור קצר כאן. עצם ההתייחסות משדרת רושם שיש בכלל דיון רציני בנושא, וזה לא ממש נכון. הראיות התומכות עלובות, והעובדה שמאריץ' עצמה לא טענה בשום מקום לזכויות על התאורייה הכל כך מפורסמת אומרת הכל. האם יש אדם בעולם שהיה שומר סוד כזה? זה נוגד את הטבע האנושי. יש הררי חומר שאפשר לכתוב על איינשטיין - חיי המשפחה שלו לא מוזכרים כלל - ואין צורך להרחיב דווקא על העניין הזה בערך. יש נטייה בוויקי לפעמים לגלוש אל פינות מהסוג הזה. ד.ט 12:47, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה
לדעתי בהחלט יש מקום לערך על מילבה - היא דמות מוכרת מעבר להיותה אשתו של איינשטיין. מלמד כץ 13:05, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה
לא התנסחתי בבהירות. כוונתי היתה שיש לכתוב ערך על מילבה ולהעביר שם את כל הסיפור, כולל פירוט הטענות שהיה בגרסה הראשונית. בנוסף אפשר לשקול אזכור בחצי שורה לעניין, בערך על אלברט. ד.ט 14:14, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה

ערך על מילבה?אז אולי גם על מקס תלמוד (לאחר מכן תלמי) ,אותו סטודנט יהודי שחשף את איינשטיין למתמטיקה גבוהה עוד בהיותו נער.לא הבנתי למה אתה מתכוון בכך שאתה אומר "דמות מוכרת מעבר להיותה אשתו של איינשטיין".כלומר,איך מכירים אותה מחוץ לקשר שלה איתו-כל מה שאני שמעתי עליה קשור לחיי המשפחה שהיו לה עם איינשטיין ומתוך חלופת המכתבים עמו.אז איך באמת אתה מציע ערך עבורה-היא אישיות בפני עצמה?מה היא תרמה למדע או לאנושות בכלל במהלך חייה ,והאם היא הייתה דמות ציבורית כך שיש מקום לפתוח ערך נפרד לגביה....ערך נפרד למילבה יחזק בעיני אנשים מסוימים את הטענות המאוד לא מבוססות ,גם לאחר דבריו המעניינים והידועים של בן הטבע,לפיהם מילבה היא לא פחות מאשר המנסחת האמיתית של תורת היחסות.אגב,דווקא לגבי האפקט הפוטו אלקטרי אין אף אחד שטוען שלא איינשטיין הוא זה שגילה אותו-עיקר הטענות מופנות לגבי תורת היחסות עצמה.למעט סדרות טלוויזיה פופולאריות ורעות למדע ולעובדות ולמעט כמה גיבורים שיש להם את האומץ לכתוב על הגניבה המדעית שביצע איינשטיין לאחר שהוא מת והוא לא יכול לתבוע אותם על הוצאת דיבה -אין באמת דיון רציני בעניין.חשוב לציין כי במהלך כל חייו נותר איינשטיין מדען פורה ביותר (למשל ניסוי EPR וסטטיסטיקת בוזה-איינשטיין הם עבודות גדולות שנעשו הרבה לאחר גירושיו ממילבה-כמו גם עבודות גדולות מאוד נוספות) בעוד שמילבה לא הצליחה לסיים את הד"ר ומעולם לא פרסמה דבר.הנס איינשטיין,ששנא את אביו עד אחרון ימיו ,מעולם לא טען או אפילו רמז לכך שלאמו יש חלק כלשהו בעבודתו של איינשטיין-גם שנשאל על כך.מילווה עצמה לא טענה את זה-וזאת למרות הפירוט הרב והאינטנסיביות הרבה שבה נכתבו מכתביה.הטענות לפיהן היא עזרה לאלברט בניסוח המתמטי של תורת היחסות הן עלובות בהתחשב בעבודות מאוחרות של איינשטיין,בהיכרות עם הישגיו בלימודים עצמם ,עוד קודם שהפך למפורסם,ובעדויות של אינספור שמות גדולים מאוד שהכירו את איינשטיין מקרוב מאוד -בעבודה מדעית ממש ,לו היה איינשטיין נדרש לעזרה מתמטית ממילבה כדי לנסח את תורת היחסות,כפי שענה היסטוריון מדע רציני למלעיזים,אזי שהיום בכלל לא היינו שומעים על תורת היחסות וספק אם איינשטיין ,שבשלב די מוקדם הוצע לו להיות ראש החוג למתמטיקה בפוליטכניק בשווייץ, היה מסיים אפילו את התואר הראשון...אחרים טענו שאיינשטיין גנב רעיונות מרכזיים בהיבט הפיזיקלי ממילבה,אבל זאת טענה אווילית,מידת השליטה של איינשטיין בתורת היחסות יכולה להתאים רק למי שהגה אותה-ולכן באמת אין הרבה שטוענים כי איינשטיין גנב את כל תורת היחסות ממילבה-אלא מציעים שזאת תיאוריה שנכתבה בשיתוף.אלא מה,שכדי לכתוב תיאוריה כזאת בשיתוף-דרושים לפחות 2 ניוטונים,זימן הגורל את מילבה מאריק (שמסתבר שהיא אכן ברמתו של ניוטון) ואת איינשטיין (ניוטון 2) לאותו מוסד לימודים,באותה השנה -ואם לא די בכך,אז הם גם התאהבו והתחתנו ועבדו ביחד.אלא שבמכתבים של איינשטיין כל ההתייחסות למילבה,גם שאלו היו מאוהבים,היא כאל יצור חמוד וחביב ולא כאל שותפה לעסקיו הגדולים של אבי תורת היחסות.--Gilisa 09:19, 12 במרץ 2007 (IST)תגובה

מילבה מריץ' היתה פיסיקאית בעצמה. מן הארכיון של איינשטיין באוניברסיטה העברית ובאמצעות יודעי גרמנית אפשר להבין ללא ספק שאלברט החל להתעמק באפקט הפוטואלקטרי רק בגלל לימודיה של מילבה אצל לנארד. המאמר המקורי שנשלח לשנתון הפיסיקה מצוי בידי הרוסים. מישהו מהם טען פעם שגם מאריץ' חתומה על המאמר. אני עצמי מנסה לחשוף את הפרשה הזו כבר כמה שנים, אבל הרוסים נוקשים למדי. בכל אופן, אלברט נתן את כל כספי פרס נובל למילבה, עד הכתר השבדי האחרון. מיותר לציין שהוא זכה עליו בשל האפקט הפוטואלקטרי.

יש לזכור שאלברט היה אלים מילולית כלפי מילבה ומצויים בארכיון איינשטיין עשרות מכתבים שמתעדים את התנהגותו זו. הוא אפילו אסר עליה לשוחח עימו בלי רשות שלו. יש גם להזכיר שבני הזוג נטשו את העולל שלהם, מבלי לאזכר עובדה זאת יותר אי פעם בחייהם, כאילו מילבה מעולם לא הרתה לו אז. היו להם חיי משפחה אומללים ביותר. בימינו הוא היה יושב בכלא בלא כל ספק.

תהליך התגבשות רעיונותיו של איינשטיין ידוע כבר עשרות שנים. עבודת הדוקטורט שהכין סייעה לו להבין את התנועה הבראונית. את הקינטיקה של הגזים חקרו בולצמן ומקסוול. כשמילבה סיפרה לאלברט על ניסויי האפקט הפוטואלקטרי הוא מיד חשב על התפלגות בולצמן. כך הוא פענח את האפקט הפוטואלקטרי. השאלה היא אם הוא עשה זאת לבד או עם מילבה. מאוחר יותר, כשחקר את עבודתו של מקסוול הבין שיש פה בעיה תיאורטית לגבי המגנט מבחינת ההתייחסות של התורות השונות. הוא קרא את המאמר של לורנץ "על אלקטרודינמיקה של גופים נעים", ובמאמר בעל שם זהה ניסה לפתור את הסוגיה המגנטית, אלא שפה כבר פרצה הגאונות ואלברט בהמשך דבריו פשוט ויתר על זמן, אורך ומסה כגדלים קבועים. במאמר הבא הוא כבר שילב את עקרון קביעות מהירות האור לתוך הנוסחה של אנרגיה קינטית, ומצא את נוסחת איישנטיין המפורסמת, שנראתה מעט אחרת בשעתו.

התנועה הבראונית והיחסות הם מקוריים. לגבי האפקט הפוטואלקטרי חלוקים ההיסטוריונים, לאחר שעברו על הארכיון בטרם הגיע לאוניברסיטה העברית. מאז שהוא בגבעת רם, החליטו להפוך שם את איינשטיין למלאך. הוא כמעט לא נגיש למחקר. יש לזכור שגם ניוטון היה מטרידן סדרתי ואיש איום ונורא. ולמעשה כל התיאורטיקנים לאורך הדורות היו אנשים בלתי נסבלים, בין אם הם צדקו או לא. צ'ארלס רוברט היה שונה מהם, כי הוא היה בראש ובראשונה נסיין. הברירה הטבעית קפצה לו לראש רק בגלל סקרנותו שלא ידעה שובע. את התנהגותו המטורפת מייחסים למחלת השאגאס. ובל נשכח שהרבה מדענים השתגעו בגלל הרעלות עופרת.

סיכומו של דבר, כשיש חשש להשחתה על המפעילים לחסום את המשתמש לאחר אזהרה, ואם מביאים לכם פפסי כי במקום לא מוכרים קוקה, אז תוותרו ואל תשתו, ואם המוכר יתעקש שתשלמו כי הוא כבר פתח את הבקבוק, אז תשלחו אותו לעזאזל. בן הטבע 14:50, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה

תודה לבן הטבע על הפרטים המעניינים. אם כבר נכנסנו לחייו הפרטיים של איינשטיין אז הנה עוד כמה פרטים (שצריכים אולי להופיע בקיצור נמרץ ביותר בערך): איינשטיין לא הסתדר עם אשתו והיו ביניהם יחסים גרועים, אבל אם להאשים אותו ביחס לא הוגן כלפי מישהו אז ניתן לציין את התעלמותו מבנו חולה הסכיזופרניה. בהסכם הגירושים שלו עם מילבה היה כתוב: אם איינשטיין יזכה בפרס נובל אז הכסף יעבור למילבה, ולכן היא קיבלה את הפרס. רצה הגורל והיה זה פרס נובל הקטן ביותר בהיסטוריה...
אגב, איינשטיין כמו כל מדען אחר נעזר ברבים וייתכן שנעזר גם במילבה - אם העזרה קטנה אז זה לא מחייב אותו לחלוק עימה את מאמריו. איינשטיין סיפר למשל על ידיד טוב שלו (שמו Besso) שבעת השיחות עימו הוא הבין נקודה עקרונית לגבי תורת היחסות הכללית. ניתן למצוא את הסיפור כאן. מלמד כץ 15:27, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה

באמצע שנות ה90 ,לא זכורה לי השנה המדוייקת,התפרסם כי זוכה פרס נובל לכלכלה,לאותה השנה, חלק את כספי הפרס עם גרושתו.זה התפרסם לא משום שמישהו טען,חלילה,כי אשתו ניסחה עבור אותו זוכה את המאמרים שהביאו אותו עד למעמד הנכסף, אלא משום שהעיתונאים התרשמו מאוד מהיכולת ה"נבואית" של אשתו,איך היא דאגה להכניס סעיף כזה להסכם גירושים שנכתב כמה שנים לפני הזכיה ...אלא שידוע שלעיתים רבות המרחק בין מועמדות משמעותית לזכייה בפועל הוא 10-20 שנים ולא מעט אפילו לא מקבלים את הפרס בסופו של דבר,כך שהכנסת סעיף כזה לא דורשת כושר ניבוי.לענייננו,לא מעט ,כנראה,חלקו את פרס הנובל עם נשותיהם כחלק מהסכם גירושים-אין בכך שום רמז לתרומה אפשרית של מילבה לעבודות שהביאו את איינשטיין עד לשם,ומעבר לכך-העובדה שהוא שמר על כך בדיסקרטיות מאפיינת כמעט כל אדם שעושה הסכם גירושים-אנשים לא מעוניינים להפוך את חייהם הפרטיים לנחלת הכלל,בד"כ.בהקשר לשיחות עם מילבה,אכן-כמעט כל מדען,מניוטון ועד גאוס ,נהג לחלוק את רעיונותיו הגדולים עם מקביליו או עם קטנים ממנו,על כך נאמר: "סכין בסכין משתחזת".איינשטיין חלק את רעיונותיו הגדולים עם מספר רב של פיזיקאים ומתמטיקאים ,מחלקם הוא קיבל עזרה רבה מאוד (למשל,ידידו מתקופת לימודיו ששימש כפרופ' למתמטיקה בפוליטכניק סייע לו ללמוד חשבון טנזורי) שהייתה משמעותית עבור יכולותיו של איינשטיין בניסוח תורת היחסות (וכאן נשאלת השאלה,אם מילבה אכן עשתה לאיינשטיין את החישובים-למה הוא טרח ללמוד כל כך הרבה מרבים כל כך) -אבל לא הייתה כל תרומה מקורית של אלו עבור תורת היחסות ,וגם אלו שעזרו לו יותר-בשלב מאוחד יותר ,כמו המתמטיקאי המפורסם טוליו לוי ,בתיקון טעויות אפשריות ממש-לא קיבלו קרדיט (כלומר,כחלק מכותבי העבודה) ,ובצדק וללא תלונות. מוזר שמילבה ,אם אכן הייתה לה תרומה כלשהי (ואני חושב שכל אדם שבוחן את העובדות באובייקטיביות ,גם אם יש לו נטיה מסוימת,יכול רק לקבוע שלא מדובר ביותר מדברים בעלמא) ,לא התייעצה עם אף אחד\אחת והכל היה ברור ונהיר לה,זה לא הסעיר אותה במידה שהיא הייתה צריכה לפנות לחברים ולדבר איתם על זה -זה נשמע עוד יותר לא סביר בהתחשב בעובדה שאיינשטיין ,במשך שנים,דיסקס היבטים שונים של תורת היחסות עם אין ספור מכרים בכל מסגרת אפשרית:עבודה,לימודים,מכרים סתם-וכן,גם מילבה.--Gilisa 10:24, 12 במרץ 2007 (IST)תגובה

הערה והארה אחרונה להיום,בחליפת המכתבים של איינשטיין עם טוליו לוי מתגלה הבקיאות והמקוריות הרבה מאוד של איינשטיין בכל הקשור לגיאומטריה של המרחב העקום.--Gilisa 10:32, 12 במרץ 2007 (IST)תגובה

ל-Gilisa - תגובתך יפה מאוד, וניכר הידע שלך בנושא זה. הבעיה אם מה שכתבת קודם היא שיצאת מתוך נקודת מוצא שלפיה כולם יודעים על ההאשמות כלפי איינשטיין ואנו צריכים להפריך אותן. יש לי הצעה בשבילך: כתוב את הפרק בארגז חול. בפרק זה אני ממליץ לעסוק בנושא שיתופי הפעולה של איינשטיין, להזכיר במשפט אחד או שניים האשמות שהועלו כלפיו ולהסביר שאין בהם ממש (לא יותר מפסקה להפרכת ההאשמות) - כך תקבל פרק קריא וחשוב. אם תרצה להוסיף כמה משפטים על חייו האישיים של איינשטיין (או אפילו פרק קטן) אז כולם ישבחו אותך גם על כך. בגלל שזה ערך מומלץ ומדובר בפרק מרתק אך בעייתי תן לכמה ויקיפדים לעבור על הטקסט ורק אז תכניס אותו לערך. צריך לזכור ש"מרכז הכובד" של הערך צריך להישאר בנושא תרומתו המדעית של איינשטיין. מה דעתך על ההצעה? אגב, בנושא פיסוק: פסיק שמים לאחר מילה, אחר כך שמים רווח ואז מילה חדשה. בהצלחה. מלמד כץ 15:13, 12 במרץ 2007 (IST)תגובה

שלום מלמד כץ -ותודה על תגובתך היפה.ההגיון שלי הוא שברגע שיהיה ערך אחד נפרד שיעסוק בהכחשת העבודה של איינשטיין ,יופיעו כאלו במהרה בכל השפות החשובות של ויקיפדיה -יש כבר המון ערכים על מילבה, עוד ערך הוא חסר משמעות, מה גם שכל הערכים על מילבה מוטים באופן קשה לטובת הרעיון שהיא ההוגה של תורת היחסות או "אדם (person) המקביל ביכולותיו בדיוק לאלו של אלברט איינשטיין" -יש התבטאויות מזעזעות עוד יותר המתארות את מילבה כ"חצי המוצלח יותר של איינשטיין".עכשיו,לדעתי הטעות שלך , ולא רק שלך, נעוצה בנטיה להתייחס לטענות האלו כאל יותר מדי מטופשות מכדי שיצריכו יחס -או, אם אני לא מאמין בזה-זה מה שחשוב. ערכה של אינציקלופדיה טובה טמון בכך שהיא מסוגלת לתת כלים להתמודד עם כל טענה לפחות עד לנק' הזמן שבו נכתב הערך.פה בארץ לא הרבה מכירים את הטענות האוויליות לפיהם מילבה היא היא לב ליבה של תורת היחסות.למצער,בחו"ל המצב שונה לחלוטין-הרשת מלאה ברפש ומשיחות עם אירופאים בחו"ל, למשל,לא מעט אוהבים להזכיר את הטענות האלו, ביוזמתם, כאשר השם איינשטיין צץ.עמותת ההנצחה של טסלה,הרשמית (סרבית) הקדישה מאמר שלם לזכרה של מילבה ובו היא טוענת כי מילבה היא אחת ממנסחות תורת היחסות .תנועות פמיניסטיות באירופה ובארה"ב ובמערב בכלל מקדמות את הרעיון הנואל לפיו מילבה היא המוח שמאחורי היד שכתבה את תורות היחסות -ואם להיות ריאליים , אז הרעיון הזה מתקבל בשמחה רבה בקרב לא מעט אוכלוסיות שלא מתות על המן אלא פשוט שונאות את מרדכי-כלומר, עדיף מבחינתם שאישה סרבית,או אפילו אפריקאית, תהיה זאת שכתבה את תורת היחסות ולא איזה יהודי. אם לויקיפדיה יש שאיפה לייצג את העובדות כפי שהן-והשאיפה הזאת יוצאת גם אל מחוץ לגדרותיה -אז חובה להתייחס לטענות האלו באופן נפרד.ברשת העולמית של ויקיפדיה , הטענות כנגד איינשטיין זוכות מבחינה איכותית (ולכך אין שום סיבה הגיונית) וכמותית לייצוג רחב בהרבה-וזאת מתוך הגישה האדישה של "זה לא רציני".ככה משכתבים היסטוריה -ספק אם עוד 50 שנה מישהו ייחס את תורת היחסות לאיינשטיין בקצב הזה, זאת לא פאניקה , אלא הכרה של דינמיקות. --Gilisa 13:34, 13 במרץ 2007 (IST)תגובה

כל השאלה היא כמה מקום להקדיש לזה. בעיני "מרכז המסה" של הערך צריך להיות בעבודתו המדעית. נסה את הצעתי לכתוב פסקה או שתיים על הנושא בצורה אובייקטיבית ואז נבחן כולנו את התוצאה. זה יהיה חבל אם בסופו של דבר הידע שלך לא יבוא לידי ביטוי. מלמד כץ 13:46, 13 במרץ 2007 (IST)תגובה

אני לקחתי את ההמלצה שלך ושל ד.ט ברצינות ,והחלטתי ללכת על פתרון שיהיה מוסכם יותר על כולנו.אפשר לכתוב ערך חדש על מילבה,כזה שיהיה בסטנדרט גבוה יותר -ולשכפל אותו בשפות מרכזיות לאחר מכן.התחלתי לכתוב ערך על מילבה (אני שומר אותו בוורד -כי אני לא ממש מצליח להגיע לארגז החול שלי,כנראה שאני לא משתמש הקצה האידיאלי) -כמובן שבין היתר חיפשתי רפרנסים ,אלא מה-כל הרפרנסים שמזכירים אותו גם מייחסים לה איזשהו חלק בעבודה של איינשטיין (גם אלו שמציינים שאין עדויות רציניות כבדרך אגב).בכל אופן אתגבר על זה ואני מקווה שתוך זמן לא ארוך במיוחד יהיה ערך על מילווה,כזה שיתאר אותה באופן הוגן ובהתאם לעובדות.--Gilisa 15:35, 13 במרץ 2007 (IST)תגובה

פתחתי לך ארגז חול: משתמש:Gilisa/ארגז חול - פשוט תתחיל לכתוב בו. אני מציע לכתוב את הערך בצורה נייטרלית ככל האפשר ולא ליצור אותו כתשובה לטענות כלשהן. נסה להשתמש במשפטים כמו: "קיימות טענות שלפיהן מילבה מאריץ' הייתה זו שפיתחה את תורת היחסות הפרטית ולא אלברט איינשטיין, אולם לטענות אלו אין ביסוס עובדתי והן מעולם לא הועלו על ידי מילבה מאריץ' עצמה". אגב, ד.ט הוא אחד העורכים הטובים בויקיפדיה ותמיד שווה לעקוב אחר ההמלצות שלו. מלמד כץ 15:58, 13 במרץ 2007 (IST)תגובה

מצויין ותודה...שאני רוצה להשמע נייטראלי -אני יודע לעשות את זה , הסר דאגה מלבך. מעבר לכך יש בויקפדיה לא מעט ערכים מאוד לא אינציקלופדיים ככה שמוזר לי שמחקתם ערכים שמתעסקים במענה לטענות כנגד הציונות וכ"ו.--Gilisa 19:02, 13 במרץ 2007 (IST)תגובה

המשך דיון[עריכת קוד מקור]

לפני הרבה שנים, אולי 10, הייתה כתבת ענק על הנושא ב"7 ימים" של ידיעות אחרונות. קראת? מאוד מומלץ שתשים עליה יד, משום שהייתה שם פרספקטיבה רחבה מאוד של הנושא, מכל האספקטים. אולי תנסה בארכיון ידיעות. חגי אדלר 10:20, 14 במרץ 2007 (IST)תגובה

שלום חגי אדלרלא קראתי וגם לא ידעתי...קראתי על הנושא לראשונה דווקא בעיתון "לאישה" ושם הכל הוצג מנק' מבטה של הסופרת הסרבית שהתחילה עם כל העניין.אז , הייתי בן 17-18 אם אני זוכר נכון , זה היה לפני עשור ככל הזכור לי (היום אני בן 28 וחצי) .בכל אופן , אני באמת לא יודע מה היה כתוב בעיתון -אבל עיתון אינו תמיד מקור מידע מהימן בשל הצורך בסקופ, בנוסף , כתבים לא מצהירים על האג'נדה שלהם בגלוי (מה שניתן להבין בקלות לגבי מפרסמי ספרים אוטוביוגרפיים או המתיימרים להיות כאלו) ולא תמיד העבודה שלהם מספיק עמוקה ,שיטתית והשוואתית שמדובר בסיפורים מהסוג הזה.קראתי כמה וכמה מאמרים ארוכים מאוד שכתבו טובי הביוגרפים של איינשטיין , בד"כ היסטוריונים של המדע שהם גם בעלי השכלה רחבה מאוד בפיזיקה (דוקטורים שלא הגיעו רחוק מאוד מבחינה אקדמית) וחברים בחוגים רשמיים נחשבים מאוד -אין טענה שנטענה לטובת הרעיון ,העלוב והמביש לדעתי, לפיו מילבה כתבה את תורת היחסות (או חלקה אותה עם איינשטיין שלאחר הגירושים ממנה היה שותף משמעותי ביותר בעוד 2-3 עבודות , לפחות , שהיו ראויות לדעתי לנובל (עם שרדינגר,פודולסקי ורוזן ועם בוזה)שלא הוכתה שוק על ירך ע"י החבר'ה הטובים הללו -הבעיה היחידה היא שטח הפרסום וההעדפה לפרסם תיאוריות חסרות ביסוס התומכות ברעיונות פמיניסטיים ,פופוליסטיים ולעיתים אף אנטישמיים.--Gilisa 16:55, 14 במרץ 2007 (IST)תגובה

פעם עוד היה ניתן לסמוך על ויקיפדים שיבדקו דברים. היום זו כבר בקשה מוגזמת. הטענה לגבי מילבה היא רק לגבי האפקט הפוטואלקטרי. אם איינשטיין "גנב" את היחסות הפרטית, אזי הוא עשה זאת לכאורה מפואנקרה או ממדענים אחרים בני תקופתו. מילבה לא התעסקה כל ימיה בתיאוריה הזו. היא חקרה את האפקט הפוטואלקטרי. אין ספק, ויקיפדיה ממשיכה להידרדר. עוד כמה שנים יבוא מישהו ויטען שבן גוריון הוא שפיתח את תורת היחסות, וכבר אף אחד לא יבדוק זאת, הואיל ובערך על כוכבנית הפורנו כבר נאמר שהיא גילתה כי יש פיתרון אלגברי למשוואה ריבועית מהמעלה החמישית. איזה מזל שיש בריטניקה. איזה מזל, בן הטבע 08:38, 15 במרץ 2007 (IST)תגובה

"משוואה ריבועית מהמעלה החמישית"? עשית לי את היום... גדי אלכסנדרוביץ' 08:41, 15 במרץ 2007 (IST)תגובה
אתה לא מצפה שכוכבנית פורנו תדע מה זו משוואה כללית, החבר גדי. אם האקדמיה הצרפתית לא הבינה, אל תצפה לגדולות ממנה, בן הטבע 10:54, 15 במרץ 2007 (IST)תגובה

בן הטבע , [3]דווקא יש טענות שמילבה היא גם היוצרת של תורת היחסות ,ופחות של האפקט הפוטואלקטרי,די הרבה למישהי שנכשלה פעמיים בבחינות לתעודת הוראה במתמטיקה ולא ידעה חשבון טנזוריGilisa 09:41, 15 במרץ 2007 (IST)תגובה

Gilisa אנא קרא בעיון את ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית ואת ויקיפדיה:מדריך לנקודת מבט נייטרלית. מלמד כץ 13:50, 15 במרץ 2007 (IST)תגובה


מלמד כץ היקר, מדובר בדף דיון ולא במאמר שכתבתי ולכן אני מביע כאן את עמדתי האישית באופן חופשי , אם זה לא בסדר -אנא , ידע אותי. מעבר לכך , אני מבקש שתסביר לי למה הפנת אותי לקישורים הנ"ל -שאני אקרא בכל אופן.שבוע טוב,--Gilisa 23:35, 17 במרץ 2007 (IST)תגובה

דף השיחה נועד לדון בנושאים הקשורים לערך ואיננו במה להבעת עמדות אישיות. מלמד כץ 02:42, 18 במרץ 2007 (IST)תגובה

בסדר גמור,אבל אל תשכח שביססתי אותן על נתונים אובייקטיביים ואפילו לא על פרשנות שלהם.בכל אופן,אני אמנע מכך בעתיד.--Gilisa 12:17, 18 במרץ 2007 (IST)תגובה

לגבי הקביעה בראש הערך[עריכת קוד מקור]

בראש הערך נכתב שאיינשטיין נחשב לגדול התיאורטיקנים לצד אייזיק ניוטון.עד כמה שאני יודע ,בעולם הפיזיקה קיימת מחלוקת -מי יותר גדול, איינשטיין או ניוטון.סקר שהקיף את מאה הפיזיקאים החשובים ביותר כיום הראה שרובם מעריכים כי איינשטיין הוא הפיזיקאי הגדול ביותר בכל הזמנים.כך שיש אולי מקום לכתוב שאיינשטיין פשוט נחשב לדעת רבים כפיזיקאי הגדול ביותר בכל הזמנים (אם כי אני מסכים בהחלט שהפער ,אם הוא קיים,בינו לבין ניוטון ,ולא משנה לאיזה כיוון הוא הולך (לטובת איינשטיין או לטובת ניוטון) , אינו גדול).--Gilisa 10:54, 20 במרץ 2007 (IST)תגובה

לא לשנות. אמנם איני נמנה אפילו על מאה מיליון הפיזיקאים הגדולים, אבל סופרלטיבים כמו "הגדול ביותר בכל הזמנים" אין מקומם כאן. ברור ששניהם הם קרוב לוודאי הגדולים בכל הזמנים, ולא נתעסק בשאלה מי טוב יותר. חגי אדלר 15:54, 21 במרץ 2007 (IST)תגובה
אני מסכים עם חגי. גילגמש שיחה 15:58, 21 במרץ 2007 (IST)תגובה

איינשטיין ידע לדבר עברית?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שאיינשטיין היה בן-אדם מאמין, אך הוא גם ידע עברית?

הוא לא היה בן אדם מאמין. מקסימום הוא אהמין ב"אלוהים של שפינוזה".
אני לא יודע בוודאות לגבי השאלה שלך, אבל אני אופתע אם יתברר שהוא כן ידע עברית. emanשיחה 14:11, 21 במרץ 2007 (IST)תגובה
אם אני לא טועה הוא בא מבית עם זיקה ליהדות או לציון לפחות, ואני לא חושב שבן גוריון היה מציע לו להיות נשיא אלמלא ידע לפחות עברית בסיסית (ברמה של He-1). (גוטה*שוחחו עימי) 21:42, 11 ביולי 2007 (IDT)תגובה
כמו העברית השוטפת של סטנלי פישר כשמונה לנגיד? חגי אדלר 21:45, 11 ביולי 2007 (IDT)תגובה
הערה: את הצעת הנשיאות שלח לאיינשטיין עזריאל קרליבך, ואיינשטיין ענה לו בגרמנית. א&ג מלמד כץשיחה 21:50, 11 ביולי 2007 (IDT)תגובה

ילדים?[עריכת קוד מקור]

לא מצוין בערך אם נולד/ו לו ילד/ים! הייתכן שלא העביר את הגנים שלו הלאה? ‏Almighty ~ שיחה 03:25, 8 ביולי 2007 (IDT)תגובה

לאיינשטיין היו 2 ילדים, האנס אלברט ו אדוארד. מעיון קצר בקטגוריה "איינשטיין" בויקיפדיה האנגלית אני רואה שגם היתה לו בת שככל הנראה מתה בינקות או נשלחה לאימוץ - לייסרל. רן כהןשיחה 22:42, 9 ביולי 2007 (IDT)תגובה
תודה רבה! לדעתי צריך להוסיף את זה בערך. איך כותבים את שמה של אישתו - Mileva Marić - בעברית? ‏Almighty ~ שיחה 22:59, 9 ביולי 2007 (IDT)תגובה
הוספתי. חגי אדלר 21:44, 11 ביולי 2007 (IDT)תגובה
תודה :] ‏Almighty ~ שיחה 23:31, 11 ביולי 2007 (IDT)תגובה
הרחבתי את הנושא של משפחתו והמשכיותו (כבר לפני 3 חודשים) Leia 00:45, 11 בנובמבר 2007 (IST)

ניסוי מיכלסון-מורלי[עריכת קוד מקור]

(הועבר משיחת משתמש:הנס מאייר)

לגבי התיקון שלך, הנושא לא פשוט ומידת ההשפעה של ניסוי מייכלסון-מורלי על איינשטיין אינה ודאית. אולי כדאי לנסח את זה בצורה זהירה יותר. בנושא זה ראה למשל: Einstein and Michelson: The Context of Discovery and the Context of Justification מאת J.Stachel. מלמד כץשיחה 02:00, 14 בינואר 2008 (IST)תגובה

אני מסתמך על הולטון. ראו כאן (יש לו גם מאמר באייזיז שנראה זהה למדי [4]). אני אבדוק את המקור שלכם. הנס מאייר 06:35, 14 בינואר 2008 (IST)תגובה
תודה על ההפניה. מאמר מעניין. החכמתי. אמנם הטיעון הוא קצת ספקולטיבי (והעמוד השני חסר, לפחות בגרסה שהצלחתי להוריד), משום שהוא עושה רקונסטרוקציה לתהליך הגילוי ומסתמך על מה שאינשטיין אמר כ-17 שנה אחרי המאורע, אבל אני מסכים איתכם שאין מקום לאמירה כה חדה. אני חושב שאין מחלוקת על כך שההשפעה של ניסוי מייקלסון מורלי קטנה ממה שנוהגים לחשוב. גם המקור שלכם טוען שהניסוי היה רק אחד מכמה גורמים שהשפיעו על אינשטיין. אני אנסה לחשוב על ניסוח יותר מאוזן. הנס מאייר 02:54, 15 בינואר 2008 (IST)תגובה

שאלה[עריכת קוד מקור]

קראתי באיזה שהוא מקום שאלברט איינשטיין מת מהתקף לב ולא היה סיעודי כזה עם אחות רחמנייה וכאלה דברים כמו שמצוין פה,אבל זה שינוי מאוד מהותי וזה ערך מומלץ אז רציתי להתייעץ עם עוד אנשים.תענו מהר בבקשה!--פואנקרה - שיחה 14:56, 25 באפריל 2009 (IDT)תגובה

למה מהר ? קצת סבלנות לא תזיק. ממליץ שתשאל גם בויקיפדיה:הכה את המומחה. מיקיMIKשיחהמתקפת איכות/הודו - הצטרפו עכשיו!15:02, 25 באפריל 2009 (IDT)תגובה
מן הידועות הוא שמילותיו האחרונות של אינשטיין אינן ידועות לנו מכיוון שהאחות הרחמניה שטיפלה בו לא ידעה גרמנית. תומר א. - שיחה 18:52, 25 באפריל 2009 (IDT)תגובה

תפיסתו הדתית של אינשטיין[עריכת קוד מקור]

הפרק על אינשטיין והדת נראה לי די ממצא, בכל זאת עוד קישור בנושא, ראו טור חדש שנכתב ע"י ד"ר גלי וינשטיין, מומחית לאלברט אינשטיין, למגלים ולממציאים בהיסטוריה שהיא גם דוקטור להיסטוריה של המדע. התלבטתי עם להוסיף אותו לערך אבל החלטתי בינתיים להוסיף אותו פה לטובת מי שירצה להוסיף או לאשש דברים (או סתם לקרוא). Orenshafir - שיחה 11:41, 26 באפריל 2009 (IDT)תגובה

מדוע בוטלה המחיקה שלי?[עריכת קוד מקור]

אין שום סיבה לכתוב על כל מיני שמועות שווא, אם הן לא נכונות הן פשוט לא נכונות, למה הן צריכות להיות מוזכרות? Neriag - שיחה

ראה בתקציר העריכה. ברק שושני - שיחה 23:28, 20 במאי 2009 (IDT)תגובה
מי מגדיר איזו שמועה מוכרת ואיזה לא? אני שמעתי שלג'ירפה יש קרן ורודה על האף, זה אומר שצריך לכתוב בערך על ג'ירפה - "עם זאת, לא נכונות השמועות כי לג'ירפה יש קרן ורודה על האף" ?! Neriag - שיחה
אלה שמועות ידועות ביותר, ואני חושב שנכון להתייחס אליהן. אבל, לא במשפט גרוע כמו "אולם, אין נכונה המעשייה בדבר היותו תלמיד בינוני ומפר משמעת וגם אין נכונה השמועה בדבר היותו דיסלקט" אלא במשפט נורמלי כמו "לשמועות בדבר היותו תלמיד בינוני ולא ממושמע, או היותו דיסלקט, אין שחר". והייתי שם את המשפט הזה בהערת שוליים ולא בגוף הערך. בכל זאת, עלינו לכתוב מה איינשטיין היה, ולא מה לא היה. ‏odedee שיחה 00:19, 21 במאי 2009 (IDT)תגובה
מסכים. ברק שושני - שיחה 09:24, 21 במאי 2009 (IDT)תגובה
כבר שלושה ימים שאף אחד לא התנגד. מצוין , אני עורך את זה להערת שוליים של "קיימות שמועות על דבר היותו תלמיד בינוני ולא ממושמע, או על דבר היותו דיסלקט, לשמועות אלו אין שחר". Neriag - שיחה

ocd? מוגבלויות אחרות?[עריכת קוד מקור]

ראתי באיזה שהוא אתר שכתוב עליו שהוא היה ocd זה נכון?

נראה לי שלו, אלו שמועות מוכרות. איתי פ - שיחה 22:58, 7 ביולי 2009 (IDT)תגובה

הערה חשובה[עריכת קוד מקור]

קראתי בספר אשר נכתב על ידי מומחה בתחום שקיימות נסיבות אחרות למותו של איינשטיין.האם הנני רשאי לתקן את השגוי בטקסט?(התייעצתי משום שזהו ערך מומלץ ולא רציתי להזיק).פואנקרה - שיחה 16:29, 6 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

תוכל לצטט את אותו מומחה עם הוספת מקור מדויק. אם אתה חושש, אתה יכול לכתוב כאן את מה שאתה רוצה להוסיף, ומישהו כבר יוסיף או התייחס לדבריך. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם17:02, 6 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
ראשית, ברצוני לציין שאין צורך לפרסם את אותה הודעה במקומות שונים כפי שעשית, מספיק לכתוב אותה בדף השיחה של הערך. זה לא עניין כזה חשוב שצריך לפרסם אותו גם בדף השיחה, גם בלוח המודעות, גם בהכה את המומחה וגם בדפי שיחה של משתמשים... לגופו של עניין: מהו בדיוק התיקון שאתה מבקש לבצע? גם בערך העברי וגם בערך האנגלי כתוב שהוא נפטר כתוצאה מדימום פנימי, ובאחרון יש גם מקור שנראה אמין. ברק שושני - שיחה 17:20, 6 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
באיזה ספר מדובר, ומי המומחה? תומר א. - שיחה 18:20, 6 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
שיחזרתי את תרומותיך לערך.
  • לעיניין המוות, קודם כל נראה על מה אתה מסתמך. גם מחקת שם את סיפור המילים האחרונות שלו, ללא שנתת שום סיבה.
  • גם התוספת בעיניין איינשטיין והפצצה הגרעינית לא טובה. גם לא נמצאת במקום טוב, גם גרמה לכפילויות, וגם אפולוגטית מדי. emanשיחה 19:08, 6 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
התוספת לגבי פצצת הביקוע הגרעיני באמת גרועה וטוב שהוסרה. לגבי המוות, תמוה בעיני שאחרי פניות לכל כך הרבה דפים, התעלמת מהתשובות והלכת ושינית מיד, ואפילו לא טרחת לתת מקור לשינויים שביצעת. אני ראיתי בספרים אחרים שנאמר לאיינשטיין שמצבו עלול להביא למותו, ותשובתו הייתה בסגנון "לא ברור מה ההתרגשות, כל אחד מת מתישהו". בביוגרפיה של איינשטיין שכתבו Alice Calaprice ו-Trevor Lipscombe נאמר שלאחר שמצבו החמיר והוא הועבר לבית חולים, הוא מת בשנתו. ‏odedee שיחה 19:32, 6 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
בספר EINSTEINS ELEVATOR-SCIENTISTS WHO CHANGED THE WORLD/FELIX DOTHAN כתוב כך (מתוך הגרסה העברית} "כשאינשטיין היה בן שבעחים חש ברע,הרופאים שבדקו אותו מצאו שחלה באניוריסמה..." וכן הלאה וכן הלאה.אני חושב שהעניין מוצה.פואנקרה - שיחה 17:44, 11 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

מותו[עריכת קוד מקור]

מעניין שבערך לא מופיעה שום פסקה המתארת את מותו של איינשטיין. מיותר לציין שהפסקה הזאת חשובה ביותר, ויש להוסיפה מיידית. Noam - שיחה 19:40, 7 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה

מופיעה פסקה שכותרתה "אחרית דבר". דוד שי - שיחה 21:54, 7 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה
איינשטין ציווה לישרוף את גופתו, ולהשליך את האפר אל נהר בניו ג'רזי. הוא תרם את מוחו למדע והוא נימצא עד היום בתוך צינצנת במכון ויצמן ברחובות. פארוק - שיחה 00:29, 6 במרץ 2011 (IST)תגובה

בחינת המלצה[עריכת קוד מקור]

הצבעה על הסרת/השארת ההמלצה תפתח ביום 1 בדצמבר 2009 ותתקיים כאן, ‏Ori‏ • PTT23:44, 22 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

הפסקה מחוות והוקרות[עריכת קוד מקור]

הפסקה הנ"ל מאוד תמוהה. לצד מחוות משמעותיות כמו קריאה של יסוד על שמו או בחירתו לאיש המאה, מופיעות גם מחוות כמו הנפקת דיוקנו על שטר או ייסוד יום המדע בישראל בתאריך הלידה שלו שהן, בלשון המעטה, חסרות חשיבות. המצב גרוע עוד יותר בפסקה "מבנים אקדמיים בישראל הקרויים על שמו", שאינה מעניקה שום מידע מהותי לגביו פרט לרשימה חסרת תכלית. AMIRBL25 - שיחה 19:42, 30 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

לדעתי יש פה מקום לציין את העובדה ששמו הוא רכוש האוניברסיטה העבריות בירושלים, ואולי להזכיר את הסיפור עם ביבי אינשטיין. זה שהם נתנו לחברת אנימציה (נדמה לי דיסני) לעשות סדרת ילדים עם שמו. ירון ק. - שיחה 09:46, 14 במרץ 2010 (IST)תגובה
תרגיש חופשי להוסיף! טוקיוני 13:48, 14 במרץ 2010 (IST)תגובה
המחוות שקיבל בישראל הן בכלל לא שוליות ולכן אין בעיה בהזכרתן. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:44, 14 במרץ 2010 (IST)תגובה

איינשטיין, פוליטיקאי שלפעמים עסק גם בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

לערך נוסף קטע ארוך (ארבע פסקאות), מלווה בתצלום של מכתב שהסטטוס שלו מבחינת זכויות יוצרים אינו ידוע, העוסק בעמדתו של איינשטיין ביחס לסכסוך בארץ ישראל. זו התייחסות גדולה במידה ניכרת מההתייחסות לכל הישג של איינשטיין בתחומי הפיזיקה, ולכן מציגה את איינשטיין כפוליטיקאי שלפעמים הקדיש מעט מזמנו לפיזיקה. לפיכך שחזרתי את התוספת. ניתן לתמצת אותה לשניים-שלושה משפטים, ורצוי שלא ייכתבו בהם שטויות כמו סיפורו של מכתב משנת 1948 שבו "גינו את מפלגת הליכוד", ודעתו של איינשטיין על "האירגון". על שטויות אלה אומר הכותב (ראו להלן) "לא פרסמתי שום דבר שהוא לא מדוייק".דוד שי - שיחה 22:39, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אין לכך חשיבות. דעתו של איינשטיין חשובה מאוד בענייני פיזיקה, אבל לא חשובה במיוחד בענייני פוליטיקה. ‏odedee שיחה 22:41, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אני לא מבין איך דוד יכול לקרוא להבדל בין "ציוני סוציאליסט" ל"ציוני נלהב" הבדל זניח, ולמחוק את שלושת הפסקאות שהשקעתי בהם בלי נימוק. ספרים חדשים יוצאים היום בעקבות הפרסומים של הכתבים של איינשטיין ושופכים אור על השקפתו ופעילותו הפוליטית. אני מאמין שאיינשטיין עצמו היה שמח אם היה רואה שעושים עם שמו צדק. שיהיה מזוהה עם דעותיו המקוריות כפי שפורסמו. לא פרסמתי שום דבר שהוא לא מדוייק. Messingo8 - שיחה 22:38, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אין לי התנגדות ל"ציוני סוציאליסט", אף שרצוי להביא אסמכתא לכך. הסיבה לשחזור היא ארבע הפסקאות שבהן עסקתי לעיל, ולא המילה "סוציאליסט". דוד שי - שיחה 23:02, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה

רצוי להביא אסמכתא? האסמכתא היא בדיוק כל הדברים שפרסמתי אותם אתה מוחק בפזיזות ומבטל בנימוק המפורט הבא: "שטויות". Messingo8 - שיחה 23:05, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה

בתור התחלה, כדאי שתלמד לקרוא ולספור. בדף שיחה זה יש שני מתנגדים למידע שהוספת, ועוזי מתנגד למידע זה בעצם הסרתו. זה שלושה מתנגדים לתוספת שלך, ואיש אינו תומך מלבדך. דוד שי - שיחה 23:26, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה

דוד היקר, אני מתענג על הניסיון המר שלך לסלף את המילים של עודד, מנהלי ויקיפדיה ישמחו לראות, שבגרסאות קודמות של שיחה זו, העתקת את תגובתו של עודד אל תגובתי הישנה, כשלאמיתו של דבר, עודד פונה אלייך באומרו: "אין לכך חשיבות. דעתו של איינשטיין חשובה מאוד בענייני פיזיקה, אבל לא חשובה במיוחד בענייני פוליטיקה.". זוהי אמירה צינית, כנראה שלך לא יזיק ללמוד לקרוא, אחרי הכל. אני תומך בתוספת שלי, עודד תומך בתוספת שלי, אני לא מבין גדול בתורת הקוונטים, אבל ביחד זה יוצא 2. עוזי ואתה מתנגדים, אולם טרם שמעתי נימוק לטענה שסיווגה את כל שעות ההקלדה שלי כ"שטויות". וגם עוזי החביב טרם נשמע קולו. פעם שלישית גלידה: אני מחכה לנימוק.Messingo8 - שיחה 23:38, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה

נימוקי ניתנו בצורה ברורה בתחילת דיון זה. באשר לדבריו של odedee, ניסיונך לפרשם בצורה הפוכה ממה שנאמר בהם מעניין, אך לא מועיל. כיוון שאתה חוזר שוב ושוב לגרסתך, חרף התנגדות ניכרת לה, חזרתי לגרסה יציבה, וביקשתי את חסימתך. דוד שי - שיחה 23:41, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה
Messingo8, אתה טועה ביותר בהבנת דברי, כנראה שלא הייתי ברור מספיק. כתבתי במפורש: אין חשיבות מיוחדת לדעת איינשטיין בעניינים הרחוקים מתחומי מומחיותו. הנ"ל נכון בין אם המדובר בכלכלה, פוליטיקה או דברים אחרים. ‏odedee שיחה 23:50, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה
לדעתי יש מקום להרחיב את הפיסקה על פעילותו הפוליטית של איינשטין, כמו גם חלקים אחרים של הערך, אך הפסקאות ש מסינגו8 כתב הם אפיזודות קטנות ולא משמעותיות ביותר. לא ייתכן שיוקדש יותר מקום לאיגרת שהוא כתב בנוגע ללח"י מאשר להתבטאויות שלו נגד השימוש בנשק גרעיני. טוקיוני 00:58, 12 באפריל 2010 (IDT)תגובה

1. אני מתנצל, באמת לא הבנתי נכון את עודד. עודד - איך אתה מבסס את הטענה שאין "חשיבות מיוחדת לדעותיו הפוליטיות" של איינשטיין? 2. דוד, מרגיז לראות שמחקת את כל השינויים שביצעתי בפזיזות, אם יש בעיה של עריכה בטקסט, אתה מוזמן לבצע שינויים ושיפורים כרצונך, אבל למחוק הכל זה לא פיתרון. 3. מה האובייקטיביות של הערך הויקיפדי? זכותם של הקוראים ושל מערכת ויקיפדיה לקבל תיאור מדוייק של אדם זה.Messingo8 - שיחה 01:00, 12 באפריל 2010 (IDT)תגובה

קיצרתי וערכתי מחדש את כל הערך. הסרתי מהערך כל מיני פירוט מיותר שרשמתי והתמונה עם האיגרת של איינשטיין, הגעתי למסקנה שבכלל המיקום של "פעילותו הפוליטית" של איינשטיין יחד עם "פיתוח תורת היחסות הכללית" ו"מכניקת הקוונטים" הוא מיקום בעייתי. לכן, יצרתי חדש בנפרד "השקפותיות על הפוליטיקה" בדומה ל-"השקפותיו על אלוהים והדת". ושם גם עשיתי תת-כותרת "איינשטיין והציונות".Messingo8 - שיחה 02:24, 12 באפריל 2010 (IDT)תגובה

דוד - לתשומת ליבך, שיניתי את הערך פעם שלישית. כעת, מה שעומד על הפרק הוא שתי פיסקאות שהוספתי בסה"כ, כאשר אחת מהן היא פיסקת ציטוט. הפיסקאות מנוסחות היטב ושיניתי את "פעילותו הפוליטית" ל"השקפותיו על הפוליטיקה" ושמתי את פעילותו הציונית ב"איינשטיין והציונות".Messingo8 - שיחה 09:41, 12 באפריל 2010 (IDT)תגובה

תודה על השינוי האחרון דוד. Messingo8 - שיחה 10:06, 12 באפריל 2010 (IDT)תגובה

דוד בנוגע לשינויים האחרונים שביצעת[עריכת קוד מקור]

מדוע הסרת לגמרי את החלק בו איינשטיין מביע הסתייגות מממשלת בגין? Messingo8 - שיחה 10:12, 12 באפריל 2010 (IDT)תגובה

חושב שזה קשור לכך שבגין התמנה לראשות הממשלה ב-77 ואיינשטיין נפטר ב-55? זהר דרוקמן - Talk to me Goose!10:17, 12 באפריל 2010 (IDT)תגובה

התכוונתי מבגין, לא ממשלת בגין. Messingo8 - שיחה 10:25, 12 באפריל 2010 (IDT)תגובה

זהר, התנגדותו הנחרצת של איינשטיין לבגין לא צריך להיות דבר מוסתר בפני הציבור הישראלי, גם רק כי אתה במקור גדלת בהתנחלות לא משנה את דעותיו הפוליטיות האמיתיות של איינשטיין שיכולות לפגוע באג'נדה הפוליטית שלך. אני ממתין לנימוק או איזושהיא טענה עם שחר לבסס את העובדה שמחקת פיסקה שלמה. איך זה שטויות? נמק את טענתך.Messingo8 - שיחה 10:43, 12 באפריל 2010 (IDT)תגובה

הליכוד קמה רק ב-73, בשם אלוהים! אתה בכלל טורח לקרוא את הדברים שאתה מכניס לערך? לא ייתכן שתכניס כאלה טעויות לערך מומלץ. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!10:46, 12 באפריל 2010 (IDT)תגובה
אתה לא יכול לתקן את הערך במקום להיות חכמולוג ולמחוק פיסקה שלמה? ולעשות איתי מלחמות עריכה? Messingo8 - שיחה 10:51, 12 באפריל 2010 (IDT)תגובה
עיון קצר בקישור מורה שההתנגדות הייתה לתנועת החרות וקודמי טעה בשני מילים. האם הפיסקה עצמה לגיטימית - להערכתי כן. ‏DGtal10:53, 12 באפריל 2010 (IDT)תגובה
איינשטיין היה פציפיסט, ולכן טבעי שדעתו לא הייתה נוחה מלח"י ואצ"ל. עמדתו בעניינם בנאלית ביותר, שהרי ארגונים אלה היו ארגונים קטנים, שנרדפו לא רק על ידי ממשלת המנדט, אלא גם על ידי היישוב היהודי ("הסדון") וממשלת ישראל (לח"י הוכרז ארגון טרור על ידי ממשלת ישראל, בעניין האצ"ל ובגין יש את "אלטלנה"). לפיכך אין כל חשיבות לעמדתו של איינשטיין בנושא זה. דוד שי - שיחה 20:11, 12 באפריל 2010 (IDT)תגובה
אני מסכים עם דיג'יטל. יש מקום לפיסקה אודות דעתו של איינשטיין על המחתרות ועל תנועת החירות, בעיקר כשהיא מלווה במקורות אמינים. להגיד "עמדתו בעניינם בנאלית ביותר" זה טיעון לא מובן. אנחנו אנציקלופדיה - הרבה מהמידע כאן הוא בנאלי. פיסת מידע לא חייבת להיות סקופ מרעיש על מנת להיכנס לאנציקלופדיה. גם העובדה שאיינשטיין זכה בנובל היא בנאלית וידועה - לא נכתוב את זה בערך עליו? אני מצטרף לתומכים בהחזרת הפיסקה. טוסברהינדי (שיחה). וכנראה שיש תחרות על החתימה הארוכה ביותר. אני אוהב תחרויות. אפילו מאוד. ולכן אני מקווה שהחתימה שלי תנצח. אתם חושבים שהיא תנצח? לו יהי. 02:20, 13 באפריל 2010 (IDT)
מסכים עם דוד שי. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 02:23, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה
גם זה בנאלי... :-) טוסברהינדי (שיחה). וכנראה שיש תחרות על החתימה הארוכה ביותר. אני אוהב תחרויות. אפילו מאוד. ולכן אני מקווה שהחתימה שלי תנצח. אתם חושבים שהיא תנצח? לו יהי. 02:26, 13 באפריל 2010 (IDT)
כנ"ל. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 02:27, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה
שכחת לומר "טול קורה מבין עיניך". טוסברהינדי (שיחה). וכנראה שיש תחרות על החתימה הארוכה ביותר. אני אוהב תחרויות. אפילו מאוד. ולכן אני מקווה שהחתימה שלי תנצח. אתם חושבים שהיא תנצח? לו יהי. 02:39, 13 באפריל 2010 (IDT)
לדעתי כדי להוסיף פסקה נפרדת על דעותיו הפוליטיות של איינשטיין ולהוסיף את דעותיו על האצ"ל והלח"י בחלק העוסק בפציפיזם שלו. כל הנושא הזה לא מסוקר כהלכה לדעתי בערך. יורי - שיחה 02:53, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה
לאור הדעות שהובעו כאן, החזרתי את המידע, תוך צמצומו. דוד שי - שיחה 07:08, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה
יש אלפי ציטוטים שאיינשטיין כתב, מעניין מה הקריטריון לציטוט כזה ולא אחר
סתם לדוגמה הבאתי כמה מתוך הספר "כמו שאיינשטיין אמר" של אליס קלפרייס:
על המתפללים בכותל כתב - "מחזה פתטי של אנשים בעלי עבר וחסרי הווה".
על גרמניה - "אחרי שהגרמנים טבחו את אחי היהודים באירופה, לא יהיה לי עוד קשר עם גרמנים".
על עישון מקטרת - "עישון מקטרת תורם לשיפוט רגוע ואובייקטיבי של עניני אנוש".
פסיכואנליזה - "הייתי מעדיף להשאר בחשיכה ולא לעבור אנליזה".
לאומיות - "לאומיות היא מחלת ילדות. זאת החצבת של האנושות. " (כש"א עמ' 125)
ממשלה עולמית - "ההצלה היחידה לציוויליזציה ולמין האנושי מצויה בכינון ממשלה עולמית והבטחת ביטחונן של האומות על פי צדק." (שם עמ' 126).
קומוניזם - "מעולם לא הייתי קומוניסט, אבל אילו הייתי, לא הייתי מתבייש בכך."
תנ"ך - "אני קורא בתנ"ך לעתים קרובות, אבל הטקסט המקורי אינו נגיש לי". (שם 139).
אפי ב. • התחברו לרגשותיכם11:38, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה
עד כמה שראיתי התוספת הוכנסה לפרק "איינשטיין והציונות". יוסאריאןשיחהערביי הרצליה כבר לא כועסים 11:42, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה
צריך לדעתי להוסיף פסקה על הפציפיזם שלו, על חרטתו על עידוד יצירת פצצת האטום, על סלידתו מהרעיון של לאומיות, על רצונו לראות בכינון ממשלה עולמית ועל התנגדותו למקרתיזם. השאלה איך צריך לקרוא לפסקה כזו? "ההשקפות הפוליטיות של איינשטיין"? אפי ב. • התחברו לרגשותיכם15:49, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה
התוספת לדעתי מיותרת. איינשטיין הוא פיזיקאי ולא פרשן פוליטי, ומאחר שלא חיי בארץ סביר שהושפע מפוליטיקאים עבריים שתמכו במפא"י והתנגדו לאצ"ל. באותה מידה, למה לא לצטט באיזה מפלגה בארצות הברית הוא תמך (רפובליקנים/דמוקרטים)? לא כל דבר שהוא אמר חייבים להזכיר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:59, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה
זו שאלה כבדת משקל, ואף אני התלבטתי בה, שהרי איינשטיין הביע דעתו בנושאים רבים. בכל אופן, כיוון שמדובר באדם שהוצעה לו משרת נשיא מדינת ישראל, יש חשיבות מסוימת לדעתו בנושאי ישראל. פרשנותך "סביר שהושפע מפוליטיקאים עבריים" מגמדת את איינשטיין. סביר יותר שאת דבריו החריפים אמר משום שבטאו את דעתו ותפיסת עולמו. דוד שי - שיחה 20:14, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה
איינשטיין גם מושפע מאחרים ולא כל דבר שהוא אומר זו תורה מסיני. למשל, כאשר הרמן מינקובסקי ניחס את תורת היחסות הפרטית עם 4-וקטורים ומטריקה פסאודו-רימאנית, איינשטיין התבטא שהוא לא מבין מדוע צריך לסבך במתמטיקה תורה פיזיקלית שעקרונותיה פשוטים ויפים. רק מאוחר יותר הוא הבין שהדרך היחידה לנסח את תורת היחסות הכללית היא על ידי הכללת עבודתו של מינקובסקי. כמו כן, למרות שהיה פציפיסט הוא שוכנע והסכים לחתום על מכתב המאיץ בארה"ב לפתח נשק גרעיני. גם פרשת הקבוע הקוסמולוגי מעידה על כך. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:54, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה

עם כל הרצון של אנשים פה למדוד את הערך והחשיבות של הדעות של איינשטיין, הלח"י והאצ"ל, בויקיפדיה, מוארים באור של צדק, למרות ההכרה של דוד שצדק הוא הדבר האחרון שהם התעסקו בו. mathknight - תנועת החירות שהוקמה על ידי מנחם בגין, הייתה מפלגה שבשיאה הכילה 28 מנדטים ולימים נהפכה למפלגת הליכוד שהיוותה את הממשלה, ממש לא מיותר. אפי ב. ויורי, התנגדותו של איינשטיין למפלגת החירות בישראל הוא משהו שקשור לציונות לא לפציפיזם, אותו דבר בנוגע לאצ"ל וללח"י שהיוו חלק מהרביזיוניזם הציוני.Messingo8 - שיחה 23:01, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה

מעמדו של איינשטיין חורג ממעמד של פיזיקאי גרידא. ולכן על אף ההסתייגות של MathKnight, הוספתי פסקה על תפיסותיו הפוליטיות. פצפיזם. לאומיות. קומוניזם. ממשלה עולמית וכדומה. נראה לי שהדברים גם שופכים אור על אישיותו. הקפדתי לשמור על הציטוטים שלו. כמעט לכל משפט יכולתי להביא מקור, אך ניסיתי למעט בכך. הערות ותגובות יתקבלו ברצון. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם23:31, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה

בעיות בפיסקה של אפי[עריכת קוד מקור]

אפי, דבר ראשון, תשמור על הכרונולוגיה והקוהרנטיות של הערך. אתה לא יכול להגיד שהוא מיתן את תפיסותיו הפציפיסטיות ואז מיד אחרי זה להקדיש שתי פיסקאות שלמות על כמה שהוא פציפיסט. דבר שני, אני מריח פה כמה בעיות תרגום, תחשוף בבקשה את הלינקים שאתה מתרגם מהם, רצוי גם שתביא לינקים עם איך שהדברים נאמרו בהקשר האמיתי שלהם, כלומר לאיזה שאלה בדיוק איינשטיין ענה כשהוא אמר את הדברים האלה, ובאיזה תאריך. Messingo8 - שיחה 23:37, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אני לא מזהה את הבעיות הכרונולוגיות שתיארת. הוא מיתן את תפיסותיו ועדיין נותר מישהו שמתעב מילטריזם ורואה פטריוטיזם כטמטום. הכל מבוסס על ציטוטים מהספר "כמו שאיינשטיין אמר" בהוצאת הד ארצי, בעיות בתרגום תפנה אל איתן בן נתן, שאני מניח שהתרגום שלו די מוסמך. אני מצאתי כטרחנות מיותרת להביא מקור על כל חצי משפט, ולכן הבאתי מספר מקורות ראשיים, ולא 15-20 מקורות בפסקה אחת. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם23:52, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אין לי כח להתעסק בזה בכלל, לקח לי יומיים ושלוש חסימות רק להכניס לערך שתי פיסקאות. אני אתן כבר למשתמשים אחרים לטפל בזה. Messingo8 - שיחה 00:25, 14 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אני רואה שתיקנת את הדברים טיפה. הוספתי לתיקונים שלך איחדתי את הפיסקאות ומחקתי את ה20 ציטוטים שנתת לגבות את העובדה שהוא התנגד ללאומיות. אני חושב שציטוט אחד יספיק, אתה לא חושב? Messingo8 - שיחה 02:17, 14 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אתה מציג את איינשטיין כאילו הוא איזה בן אדם סהרורי שלא סגור על עצמו ועל הדעות הפוליטיות שלו. "אחרי השואה הוא טען כי הוא "פציפסט מסור" אבל לא מוחלט. אפי, איך בן אדם יכול לטעון על עצמו תגיד לי? Messingo8 - שיחה 02:33, 14 באפריל 2010 (IDT)תגובה

המשך - הוא דגל "בהקמת ממשלה עולמית שמבוססת על חוקה ברורה שתאושר בידי האומות, שתגן על הציוויליזציה וחירויות הפרט, ותפתור את הסכסוכים שבין האומות באמצעים משפטיים, ורק בידה תהיה השליטה על הנשק ההתקפי".[16].

אפי, כל המילים שאתה משתמש בהם והפירוט המיותר, מציגים אג'נדה ששמה את איינשטיין כאדם סהרורי שלא סגור על דעותיו הפוליטיות. אני לא בטוח שזה המטרה של הערך בויקיפדיה. מי אמר שאיינשטיין "דגל" ברעיון הזה? אתה יותר מדי שקוף, תמתן את המילים שלך בבקשה, למה מאוחר עכשיו ואין לי כח להתעסק בזה. Messingo8 - שיחה 02:33, 14 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אני מציע לך לעמוד בהבטחתך כמה שורות למעלה, שתתן למשתמשים אחרים לטפל בזה. מגוחך מה שאתה מנסה לייחס לי. אין לי שום עניין להציג את איינשטיין באור כזה או אחר, כפי שאתה טוען. וכבודו של איינשטיין במקומו מונח. למעשה עברתי על מגוון ציטוטים מאוד רחב שלו וגיבשתי אותם לעמדה. מי אמר שהוא דגל ברעיון של ממשלה עולמית? הוא בעצמו, במגוון רחב של אמירות רבות. אם אתה לא מכיר את הנושא, הנח לאחרים לטפל בו בלי לעשות messing. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם12:41, 14 באפריל 2010 (IDT) תגובה

ויקיפדיה בוקר טוב - "תפיסותיו הפוליטיות"[עריכת קוד מקור]

הפסקאות שאפי הוסיף מיותרות, בלשון המעטה. כל הפיסקאות סותרות חלק אחר שבמאמר "המשך חייו", שנערך כבר בצורה יפה על ידי דוד. הפיסקה הראשונה כבר מסוקרת ב"המשך חייו". הפיסקה השנייה מוגזמת, ציטוטים מעל הנדרש, שמה את איינשטיין באור שלילי ושקרי, יפה נפש מהסוג הגרוע ביותר. הפיסקה השלישית כבר מסוקרת ב"המשך חייו", ואחרי שאפי ביסס את הטענה שאיינשטיין הוא פציפיסט יפה נפש שמתנגד לכל סוג של לאומיות, נאמר בה "אחרי השואה הוא טען כי הוא "פציפסט מסור" אבל לא מוחלט", איך איינשטיין טוען על עצמו?! איינשטיין טוען על עצמו שהוא "פציפיסט מסור" ועוד "מיד לאחר השואה", כאילו איינשטיין עומד מאחורי דוכן נאשמים בבית משפט והוא מתבקש לנמק את שינוי עמדותיו הסהרורי. הפיסקה הרביעית, קובעת במה איינשטיין דוגל. איינשטיין התבטא פעם ואמר ש"פוליטיקה היא בשביל הרגע, המשוואה היא לנצח". אפי, אם יש משהו שאיינשטיין דוגל בו, זה תורת היחסות. הפיסקה החמישית מגוכחת יותר מדי: "ביחס לייצור הפצצה הגרעינית בידי ארה"ב, הוא הביע חרטה על כך שדירבן את הנשיא רזוולט, וראה במהלך זה את השגיאה היחידה בחייו[19]. הצידוק היחיד שהוא ראה לבניית הפצצה, היה הסיכון כי הגרמנים יקדימו לעשות זאת, ואילולי החשש הזה לא היה נוקף אצבע" אילולי החשש הזה לא היה נוקף אצבע? מה? עכשיו איינשטיין הוא פרזיט ולא אכפת לו מהעולם? אז מה נימקת שעה שהוא כזה פציפיסט ומתנגד ללאומיות? ניסוח גרוע. תוספות מיותרת. מסוקר כבר בהמשך חייו. Messingo8 - שיחה 21:29, 14 באפריל 2010 (IDT)תגובה

חוץ מזה, עשיתי כבר השקפותיו הפוליטיות לפני אפי, דוד מחק את זה וצירף את זה להמשך חייו. Messingo8 - שיחה 22:03, 14 באפריל 2010 (IDT)תגובה
הבנתי למה כל מה שכתבת נראה כמו אבסורד. כל מה שרשמת ביסס את העובדה שאיינשטיין התנגד ללאומיות, פיסקה שלמה השקעת על השקר הזה. איינשטיין התנגד ללאומנות לא לאומיות. זו שגיאת תרגום. פתח מילון בבקשה. Messingo8 - שיחה 22:40, 14 באפריל 2010 (IDT)תגובה
Messingo8, אם אתה לא מבין איך העניינים מתנהלים כאן, אז אסביר לך. אתה כותב בדף השיחה ומחכה לתגובה, והכוונה לא לתגובה של עצמך על עצמך אלא שם אחרים. רק לאחר שיש דיון, משנים את מה שכתוב בערך, בהתאם להסכמות שהתקבלו בדיון. שינוי בכוח של הערך, יביא לשחזור, ועלול אף להביא לחסימה שלך. כל מה שכתבתי כתוב בספר "כמו שאיינשטיין אמר", אנא לך לקרוא אותו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם22:55, 14 באפריל 2010 (IDT)תגובה
לא זה לא עובד ככה. כל שקר וסילוף שאתה מכניס לערץ מומלץ ייצא ברגע שייכנס, נסה אותי. זה שאין פה אף אחד חוץ ממני לנקות את השם של איינשטיין לא יגרום לי להפסיק. ככה זה עובד. בספר "כמו שאיינשטיין אמר" כתוב שאיינשטיין התנגד ללאומיות? אין לי את הספר הזה, אני רוצה עכשיו ציטוט מלא מהספר שמוכיח את הטענה המגוכחת והמפגרת הזאת. Messingo8 - שיחה 23:03, 14 באפריל 2010 (IDT)תגובה
הפסקה שכתבתי היא מרובת המקורות בערך ולך זה לא מספיק. כנגד הטענה של הבורות, שהדבר לא נראה לך הגיוני, אני רק יכול לומר לך לך לקרוא וללמוד, ועל זה אמרו חז"ל "לא ראיתי - אינה ראייה". בכל אופן בכדי שלא תרגיש שאני מתעלם ממך, אז הנה כמה ציטוטים בשביל ההתחלה: לאומיות - "לאומיות היא מחלת ילדות. זאת החצבת של האנושות. " ("כמו שאיינשטיין אמר" עמ' 125). "לאומיות איננה לדעתי, אלא רציונליזציה אידאליסטית למילטריזם ותוקפנות" (טיוטא ראשונה של נאום ברויאל אלברט הול 1933, שם עמ' 125). "אותו כתם נגוע מגפה של הציוויליזציה - יש לטהרו מהר ככל האפשר. גבורה על פי פקודה, אלימות מחוסרת הגיון, וכל הטמטום הבזוי המכונה פטריוטיזם - אני שונא את כל אלה בלהט! כמה נבזית ומתועבת היא המלחמה! הייתי מעדיף להיקרע לגזרים מלקחת חלק בעסק נתעב כזה" (אמונתי - 1930, שם עמ' 115). "מעולם לא הייתי קומוניסט. אבל אילו הייתי, לא הייתי מתבייש בכך". (מכתב ללידיה יוז, 1950, שם עמ' 127). "אני פצפיסט מסור, אבל לא מוחלט, זאת אומרת אני מתנגד לשימוש בכוח בכל מצב, אלא אם כן אתה מתעמת עם אוייב הרואה בהכדת חיים מטרה בפני עצמה". (מכתב לעיתונאי יפני, שם עמ' 112). לגבי נקיפת האצבע, הכוונה לדרבון ארה"ב לייצר פצצה גרעינית - "אילו ידעתי שהגרמנים לא יצליחו לייצר פצצת אטום, לעולם לא הייתי נוקף אצבע" (ולנטין, הדרמה של איינשטיין, שם עמ' 121). לגבי ממשלה עולמית - "ההצלה היחידה לציוויליזציה ולמין האנושי מצויה בכינון ממשלה עולמית והבטחת ביטחונן של האומות על פי צדק." (שם עמ' 126 ויש עור הרבה). --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם00:15, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה

יפה מאוד אפי. כל הציטוטים המלאים שאתה חושף עכשיו, כמו ה"נקיפת אצבע" מראים את השיבוש קונטקסט שעשית לאיינשטיין. הספר הזה "כמו שאיינשטיין אמר", מכיל שגיאות תרגום. לא יזיק לך לקרוא עם טיפה מחשבה ביקורתית, באמת נראה לך הגיוני שאלברט איינשטיין יתנגד ללאומיות? זה אומר בכלל משהו? יש בזה היגיון? זו דעה פוליטית בכלל? בבקשה, בבקשה, בבקשה. תפעיל את הדבר הזה שיש לך בין האוזניים. זה שזה כתוב בספר לא אומר שזה הגיוני. יש ערך בויקיפדיה בדיוק על זה: לאומיות#לאומיות מול לאומנות

הדברים שאתה מצטט מ"טיוטא ראשונה של נאום ברויאל אלברט הול 1933, שם עמ' 125" הם דברים שנאמרו ב1933, אתה יודע מה קרה בשנה הזו? הנאצים עלו לשלטון. "מעולם לא הייתי קומוניסט. אבל אילו הייתי, לא הייתי מתבייש בכך", אי אפשר לגזור מהציטוט הזה שאיינשטיין דוגל בקומוניזם.Messingo8 - שיחה 01:01, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה

למקרה, שעדיין לא הבנת אפי הנאצים היו לאומניים. לא לאומיים. תקרא את המשפט הזה מיליון פעמים לפני שאתה חושב על להגיב לי. Messingo8 - שיחה 01:14, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה
מסינגו, אני מבקש ממך להפסיק להתלהם. אתה המלומד הגדול טוען שהמתרגם של הספר טעה, עליך מוטלת חובת ההוכחה. הדברים שאיינשטיין כתב לא היו מכוונים לנאצים בלבד. אם איינשטיין היה פצפיסט והתנגד למלחמות בכל תוקף, וגם להתחמשות של מדינות, רצה ממשלה עולמית, טען כי פטריוטיזם הוא טמטום, אנשים במצעד גרמו לו לתיעוב, סביר מאוד שהוא גם התנגד ללאומיות. בקשר לקומוניזם אתה מסלף את דבריי. ובכלל יש לך את הכישרון להציג דברים באופן קיצוני. תרגיע את עצמך. זה שאתה טוען שאחרים כותבים שקרים, לא באמת אומר שאחרים כותבים שקרים. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם01:20, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה
אני לא יודע אם אתה קורא מה שאתה כותב בערך כתבתי "ביחס לקומוניזם חשב כי זו שיטה ראויה ואף שלא דגל בה לא היה מתבייש בכך." איך הסקת מכך שכתבתי שהוא דגל בקומניזם כפי שכתבת למעלה. בדבריך כמה שורות ממעל יש הטעיה של ממש. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם01:30, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה
ועוד משהו. מה אתה מתפלא בקשר ליחס שלו ללאומיות. אתה התעקשת להכניס את הציטוט שלו לגבי חזונו למדינה יהודית "המודעות שלי לטבע המהותי של היהדות נוגד את הרעיון של מדינה יהודית עם גבולות, צבא, ומידה של כח זמני, צנוע ככל שיהיה.". אם כן, איינשטיין עצמו לא רק התנגד ללאומנות יהודית, אלא אף הרעיון של מדינה עם גבולות וצבא אף צנוע לא מצא חן בעיניו. ובנוסף, מתיעובו למילטריזם ולמלחמות אפשר להבין שהוא לא רואה את הלאומנות והפשיזם כמחלת ילדות וחצבת אלא יותר כמו סרטן, ומכאן אפשר להניח שהיחס של התלהבות ממדינה, והזדהות חזקה עימה, שבא לעיתים על חשבון ההתיחסות לשאר העולם, ובקיצור מה שאנחנו מכנים לאומיות, אותה דוקא הוא ראה כמחלת ילדות וחצבת שיש להגמל ממנה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם02:08, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה

תקרא את הקישור על ההבדל בין לאומיות ללאומנות.Messingo8 - שיחה 02:23, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה

איך אתה מבסס את הטענה ש"איינשטיין חשב שזו היא שיטה ראויה"? אל תגיד לי שאתה מבסס את הטענה הזו על סמך הציטוט העלוב שהבאת על ההתבטאות שלו על קומוניזם.Messingo8 - שיחה 02:28, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה
לתואר "עלוב" אין מקום כאן. תרגיע את ההתנסחויות שלך. ‏odedee שיחה 02:45, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה

יש הרבה מקום לתואר "עלוב". אם הציטוט שבשמו מחליטים שאיינשטיין קומוניסט, לא באמת מתאר אותו ככזה, מכאן שהציטוט עלוב.Messingo8 - שיחה 02:49, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה

טוב. אני מזהיר אותך אם כן, שהתבטאויות נוספות בסגנון הזה יביאו לחסימתך, כדי שבמהלך החסימה תתחיל לקרוא את דפי המדיניות של ויקיפדיה, ותעזוב את הערך על איינשטיין לנפשו. ‏odedee שיחה 02:55, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה
נראה לי עודדי מדבר על זה. יורי - שיחה 02:57, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה

עודד, לקרוא לציטוט עלוב זה לא בסדר? אני נזהר לא לקחת נשימה אחת יותר מדי שאני לא אקבל פה בטעות חסימה. Messingo8 - שיחה 03:01, 15 באפריל 2010 (IDT)תגובה


לא התעצלתי והלכתי לברר אצל מרצה לתרגום סימולטני בבר אילן וזוהי הייתה תשובתה:
"באנגלית, בצרפתית ובגרמנית יש להם כינויים שונים כאשר מדובר בשם תואר. National זה לאומי, Nationalistic או nationalist זה לאומני – מילה שלילית עם הקשרים קיצוניים (שנאת זרים ובוז לתרבויות אחרות). עם זאת, אינני יודעת מתי נוצר הבידול בין שתי המילים. יכול להיות שבתקופתו של איינשטיין הייתה רק מילה אחת, לאומי, ורק אחר כך, כאשר התחילו לראות ברגש הלאומי משהו שלילי, טבעו את המילה "לאומני" כדי לבדל אותה מלאומי "סתם".
כאשר מדובר בשם-העצם, יש בשלוש השפות רק מילה אחת, nationalism. בעברית יש לאומיות ולאומנות, אבל בשלוש השפות האירופיות הללו אין בידול. כדי להבדיל אומרים "לאומיות קיצונית": radical nationalism, extreme nationalism. גם בצרפתית כך, בגרמנית אינני בטוחה. וגם במקרה הזה, אני לא יודעת מתי התחילו להשתמש ב"קיצוני"."
עכשיו נותר לבדוק מה היה כתוב במקור בכתביו של איינשטיין, ואם מדובר בשם עצם הרי שאין בידול ממשי. התרגום "לאומנות צרת אופקים" בהרצאתו ("חובתנו לציונות") לביטוי narrow nationalism מתגלה כלא מדוייק וצריך להיות בכיוון של "לאומיות צרת אופקים". מעבר לכך הרעיון שלו על ממשלה עולמית, הוא רעיון חשוב ודגול, שהוא חזר עליו פעמים רבות, ויש להחזירו. יתר על כן, אפשר לראות מימוש חלקי שלו ב"איחוד האירופי". מעבר לכך הציטוטים שלמעלה מדברים בעד עצמם. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם01:10, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה

קודם כל, במקור זה "Narrow minded nationalism", דבר שני, הביטוי מדוייק. יאללה אפי, תמצא את מקור כתביו. אני מחכה. אני לא מאמין שאני אומר את זה בפעם השלישית אבל אין לי ברירה. תלך לקרוא על ההבדל בין לאומיות ללאומנות. מה שמצחיק פה זה ויקיפדיה. אני היחיד פה שאכפת לו מאיינשטיין פתאום? כשאני הוספתי מידע על התנגדותו לימין בישראל כל הקהילה קמה לתחייה פה כמו עצים בשר הטבעות, כשאתה עושה מאיינשטיין קומוניסט (אה?#!) שמתנגד ללאומיות (מה?@!) כולם שותקים...?Messingo8 - שיחה 03:41, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אפי, תתחבר למציאות. העם היהודי הוא עם שהייתה לו שאיפה להגדרה לאומית, להכרה בתור מדינת לאום. ואיינשטיין תמך בו, אז איך, תסביר לי, איך יכול להיות שאיינשטיין התנגד ללאומיות? Messingo8 - שיחה 04:05, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה
פשוט אין מילה כזו באנגלית שמשמעותה לאומנות. האם לא הבנת את זה? אתה פשוט מנסה לברוא את איינשטיין בצלמך. ומנסה לאנוס את התרגום שיתאים לתפיסה שלך. שאלתי את המרצה לתרגום כיצד יש לתרגם את הביטוי בנאומו "חובתנו לציונות" והיא כתבה לי:
"יש כל מיני אפשרויות: לאומיות קרתנית, לאומיות צרת-אופקים, לאומיות מסתגרת. זה ביטוי ייחודי לו, כלומר מקורי ולא מקובל."
ולכן גם צדק המתרגם של הספר "כמו שאיינשטיין אמר". אבל אתה חכם מכל המתרגמים שבעולם. אל תעוות שוב את דבריי. אני לא מנסה לעשות אותו קומוניסט, אלא כתבתי שהייתה לו סובלנות כלפי הקומוניזם. ובקשר ללאומיות לא הסברת את דבריו, שאתה התעקשת להכניס לערך: "המודעות שלי לטבע המהותי של היהדות נוגד את הרעיון של מדינה יהודית עם גבולות, צבא, ומידה של כח זמני, צנוע ככל שיהיה.". מה זה בדיוק? למה אתה לא מתייחס לזה? על פי נאומו הוא לא ממש רצה שהיהדות תוגדר בתור מסגרת לאומית עם צבא וגבולות, מפני שהאמין שהיא רחבה יותר מכך ושייכת לכל העולם כולו. תפיסה שהייתה רווחת והחזיקו בה עוד אישים כמו למשל מרטין בובר. האם אתה מאמין שהוא היה עומד במצעד יום העצמאות ומתלהב ממטס של מטוסי אף 16? האדם שקרא לייבוש מקורות הנשק בעולם? תרגיע את עצמך, ואם לא אני מקווה שמבוגר אחראי כבר יתערב כאן וירגיע אותך. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם11:48, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אפי. אלו המילים המדוייקות שלך: א. הוא ראה בלאומיות מחלת ילדות, כינה אותה "החצבת של האנושות", והגדירה כ"רציונליזציה אידאליסטית למיליטריזם ותוקפנות". ב. "ביחס לקומוניזם אמר שמעולם לא היה כזה, אבל אם היה לא היה מתבייש בכך." אתה החלטת שהוא לא היה מתבייש להיות קומוניסט ואתה החלטת שהוא התנגד ללאומיות. אני פשוט הסרתי את השקרים האלה מהערך, זה הכל. אל תקח את זה אישית, דברים כאלה לא נכנסים. עכשיו לך תמצא את מקור כתביו כמו שאמרת, תחזור לפה ותגיד לי איך אתה מעדיף לקרוא לנאצים - לאומיים או לאומניים. Messingo8 - שיחה 17:31, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה

קשה לי להבין אם אתה עושה את עצמך או מה. לכל מה שכתבת כאן הבאתי מקור מדוייק. אני חוזר על זה. א - מה שאיינשטיין אמר עמ' 125, ב. מה שאיינשטיין אמר עמ' 127. את הציטוטים המדוייקים כתבתי למעלה, בפסקה הזו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם17:58, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה

א. שגיאת תרגום. ב. סילוף ציטוט. Messingo8 - שיחה 18:03, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה

שיחזרתי לגרסה של אפי. גם אם צריך לערוך אותה, ודאי שאין למחוק חלקים נרחבים ממנה המגובים בציטוטים ומקורות. קראתי את הדיון שהתנהל כאן, ועלי לומר בתור התחלה - שמה שהתחולל כאן לא מקובל בלשון המעטה. איומים על ויקיפד, שימוש בלשון לא נאותה ועריכה ללא הסכמה. אז הרשה לי להבהיר שוב את מה שכבר נאמר לך קודם Messingo8 - כל עריכה ללא הסכמה מפורשת קודם בשיחה, כל העלבה של ויקיפד והשתלחות באחר, תחסם. ולעניינו. בקשר ללאומיות ולאומנות, אולי לאלדד יהיה פתרון טוב יותר ושווה לנו לשאול אותו, ליתר ביטחון. אפי - יש עוד ציטוטים שלו לגבי קומוניזם? דורית 18:23, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה
לגבי קומוניזם יש לי רק ציטוט אחד ממכתבו ללידיה יוז שהובא למעלה. לעומת זאת ישנם הרבה ציטוטים לגבי התנגדותו למקארתיזם. תפיסתו זו הייתה ידועה עד שהסנטור ג'וזף מקארתי אמר עליו: "כל מי שמייעץ לאמריקנים לשמור בסוד מידע שעשוי להיות להם על אודות מרגלים ומחבלים, הוא עצמו אוייב של אמריקה." ("כמו שאיינשטיין אמר", עמ' 196). בכל אופן העניין של הקומוניזם ממש לא חשוב לי. הרבה יותר מהותי וחשוב תפיסתו שיש להקים ממשלה עולמית, חתירתו לשלום, ויחסו ללאומיות. אלדד השיב באופן מקומי לעניין בדפק הייעוץ. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם18:42, 16 באפריל 2010 (IDT) תגובה
נראה לי שסוגיית המקארתיזם פחות שנוייה במחלוקת. בכל מקרה, אני מקווה לדיון פורה בהרבה ממקודם. אני חושבת שכדאי להפנות את אלדד בכל מקרה לכאן, לראות אם דעתו הקודמת בהקשר זה נותרה איתנה. מבחינתי, זה יפתור את הסוגיה הזו. ביקשתי גם מעמנואל, שהוא חובב אינשטיין ופוליטיקה, לבחון אף הוא את הסוגיות שעלו כאן. יחד אני בטוחה שניתן יהיה להגיע להסכמות. דורית 18:53, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה
בויקיציטוט האנגלית מקור האמרה שלו באנגלית "Nationalism is an infantile disease. It is the measles of mankind." על פי המתרגמים שהתייעצתי איתם איתן בן נתן שתרגם את "כמו שאיינשטיין אמר" תרגם נכון את הביטוי הזה כפי שמובא בערך. אמרה נוספת שלו ששופכת אור אודות תפיסתו את הלאומיות מובאת שם: All these motives made me into a passionate pacifist and anti-militarist. I am against any nationalism, even in the guise of mere patriotism. Privileges based on position and property have always seemed to me unjust and pernicious, as did any exaggerated personality cult. תודה על התערבות. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם19:00, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה
כמו שכבר כתבתי, גם לדעתי nationalism פירושה "לאומיות". עבור "לאומנות" אני מניח שתהיה באנגלית או בשפות האירופיות בכלל מילה אחרת, אולי בתוספת מילה מתארת, כמו radical או extremist. אלדדשיחה 19:26, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אפי, לפי החוקרת גלי וינשטיין - איינשטיין התנגד ללאומיות עד שהגיע הצורך הציוני בבית לאומי. עדיין, הערך מוצג בצורה מסולפת. הבעיה הייתה ונשארה בהתנסחות שלך, לכן התנגדותי. אם אתה רוצה להגיד שהוא התנגד ללאומיות, תוסיף שהוא עשה זאת עד שהבין את הצורך הציוני, אחרת, הערך מוצג כסותר. ואל תציג אותו כקומוניסט.Messingo8 - שיחה 19:34, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אלא אם כן אתה מצליח לבסס את זה.Messingo8 - שיחה 19:42, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה

דורית, דבר ראשון, כשאני הכנסתי לערך ארבע פסקאות מגובות דוד מחק אותם, תוך כדי מלחמת עריכה בלי לחכות להסכמה שלי, ואף אחד לא הניד עפעף. אני לפחות בא לקראת אפי פה אחרי שערכתי מחדש את הסתירות שהוא כתב. זה לא נראה כאילו יש חוקיות לאיך שהדברים עובדים כאן בויקיפדיה. דבר שני, זה מאוד כיף להאשים, אבל זה לא מספיק. מתי איימתי והשתמשתי בלשון לא נאותה? Messingo8 - שיחה 19:59, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אפי, בקשר לציטוט שהוספתי לערך: "אני אעדיף בהרבה לראות הסכם סביר עם הערבים על בסיס דו-קיום מאשר את היווצרותה של מדינה יהודית. מלבד השיקולים הפרקטיים, המודעות שלי לטבע המהותי של היהדות נוגד את הרעיון של מדינה יהודית עם גבולות, צבא, ומידה של כח זמני, צנוע ככל שיהיה. אני חושש מהנזק הפנימי שהיהדות תכיל - במיוחד מההתפתחות של לאומנות צרת-אופקים במסגרת עמנו אנו, כאשר עם לאומנות מסוג זה נאלצנו להלחם כשלא הייתה לנו מדינה יהודית" גם אם לאומנות זה מונח חדש יחסית, כמו שדוד הציג מקודם, ההתנגדות של ממשלת ישראל לאצ"ל וללח"י, רק מבססת את השימוש של המונח הזה היום. ובדיוק בציטוט שפרסמתי איינשטיין מתייחס למחתרות כאלה ומשווה אותם ללאומנות בה העם היהודי נאלץ להלחם, האנטישמיות הנאצית. אתה רוצה לקרוא לנאצים לאומיים ולא לאומניים, אין בעיה. השאלה אם זה בסדר מצד ויקיפדיה.Messingo8 - שיחה 21:37, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה

זה שאיינשטיין היה ציוני ואף גייס כספים למוסדות חינוך בירושלים, לא אומר אוטומטית שהוא תמך בציונות הממלכתית של הרצל ובן גוריון. בציונות היו עוד זרמים נוספים כמו הציונות הרוחנית של אחד העם, בובר ואהרן דוד גורדון, וככל שמעיינים בדעותיו של איינשטיין גם אלו המצוטטות למעלה "חובתנו לציונות", נראה שזו הייתה סוג הציונות שלו. ארנסט שטראוס אמר עליו "הוא היה ציוני מטעמים הומניטריים כלליים יותר מאשר מטעמים לאומיים...אחרי שנוסדה מדינת ישראל אמר, שאיכשהו, הוא שמח על כך שהוא לא היה שם ולא היה מעורב בסטיות מהרמה המוסרית הגבוהה, שבהן הבחין". (מצוטט אצל ויטרו, איינשטיין, עמ' 87-88. "כמו שאיינשטיין אמר", עמ' 199.). גם הוא עצמו אמר בשידור ברדיו NBC ב27 בנובמבר 1949: "יהודי פלשתינה לא נלחמו למען עצמאות מדינית לשמה, אלא כדי להשיג עלייה חופשית ליהודים מארצות רבות, היכן שעצעם קיומם היה נתון בסכנה". ("כמו שאיינשטיין אמר", עמ' 101).
בכל אופן, לומר על אינשטיין האדם שלפני מלחמת העולם הראשונה התנגד למניפסט 93, של האליטה הגרמנית שדגלה במלחמה, ושהוציא אזרחות שוויצרית בגיל 22 בגלל שתיעב את המילטריזם הגרמני, ושהתבטא כנגד לאומיות מכל סוג, ובעד ממשלה עולמית, שרק בגלל הצורך להקמת מדינה יהודית הוא שינה את כל השקפותיו לגבי התנגדותו ללאומיות, מיליטריזם ופטריוטיזם, ותיעובו משפיכות דם במלחמה, זה ממש מרחיק לכת. לומר שהוא רק התנגד ללאומנות, זה ממש לגמד ולסרס את דמותו, ולעשותו סתם אדם מן היישוב, כי רוב בני האדם הנורמליים מתנגדים ללאומנות ושוביניזם. בכל אופן בוא תביא מקורות וציטוטים של ד"ר גלי וינשטיין ונראה מה בדיוק היא אומרת.
ובקיצור מה שאני אומר, שזה נוח מאוד ל"גייס" את איינשטיין למפעל הציוני, אבל זה יהיה חטא להכניס למיטת סדום שבמידה שלנו, את הקוסמופוליט שנולד בגרמניה, היה בעל אזרחות שוויצרית, חי חלק ניכר מחייו בארה"ב, והיה קשור לישראל בעבותות של אהבה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם20:45, 17 באפריל 2010 (IDT) תגובה
אני מסכים עם אפי. גילגמש שיחה 20:51, 17 באפריל 2010 (IDT)תגובה

לא ציינת את שם הערך המורחב. מידע נוסף ניתן למצוא כאן.

אני גם מסכים, וינשטיין תומכת בדברייך, היא תוצאה ראשונה בגוגל. אפי כל הכבוד, עכשיו אתה מגלה רצינות. אבל מהפרסום שלי ב14 באפריל שהערך לא קוהרנטי וכרונולוגי, שום דבר לא השתנה. בא לך לקחת את העניינים לידיים? אני כתבתי ב14 בדיוק מה לא בסדר ושום דבר לא השתנה מאז. תתקן את זה בבקשה, שאני לא אמחוק דברים שהם נכונים בטעות. אם עכשיו הבנו שאיינשטיין לא היה ציוני בכלל, אז אפשר גם לשנות את "איינשטיין והציונות"Messingo8 - שיחה 05:17, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה

הצגת את עמדתך והיא לא התקבלה. אל תאיים במחיקות כי זה לא יעזור לך. אני מציע שתפנה את מאמציך לערכים אחרים, בהם עמדתך מתקבלת בהסכמה רבה יותר. גילגמש שיחה 06:31, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה

היא התקבלה, דורית הסכימה איתי שיש בעיות ניסוח. לא מאיים, מבקש.

במקרה הנוכחי לא די לך בהסכמה של דורית לביצוע השינוי. בחנתי את עריכתו של אפי ואת תשובתו בדף השיחה והגעתי לכלל מסקנה שהוא צודק ואתה טועה במקרה הנוכחי. אם אתה רוצה לשנות את הקטע המדובר עליך לפעול בהתאם למנגנונים הקבועים בוויקי לצורך העניין. תוכל לעיין בהם בדפי העזרה. גילגמש שיחה 14:30, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה
דורית לא הסכימה עם Messingo8 בשום דבר. ולהפך היא איימה עליו בחסימה, אם ימשיך בדרכו. אפשר לקרוא את תגובתה בפסקה למעלה. Messingo8 פשוט הופך להיות מטריד סדרתי. לא אחד ולא שניים ביקשו ממנו שיעזוב את הערך וילך לערכים אחרים. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם14:38, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אינשטיין היה חי בעולמות מקבילים?[עריכת קוד מקור]

בויקיפדיה האנגלית כתוב שהוא עבר למינכן ב1880, שנה לאחר הולדתו, בויקפדיה העברית כתוב שהוא עבר למינכן ב1889, כאשר הוא כבר אמור להיות בן 10.

מה נכון מבין השנים?79.178.114.226 02:29, 31 במאי 2010 (IDT)תגובה

הנאום שהתכוון לשאת[עריכת קוד מקור]

האם הוא כתב את הנאום? או שלא הספיק? אם אכן כתב את הנאום האם הנאום נמצא?

תמונת הפסל של איינשטיין[עריכת קוד מקור]

הפסל הגדול איינשטיין בתמונה נימצא באקדמייה האמריקאית למדעים בוושינגטון הבירה ולא כאן בארץ. פארוק - שיחה 00:30, 6 במרץ 2011 (IST)תגובה

תיקנתי, לפי המידע שבדף התמונה. דוד שי - שיחה 06:39, 6 במרץ 2011 (IST)תגובה
ניראה לי שיש כאן טעות, מיתחת לתמונה צריך להיות הקישור האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית). פארוק - שיחה 07:27, 6 במרץ 2011 (IST)תגובה
אין טעם להתווכח על המקום שבו צולם פסל זה - כפי שניתן לראות בדף התמונה, הצלם הוא ישראלי, פעיל בוויקיפדיה העברית, וניתן לסמוך על קביעתו שזהו הפסל הנמצא בישראל. דוד שי - שיחה 07:57, 6 במרץ 2011 (IST)תגובה
אוקיי, אני לא מיתווכח. למרות שזה ניראה בדיוק אותו הדבר כמו כאן ===>> אנדרטת אלברט איינשטיין. אני לא חושב שיש כזה פסל אצלנו בארץ, כי יש כבר את כיכר אלברט איינשטיין בכניסה אל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בירושלים. פארוק - שיחה 08:10, 6 במרץ 2011 (IST)תגובה
מובן שהפסל נראה אותו דבר, הרי הוא העתק. שים לב שהעצים שמאחור אחרים. דוד שי - שיחה 08:13, 6 במרץ 2011 (IST)תגובה

כמה הערות[עריכת קוד מקור]

1 - מוחו של אלברט איינשטיין נימצא בתוך צינצנת במכון ויצמן למדע ברחובות.

2 - כל עזבונו של אלברט איינשטיין נימצא בארכיון אלברט איינשטיין בספריה הלאומית בירושלים.

3 - לפני מותו ציווה לשרוף את גופתו ולהשליך את האפר אל נהר לא ידוע בניו ג'רזי, קרוב אל אוניברסיטת פרינסטון שבה הוא לימד.


פארוק - שיחה 07:49, 6 במרץ 2011 (IST)תגובה

היחסים בין אינשטיין לאוניברסיטה העברית[עריכת קוד מקור]

נתקלתי במכתב וההסבר לו, ב- Ebay. אין לי מושג האם המכתב אכן מקורי ועד כמה הפרטים בהסבר מדוייקים, אבל חשבתי לנכון להפנות את תשומת לב ה"אינשטיניים" לפני שיעלם מהאינטרנט, בפרט משום שאין התייחסות בערך לכך שהיה חבר בחבר המנהלים של האוניברסיטה העברית, לכך שהתנגד למינויו של מאגנס ולכך שהתפטר (גם בערך האוניברסיטה העברית הדבר לא מצויין, מלבד העובדה שהיה חבר בחבר הנאמנים). אינני מוסיף זאת בעצמי כי אינני יכול לוודא את המידע. RF - שיחה 14:30, 25 ביוני 2011 (IDT)תגובה

עדכון:ראיתי בערך שכתוב על האוניברסיטה העברית את המשפט הבא: "מטרתו העיקרית בביקורו הראשון בארצות הברית (בשנת 1921 ביחד עם ד"ר חיים ויצמן) הייתה כדי לגייס מימון להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים, ששימש מאוחר יותר כיושב ראש כבוד של חבר הנאמנים שלה." אבל המשפט מסורבל ולא מובן ממנו האם אינשטיין או ויצמן היו "ראש כבוד של חבר הנאמנים". RF - שיחה 14:36, 25 ביוני 2011 (IDT)תגובה

הדגשה[עריכת קוד מקור]

שלום שמי איתי כהן וברצוני להדגיש שלא ציינתם את לימודו של איינשטין בבית הספר הגבוה לפיזיקה הטי איץ אי 109.186.216.188 20:26, 17 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

מצויינים לימודיו במכון הטכנולוגי של ציריך, שהוא ETH. דוד שי - שיחה 22:11, 17 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

משוב מ-8 בפברואר 2012[עריכת קוד מקור]

ווואווו נורא מעניין מאוד התרשמתי מהעריכה וזה מוגש כמו סיפור שאתה רוצה ליקרוא עוד ועוד פשוט יפה שאפו גדווול 84.108.182.45 22:50, 8 בפברואר 2012 (IST)תגובה

בפסקה הראשונה מוזכר פעמיים כי החל ללמוד כינור[עריכת קוד מקור]

מוזר. כנראה טעות. כדאי למחוק את אחת הפעמים.

תודה, תיקנתי. דוד שי - שיחה 11:26, 28 בדצמבר 2012 (IST)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 15:38, 3 במאי 2013 (IDT)תגובה

תיקנתי. Uziel302 - שיחה 12:12, 18 בנובמבר 2017 (IST)תגובה

קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 15:38, 3 במאי 2013 (IDT)תגובה

תיקנתי. Uziel302 - שיחה 12:22, 18 בנובמבר 2017 (IST)תגובה

קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:48, 14 במאי 2013 (IDT)תגובה

כבר תוקן. Uziel302 - שיחה 12:22, 18 בנובמבר 2017 (IST)תגובה

קישור שבור 4[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 03:23, 27 במאי 2013 (IDT)תגובה

תיקנתי. Uziel302 - שיחה 12:15, 18 בנובמבר 2017 (IST)תגובה

קישור שבור 5[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 03:49, 1 ביולי 2013 (IDT)תגובה

תוקן. Uziel302 - שיחה 12:07, 18 בנובמבר 2017 (IST)תגובה

קישור שבור 6[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 17:02, 24 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה

תיקנתי. Uziel302 - שיחה 12:15, 18 בנובמבר 2017 (IST)תגובה

מצטער על העריכה המאכזבת[עריכת קוד מקור]

אבל אני מרוצה מהגישה החיובית בה פניתם אליי להורדת עריכתי, ובכל זאת לא ירדתי לגמרי לסוף דעתכם למה מחכתם אותה?

מה

מחקתם אותה

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

יונתן הראל ושקד גולדפינגר נחשבו לגדולי.... לצד אייזיק ניוטון. זה טעות! דווח על ידי: רוי 79.183.174.233 14:37, 10 במרץ 2014 (IST)תגובה

ההשחתה תוקנה. תודה רבה על הדיווח. יאירשיחה 14:39, 10 במרץ 2014 (IST)תגובה