ורד טוכטרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ורד טוכטרמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 באוקטובר 1970 (בת 53)
ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גפן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ורד טוכטרמן (נולדה ב-24 באוקטובר 1970) היא סופרת ומתרגמת ישראלית בסוגת המדע הבדיוני והפנטזיה וכלת פרס גפן לשנת 2003.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורד טוכטרמן נולדה בארגנטינה וגדלה בחיפה. למדה לתואר ראשון בפסיכולוגיה וב"א כללי מאוניברסיטת חיפה. למדה 4 שנים של לימודים מתקדמים (מסלול ישיר לדוקטורט, מחקר, פסיכולוגיה, פיזיולוגית-אבולוציונית) אבל לא השלימה את לימודיה.

עורכת מייסדת (בדימוס) של כתב העת "חלומות באספמיה", כתב עת ישראלי למדע בדיוני ולפנטזיה. ערכה אותו מהקמתו בשנת 2002 ועד שפרשה בשנת 2007. החליף אותה סופר המדע הבדיוני ניר יניב. במסגרת זו הרימה בשנת 2006 (לקראת כנס אייקון 2006, שנושאו היה חלומות) פרויקט בשם "חלום בהקיץ" [1] - פרויקט כתיבה שיתופי בתחום המדע הבדיוני, שהניב סיפורים רבים.

ספרה "לפעמים זה אחרת", שיצא לאור בשנת 2002 בהוצאת אופוס, הוא קובץ סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה שעוסקים במגוון נושאים וסגנונות. הספר זכה בפרס גפן לשנת 2003, השנה הראשונה שבה הייתה קטגוריה לספרי מקור.

בנוסף, פרסמה סיפורים קצרים רבים באכסניות שונות בארץ (פרסום מקוון: מגזין האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, "בלי פאניקה"; בדפוס: חלומות באספמיה, המימד העשירי, סיפור אחד באנתולוגיה "שם יש שושנים" בעריכת הגר ינאי, שהוקדשה לכתיבה אירוטית של נשים) וכן שלושה סיפורים שתורגמו לשפות זרות (באנגלית, "לצוד חדקרן" שהופיע בדפוס בגיליון דצמבר 2003 של Fantasy and Science Fiction, בצרפתית, "מחר הוא היום הראשון של שארית חייך", שהתפרסם בדפוס באנתולוגיה Utopiae של כנס Utopiales 2005 שבו גם השתתפה, ו"נוכחים נפקדים", שהתפרסם באופן מקוון במגזין הרשת הארגנטינאי Axxon בשנת 2005). [2] סיפורים שלה בעברית מצויים במגזין הרשת "בלי פאניקה", המגזין המקוון של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, ב-ynet וב-nrg.

בשנת 2010 זכתה בפרס גפן על סיפורה הקצר "דוקטור ווטסון ומר הולמס – או פרשת הקללה של בית פנינגטון".

בשנת 2011 ראה אור בהוצאת יניב ספרה "דם כחול", המספר על בחורה המגשימה את חלומה לפגוש ערפדים.

בשנת 2017 ראה אור באותה הוצאה ספר ההמשך, "אבן ירח", הממשיך עלילתית את "דם כחול".

אחיה, אביאל טוכטרמן, היה סופר ופעיל בקהילת המדע הבדיוני הישראלית, ונפטר בשנת 2016.

ספרים שתרגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורים פרי עטה

ביקורות על ספרה "לפעמים זה אחרת"

ביקורת על ספרים שתרגמה

סיפורים ומאמרים שתרגמה ומצויים ברשת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר חלום בהקיץ
  2. ^ Vered (Rosana) Tojterman, PRESENTES AUSENTES


זוכי פרס גפן
ספר המדע הבדיוני המתורגם תצפית עבר, אורסון סקוט קארד (1999) • חולית: בית אטראידס, בריאן הרברט וקווין אנדרסון (2000) • הצל של אנדר, אורסון סקוט קארד (2001) • פרנהייט 451, ריי ברדבורי (2002) • סולאריס, סטניסלב לם (2003) • ילד מלחמה, קארין לוואצ'י (2004) • קץ הילדות, ארתור סי. קלארק (2005) • סחרור, רוברט צ'ארלס וילסון (2006) • מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי (2007) • אני אגדה, ריצ'רד מתיסון (2008) • בן אלמוות, רוג'ר זילאזני (2009) • כתבי אייזק אסימוב 1, אייזק אסימוב (2010) • משחקי הרעב, סוזן קולינס (2011) • משחקי הרעב - התלקחות, סוזן קולינס (2012) • מגדל הזכוכית, רוברט סילברברג (2013) • האלף בית של השטן, דריל גרגורי (2014) • לבד על מאדים, אנדי ויר (2015) • חולצות אדומות, ג'ון סקאלזי (2016) • הארץ בלהבות והארץ מתעוררת, אורסון סקוט קארד (2017) • מסע אל לב האדמה, ז'ול ורן (2018) • ארטמיס, אנדי ויר (2019) • לא הוענק (2020) • בלדה לנחשים וציפורי שיר, סוזן קולינס (2021) • לא הוענק (2022)
ספר הפנטסיה המתורגם חרבות ומעשי שטן, פריץ לייבר (1999) • אבק כוכבים (ספר), ניל גיימן (2000) • שערי אנוביס, טים פאוורס (2001) • סופת החרבות, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2002) • אלים אמריקאים, ניל גיימן (2003) • עשן ומראות, ניל גיימן (2004) • השתנות (ספר), קרול ברג (2005) • בני אנאנסי, ניל גיימן (2006) • ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סוזאנה קלארק (2007) • בני החורין הקטנים, טרי פראצ'ט (2008) • כובע מלא שמיים, טרי פראצ'ט (2009) • אומה (ספר), טרי פראצ'ט (2010) • אלבש חצות ליל, טרי פראצ'ט (2011) • בן נפטון, ריק ריירדן (2012) • ריקוד עם דרקונים, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2013) • מהומה רבה על לא דוור, טרי פראצ'ט (2014) • אוקיינוס בקצה המשעול, ניל גיימן (2015) • הרוצח של הליצן, רובין הוב (2016) • הארי פוטר והילד המקולל, ג'ק תורן וג'יי קיי רולינג (2017) • המסע של הליצן, רובין הוב (2018) • חוק ומסג, ברנדון סנדרסון (2019) • חוט של כסף, נעמי נוביק (2020) • עשרת אלפים הדלתות של ג'נוארי, אליקס הארו (2021) • מכשפות מאז ומעולם, אליקס הארו (2022)
סיפור המדע הבדיוני או הפנטסיה הקצר הישראלי אני וסבתא הולכות לקניות, חמוטל לוין (2002) • אניTM, גיא חסון (2003) • ביקורת דרקונים, רמי שלהבת (2004) • הנערה המושלמת, גיא חסון (2005) • קדמת עדן, חגי אברבוך (2006) • במראה, רותם ברוכין (2007) • במקום בו מאבדים ספרים, לילי דאי (2008) • כוכב ציפור האש, יעל מיכאלי (2009) • דוקטור ווטסון ומר הולמס – או הקללה של בית פנינגטון, ורד טוכטרמן (2010) • הגורגונה של הייזנברג, קרן לנדסמן (2011) • ואז היה חורף בעולם, הדס משגב + לבד, בחושך, קרן לנדסמן (2012) • "הפוך, לקחת", רותם ברוכין (2013) • וויסקי בקנקן, רותם ברוכין (2014) • "חמש ארבע שלוש שתיים אחת", הילה בניוביץ'-הופמן (2015) • "רקוויאם למתי", אביאל טוכטרמן (2016) • "אבידות ומציאות", רותם ברוכין (2017) • מכשפה, עדי לויה (2018) • הדרקון האחרון שלי, רותם ברוכין (2019) • בירה אייסברג כחולה, רותם ברוכין (2020) • לפתוח (או: האור שבחור המנעול), הילה בניוביץ'-הופמן (2021) • אבק, קרן לנדסמן (2022)
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה הישראלי לפעמים זה אחרת, ורד טוכטרמן (2003) • עולם הסוף, אופיר טושה גפלה (2005) • הלוויתן מבבל, הגר ינאי (2007) • המים שבין העולמות, הגר ינאי (2008) • הידרומניה, אסף גברון (2009) • החמישית של צ'ונג לוי, יואב אבני (2010) • מסופוטמיה: שתיקת הכוכבים, יהודה ישראלי ודוד רווה (2011) • הרצל אמר (ספר), יואב אבני (2012) • שדים ברחוב אגריפס, חגי דגן (2013) • כל סיפור הוא חתול פתאום, גבריאלה אביגור-רותם (2014) • שמיים שבורים, קרן לנדסמן (2015) • אגם הצללים, רוני גלבפיש (2016) • הקבוע היחידי, יואב בלום (2017) • המסע אל לב התהום, הגר ינאי (2018) • לב המעגל, קרן לנדסמן (2019) • להשביע את הדרקון, מאשה צור-גולזמן (2020) • העולם שמתחת לשטיח, לי עברון (2021) • מה שאחרים חושבים בי, יואב בלום (2022)
תרגום גילי בר-הלל סמו, על תרגום: הארי פוטר ואוצרות המוות, מאת ג'יי קיי רולינג (2008)
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה המתורגם לילדים ונוער הארי פוטר ואוצרות המוות, ג'יי קיי רולינג (2008)
ספר הנוער המתורגם הטוב ביותר משחקי הרעב - עורבני חקיין, סוזן קולינס (2013) • מוריס המדהים ומכרסמיו המלומדים, טרי פראצ'ט (2014) • "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", פרנק באום (2015) • דם האולימפוס, ריק ריירדן (2016) • האורקל הנסתר, ריק ריירדן (2017) • הנבואה האפלה, ריק ריירדן (2018) • ספינת המתים, ריק ריירדן (2019) • שירת הקוקייה, פרנסס הרדינג (2020) • ילדי דם ועצם, טומי אדיימי (2021) • קול הצללים, פרנסס הרדינג (2022)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ורד_טוכטרמן&oldid=38329109"