כלכלת ברזיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלכלת ברזיל
דירוג עולמי תמ"ג: 11; תמ"ג לנפש: 99
מטבע ריאל ברזילאי עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגוני סחר ארגון הסחר העולמי, BRICS, מרקוסור
שנת כספים שנה קלנדרית
סטטיסטיקה
תמ"ג 2080 מיליארד דולר (2023)[1]
תמ"ג לנפש 9,670 דולר (2023)[1]
צמיחה כלכלית 0.9 (2023)[1] (דירוג: 211; הערכה לשנת 2015)
תמ"ג לפי מגזר חקלאות (6.89%), תעשייה (18.9%), שירותים (59.38%) (2021)[2]
אינפלציה (מה"ל) 5.0% (2023)[1]
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 20% בערך 40 מיליון איש
מדד ג'יני 51.9 (דירוג: 16; 2012)
כוח עבודה 109,200,000 (הערכה לשנת 2015)
אבטלה 8.2% (2023)[1]
קשרי מסחר
יצוא 197.9 מיליארד דולר
(2008)
יצוא מוצרים טקסטיל, נעליים, כימיקלים, מלט, עץ, ברזל, בדיל, פלדה, כלי טיס, כלי רכב ממונעים.
מדינות עיקריות ארצות הברית 19.2%, ארגנטינה 8.4%, סין 5.8%, הולנד 4.5%, גרמניה 4.2%.
(2005)
יבוא 173.2 מיליארד דולר
(2008)
יבוא מוצרים ארצות הברית 14%, ארגנטינה 8.9%, סין 8.3%, הולנד 5.3%, גרמניה 4.5%, יפן 3.1%
(2008)
מימון ציבורי
חוב 103.2 מיליארד דולר (2008)
הכנסות 140.6 מיליארד דולר (2004)
הוצאות 172.4 מיליארד דולר (2004)
סיוע כלכלי בינלאומי 30 מיליארד דולר (2002)
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כלכלת ברזיל היא התשיעית בגודלה בעולם לפי כוח קנייה של כ-1.9 טריליון דולר (נכון לשנת 2009)[3], והיא הגדולה באמריקה הדרומית, והשנייה בגודלה באמריקה כולה (אחרי ארצות הברית). המשק הברזילאי מאופיין כשוק חופשי המתבסס על יצוא[4].

כלכלתה של ברזיל מגוונת, ורמות ההתפתחות שלה משתנות בהתאם לאזור. כך לדוגמה, מרבית התעשייה הגדולה מרוכזת בדרום ובדרום-מזרח ברזיל. צפון מזרח הרפובליקה הוא החלק העני ביותר בברזיל מזה שנים, אף על פי שמתחיל תהליך של משיכת השקעות לאזור. בהיותה מחזיקה בסקטורים גדולים ומפותחים למדי בתחומי חקלאות, כרייה, ייצור ושירותים, מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 היא הולכת ומגדילה את נוכחותה בשווקים בעולם[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד תחילת המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהגיעו מגלי הארצות הפורטוגזים לברזיל במאה ה-16, מספר התושבים הילידים היה כ-2.5 מיליון איש והם חיו כמעט ללא שינוי מאז תקופת האבן. מאז תקופת ברזיל הקולוניאלית (1500–1822) ועד סוף שנות ה-30 של המאה ה-20, הכלכלה הברזילאית הסתמכה על ייצור מוצרים בסיסיים לייצוא.

באימפריה הפורטוגלית, ברזיל הייתה מושבה שהייתה כפופה למדיניות מסחר אימפריאלית, שהיו לה שלושה מחזורי ייצור כלכליים עיקריים בקנה מידה גדול, ייצור סוכר, כריית זהב ומתחילת המאה ה-19 ואילך, גידול וייצוא קפה. כלכלת ברזיל הייתה תלויה במידה רבה בעבודת עבדים אפריקאית עד סוף המאה ה-19 (בסך הכל כ-3 מיליון עבדים אפריקאים הובאו למדינה). באותה תקופה ברזיל הייתה גם המושבה עם המספר הגדול ביותר של מתיישבים אירופאים, רובם פורטוגלים, אך גם הולנדים, ספרדים, אנגלים, צרפתים, גרמנים, פלמים, דנים, סקוטים וספרדים.

להגירה ההמונית הבינלאומית לברזיל במהלך המאה ה-19 היו השפעות חיוביות על פיתוח ההון האנושי של המדינה. המהגרים היו בדרך כלל בעלי הכשרה פורמלית ובלתי פורמלית טובה יותר מאשר ילידים ברזילאים ונטו לרוח יזמות רבה יותר. הגעתם הייתה מועילה לאזור, לא רק בגלל הכישורים והידע שהם הביאו למדינה בעצמם, אלא גם בגלל השפעות הגלישה של ההון האנושי שלהם לאוכלוסיית הילידים הברזילאית. השפעות זליגת ההון האנושי היו החזקות ביותר באזורים עם מספר המהגרים הגבוה ביותר, וההשפעות החיוביות עדיין נראות מאז, באזורים מסוימים של המדינה.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1940 ברזיל הייתה בין המדינות הראשונות בעולם שהנהיגו שכר מינימום.

במאה ה-20 במשך מספר עשורים, בעיקר בתקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל (1964–1985), ההתפתחות הכלכלית הברזילאית התבססה על אסטרטגיה של תיעוש תחליפי ייבוא (שימוש בתוצרת מקומית במקום יבוא). בתקופה זו הוקמה חברת אמבראר, קונצרן האווירונאוטיקה שהוא יצרן מטוסי הנוסעים השלישי בגודלו בעולם[5].

בשנות ה-80 המאוחרות ובתחילת שנות ה-90, האינפלציה הגבוהה מנעה את הגידול בפעילות הכלכלית ובהשקעות חיצוניות. באביב 1994 ברזיל החלה בתהליך ייצוב כלכלי ביולי "פלאנו ריאל" (שמה של התוכנית נקרא אחרי שם המטבע החדש בברזיל, ה"ריאל"), שביקשה להפסיק את הציפיות האינפלציוניות על ידי הצמדת המטבע הברזילאי, הריאל, לדולר האמריקאי. הרמה השנתית של האינפלציה ירדה לכדי נתונים חד-ספרתיים, אך לא מהר מספיק כדי למנוע התייקרות ניכרת בשער החליפין ("שער ההמרה") במהלך תקופת המעבר. המשמעות המעשית של התייקרות זו הייתה שסחורות ברזילאיות היו יותר יקרות ביחס לסחורות ממדינות אחרות, מה שהגדיל את הגירעון בחשבונות עובר ושב. עם זאת, לא נגרם מחסור במטבע זר בשל העניין של הקהילה הפיננסית בשווקים הברזילאים. עניין זה גבר לאור שיעורי האינפלציה שהתייצבו, וכן לאור העובדה שזיכרונות משבר החובות של שנות ה-80 הלכו ונמוגו. האינפלציה, שהגיעה לרמה שנתית אדירה של 5000%, ירדה באופן חד והגיעה ל-2.5% ב-1998; ב-2000 היא עמדה על 6 אחוזים. ברזיל עברה בהצלחה ממשק המבוסס על שער חליפין ("שער המרה") קבוע לשער חליפין צף בינואר 1999.

אחרי תכנונן ויישומן של תוכניות כלכליות שונות, בין היתר לכיסוי גירעונות תקציביים ולשינויים מבניים, ברזיל קיבלה סיוע כלכלי של 41.5 מיליארד דולר, מהלך שהובל על ידי קרן המטבע הבינלאומית בנובמבר 1998[6]. בינואר 1999 הבנק המרכזי בברזיל הודיע כי הריאל הברזילאי לא יוצמד מעתה ואילך לדולר האמריקאי[7]. פיחות זה עזר למתן את השפל בצמיחה הכלכלית ב-1999.

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרעון התקציבי של ברזיל ב-1999 היה 48% מהתמ"ג, ובכך היא עברה את תחזיות קרן המטבע הבינלאומית. בעקבות כך משקיעים בברזיל האמינו כי ברזיל תשמור על מדיניות פיסקלית ומוניטרית קשוחה, אפילו עם שער מטבע צף. ב-2000 שיעור הצמיחה עמד על 4.4%, אך משבר החובות בארגנטינה ב-2001 השפיעה על ברזיל[8], וגרם להאטה בכלכלה[9]. באוגוסט 2002 קיבלה ברזיל סיוע של 30 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית[10].

במהלך שנתו הראשונה בשלטון (2003), הנשיא דה סילבה החליט לנקוט במדיניות צנע על ידי שליטה באינפלציה[11]. אסטרטגיה כלכלית זו אמנם הביאה לירידה בתמ"ג ב-2003[12], אך הביאה לעלייה מרשימה בו בשיעור של 5.2% במהלך 2004. ברזיל כיסתה את החוב שלה לקרן המטבע הבינלאומית עוד לפני תאריך היעד, ב-29 בדצמבר (2.04 מיליארד) וב-30 בדצמבר (13.46 מיליארד) 2005[13]. ושר האוצר של ברזיל אנטוניו פאלוסי, המשיך במדיניות שיקום התקציב הממשלתי[14]. בשנים שאחר צמחה כלכלת ברזיל בממוצע מעל 5% בשנה[15]. באותה תקופה ברזיל סווגה כחלק ממדינות BRICS, קבוצת ארבע המדינות המתפתחות בעלות הפוטנציאל הכלכלי הגדול בעולם[16]. כלכלנים אף ניבאו שכלכלת ברזיל בדרכה למקום החמישי בגודלה בעולם, ותעקוף את בריטניה וצרפת[17].

במרץ 2008, ברזיל העלתה את שכר המינימום במדינה ב-9.2%, על רקע צמיחתה הכלכלית המואצת באותה עת והרצון לחלק את העושר החדש שנוצר עם רוב האוכלוסייה.[18]

במחצית הראשונה של 2010 צמחה כלכלת ברזיל בקצב שיא שנתי של יותר מ-10%[19]. אולם המשבר הכלכלי העולמי החל להשפיע על הכלכלה, עקב הירידה בביקוש לסחורות אותם מייצאת ברזיל. ב-2011 כלכלת ברזיל צמחה ב-2.7%, קצב מתון מהצפוי[20]. עם זאת עקפה ברזיל את בריטניה והפכה להיות הכלכלה השישית בגודלה בעולם בתחילת 2012[21].

בעשור השני של המאה ה-21 סבלה ברזיל מירידה בצמיחה ואף מיתון במספר שנים[22]. ההידרדרות הכלכלית החלה בתקופתה של הנשיאה דילמה רוסף[23] והמשיכה גם לאחר הדחת דילמה רוסף מנשיאות ברזיל ב-2016[24], בעקבות חשיפת שורה של מעשי שחיתות[25]. ב-2016 כלכלת ברזיל התכווצה ב-3.6%[26]. בינואר 2019 נבחר ז'איר בולסונארו לכהונת הנשיא, בתמיכת הקהילה העסקית, לאחר שהבטיח להילחם בשחיתות[27]. אולם גם בתקופת כהונתו נמשך המשבר הכלכלי. שיעור האבטלה עלה ל-15%, כלכלת ברזיל הייתה קטנה ב-2021 ממה שהייתה ב–2011[28], וכ-19 מיליון ברזילאים סבלו מרעב באותה שנה[29]. בנוסף בתקופת מגפת הקורונה בברזיל מספר המתים היה יותר מחצי מיליון[30].

מגמה מקרו-כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלה המציגה את התוצר המקומי הגולמי של ברזיל במחירי שוק, לפי הערכות של קרן המטבע הבינלאומית. הנתונים במיליונים.

שנה תוצר מקומי גולמי המרות דולר אמריקאי
1980 7,846,331 52.69 קרוזרו שני
1985 1,436,276,926 6,197.34 קרוזרו שני
1990 31,759,773 68.30 קרוזרו שלישי
1995 646,192 0.91 ריאלים
2000 1,101,253 1.83 ריאלים
2005 1,930,335 2.43 ריאלים

להשוואות של כוח קנייה, דולר אמריקני אחד מומר ב-1.24 ריאלים ברזילאים בלבד.

ממשל קרדוזו הציג בפני הקונגרס סדרה של הצעות לרפורמות בחורה על מנת להחליף את הכלכלה הריכוזית הברזילאית בכלכלה מונחית שוק, וכן לשם ארגון מחדש של כל דרגי השלטון על בסיס פיסקלי[31]. הקונגרס אכן אישר מספר תיקונים לחוקה כדי לפתוח יותר את הכלכלה לסקטור הפרטי ולמשקיעים זרים. עד סוף שנת 2003, תוכנית ההפרטה הברזילאית, שכללה את הפרטתן של חברות פלדה וטלקומוניקציה, הכניסה לקופת המדינה מעל ל-90 מיליארד דולר[31]. באמצע שנת 2000 התקבל חוק בנוגע לאחריות על כספי הציבור, וחוק זה שיפר את המשמעת הכלכלית בשלושת דרגי הממשל- הפדרלי, המדיני והעירוני. בנוסף ננקטו אמצעים על מנת לצמצם את הגירעון בתוכנית הקצבאות בברזיל, אך עדיין נותרה עבודה רבה. רפורמת המס נידונה מעל לשנתיים, אך לא נוצר רוב מספיק על מנת לפעול במישורים החוקתי והחקיקתי. למרות הצנע, הממשל הכיר בכך שדרושה השקעה נוספת בחינוך ובבריאות כדי לתקן עוולות חברתיות.

פתיחת השוק והייצוב הכלכלי הגדילו באופן מובהק את הצמיחה בברזיל. הסחר כמעט והוכפל מאז 1990. ההשקעה החיצונית מארצות הברית עלתה מ-19 מיליארד דולר ב-1994 ל-35 מיליארד דולר בשנת 2000. ארצות הברית היא המדינה ממנה מגיעה ההשקעה החיצונית הגבוהה ביותר לברזיל.

חקלאות ויערנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזיל נתברכה במשאבים חקלאיים רבים. בברזיל קיימים שני אזורי חקלאות עיקריים וברורים. האחד כולל את החצי הדרומי של ברזיל, ואף חלקים מעט צפוניים יותר (כלומר שני השלישים הדרומיים בברזיל). באזור זה שורר אקלים ממוזג למחצה, כמות משקעים גדולה יותר, קרקעות פוריות יותר, טכנולוגיה מפותחת יותר, תשתית הולמת וחקלאים מנוסים יותר. האזור מייצר את מרבית יבולי התבואה והזרעים מהם מיוצר שמן. באזור השני, הממוקם בצפון ברזיל ובאגן האמזונאס, שורר אקלים יבש, והוא חסר כמויות משקעים מספקות, אדמות פוריות, תשתית הולמת והון לפיתוח. אף על פי שמרבית האיכרים באזור זה עובדים בחקלאות למחייתם, חלקו של האזור בייצוא מוצרי היער (קקאו, פירות טרופיים) הולך וגדל. מרכז ברזיל שופע באדמות מרעה כמעט ללא עצים. אדמות אלה הן פחות מתאימות לגידולים חקלאיים מאשר המקבילות בצפון אמריקה, ולכן הן יותר מתאימות לגידולי מרעה.

במהלך תקופת הדיקטטורה, החקלאות הוזנחה ונוצלה כאמצעי לסיפוק משאבים למגזר התעשייתי ולאספקת מזון לאוכלוסייה העירונית. עד שנות ה-80 המאוחרות מחירי הגידולים וייצואם נשלטו על ידי הממשלה, כאשר הוטלו מכסות על הסחורות המיוצאות. עם זאת, מדיניות זו השתנתה מאז שנות ה-90 המוקדמות.

החקלאות הברזילאית מגוונת למדי, ולפיכך היא מספקת את צרכיה של ברזיל כמעט לבדה (בנושאי מזון). החקלאות מהווה כ-8% מהתוצר המקומי הגולמי של ברזיל, ומעסיקה בערך כרבע מכוח העבודה ביותר מ-6 מיליון עסקים. ברזיל היא יצרנית קני הסוכר והקפה הגדולה בעולם. בנוסף, היא יצואנית של קקאו, פולי סויה, מיץ תפוזים, טבק, מוצרי יער, וכן מקדמיה ופירות טרופיים נוספים. המשק החי חשוב גם כן בחלקים רבים של המדינה, כאשר נצפית צמיחה מהירה בתעשיות העופות, בשר חזיר והחלב. צמיחה זו למעשה משקפת את השינוי בטעמו של הצרכן הברזילאי. באופן כמותי, גידולי השדה מהווים כ-60%, והמשק החי כ-40%. ברזיל היא יצואנית של מוצרים חקלאיים ומוצרי מזון, ואלו מהווים כ-35% מסך הייצוא הברזילאי.

כמחצית משטחי ברזיל מכוסים ביערות, כאשר מספר יערות הגשם בברזיל הוא הגדול בעולם (רובם ממוקמים באמזונאס). בזמן האחרון ניתן להבחין בהגירה לשטחי האמזונס, וכן בביעור בקנה מידה עצום של יערות באזור האמזונס, מה שהפך למוקד התעניינות בינלאומי והביא לפגיעה בתדמיתה של ברזיל. חשוב לציין, כי הממשלה ביטלה את התמריצים לביעור היערות, והיא מתחילה ליישם תוכנית סביבתית שאפתנית, ולאחרונה אימצה חוק לפשעים סביבתיים המורה על עונשים חמורים למפרים אותו.

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגזר התעשייתי בברזיל הוא הגדול ביותר באמריקה הלטינית. הוא אחראי לשליש מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה. התעשייה הברזילאית מגוונת, והיא כוללת מכוניות, פלדה, חומרים פטרוכימיים, מחשבים, מטוסים (ראו חברת אמבראר) ומוצרים בני-קיימא. יחד עם היציבות הכלכלית הגוברת אותה מספקת "פלאנו ריאל", עסקים פנימיים (ברזילאים) וחיצוניים (בעיקר ארצות הברית) השקיעו רבות בציוד ובטכנולוגיה חדשים.

ברזיל מחזיקה בתעשיית שירותים מגוונת ומורכבת גם כן. במהלך שנות ה-90 המוקדמות, הסקטור הבנקאי היה אחראי ל-16% מהתמ"ג של ברזיל. אף על פי שהיא עוברת שינויים, הבנקאות בברזיל מספקת לעסקים מקומיים מגוון רחב של מוצרים, והיא מושכת מתמודדים נוספים גם כן, בעיקר חברות כלכליות מארצות הברית. הבורסות לניירות ערך בסאו פאולו (בורסת סאו פאולו) ובריו דה ז'ניירו נמצאות בתהליכי מיזוג, ומגזר ביטוחי המשנה עומד בפני הפרטה.

זאת ועוד, הממשלה הברזילאית החלה בגיבוש ויישום תוכנית לצמצום התלות של המשק הברזילאי ביבוא נפט. ייבוא הנפט סיפק יותר מ-70% מצרכי הנפט במדינה, אולם התוכנית צמצמה אחוז זה ל-33% בלבד. בשנים האחרונות עלתה כמות הנפט הנשאבת מבארות שלא מכבר נתגלו מול חופי ריו דה ז'ניירו והפכו את ברזיל לבלתי תלויה בנפט זר. ב-21 באפריל 2006 הכריז נשיא ברזיל לואיז אינסיו דה סילבה (לולה) על אי תלותה של ברזיל בייבוא מוצרי נפט, על סיפון האסדה P-50 של חברת הנפט הברזילאית פטרוברז, המשמשת לאחסון ופריקה של מוצרי נפט. בשנת 2007 התגלה לחופי ברזיל שדה נפט בממדים עצומים, גילוי הפך את ברזיל לאחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם[32]. בעקבות גילוי השדה גדלה תפוקת הנפט בברזיל מכמיליון חביות ביום[33]. למרות לחצים של תאגידי הנפט הבנילאומיים, חברת הנפט הלאומית של ברזיל, פטרוברז, ניהלה את פיתוח השדה[34].

בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 התהדקה בהדרגה התלות בין כלכלת ארגנטינה וכלכלת ברזיל סביב ייצור משותף של תעשיות שונות כמו תעשיית הרכב הדומיננטית בשתי המדינות. המצב גורם לכך שמהלכים פוליטיים כלכליים של מדינה אחת משפיעים באופן משמעותי גם על המדינה השכנה[35].

ברזיל היא מהמובילות העולמיות בייצור כוח הידרואלקטרי, כאשר הקיבולת הנוכחית עומדת על 58,000 מגה וואט. הכוח ההידרואלקטרי מספק מעל 90% מהחשמל בברזיל. שני הפרויקטים ההידרואלקטריים הגדולים בברזיל הם סכר איטייפו המייצר כ-12,600 מגה וואט (נמצא על נהר הפרנה), וסכר טוקורי הנמצא בצפון ברזיל. הכור הגרעיני המסחרי הראשון בברזיל, אנגרה 1, ממוקם בסמוך לריו דה ז'ניירו, ופועל במשך יותר מ-10 שנים. "אנגרה 2" הופעל בשנת 2000 אחרי שנים של עיכובים. בנוסף, "אנגרה 3" נמצא בשלבי בנייה מתקדמים. שלושת הכורים יחדיו יספקו כ-3,000 מגה וואט לכשבנייתם של כולם תושלם.

בברזיל קיימים גם משאבים מינרליים נרחבים- מאגרי ברזל ומנגן הם מקורות חשובים לחומרי גלם תעשייתיים. שכבות של ניקל, בדיל, כרום, בוקסיט, בריליום, נחושת, עופרת, טונגסטן, אבץ, זהב ומינרלים אחרים מנוצלות גם כן.

המרכז המסחרי של ריו דה ז'ניירו

המסחר עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני מכון היצוא, היקף הסחר (ייבוא וייצוא, ללא הסחר ביהלומים), בין ישראל וברזיל הסתכם בשנת 2010 בכ-1.2 מיליארד דולר, עלייה של כ- 29% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2009 הסתכם הסחר בסחורות בכ- 921 מיליון דולר, ירידה של כ- 37% לעומת השנה הקודמת. חרף העלייה המרשימה שהתקבלה בשנה האחרונה היקף הסחר עם ברזיל לא חזר לרמת השיא שנרשמה ערב המשבר. ברזיל היא שותפת הסחר ה-17 של ישראל בשנת 2010 . בשנה זו פעלו במדינה 391 חברות ישראליות, גידול של כ-9% בהשוואה לשנה שעברה (360 חברות ב-2009). בשנת 2008 פעלו בברזיל 366 חברות ישראליות.

ברזיל היא יעד הייצוא ה-11 של ישראל בשנת 2010 (לא כולל יהלומים). יצוא הסחורות הסתכם בשנת 2010 בכ-930 מיליון דולר, עלייה של כ- 30% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עקב המשבר הכלכלי העולמי והירידה בהיקפי הסחר ובהיקפי היבוא של ברזיל, רשם היצוא הישראלי למדינה ירידה חדה של כ-39% בשנת 2009 להיקף של כ-713 מיליון דולר. בשנת 2012 הסתכם הייצוא מישראל לברזיל ב-1.15, עלייה של 26% ביחס לשנת 2011[36].

מבחינת היקפי הייבוא, ברזיל היא יעד הייבוא ה-27 של ישראל בשנת 2010 (לא כולל יהלומים). בשנה זו עלה יבוא הסחורות של ישראל מברזיל בשיעור של כ-24% והוא הסתכם בכ-258 מיליון דולר. בשנת 2009 נרשמה ירידה חדה של כ-29% ביבוא הסחורות והוא הסתכם בכ-208 מיליון דולר.

סטטיסטיקות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקעות (ברוטו): 19.8% מהתמ"ג. (2004)
התפלגות ההכנסות של משקי בית לפי עשירונים: (1998)

חלוקת ההכנסות (מדד ג'יני): 60.7 (1998)
חקלאות- מוצרים: קפה, פולי סויה, חיטה, אורז, תירס, קני סוכר, קקאו, הדס; בשר בקר.
קצב צמיחה תעשייתי: 6% (2004)
חשמל:

  • ייצור: 339 טרה-וואט שעה. (2002)
  • צריכה: 351.9 טרה-וואט שעה. (2002)
  • ייצוא: 7 ג'יגה-וואט שעה. (2002)
  • ייבוא: 36.58 טרה-וואט שעה. (2002)

חשמל- ייצור לפי מקור אנרגיה:

נפט:

  • ייצור: 1.788 מיליון חביות ליום. (2004)
  • צריכה: 2.199 מיליון חביות ליום. (2001)
  • ייצוא: לא ידוע
  • ייבוא: לא ידוע
  • עתודות מובטחות: 13.9 מיליארד חביות. (2004)

גז טבעי:

  • ייצור: 5.95 מיליארד מטר מעוקב. (2001)
  • צריכה: 9.59 מיליארד מטר מעוקב. (2001)
  • ייצוא: 0 מטר מעוקב. (2001)
  • ייבוא: 3.64 מיליארד מטר מעוקב. (2001)
  • עתודות מובטחות: 221.7 מיליארד חביות. (2004)

מאזן תקציבי נוכחי: 8 מיליארד דולר (2004).
ייצוא - סחורות: ציוד תעבורתי, ברזל, פולי סויה, הנעלה, קפה, מכוניות.
ייבוא - סחורות: מכונות, ציוד חשמלי ותעבורתי, מוצרים כימיים, נפט.
עתודות של מטבע זר וזהב: 52.94 מיליארד דולר (2004)
שער חליפין: 2.167 ריאלים לדולר (2006)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלכלת ברזיל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Brazil, IMF Data Mapper
  2. ^ Share of economic sectors in the GDP in Brazil 2021, statist
  3. ^ על פי נתוני ספר העובדות של ה-CIA.
  4. ^ 1 2 הכלכלה הגדולה בדרום אמריקה, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2007
  5. ^ סוכנויות הידיעות, ג'ט בלו תרכוש 100 מטוסים של יצרנית המטוסים הברזילאית אמבראר בשווי 3 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2003
  6. ^ בלומברג, מלבורן ורויטרס, וושינגטון, ‏קרן המטבע הבינלאומית צפויה לפרסם השבוע את פרטי חבילת הסיוע לברזיל, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1998
  7. ^ בלומברג, סאו פאולו, ‏הבנק המרכזי של ברזיל השאיר את ניוד הריאל על כנו, יתערב מידי פעם בשוק, באתר גלובס, 19 בינואר 1999
  8. ^ ארגנטינה - כרונולוגיה של משבר פיננסי, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2001
  9. ^ סימון רומרו, תקרוס או תתייצב - הדעות לגבי כלכלת ברזיל חלוקות, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2002
  10. ^ רויטרס, ‏סיוע חסר תקדים לברזיל: 30 מיליארד דולר, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2002
    יאיר מנדלסון, חבילת סיוע חירום לברזיל בסך 30 מיליארד דולר, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2002
  11. ^ רויטרס, סיכום 2002: כלכלת ברזיל מנסה לצאת מהמשבר, באתר TheMarker‏, 1 בינואר 2003
  12. ^ שירות בלומברג, ‏הריבית בברזיל נשארה 16.5%; האיתות של הבנק המרכזי: האינפלציה יעד מס' 1, באתר גלובס, 22 בינואר 2004
  13. ^ בלומברג, ‏נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה, באתר גלובס, 3 בינואר 2005
  14. ^ האקונומיסט, האיש שריפא את כלכלת ברזיל נמצא תחת מתקפה, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2005
  15. ^ אוריאל הרמן, ‏כלכלת ברזיל צמחה ב-5.8% ברבעון הראשון, באתר גלובס, 10 ביוני 2008
  16. ^ שרית מנחם כרמי, האופציה הברזילאית: הכלכלה העשירית בעולם מכה את המדדים, באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2009
  17. ^ האקונומיסט, כלכלת ברזיל בדרכה למקום החמישי בעולם - לפני בריטניה וצרפת, באתר TheMarker‏, 15 בנובמבר 2009
  18. ^ הראלד טריביון, ברזיל העלתה את שכר המינימום ב-9.2%, ל248- דולר בחודש, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
  19. ^ האקונומיסט, כלכלת ברזיל טסה גבוה מדי, באתר הארץ, 30 במאי 2010
  20. ^ סוכנויות הידיעות, כלכלת ברזיל צמחה ב-2.7% ב-2011; הקצב מתון מהצפוי, באתר TheMarker‏, 6 במרץ 2012
  21. ^ פייננשל טיימס, ‏עקפה את בריטניה: ברזיל הפכה להיות הכלכלה השישית בגודלה בעולם, באתר גלובס, 7 במרץ 2012
  22. ^ האקונומיסט, כלכלת ברזיל אינה מצליחה להתאושש מהמשבר, באתר TheMarker‏, 13 בדצמבר 2012
    עמי גינזבורג, לאן נעלמה הצמיחה של ברזיל?, באתר TheMarker‏, 16 בדצמבר 2012
    פייננשל טיימס, ‏לברזילאים אין מצב רוח לחגיגות: ערים מבטלות אירועי הקרנבל, באתר גלובס, 12 בינואר 2016
  23. ^ אתר למנויים בלבד אקונומיסט, ברזיל: 20 שנות הישגים כלכליים בסכנה, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2013
  24. ^ אהרון רוזן ושירות בלומברג, ‏ברזיל שאחרי הדחת הנשיאה: מחכה להבראה כלכלית, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2016
  25. ^ אתר למנויים בלבד נדן פלדמן, כך שקעה הכלכלה המבטיחה בעולם בבולען מפלצתי של שחיתות, באתר TheMarker‏, 26 במאי 2017
  26. ^ אתר למנויים בלבד רויטרס, המיתון החריף ביותר בתולדות ברזיל החמיר בסוף 2016, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2017
  27. ^ אתר למנויים בלבד איי.פי, איש הימין הקיצוני יציל את כלכלת ברזיל? הכירו את הנשיא החדש, באתר TheMarker‏, 29 באוקטובר 2018
  28. ^ אתר למנויים בלבד האקונומיסט, בתום עשור נוראי לכלכלת ברזיל, הגיע סיוט קטלני: "בולסונרו מסוכן מהקורונה", באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2021
  29. ^ אתר למנויים בלבד ארנסטו לונדוניו ופלאביה מילהורנס, הניו יורק טיימס, ברזיל עדיין לא ניצחה את הקורונה, אבל היא כבר מתמודדת עם מגפה אחרת - הרעב, באתר הארץ, 26 באפריל 2021
  30. ^ אוריאל לוי, ‏ברזיל: מחדל הקורונה דרך עיניים מקומיות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 ביוני 2021
  31. ^ 1 2 דיאטת הפלאים של קרדוסו הצליחה, באתר גלובס, 9 ביולי 1997
  32. ^ סוכנויות הידיעות, שדה נפט גדול שנתגלה בחופי ברזיל עשוי להפוך אותה למעצמת נפט, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2007
  33. ^ אתר למנויים בלבד הניו יורק טיימס, ענקית הנפט שהיתה התקווה של ברזיל מנסה להתאושש, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2013
  34. ^ הניו יורק טיימס, מאמציה של ברזיל לשלוט בשדות הנפט הענקיים שלה עלולים לעכב הזרמת הנפט לשוק, באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2009
  35. ^ שלומית לן, ‏ארגנטינה בלוז: הסיפור העצוב של מעמד הביניים הארגנטינאי, באתר גלובס, 15 בפברואר 2019
  36. ^ אתר למנויים בלבד סיון איזסקו, רק 5% מהיצואנים בארץ מייצאים לכלכלה השביעית בעולם, באתר TheMarker‏, 26 ביוני 2013