חביבה פדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חביבה פדיה (נולדה ב-1965), חוקרת יהדות ותרבות ומשוררת. משמשת כפרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, ועמיתה במכון ון ליר.

תמונה חופשיתאין תמונה חופשית

תוכן עניינים

[עריכה] חייה

פדיה קיבלה את הדוקטורט מהאוניברסיטה העברית. היא בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים. בין תחומי מחקרה: ראשית הקבלה בפרובנס ובספרד; ראשית החסידות במאה ה-18; המסתורין היהודי הקדום; אפוקליפטיקה; מיתוס וריטואל. חביבה פדיה עוסקת בסוגיות חתך הקשורות בתולדות הדת והתרבות היהודית. בחלקן העמידה פרדיגמות חדשות בחקר המיסטיקה, כמו למשל בתחום הראייה והשמיעה ובתחום המיסטיקה האינטרוברטית והאקסטרוברטית. סוגיות עיקריות שהיא נדרשת אליהן במחקריה הן זמן ומקום; מרכז ופריפריה; משיחיות; שאלות של שפה ולשון.

חביבה פדיה עוסקת בשירה הן ככותבת והן כחוקרת ספרות ושירה ובכתיבת מסות עקרוניות בביקורת תרבות. במחקרים אלה היא משלבת פרספקטיבה כוללת על סוגיות של מזרח ומערב מתוך התחשבות במגמות, בהלכי רוח ובדחפים רוחניים, כמו גם בכוחות חברתיים. במסגרת זו היא אף עוסקת בסוגיות של אורבניזם והגירה. כמשוררת היא קיבלה את פרס הנשיא (על ספר השירה "מוצא הנפש"), ואת פרס התאחדות המו"לים (על ספר השירה "מתיבה סתומה").

פרופ' פדיה היא מפיקה ומנהלת אמנותית של פרויקטים מוזיקליים ותיאטרליים. היא הקימה את אנסמבל היונה להחייאתה של מוזיקה ליטורגית ומיסטית מן המזרח הקרוב ואת עמותת "רשימו: סביבה רוחנית וחומרית" – עמותה לקידום אמנות, תרבות וחינוך בפריפריה. היא חברה בוועדות ההיגוי של פסטיבל השירה במטולה, של "קהילות שרות" ושל אתר הפיוט. לצד עיסוקיה האמנותיים והמוזיקליים היא גם עוסקת בניסוח תאורטי של פרדיגמות והליכי הבניית זהות בזיקה למוזיקה ולאמנות.

חביבה פדיה זכתה בפרסים ומלגות רבים, בהם מלגות קרן הזיכרון לתרבות יהודית, מענק ות"ת, קרן יניב, קרן לקריץ, פרס ע"ש הרי הרשון, פרס ורבורג ומענק הקרן הלאומית למדעים של האקדמיה למחקר בנושא האקסטזה.

פדיה היא נינתו של הרב יהודה פתיה.

[עריכה] פרסומים

[עריכה] ספרי מחקר פרי עטה

  • השם והמקדש במשנת ר' יצחק סגי-נהור ותלמידיו, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2000.
  • המראה והדיבור – טבעה של חוויית ההתגלות במסתורין היהודי, לוס אנג'לס: הוצאת כרוב, 2002.
  • הרמב"ן – התעלות: זמן מחזורי וטקסט קדוש, בסדרת "ארון ספרים יהודי", תל אביב: הוצאת עם עובד, 2003.

[עריכה] ספר פרוזה פרי עטה

  • בעין החתול, עם עובד, 2008.

[עריכה] ספרי שירה פרי עטה

  • מתיבה סתומה, עם עובד, 1996.
  • מוצא הנפש, עם עובד, 2002.
  • דיו אדם, הקיבוץ המאוחד, 2009.

[עריכה] ספרים בעריכתה

  • המיתוס ביהדות, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1996.
  • יהדות: סוגיות קטעים פנים זהויות (ספר היובל לכבוד פרופ' רבקה הורביץ), הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2007.

[עריכה] מסות נבחרות בתחום בקורת התרבות

  • "ארץ; זמן מקום – אפוקליפסות של סוף ואפוקליפסות של התחלה", בתוך: א' רביצקי (ע'), ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים (תשס"ה), עמ' 623-560.
  • "מן השוליים למרכז תמורות בקודש הקודשים", מדעי היהדות 37.

[עריכה] לקריאה נוספת

עשרים וחמישה מאמרים של חביבה פדיה, ביקורת, הערכה, מחקר ופולמוס רשומים בקטלוגים של בית הספרים.

  • הרוח היא ההרה - מדרש שיר, על שפתה של חביבה פדיה, מאת מרים גולן, נדפס בחוברת "כרמל" לשירה, 10, 2005.
  • כדבר עם האל בשפתו, בשולי "מתיבה סתומה" לחביבה פדיה, מאת אידה צורית, נדפס בכתב העת "חדרים" לשירה, 14, 2002.

[עריכה] קישורים חיצוניים


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94
כלים אישיים