BRICS

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
BRICS
לוגו ועידת 2023 של הארגון בדרום אפריקה
לוגו ועידת 2023 של הארגון בדרום אפריקה
תחום מסחר, סחר, יחסים בין-לאומיים
חברים

רוסיהרוסיה רוסיה
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
הודוהודו הודו
ברזילברזיל ברזיל
דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה
איראןאיראן איראן
מצריםמצרים מצרים
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות

אתיופיהאתיופיה אתיופיה
תקופת הפעילות 16 ביוני 2009 – הווה (14 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארבעת מנהיגי מדינות ה-BRIC ב-2008 (מימין לשמאל): לואיס אינסיו דה סילבה מברזיל, חו ג'ינטאו מסין, דמיטרי מדבדב מרוסיה ומאנמוהאן סינג מהודו.
חמשת מנהיגי מדינות ה-BRICS ב-2016 (משמאל לימין): נשיא ברזיל טמר, ראש ממשלת הודו מודי, נשיא סין שי, נשיא רוסיה פוטין ונשיא דרום אפריקה זומה.

BRICS הוא ארגון כלכלי שמאחד את כלכלות ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה, מצרים, איראן, אתיופיה ואיחוד האמירויות הערביות.

המונח "BRICS" או "מדינות BRICS" הוא ראשי תיבות בהם נעשה שימוש בעיקר על ידי כלכלנים ביחס למדינות: ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה (לפי האות הראשונה בשמה של כל אחת ממדינות אלה בשפה האנגלית). המונח הראשוני היה "BRIC" ונטבע ב-2001 על ידי ג'ים אוניל, שהיה הכלכלן הראשי של בנק ההשקעות גולדמן זקס כאשר ניסה לתאר את ארבע המדינות המתפתחות בעלות הפוטנציאל הכלכלי הגדול בעולם (ללא דרום אפריקה, שהצטרפה בשנת 2011). המדינות גיבשו את יצירת הארגון ב־19 ביוני 2009.

מדינות BRICS מקיפות כ-26.7% משטח הקרקע של העולם ו-41.5% מהאוכלוסייה העולמית, כ-3.41 מיליארד בני אדם. ברזיל, רוסיה, הודו וסין הן בין עשר המדינות הגדולות בעולם לפי אוכלוסייה, שטח ותמ"ג, כאשר שְלוש האחרונות נחשבות באופן נרחב למעצמות נוכחיות או מתפתחות. כל חמש המדינות חברות ב-G20, עם תמ"ג נומינלי משולב של 28.06 טריליון דולר (כ-26.6% מהתוצר העולמי הגולמי), תמ"ג כולל של כ-56.65 טריליון דולר (32.5% מהתמ"ג העולמי), וכן הון מוערך של 4.46 טריליון דולר ברזרבות חוץ משולבות (נכון ל-2018).

מנהיגי מדינות ה-BRIC החלו בסדרת מפגשי פסגה בשנת 2009. מאז 2011 הצטרפה דרום אפריקה למפגשי הפסגה[1] וכך נטבע מונח חדש המתייחס לחמש המדינות: "BRICS".

ב-1 בינואר 2024 הצטרפו לארגון ה-BRICS המדינות הבאות: מצרים, איראן, ערב הסעודית, איחוד האמירויות ואתיופיה. לאחר ההצטרפות מייצג הארגון 45% מאוכלוסיית העולם, ו-36% מהתמ"ג העולמי (לעומת 30% של ה-G7).[2]

מפגשי פסגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים האחרונות נפגשו מנהיגי מדינות ה-BRICS מספר פעמים, ודנו בנושאים כלכליים ופוליטיים. בשנת 2010 התארחו בפגישה נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומה ושר החוץ של הרשות הפלסטינית ריאד אל-מאלכי.

תאריך מדינות משתתפות עיר מארחת אולם כנסים מנהיג מארח
1 16 ביוני 2009 BRIC יקטרינבורג, רוסיה בית סבסטיאנוב דמיטרי מדבדב
2 16 באפריל 2010 BRIC ברזיליה, ברזיל לואיז אינסיו דה סילבה
3 14 באפריל 2011 BRICS סאן-יה, סין מלון שרתון סניה חו ג'ינטאו
4 29 במרץ 2012 BRICS ניו דלהי, הודו מלון טאג' מהאל מאנמוהאן סינג
5 26 במרץ 2013 BRICS דרבן, דרום אפריקה מרכז הכנסים הבין-לאומי בדרבן ג'ייקוב זומה
6 14 ביולי 2014 BRICS פורטלזה, ברזיל מרכז הכנסים סיארה דילמה רוסף
7 8 ביולי 2015 BRICS אופה, רוסיה היכל הכנסים ולדימיר פוטין
8 15 באוקטובר 2016 BRICS בנאולים שבגואה, הודו טאג' אקזוטיקה נרנדרה מודי
9 3 בספטמבר 2017 BRICS שיאמן, סין מרכז הכנסים הבין-לאומי שיאמן שי ג'ינפינג

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההערכה היא כי המונח "BRIC" נטבע בשנת 2001 על ידי יו"ר גולדמן זקס ניהול הנכסים דאז, ג'ים אוניל, בפרסומו "Building Better Global Economic BRICs". אך למעשה הוא נטבע על ידי רוּפָּה פּוּרוּשׁוֹתָ'מָן שהיה עוזר מחקר בדו"ח המקורי. שרי החוץ של ארבע המדינות הכלליות הראשונות של BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) נפגשו בעיר ניו יורק בספטמבר 2006 בשולי הדיון הכללי של עצרת האו"ם, ופתחו בשורה של ישיבות ברמה גבוהה. פגישה דיפלומטית בהיקף מלא התקיימה ביקטרינבורג, רוסיה, ב -16 ביוני 2009.

המפגש הראשון של BRICS[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגש הפסגה הרשמי הראשון של קבוצת BRIC, שנערך גם ביקטרינבורג, החל ב-16 ביוני 2009, עם לואיס אינאסיו לולה דה סילבה, דמיטרי מדבדב, מנמוהן סינג והו ג'ינטאו, מנהיגי ברזיל, רוסיה, הודו וסין, כולם משתתפים. מוקד המפגש היה בשיפור המצב הכלכלי העולמי ורפורמה במוסדות פיננסיים, ודן כיצד ארבע המדינות יכולות לשתף פעולה טוב יותר בעתיד. היה דיון נוסף בדרכים שבהן מדינות מתפתחות, כגון 3/4 מחברי ה-BRIC, יכולות להיות מעורבות יותר בעניינים גלובליים.

בעקבות פסגת יקטרינבורג, מדינות ה-BRIC הודיעו על הצורך במטבע עתודה עולמי חדש, שיהיה חייב להיות "מגוון, יציב וצפוי". אף על פי שההצהרה שפורסמה לא ביקרה ישירות את מה שנתפס כ"דומיננטיות" של הדולר האמריקאי – דבר שרוסיה מתחה עליו ביקורת בעבר – היא אכן עוררה ירידה בערך הדולר מול מטבעות מרכזיים אחרים.

כניסתה של דרום אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, דרום אפריקה החלה במאמצים להצטרף לקבוצת BRIC, ותהליך קבלתה הרשמית החל באוגוסט של אותה שנה. דרום אפריקה הפכה רשמית לאומה חברה ב-24 בדצמבר 2010, לאחר שהוזמנה רשמית על ידי סין להצטרף ולאחר מכן התקבלה על ידי מדינות BRIC אחרות. הקבוצה קיבלה את שמה של BRICS – כאשר ה-S מציינת את דרום אפריקה – כדי לשקף את החברות המורחבת בקבוצה. באפריל 2011 השתתף נשיא דרום אפריקה, ג'ייקוב זומה, בפסגת BRICS 2011 בסניה שבסין כחבר מן המניין.

התפתחויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורום BRICS, ארגון בין-לאומי עצמאי המעודד שיתוף פעולה מסחרי, פוליטי ותרבותי בין מדינות BRICS, הוקם בשנת 2011. ביוני 2012 הבטיחו מדינות BRICS 75 מיליארד דולר כדי להגביר את כוח ההלוואות של קרן המטבע הבין-לאומית. אולם הלוואה זו הייתה מותנית ברפורמות הצבעה של קרן המטבע הבין-לאומית. בסוף מרץ 2013, במהלך פסגת ה-BRICS החמישית בדרבן, דרום אפריקה, הסכימו המדינות החברות ליצור מוסד פיננסי עולמי שנועד לשתף פעולה עם קרן המטבע הבין-לאומית והבנק העולמי. לאחר מפגש הפסגה הצהירו ה-BRICS כי הם מתכננים לסיים את הסדרי הבנק החדש לפיתוח זה עד 2014. עם זאת, מחלוקות הנוגעות לחלוקת נטל ומיקום האטו את ההסכמים.

בישיבת מנהיגי BRICS בסנט פטרבורג בספטמבר 2013, התחייבה סין להעביר 41 מיליארד דולר לקופה המשותפת; ברזיל, הודו ורוסיה 18 מיליארד דולר כל אחת; ודרום אפריקה 5 מיליארד דולר. סין, המחזיקה בעתודות המט"ח הגדולות בעולם ותורמת את עיקר התשלומים, רוצה תפקיד ניהולי משמעותי יותר, אמר אחד מבכירי BRICS. סין גם רוצה להיות המיקום המרכזי של המוסדות. "ברזיל והודו רוצות שההון הראשוני יחולק באופן שווה. אנחנו יודעים שסין רוצה יותר", אמר גורם ברזילאי. "עם זאת, אנו עדיין במשא ומתן, עדיין אין מתחים". ב-11 באוקטובר 2013 אמר שר האוצר ברוסיה, אנטון סילואנוב, כי יצירת קרן של 100 מיליארד דולר המיועדת לשוקי מטבעות יציבים תינקט בתחילת 2014. הברזילאי שר האוצר, גואידו מנטגה, הצהיר כי הקרן תיווצר עד מרץ 2014. עם זאת, עד אפריל 2014, טרם הוקמה מאגר העתודה למטבע ובנק הפיתוח, והתאריך נדחה מחדש לשנת 2015. אחד המניעים של בנק הפיתוח של BRICS הוא שהמוסדות הקיימים נהנים בעיקר מתאגידים מחוץ ל-BRICS, והמשמעות הפוליטית בולטת מכיוון שהוא מאפשר למדינות החברות ב-BRICS "לקדם את האינטרסים שלהן בחו"ל ... ויכול להדגיש את עמדותיהן של מדינות שמתעלמים מדעתן לעיתים קרובות על ידי עמיתיהם האמריקאים והאירופאים המפותחים".

במרץ 2014, בפגישה בשולי פסגת האבטחה הגרעינית בהאג, פרסמו שרי החוץ של בריקס הודעה ש"ציינה בדאגה את ההצהרה התקשורתית האחרונה על פסגת ה-G20 הקרובה שתתקיים בבריסביין בנובמבר 2014. האפוטרופסות של ה-G20 שייכת לכל המדינות החברות באופן שווה, ואף מדינה יחידה לא יכולה לקבוע באופן חד-צדדי את אופיו". לאור המתחים סביב סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה בשנת 2014, ציינו השרים כי "הסלמה של שפה עוינת, סנקציות וסנקציות נגדיות וכוח אינה תורמת לפתרון בר-קיימא ושלווה, על פי החוק הבין-לאומי, כולל העקרונות והמטרות אמנת האו"ם." זאת בתגובה להודעתה של שרת החוץ האוסטרלית ג'ולי בישופ, שאמרה קודם לכן כי ייתכן שנאסר על נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להשתתף בפסגת ה-G20 בבריסביין.

ביולי 2014 טענה נגידת הבנק המרכזי הרוסי, אלווירה נבילינה, כי "BRICS שותפה להקמת מערכת החלפות רב-צדדיות שתאפשר העברת משאבים למדינה כלשהי, במידת הצורך" במאמר שהסיק כי "אם המגמה הנוכחית תימשך, בקרוב הדולר יינטש על ידי רוב הכלכלות הגלובליות המשמעותיות והוא ייזרק ממימון הסחר העולמי."

בסוף השבוע של ה-13 ביולי 2014, כאשר נערך משחק הגמר של מונדיאל, ולפני פסגת BRICS פורטאלזה, פגש פוטין את מנהיגו העמית דילמה רוסף כדי לדון בבנק הפיתוח של BRICS, ולחתום על הסכמים דו-צדדיים אחרים לגבי נושאים כמו הגנה, גז וחינוך. רוזף אמר כי מדינות ה-BRICS "הן מהגדולות בעולם ואינן יכולות להסתפק באמצע המאה ה-21 בתלות כלשהי". אחרי פסגת פורטלזה התקיימה פגישת BRICS עם איגוד דרום אמריקה. נשיא האומות בברזיליה, שם הוצגו בנק הפיתוח והקרן המוניטרית. לבנק הפיתוח יהיה הון של 50 מיליארד דולר כאשר כל מדינה תתרום 10 מיליארד דולר, בעוד שרשות הקרן המוניטרית יעמדו 100 מיליארד דולר.

ב-15 ביולי, היום הראשון של פסגת ה-BRICS השישית בפורטאלזה, ברזיל, חתמה קבוצת הכלכלות המתעוררות על המסמך המיוחל להקמת בנק הפיתוח החדש של 100 מיליארד דולר (לשעבר "בנק הפיתוח של BRICS") וכן מאגר מטבעות רזרבה בשווי של עוד 100 מיליארד דולר. כמו כן הוטבעו מסמכים על שיתוף פעולה בין סוכנויות אשראי ייצוא של BRICS והסכם שיתוף פעולה בנושא חדשנות.[דרוש מקור]

בסוף אוקטובר 2014 צמצמה ברזיל את אחזקותיה בניירות ערך ממשלתיים בארצות הברית ל-261.7 מיליארד דולר; הודו, 77.5 מיליארד דולר; סין, 1.25 טריליון דולר; דרום אפריקה, 10.3 מיליארד דולר.

במרץ 2015 הצהיר מורגן סטנלי כי הודו ואינדונזיה נמלטו מה"חמישה השברירית" (חמשת השווקים המתעוררים הגדולים עם המטבעות השבירים ביותר) על ידי נקיטת רפורמות כלכליות. בעבר, באוגוסט 2013 דירג מורגן סטנלי את הודו ואינדונזיה, יחד עם ברזיל, טורקיה ודרום אפריקה, כ"חמש השבריריות" בשל המטבעות הפגיעים שלהן. אך מאז, הודו ואינדונזיה שיפצו את כלכלותיהן, והשלימו 85% ו-65% מההתאמות הדרושות בהתאמה, בעוד שברזיל השיגה רק 15%, טורקיה רק 10% ודרום אפריקה אפילו פחות.

לאחר מפגש הפסגה ב-2015 ערכו שרי התקשורת של המדינות השונות, על פי הצעה רוסית, מפגש פסגה ראשון בין צוותיהם במוסקבה באוקטובר, והשר המארח, ניקולאי ניקיפורוב, העלה יוזמה נוספת לחזק את מגזרי טכנולוגיית המידע שלהם ולאתגר את המונופול של ארצות הברית במגזר.[דרוש מקור]

מאז 2012, קבוצת מדינות BRICS מתכננת מערכת כבלי תקשורת צוללת של סיבים אופטיים לשאת תקשורת בין מדינות BRICS, המכונה כבל BRICS. חלק מהמוטיבציה לפרויקט היה ריגול של הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית בכל התקשורת שזרמה פנימה ומחוצה לה.

באוגוסט 2019 חתמו שרי התקשורת של מדינות BRICS על כתב כוונה לשתף פעולה בתחום טכנולוגיית המידע והתקשורת. הסכם זה נחתם במהדורה החמישית של ישיבת שרי התקשורת של מדינות החברות בקבוצה. ההסכם נחתם בישיבתו החמישית של שר התקשורת של BRICS שהתקיים בברזיליה.

באוגוסט 2023 דנו נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין ונשיא איראן, אבראהים ראיסי, באפשרות לצרף את איראן לארגון מדינות BRICS.[3] בהמשך הזמין הארגון להצטרף אליו את ארגנטינה, מצרים, איראן, אתיופיה, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות.[4]

ב-1 בינואר 2024 הצטרפו לארגון המדינות הבאות: מצרים, איראן, איחוד האמירויות ואתיופיה.

בראש נשיאות הארגון בשנת 2024 תעמוד רוסיה. פוטין הצהיר כי במהלך הנשיאות של רוסיה בארגון השנה, היא מתכננת להגביר את פעילותו של הארגון במערכת המוניטרית והפיננסית הבין-לאומית ולקדם פעילויות אקטיביות יותר במטבעות לאומיים במקום בדולר.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא BRICS בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]