לדלג לתוכן

המשמר הנע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחידת המשמר הנע בנגב, ניר עם, 1947

המשמר הנע (או "המשמרות הנעים" JSP שכונתה גם "הפלוגה הנודדת" או בקיצור "הנודדת"[1]) היה זרוע ניידת של משטרת היישובים העבריים. המשמר הוקם בשנת 1936 בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט ככוח משטרה לגלי, ממסדי ומזוין בחסות שלטונות המנדט הבריטי, אולם השליטה בפועל הייתה של ארגון ההגנה.

עד סוף שנת 1938 הגיע מספר המגויסים במשטרת היישובים (נוטרים שנקראו גם גפירים) ל-14,000 איש. המשמר הנע היווה חלק מגוף זה. עד אותה שנה הגיע מספר הָמָּ"נָים ל-60. בדרך כלל הם פעלו ביחידות קטנות של 5-3 איש לכל משמר. לא לכל היישובים היו מ"נים, ואלה שהיו, נהנו לרוב ממשמר נע אחד בלבד. כך למשל היה צוות אחד עם טנדר עליו היה מותקן מקלע לואיס אחראי לכל אזור ראשון לציון ורחובות.

צורת התפעול הייתה בסיורים רכובים על גבי טנדרים עם ארגז פתוח. שניים ישבו בתא הנהג ואחד ישב על כיסא מיוחד שהותקן על ארגז הטנדר. בשלב ראשון הם חומשו ברובים בלבד, ובהמשך הפעיל השומר השלישי שבארגז הטנדר מקלע קל מסוג לואיס.

אנשי המשמר הנע ביצעו סיורים בסביבות היישובים, בשדות, ובאזורי הספר, כשהם נוסעים בטנדרים בלתי משוריינים, שנמסרו לרשותם על ידי הסוכנות היהודית. הטנדרים על צוותיהם החמושים הוזעקו במהירות לכל מקום סכנה. במרוצת הזמן שוריינו הטנדרים בלוחות פלדה. בסוף שנת 1938 הגיע מספר אנשי הארגון לכ־400 איש. המשמר הנע היה פזור בכל רחבי ההתיישבות העברית ומשך אליו את טובי הנוער. עד ייסוד הפלמ"ח בשנת 1941 היו אנשיו הכח המגויס הקבוע היחיד של היישוב, והם אף חיפו על פעולות ההגנה השונות בהתיישבות ובמערכה הצבאית.

כאשר הונחו קווי המים בנגב ל 11 הנקודות, הותקנו בקווים יציאות מיוחדות לבדואים ולערבים שחיו באזורים בהם עבר. למרות זאת הם חיבלו ופרקו מדי יום קטעים שלמים. על מנת להבטיח את שלמות ופעילות הקווים, הופעלו צוותי משמרות נעים שסיירו מדי יום לאורך הקווים. הקו המערבי נשמר על ידי צוות שחנה בניר עם והקו המזרחי על ידי צוות שחנה במשמר הנגב.

למשמר הנע הייתה הילה של רומנטיות וגבורה, כדוגמת זו שהייתה בזמנו לארגון השומר. דוגמה להילה רומנטית זו אודות המשמר הנע היה השיר "הטנדר נוסע", למלים של יעקב אורלנד ולחן של משה וילנסקי, שנכתב והולחן בשנת 1939 והושר באותה עת בפי אסתר גמליאלית ולימים גם בפי שושנה דמארי, יונה עטרי ועפרה חזה:

הַטֶּנְדֶּר נוֹסֵעַ, הַטֶּנְדֶּר פֹּה רָץ,
מִשְּׂדוֹת יָם הַמֶּלַח עַד עֵין הַמִּפְרָץ –
הַלַּיְלָה לַיְלָה אָפֵל,
הַטֶּנְדֶּר, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?
הַטֶּנְדֶּר, פְּתַח פִּיךָ בְּשִׁיר,
לִבֵּנוּ רָחָב וְצָעִיר.
אִם אֵשׁ מִלְּפָנֵינוּ, אִם אֵשׁ מֵאָחוֹר –
הַטֶּנְדֶּר, אַל תַּעֲצֹר!

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרופסור יהודה סלוצקי ואחרים, קיצור תולדות ההגנה, ע' 202, הוצאת משרד הביטחון, מהדורת "עם עובד", תשל"ט