למידה מבוססת פרויקטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

למידה מבוססת פרויקטים או למידה מבוססת בעיות וגם PBL (כלומר Project Based Learning או Problem Based Learning) היא שיטת לימוד בה תלמידים לומדים על נושא דרך פתרון בעיות.

מטרת השיטה היא להקנות ללומדים ידע, יכולת פתרון בעיות, פיתוח למידה מותאמת אישית, יכולות שיתוף פעולה והנעה עצמית. למידה מבוססת בעיות היא סגנון של למידה פעילה. תוך עבודה בקבוצות התלמידים מגלים מה הם כבר יודעים, מה עליהם לדעת ואיך לגשת מידע הנחוץ שעשוי להוביל לפתרון הבעיה. מטרת המורה (שמכונה לרוב מנחה או מדריך) היא להקל על הלמידה על ידי סיוע, הכוונה ופיקוח על התהליך. על המנחה לבנות את ביטחון התלמידים על מנת שיוכלו להתמודד עם הבעיות ולעודד תלמידים, ובד בבד להוסיף לאתגר אותם, ולהרחיב את הבנתם. גישה זו מהווה שינוי משיטות חינוך מסורתיות, שלרוב מבוססות הרצאה. אף חדרי הלמידה הנהוגים בלמידה מבוססת בעיות שונים לרוב מכיתות מסורתיות.

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארווס מגדיר את החינוך מבוסס הבעיות לפי הכללים הבאים‏[1]:

  • למידה מוכוונת תלמידים
  • הלמידה נעשית בקבוצות למידה קטנות, לרוב 6-10 תלמידים בקבוצה.
  • המנחים מדריכים את למידת התלמידים או מנחים אותה, לא מלמדים.
  • בעיה מהווה בסיס למיקוד למידת הקבוצה ומעוררת למידה.
  • הבעיה היא כלי לפיתוח יכולות פתרון בעיות ומעוררת תהליך מחשבתי.
  • ידע חדש מושג באמצעות למידה המוכוונת על ידי התלמידים עצמם.

על מנת לאפשר למידה מבוססת בעיות מיטבית על המורה לדאוג לקיומם של חמישה דברים:

  • מרכזיות
  • שאלה מכווינה
  • חקירה בונה
  • עצמאות
  • ממשיות

מרכזיות משמעה שהפרויקטים הם מרכז תוכנית הלימודים ועל כל הלימוד לסבוב סביב הפרויקט. הקריטריון השני דורש שתהיה שאלה מכווינה שעליה עונה התלמיד בסיימו את הפרויקט. קריטריון זה חשוב ביותר שכן היא מניעה את התלמיד ללמוד וכן פותחת בפני התלמיד את כיווני החשיבה. ייתכן שהמענה לשאלה לא ידוע מראש. שאלה טובה תדרוש ידע מוקדם, אך לא יספיק ידע מוקדם של התלמיד על מנת לענות עליה והוא יידרש ללמוד מידע חדש או לפתח יכולות חדשות על מנת לענות עליה. שלושת הקריטריונים הנוספים מאפשרים לתלמיד להתחבר לשאלה וכן לקשרה לעולם האמתי, ולמצבים שהוא נתקל בהם ביום-יום. בכך התלמיד נדרש ללמידה אקטיבית שמביאה אותו לחשיבה עצמאית ולגילוי מידע חדש ועיבוד מורכב שלו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barr, Robert B.; Tagg, John (1995). "From TeachingtoLearning —A New Paradigm for Undergraduate Education". Change: the Magazine of Higher Learning 27
  • Kirschner, Paul A.; Sweller, John; Clark, Richard E. (2006). "Why Minimal Guidance During Instruction Does Not Work: An Analysis of the Failure of Constructivist, Discovery, Problem-Based, Experiential, and Inquiry-Based Teaching". Educational Psychologist 41 (2): 75.
  • Merrill, M. David (2002). "A pebble-in-the-pond model for instructional design". Performance Improvement 41 (7): 41.
  • Schmidt, H. G. (1993). "Foundations of problem-based learning: Some explanatory notes".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Barrows, Howard S. (1996). "Problem-based learning in medicine and beyond: A brief overview" .