Her Majesty
 | |
| עטיפת הגיליון לשיר | |
| שיר בביצוע הביטלס | |
| מתוך האלבום Abbey Road | |
| יצא לאור | 26 בספטמבר 1969 |
|---|---|
| הוקלט | 2 ביולי 1969 |
| מקום הקלטה | אולפני EMI, לונדון |
| סוגה | מיוזיק הול, פולק |
| שפה |
אנגלית  |
| אורך | 0:23 |
| חברת תקליטים | אפל רקורדס |
| כתיבה | לנון-מקרטני |
| לחן |
ג'ון לנון, פול מקרטני |
| הפקה | ג'ורג' מרטין |
  | |
"Her Majesty" (בעברית: "הוד מלכותה") הוא שיר של להקת הרוק הבריטית הביטלס מתוך אלבומם Abbey Road משנת 1969. השיר נכתב על ידי פול מקרטני והזכויות ניתנו ללנון-מקרטני, והוא שיר קצר של מיוזיק הול. מקרטני הוא המוזיקאי היחיד שמופיע בשיר. "Her Majesty" הוא הקטע האחרון באלבום והוא מופיע 14 שניות אחרי השיר הקודם "The End", אך לא היה רשום ברשימת השירים המקורי. כמה משקיפים רואים בו את הדוגמה הראשונה של רצועה נסתרת.[1][2]
הקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר הוקלט בשלושה טייקים ב-2 ביולי 1969, לפני שהביטלס החלו לעבוד על "Golden Slumbers/Carry That Weight". מקרטני שר ובמקביל ניגן בליווי גיטרה אקוסטית בפינגר סטייל. ההחלטה להחריג אותו מהמחרוזת של האלבום התקבלה ב-30 ביולי.[3]
אורכו 23 שניות בלבד, אך הביטלס הקליטו גם גרסה ארוכה יותר במהלך סשנים של Get Back.
השיר הקצר מסופר בגוף ראשון מפיו של גבר השר על "הוד מלכותה", שהיא "נערה די נחמדה אך אין לה הרבה לומר". הוא רוצה להביע בפניה את אהבתו אך עליו למלא את בטנו ביין כדי להצליח בכך, והוא מסיים באמירה לפיה יום אחד יהפוך אותה לשלו.
מבנה ומיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקור השיר הוכנס בין הרצועות "Mean Mr. Mustard" ו-"Polythene Pam", אך מקרטני החליט שסדר שירים אינו מוצלח והורה לטכנאי ההקלטות של אולפני אבי רוד, ג'ון קורלנדר, להשמיד את השיר. קורלנדר לא עשה זאת, כיוון שמדיניות EMI הייתה לעולם לא להשמיד חומר מוקלט של הביטלס. 14 שניות של שקט בין השיר "The End" לבין "Her Majesty" הן תוצאה של עריכה זאת. בדיעבד, תוצאת העריכה היא אפקט רב משמעות - לאחר השיר "The End" החותם את "אבי רוד" (שהיה למעשה הקלטת האולפן האחרונה של הביטלס), והמתנה בת 14 שניות, המאזין טועה לחשוב כי התקליט הסתיים ולפתע מקבל עוד פיסת מוזיקה, שיכולה אף להיחשב כ"אתנחתא קומית" לאחר השיר "The End",[4] כאקורד סיום אחרון בהחלט.
האקורד החזק והרועש בתחילת השיר הוא למעשה האקורד האחרון בשיר "Mean Mr. Mustard",[5] אשר מסתיים בצורה פתאומית, כיוון שהצליל האחרון נמצא בתחילת השיר "Polythene Pam". העריכה המגושמת מוכיחה שהשיר לא היה אמור להיכלל בתקליט המקורי, אך כמו שאמר מקרטני בקטע מוקלט שהתפרסם ב-The Beatles Anthology: "אופייני לביטלס - טעות". השיר לא היה רשום ברשימת השירים של התקליטים המקוריים, מכיוון שהם כבר הודפסו. על רשימות השירים שהודפסו מחדש, לעומת זאת, הוא רשום. מהדורת התקליטור מתקנת זאת.[3]
"Her Majesty", שאורכו 23 שניות, הוא השיר הקצר ביותר של הביטלס (בניגוד ל-"I Want You (She's So Heavy)" של אותו אלבום, השיר הארוך ביותר שלהם (7:47) מלבד "Revolution 9", קטע אוונגרדי באורך של 8:22 מ-The Beatles). שני הצדדים המקוריים של התקליט נסגרים בשיר שמסתיים בפתאומיות.
משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פול מקרטני - שירה, גיטרה אקוסטית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Rogers, Jude (2015-01-25). "Manna for fans: the history of the hidden track in music". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2024-03-03.
- ^ How The Beatles made the first ever hidden track, faroutmagazine.co.uk, 2021-10-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Her Majesty, The Beatles Bible, 2008-03-15 (באנגלית בריטית)
- ^ Notes on "Her Majesty", מתוך אתר soundscapes
- ^ סטיב טרנר, A Hard Day's Write: The Stories Behind Every Beatles Song, 2005, עמ' 195, ISBN [[מיוחד:משאבי ספרות חיצוניים/ISBN 0-06-084409-4|ISBN 0-06-084409-4]]