שייקריזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דרושה ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמיחה של השיקרס הייתה במאה ה – 18 על רקע המאבק בין הקתולים והפרוטסטנטים. תחילת ההתארגנות הייתה בדרום צרפת בראשית המאה ה–18, אזור שיחסיו עם מרכז וצפון צרפת היו תמיד בעייתיים מחד ושתמיד היו בו השפעות ים – תיכוניות חזקות. הייתה זו תקופה בה המאבק בין הקתולים והפרוטסטנטים קיבל בטויים אלימים עד שלבסוף יצאו הפרוטסטנטים במרד שנקרא "קאמיזה" [ע"ש לבוש שנהגו ללבוש]. מרד זה היווה את ההתחלה הרוחנית של התנועה. למרד מספר אפיונים: 1. מרד דתי כנגד הכנסייה ההגמונית באותה התקופה.

2. מנהיגי המרד היו נביאים צרפתים(millennial French Prophets)

תוצאות המרד היו ניצחון של הצד הקתולי, כליאה של חלק מהנביאים והגירה של רבים מהפרוטסטנטים למקומות אחרים באירופה בהם שלטו הפרוטסטנטים באותה העת. [למשל, גרמניה, אנגליה]. הגירה שהביאה להתפשטות תופעת הנבואה במקומות אליהם הגיעו, בעיקר באנגליה תוך התאגדות של קבוצות ממעמדות נמוכים סביבם.

אנגליה של ראשית המאה ה – 18 היא מדינה בעלת בעיות חברתיות קשות. זו התקופה בה המהפכה התעשייתית יוצרת ריכוזים של שכבות עוני בערים הגדולות. שכבות, שבמצבן קל היה להן להסחף אחרי רוחניות המבטיחה חיים אחרים. אחת הכתות הללו היו הקוויקרים((Quaker Community, מהם יצאו השיקרס. הכת החלה עם הצטרפותה של אן לכת הקויקרים במנצ'סטר. ב – 1772 במנצ'סטר באנגליה על ידי אן לי (29/2/1736). אן שהייתה נשואה, אנלפבתית וכריזמתית ביותר. נסיבות חייה האישיות היו אומללות ביותר משום שכל ילדיה מתו בלידה או מיד לאחריה. מצוקתה האישית, הסביבה החברתית והלגיטימיות שניתנה באותה התקופה לנבואה ולנביאים הביאו אותה להכריז כי הפכה לשליחת ה' לעשיית סדר חדש בעולם לאחר שזה נגלה אליה בעצמו. לדבריה, ה' הסביר לה כי היא מהווה את ההתגלמות הנקבית של ישו.

לתפיסתה, החטא עליו נענשה ולכן מתו ילדיה היה קיום יחסי מין. ולכן על המצטרפים להפסיק לקיים יחסי מין. לא רבים היו המאמינים שהלכו אחריה בתחילת הדרך: כ 10 איש, שחלקם בני משפחתה אבל המצב עבורם במנצ'סטר היה בלתי נסבל ולכן הם החליטו להגר לארצות הברית. בתחילה, הם נאבקו לשרוד כחמש שנים בחווה שיתופית בניו-יורק,שם נתקלו בקשיים בשל היותם אנגליים ופציפיסטים בתקופת מהפכות ומלחמות. עם זאת, לבסוף, התבררה ההגירה כאופציה מוצלחת משום שבארצות הברית של אותה התקופה חלה התעוררות של תחייה דתית שנבעה, מצרוף של הפרדת הדת מהמדינה מצד אחד ומגלי ההגירה הגדולים מצד שני שהביאו עימם אנשים /משפחות שתחושת הבדידות שלהם והנתק מקרקע מוכרת היוו כר פורה לפריחה של תחייה דתית. בייחוד כזו שהציעה מסגרת ברורה וקהילה להשתייך אליה. בפועל, היוותה ההתעוררות הדתית (New Light Stir 1776-1783) נקודת המפנה שהביאה מומרים של קבוצות נוספות של הנביאים הצרפתים להצטרף, לדוגמה: קבוצתו של JOSEPH MEACHAM בשנת 1779. המיסיון של ניו-אינגלנד הסתיים בשנת 1784 בשנה בה נפטרה אן לי. רובה של ההתפשטות נמשכה בהנהגתו של JOSEPH MEACHAM. בהנהגתו ארגן את קהילת ניו-יורק ולבנון החדשה למרכז רוחני ודתי ואף תעשייתי. תעשיות אשר יהפכו ההכנסה הקבועה של הקהילה וימשכו תיירים ומאמינים נוספים.

המיסוד והפריחה של הכת היו בתקופות של אקסטזה דתית שאחזה באמריקאים, בעיקר באזורים הכפריים. אקסטזה שהתלוותה לה חוסר יציבות כלכלית. באמצע המאה ה-19 הגיעו השיקרס לפסגה מבחינת גודלם, היותם מוקד משיכה לתיירים ולאנשים מבחוץ שהגיעו לצפות בהם בשבתות. בשיא פריחתם, הם כללו 19 מושבות שהיוו סמל לנקיון, אסתטיקה, יעלות, חדשנות, חינוך טוב.

לאחר מלחמת האזרחים, כאשר אמריקה הפכה מתועשת יותר והתפשטה למערב, איבדו השייקרס את המומנטום. ההתעוררות הדתית שהביאה מאמינים דעכה ומעטים מצאו את אורח חייהם מושך. עליית התעשייה והעיור יצרו מצב בו מוצריהם, שהיו עבודת יד שוב לא היו מבוקשים יחסית למוצרים המתועשים הזולים יותר.

התפתחות מדינת הרווחה יצרה מצב בו הבעיות החברתיות שהביאו אנשים הצטרף הלכו ופחתו. פחות משפחות נקלעו למצב של רעב קיצוני, פחות יתומים ועוד. ככל שהצטרפו פחות אנשים נוצרה בעיה כי לא נכנס דור צעיר שיוכל לקיים את הקשישים. העובדה שאורח החיים והמזון הבריא במושבות העלו את תוחלת החיים לא תרמה למצב. הלחץ על דור הביניים גדל בצורה כזו שהחל לצור עזיבה. מי שנשאר היו החלשים יותר, התלויים יותר. כתוצאה מכך נוצר תהליך של "ספירלה מתכנסת". קהילות החלו להיסגר בסוף 1800 וכיום נשארה קהילה במיין הכוללת 7/8 נשים זקנות ובחור צעיר אחד.

מבנה הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיקרס יצרו ארגון חברתי מרתק, נוקשה ויוצא דופן בו הקהילה מהווה תחליף למשפחה הטבעית. הקהילה הופכת למשפחה אלטרנטיבית. משפחה שכזו יכלה לכלול 50 עד 100 איש. גברים ונשים. כל משפחה הייתה מונהגת על ידי גבר ואישה שהיו שווי זכויות לחלוטין הם היו אחראים על הרוחניות של בני משפחתם, המנהיגות המרכזית של המשפחה המרכזית בקהילה הייתה האחראית לכל החברה. לדוגמה: כפר סנטברי נחשב קהילה אחת. דווקא הפרישות היא שיצרה צורך פרקטי בהנהגה נשית מקבילה. כל בעיה שנוצרה במשפחה הייתה צריכה להפתר יחד.

המושג "משפחה" בשייקרס הנו מקום או שכונה יותר מקבוצת אנשים. החברים לא זכו לעידוד לביקור ב"משפחות" אחרות ללא סיבה ספציפית ומספקת. לכל "משפחה" היה אסם משלה, בית מלאכה, באר ויוזמות פרויקט מקומי. ל"משפחה" הוותיקה והגדולה ביותר בכל קהילה קראו כנסייה או המשפחה המרכזית (Church or Center Family). כל שאר המשפחות נקראו לפי מיקומן הגאוגרפי ביחס למשפחה המרכזית.כל קהילה כזו כוללת גברים ונשים החיים בנפרד במבנה ייחודי להם. עם זאת, ההנהגה השיקרית התנהלה מתוך שוויוניות מוחלטת בין הגברים לנשים. למעשה היוו הגברים והנשים מעין מראה זה לזה: הם יצרו משפחה אלטרנטיבית הדרה במבנה בעל הפרדה מוחלטת בין הנשים לגברים. שני אגפים לאותו בניין, לכל צד ישנו גרם מדרגות נפרד, לא נפגשים אפילו במדרגות. הייתה קיימת הפרדה מוחלטת גם בעבודה, תפקידים נשיים ותפקידים גבריים, אבל שוויוניות מלאה בהנהגה ובתפקידים הדתיים. היו נביאות שנכנסו לטרנס וניבאו והיו חלק חשוב בתופעה ששמה שייקרס.

כאשר אין מבנה משפחתי נורמטיבי, אין גם דור שני טבעי. יש קהילה המחליפה את המשפחה. החברה היא כולה חברה נבחרת. כל אחד מהחברים בה מביע את רצונו להצטרף אליה ועומד למבחן של הקהילה על מנת להתקבל ואם אינו עומד בנורמות הקהילה הוא מוצא ממנה (השיקרס משתייכים למסגרת ה"אנאבפטיסטית". כלומר, ההטבלה וההצטרפות לקבוצה נעשית בגיל בו האדם בוגר ומחליט עבור עצמו). ההוצאה במקרה זה אמורה להיות פשוטה יותר משום שאין יחסי שארות. אין משפחה הנשארת חלק מהקבוצה כאשר היחיד מוצא ממנה. גם משפחות שהתקבלו כמשפחות הופרדו מיד עם כניסתן לקבוצה.

הבעיה שעמדה בפני השיקרס הייתה כיצד יוצרים דור המשך במצב שבו אין רבוי טבעי. התשובה הייתה המרה מרצון, גיוס של אנשים מהחברה הכללית. הרבה מהגיוסים היו של יתומים ויתומות. גם כמעשה חסד וגם כאקט פרקטי. קל יותר לגייס את מי שעבר בתוך הקבוצה את תהליך הסוציאליזציה. החוסר בדור שני הוא שהחזיק מצד את הקבוצה לאורך תקופה ארוכה יחסית – כל החברים עשו זאת מרצונם וברמת אידאולוגיה גבוהה. עם זאת, זו הייתה גם הסיבה שהביאה להעלמותם כי כאשר החברה החיצונית הפכה לפחות אקסטטית מבחינה דתית, המצב הכלכלי הלך והשתפר והיתומים הפכו לתופעה נדירה יותר, היה הרבה יותר קשה לגייס מצטרפים חדשים וחוסר ילדים אומר שאין מי שיעבור את תהליכי הסוציאליזציה של הכת וימשיך את דרכה.

הקהילה המקורית הייתה מורכבת משלושה מסדרים:

  1. עובדים פנימיים (indoor workers) – אנשים צעירים לא נשואים בעיקר אמנים ובעלי מלאכה.
  2. עובדי חוץ (outdoor workers) – אנשים צעירים לא נשואים שהיו חקלאים רועי צאן וחוטבי עצים.
  3. אנשי עסקים (business people) – מומרים מבוגרים שהיו נשואים, בעלי חנויות וסוכני קרקעות.

מאוחר יותר הצטרפו ילדים באמצע שנות העשרה שהיו תחת פיקוח והשגחה. וכן, אנשים שהוחשבו בעלי אורח חיים של השייקרס. החברה השיקרית הייתה חברה היררכית. מעל כל הקבוצות הייתה הנהגה דואלית עליונה שיכלה להתערב בכל. ההנהגה הראשית ישבה ב New-Lebanon . המנהיגות צמחה מלמטה. אנשים נבחנו כל הזמן ואם נמצאו מתאימים החלו לטפס בהיררכיה. זאת, כאשר הם נמצאים כל הזמן במעין חלון ראווה. גם לכל בית הייתה הנהגה משלו.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה שייקרית.
משפחה שייקרית חקלאית, איור מראשית המאה ה-20.

השיקרס ניהלו משק אוטרקי. הם גידלו לעצמם ולסביבה את המזון שהיו זקוקים לו. בנוסף, הם עודדו מאוד יצירה אומנותית, בייחוד פלסטית וכן נודעו כממציאים גדולים. הם שהמציאו את מכונת הכביסה הידנית, סוג של מטאטא ועוד. השייקרס הפכו לסמל היעילות על ידי חיסכון בכוח אדם, לדוגמה המציאו רפת עם האכלה מאורגנת של הפרות בצורה טכנית. הראש שלהם כל הזמן חיפש דרכים לשכלל את העבודה ולעשותה פשוטה ומושלמת. מבחינה כלכלית נכנסו השיקרס לנישה ייחודית. בעידן הקדם תעשייתי היה להם יתרון באיכות יוצאת הדופן של המוצרים שלהם. אבל, החל ממחצית המאה ה – 19 ואילך, כשהחברה כולה עברה תהליך תעוש מהיר וייצור המוני הם לא יכלו עוד לעמוד בתחרות ולכן יציבותם הכלכלית הלכה והדרדרה.

האמונה השייקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור המתאר שייקרים רוקדים בזמן תפילה.

שמם של השיקרס [shakers – להתנדנד] בא מהתנהגותם בעת התפילה. הרעיון המרכזי הוא לשכוח בזמן עבודת האל את העולם הגשמי על ידי אמצעים פיזיים של תנועה ולהיכנס לטראנס – מציאות אחרת דרכה מגיעה הנבואה, הדיבור האלוהי. עם הזמן, התנועה הייתה מוגדרת מאוד תוך פיתוח מערך ריקודים שלם של מעגלים נפרדים בין המינים, ריקודים שנמשכים שעות. התהליך הראשוני מתחיל בנבואה של אן – התגלמות ישו בצורתו הנקבית. כבר בהתחלה יש בעיה מובנית כי דת ממוסדת אינה אמורה לתת מקום לנבואות. נבואות הן בלתי צפויות ועלולולת לקעקע את אושיות הדת, לצור סטיות. כאשר השיקרס הכניסו באופן ממוסד את היסוד הנבואי הם יצרו סיכון. לאורך הזמן השיקרס איפשרו את הנבואה כל עוד היא לא עירערה על הבסיס החברתי של הקבוצה. כל עוד היא היוותה תהליך של "ניקוי אורוות". תהליך של טיהור. ברגע שחשו כי הנבואה מסכנת את יציבות המערכת מיד הושם לה קץ. שימת קץ שהייתה פשוטה יחסית במצב של משמעת טוטאלית. מי שהחליט לגבי הנבואות ורמת סיכונן היא ההנגה ב new Lebanon . במרכז האמונה אלוהות נשית וגברית, אלוהות דואלית. האם אן לי הייתה השיבה השנייה של ישו בצורתו הנשית. הדבר הוביל להנהגה דואלית של אן לי לצד גון וויטיקר ומאוחר יותר של ג'וזף מיכם ולוסי וורייט.

מערך האמונות כלל:

רכוש משותף, פרישות, חיי עוני ופשטות גם בתקופות של הצלחה כלכלית, וידוי על חטאים, שוויון בין המינים בהנהגה, באחריות, בכבוד וברוחניות, פציפיזם והפרדה מהעולם שבחוץ. אמונתם באה לביטוי בעבודה דבר שהוביל להצלחה כלכלית ואימוץ טכנולוגיה ופיתוחה. הדגש על פשטות ופרישות. נתפסו ככלי חיוני לבניית קהילה שחבריה חסרי אנוכיות ובעלי רוחניות. הפרישות נכנסה למערכת האמונה עם הנהגתה של אן לי שדחתה קיום יחסי מין אפילו במסגרת הנישואין מאחר שלדעתה, מותם של ילידיה נבע מחטא יחסי המין. פרישות הייתה חלק מהמאמץ של הקהילה ליצור אחדות ולכידות בעזרת הדחקת האינדייווידואליות.

שחרור מזהות הנשית בהקשר לנישואין ולאמהות אפשר לנשים לקחת חלק שוויוני לצד הגברים בקהילה. הנשים היוו מקור מרכזי של נבואות בזמן כניסתן לאכסטזה רוחנית המסמלת את היחסים עם האל. לב הקונספציה טמון באידאל הפשטות בכל: באוכל, סידור מגורים וכו'. כולם לבשו בגדים ישנים דומים חתוכים בפשטות, שיער הנשים נשמר פשוט והמגורים היו נפרדים לשני המינים. הם יצרו מוזיקה רוחנית ויפה ורהיטים מיוחדים אשר היוו ביטוי לעליונות האל על האינדווידואל ופונקציונאליות החיים.