שמואל שי (מדען)
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| לידה |
11 באוקטובר 1938 (בן 85) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| ענף מדעי | פסיכולוגיה מתמטית |
| מקום לימודים | אוניברסיטת קליפורניה בברקלי; האוניברסיטה העברית |
| מנחה לדוקטורט | לואי גוטמן |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית; מכון ון ליר |
| תלמידי דוקטורט | שרית אלקון; אמיר אזרחי |
| מספר צאצאים |
4 |
|
samuelshye | |
| תרומות עיקריות | |
| אלגברה של סקלוגרמות למערכות התנהגותיות | |
  | |
שמואל שי (נולד ב־11 באוקטובר 1938) הוא חוקר בתחום מדעי ההתנהגות, סטטיסטיקאי, פרופסור למדידה חברתית ופסיכולוגית ומרצה בתוכנית פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה) באוניברסיטה העברית בירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואל שי נולד בירושלים ליהושע שי, פעיל עלייה ושגריר ישראל ולרבקה, והוא נינו של הרב אברהם פילוסוף. משפחתו, מיהדות ספרד, עלתה מיוון ומיוגוסלביה[דרושה הבהרה] והתיישבה בעיר העתיקה בירושלים באמצע המאה ה־19. המשפחה, מהיישוב הישן, שימרה את שפת הלדינו.
ניחן באוטודידקטיות ולמד אלקטרוניקה ותקשורת רדיו, ובגיל 14 היה לחובב הרדיו הצעיר ביותר שהחזיק ברישיון ממשלתי להחזקת והפעלת תחנת שידור. למד בגימנסיה העברית בירושלים ושירת בגדוד קשר ארצי.
לאחר מכן למד במכון הפוליטכני של ברוקלין (לימים צורף לאוניברסיטת ניו יורק) ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי שם קיבל תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בסטטיסטיקה מתמטית.
את הדוקטורט השלים שי באוניברסיטה העברית.
פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהמשך פיתח שי את "תורת מערכות הפעולה ההתנהגותיות על פי שטחות" (FAST) כמודל גנרי ואת "הסילום המרובה" כפרדיגמה למדידה רב ממדית בעבור מערכות התנהגותיות, כמו כן יישם את המודל המערכתי בחקר איכות החיים האנושית, בחקר הצדק החלוקתי ובחקר ארגונים. היה שנים רבות מנהל מחקר במכון למחקר חברתי שימושי וכן במרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ייסד ועמד בראש המרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים.
משנת 1988 מלמד שי באוניברסיטה העברית, כמו כן הוא חבר מערכת של כתבי העת: "Social Indicators Research (SIR)" ו־"Journal of Investigative Psychology and Offender Profiling (JIP)", וכן של האנציקלופדיה לחקר איכות חיים והרווחה: "Encyclopedia of Quality of Life and Well-Being Research".
שי היה יועץ מתודולוגי למחלקת החינוך של ארגון מדינות אמריקה, פרופסור אורח באוניברסיטת האדרספילד, ועמית מחקר לשם כבוד באוניברסיטת ליברפול. חבר במכון למתמטיקה סטטיסטית (ארצות הברית, IMS), ובאגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, מייסד ומזכ"ל ראשון של האגודה הבין לאומי לתורת השטחות (FTA) (אנ') .
תפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שי כיהן כיושב ראש אגודת הסטודנטים הישראלים בברקלי ואזור המפרץ של סן פרנסיסקו. בהתקוממות הסטודנטים המסיבית והממושכת "התנועה לחופש הדיבור" (Free Speech Movement) שארעה בברקלי בשנים 1964-65 היה מעורב, עת אשתו דיאנה (בת-זוגו אז) הייתה בין השובתים שנעצרו והובאו למשפט.
שי הוא מוותיקי החברים במועדון הספורט הירושלמי ושימש כחבר הנהלת המועדון.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Multiple Scaling: The theory and application of Partial Order Scalogram Analysis (POSAC). Amsterdam: North Holland. (1985). Reviews
- Introduction to Facet Theory: Content design and intrinsic data analysis in behavioral research. Thousand Oaks, CA: Sage. (with Elizur. D., 1994).
- Facet Theory: Form and content. Thousand Oaks, CA: Sage. (With Borg, I. 1995).
- A Development Plan for the Administered Territories: The West Bank and the Gaza Strip. Jerusalem: IIASR and N.Y.: Carnegie Endowment for International Peace. (1972).
- University research in Israel: Intrinsic indicators of science. Jerusalem: Weizmann. (With Duchin, R. & Herskovic, S., 1989. Hebrew with summary in English).
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשוי לירדנה ולו ארבעה ילדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שמואל שי- שמואל שי, באתר ResearchGate
שמואל שי (1938-), דף שער בספרייה הלאומית
