יה ריבון עלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"יָהּ רִבּוֹן עָלַם" הוא פיוט שחיבר רבי ישראל נג'ארה. פיוט זה הוא אחד הנודעים ביותר בקרב קהילות האשכנזים, אשר נוהגים לשיר אותו בסעודת ליל שבת, והספרדים הנוהגים לשיר אותו בשירת הבקשות וגם יש מיהודי תימן שנהגו לשיר אותו. לפיוט זה חוברו עשרות לחנים, ישנים ומודרניים. הפיוט נדפס לראשונה על ידי מחברו, בספרו זמירות ישראל.[1]

מבנה ותוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט נכתב בשפה הארמית, והוא בנוי בצורת אקרוסטיכון, כך שחמש האותיות הראשונות של חמשת בתיו מרכיבות את המילה "ישראל". הרפרן (פזמון חוזר) של המזמור הוא ”יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעַלְמַיָּא אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא”, ובתרגום לעברית: "יהּ ריבון העולם והעולמות, אתה מלך מלכי המלכים". בספר זמירות ישראל מופיעים לאחר הפיוט הפסוקים מספר דניאל[2] ” אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא עליא [עִלָּאָה], שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה: אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין, מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר” המהווים מעין מוטו לפיוט.

תרגום השיר לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח הפיוט[א] תרגום לעברית
יָהּ רִבּון עָלַם וְעָלְמַיָּא[ב] // אַנְתְּ הוּא[ג] מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא

עובַד[ד] גְּבוּרְתָּךְ[ה] וְתִמְהַיָּא // שְׁפַר קֳדָמָך[ו] לְהַחֲוָיָּא

יָהּ ריבון עולם ועולמות // אתה הוא מלך מלכי מלכים

מעשה גבורותיך ונפלאותיך // נאה לפניך לאומרם

שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא // לָךְ אֱלָהָא[ז] קַדִּישָׁא דִּי[ח] בְרָא[ט] כָּל[י] נַפְשָׁא

עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא[י"א] // חֵיוַת בָּרָא וְעוֹפֵי[י"ב] שְׁמַיָּא

שבחים אסדר בוקר וערב // לך אלוה קדוש אשר ברא כל נפש

מלאכים קדושים ובני אנוש // חיות בר ועופות שמיים

רַבְרְבִין עוֹבְדָךְ[י"ג] וְתַקִּיפִין
// מַכִיךְ רָמַיָּא[י"ד] וְזַקֵף[ט"ו] כְּפִיפִין

לוּ יִחֵי[ט"ז] גְּבַר[י"ז] שְׁנִין אַלְפִין // לָא יֵעֹל[י"ח] גְּבוּרְתָּךְ[י"ט] בְּחֻשְׁבְּנַיָא[כ]

גדולים מעשיך ותקיפים // מנמיך רמים וזוקף כפופים

לוּ יחיה אדם שנים אלפים // לא יכניס גבורתך בחשבון

אֱלָהָא דִי לֵהּ[כ"א] יְקַר וּרְבוּתָא // פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם אַרְיָוָתָא[כ"ב]

וְאַפֵּיק יַת[כ"ג] עַמָּךְ מִגּוֹ גָּלוּתָא // עַמָּא דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא[כ"ד]

אלוה אשר לו יקר וגדולה // פדה את צאנך מפי אריות[3]

והוצא את עמך מתוך גלות // עם אשר בחרת מכל אומות

לְמַקְדְּשָׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין[כ"ה] // אֲתַר דִּי בֵּיהּ יֶחֱדוּן[כ"ו] רוּחִין וְנַפְשִׁין

וִיזַמְּרוּן[כ"ז] לָךְ שִׁירִין וְרַחֲשִׁין // בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא

למקדשך שוב ולקודש קדשים // מקום אשר בו ישמחו רוחות ונפשות

ויזמרו לך שירים ושבחים // בירושלים קריית היופי

שינויי נוסחאות על פי נוסח המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנוסח כפי המקובל כיום. בהערות שוליים שינויי נוסח על פי הנוסח שנדפס בספרו של המחבר "זמירות ישראל" ונציה
  2. ^ עַלַּם וְעַלְמַיָּא
  3. ^ אַנְתְּה
  4. ^ עוֹבָדֵי
  5. ^ גִיבַרְתָּךְ
  6. ^ קָדָמַי
  7. ^ אֱלָהּ
  8. ^ המילה לא מופיעה
  9. ^ בָרֵא
  10. ^ ה
  11. ^ נַשָׁא
  12. ^ וְעוֹף
  13. ^ עוֹבָדָךְ
  14. ^ רַמַיָּא
  15. ^ זְקִיף
  16. ^ יְחֵי
  17. ^ גְבַר
  18. ^ יֵעוּל
  19. ^ גִיבַרְתָּךְ
  20. ^ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא
  21. ^ דִילֵיהּ
  22. ^ אַרְיְוָתָא
  23. ^ המילה לא מופיעה
  24. ^ אוּמַיָּא
  25. ^ קוּדְשִׁין
  26. ^ יִיחְדוּן
  27. ^ יְזַמְּרוּן

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר זמירות ישראל מופיע לפיוט לחן ערבי, במקאם ראשט, ובמהלך השנים הולחנו לחנים רבים נוספים. בין הלחנים המפורסמים: ניגון עממי בעל 2 בתים, לחן עיראקי, ניגונו של רבי בן ציון מבאבוב, ניגון ויז'ניץ, לחנו של ישראל גולדפרב, ניגונו של רבי צבי אלימלך מדינוב (המושר בתולדות אהרן ונדבורנה), ניגון מעליץ-ספינקא, ניגון חב”ד, וניגון פיטסבורג. הרב שלמה קרליבך הלחין לפיוט לחן שהפך לנפוץ גם לפיוט לכה דודי. כמו כן, זמרים בני זמננו כגון יצחק פוקס, אהרן רזאל ורונן שטרן הלחינו לו לחנים חדשים. כמו כן, הפיוט הושר בשפות יהודיות אחרות, כמו יידיש[4] ולאדינו[5].

לפיוט לחן נוסף מאת חיים בנט בביצוע של שלמה כהן באלבום א שבת טיש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט יה ריבון, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ זמירות ישראל - נג’רה, ישראל בן משה (page 12 of 340), באתר hebrewbooks.org
    2. ^ פרק ג, פסוקים לב-לג
    3. ^ האריות בפסוק זה הם משל לאומות העולם. המשורר רומז ללשון הפסוק בספר דניאל, פרק ו', פסוק כ"ג, בו מספר דניאל לדריוש שסגר הקב"ה את פי האריות באירוע של דניאל בגוב האריות.
    4. ^ לדוגמה:https://youtu.be/OgxozwVh004
    5. ^ למשל: https://youtu.be/mYxcgdo-OQU